כניסה
הרשמה לניוזלטר

ניהול אישי

רקפת תבור | 13 ביוני 2019 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

נק' למחשבה: הפסיכולוגיה של הדד-ליין

קיבלתם משימה לארגן אירוע ואתם שמחים לשמוע שלוח הזמנים מרווח למדי – יש עוד חמישה חודשים לארגן את ההפקה. פעמים רבות אנחנו מעדיפים "דד-ליינים" מרווחים שכאלו, מתוך הנחה שהם יאפשרו לנו לטפל במשימה בנחת, בלי לחצים מיותרים.

אבל מחקר של פרופ' מנג ג'ו מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארה"ב ושותפיה, שנכנס ל"פסיכולוגיה" של תפיסת הזמן שלנו, גילה בהקשר הזה כמה דברים מעניינים. בסדרה של חמישה ניסויים בדקו החוקרים האם ובאיזה אופן שינויים בלוחות הזמנים ישפיעו על הדרך בה נעריך את מורכבותה של משימה.
באחד מהניסויים 170 משתתפים התבקשו לתכנן, כל אחד בנפרד, מסיבה לכבודו של חבר קרוב הצפוי להגיע אליהם לביקור. המסיבה הייתה מיועדת לשעות אחר הצהריים וצפויים להשתתף בה 25 אנשים. אבל נשאר עוד פרט אחד – התאריך שבו מתוכננת המסיבה. לשם בדיקת המשתנה הזה, חולקו המשתתפים לשתי קבוצות. לכמחצית מהמשתתפים נאמר שהחבר צפוי להגיע לביקור בעוד חודש, בעוד שלאחרים – רק בעוד שלושה חודשים.

באמצעות שאלונים התבקשו הנבדקים להעריך את עלותה המשוערת של המסיבה וגם לדרג בסולם של 1 עד 7 כמה הם צופים שיהיה להם מסובך לארגן אותה (7 משמעו "קשה מאוד"). בקרב אלו שקיבלו שלושה חודשים להפקת האירוע, רמת הקושי שנחזתה דורגה בממוצע 4.3 בהשוואה ל-3.8 בקרב אלו שקיבלו חודש לארגון. גם ההוצאות המתוכננות השתנו בהתאם: 185 דולר למסיבה המאוחרת, בהשוואה ל-133 דולר בלבד לזו שתיערך בעוד חודש.

במילים אחרות, כשלוחות הזמנים היו מרווחים יותר, המשתתפים הפכו את המשימה למורכבת יותר מכפי שהיא אמורה להיות – הם תפסו אותה כקשה יותר לביצוע וגם צפו שתדרוש יותר משאבים.

במחקר אחר בסדרה, ניסו החוקרים להבין האם בכל פעם שמגדירים דד ליין מרוחק יותר אנשים יתפסו את המשימה כמורכבת וישקיעו בה יותר משאבים. כדי להבין זאת הם חזרו על ניסוי דומה אבל הפעם הוסיפו לו אלמנט נוסף: אופן הגדרת המשימה. פעם אחת הם הגדירו למשתתפים את המשימה בצורה טובה ופשוטה יחסית, כמו לסכם טקסט. ופעם נוספת הם הקצו משימה שהוגדרה בצורה חלקית והמשתתפים התבקשו בכלליות לנתח את הנתונים שבטקסט.

החוקרים מצאו שכאשר מגדירים את המשימה בצורה פשוטה וברורה, האפקט של לוח הזמנים (עשרה ימים למשימה או שלושה ימים למשימה) לא משפיע והמשתתפים בשתי הקבוצות מעריכים את המשימה באותה רמת קושי. עם זאת, כשהמשימה לא מוגדרת היטב, המשתתפים שמקבלים עשרה ימים למלא את המשימה מעריכים אותה כמורכבת יותר בהשוואה לאלו המקבלים שלושה ימים בלבד. כלומר, כמות ההשקעה והמורכבות אינם תלויים רק בלוחות הזמנים אלא גם באופייה של המשימה – באופן בו היא מוגדרת.
לטענת החוקרים כל זה נובע מכך שאנו נוטים להכללת יתר. במשך שנים התרגלנו שלמשימות מורכבות נדרש זמן רב יותר. מבלי לשים לב, גם כשלוח הזמנים המרווח נקבע בגלל אילוצים אחרים שאינם קשורים לאופי המשימה, אנחנו נוטים לתפוס את רמת המורכבות שלה בהתאם למשך הזמן המוקצב לה.

כך שאם אתם מעדיפים נוחות ופשטות, במקרים מסוימים דווקא לוחות זמנים קצרים יחסית יעזרו לשמור על העניינים בפרופורציה.


המחקר:
,2018 The Mere Deadline Effect: Why More Time Might Sabotage Goal Pursuit,Zhu, Bagchi, Hock

שתפו את הכתבה:

נק' למחשבה: הפסיכולוגיה של הדד-ליין

ניהול אישי

רקפת תבור | 13 ביוני 2019 | פסיכולוגיה | 12 דק׳

תמונה: [Shutterstock]

קיבלתם משימה לארגן אירוע ואתם שמחים לשמוע שלוח הזמנים מרווח למדי – יש עוד חמישה חודשים לארגן את ההפקה. פעמים רבות אנחנו מעדיפים "דד-ליינים" מרווחים שכאלו, מתוך הנחה שהם יאפשרו לנו לטפל במשימה בנחת, בלי לחצים מיותרים.

אבל מחקר של פרופ' מנג ג'ו מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארה"ב ושותפיה, שנכנס ל"פסיכולוגיה" של תפיסת הזמן שלנו, גילה בהקשר הזה כמה דברים מעניינים. בסדרה של חמישה ניסויים בדקו החוקרים האם ובאיזה אופן שינויים בלוחות הזמנים ישפיעו על הדרך בה נעריך את מורכבותה של משימה.
באחד מהניסויים 170 משתתפים התבקשו לתכנן, כל אחד בנפרד, מסיבה לכבודו של חבר קרוב הצפוי להגיע אליהם לביקור. המסיבה הייתה מיועדת לשעות אחר הצהריים וצפויים להשתתף בה 25 אנשים. אבל נשאר עוד פרט אחד – התאריך שבו מתוכננת המסיבה. לשם בדיקת המשתנה הזה, חולקו המשתתפים לשתי קבוצות. לכמחצית מהמשתתפים נאמר שהחבר צפוי להגיע לביקור בעוד חודש, בעוד שלאחרים – רק בעוד שלושה חודשים.

באמצעות שאלונים התבקשו הנבדקים להעריך את עלותה המשוערת של המסיבה וגם לדרג בסולם של 1 עד 7 כמה הם צופים שיהיה להם מסובך לארגן אותה (7 משמעו "קשה מאוד"). בקרב אלו שקיבלו שלושה חודשים להפקת האירוע, רמת הקושי שנחזתה דורגה בממוצע 4.3 בהשוואה ל-3.8 בקרב אלו שקיבלו חודש לארגון. גם ההוצאות המתוכננות השתנו בהתאם: 185 דולר למסיבה המאוחרת, בהשוואה ל-133 דולר בלבד לזו שתיערך בעוד חודש.

במילים אחרות, כשלוחות הזמנים היו מרווחים יותר, המשתתפים הפכו את המשימה למורכבת יותר מכפי שהיא אמורה להיות – הם תפסו אותה כקשה יותר לביצוע וגם צפו שתדרוש יותר משאבים.

במחקר אחר בסדרה, ניסו החוקרים להבין האם בכל פעם שמגדירים דד ליין מרוחק יותר אנשים יתפסו את המשימה כמורכבת וישקיעו בה יותר משאבים. כדי להבין זאת הם חזרו על ניסוי דומה אבל הפעם הוסיפו לו אלמנט נוסף: אופן הגדרת המשימה. פעם אחת הם הגדירו למשתתפים את המשימה בצורה טובה ופשוטה יחסית, כמו לסכם טקסט. ופעם נוספת הם הקצו משימה שהוגדרה בצורה חלקית והמשתתפים התבקשו בכלליות לנתח את הנתונים שבטקסט.

החוקרים מצאו שכאשר מגדירים את המשימה בצורה פשוטה וברורה, האפקט של לוח הזמנים (עשרה ימים למשימה או שלושה ימים למשימה) לא משפיע והמשתתפים בשתי הקבוצות מעריכים את המשימה באותה רמת קושי. עם זאת, כשהמשימה לא מוגדרת היטב, המשתתפים שמקבלים עשרה ימים למלא את המשימה מעריכים אותה כמורכבת יותר בהשוואה לאלו המקבלים שלושה ימים בלבד. כלומר, כמות ההשקעה והמורכבות אינם תלויים רק בלוחות הזמנים אלא גם באופייה של המשימה – באופן בו היא מוגדרת.
לטענת החוקרים כל זה נובע מכך שאנו נוטים להכללת יתר. במשך שנים התרגלנו שלמשימות מורכבות נדרש זמן רב יותר. מבלי לשים לב, גם כשלוח הזמנים המרווח נקבע בגלל אילוצים אחרים שאינם קשורים לאופי המשימה, אנחנו נוטים לתפוס את רמת המורכבות שלה בהתאם למשך הזמן המוקצב לה.

כך שאם אתם מעדיפים נוחות ופשטות, במקרים מסוימים דווקא לוחות זמנים קצרים יחסית יעזרו לשמור על העניינים בפרופורציה.


המחקר:
,2018 The Mere Deadline Effect: Why More Time Might Sabotage Goal Pursuit,Zhu, Bagchi, Hock

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כיצד לאהוב, אחרת

מאיה מזרחי

כמעט בכל סדרה שנבחר לצפות בה, אם זאת סדרת אקשן או קומדיה, יופיע סיפור רומנטי שנבנה לאט לאט בקרב הגיבורים הראשיים. האהבה הרומנטית, כך אנחנו לומדים...

כיצד להתגבר על עצלות

מאיה מזרחי

בשנים האחרונות ראו אור מאמרים וספרים שרמזו לנו כי עצלות טובה לנו. "מדוע עצלנות בעצם טובה לך", נכתב במאמר במגזין Time באוגוסט 2018 [ref]CHRIS BAILEY,...

מהארכיון: כיצד לטפח את הנשמה

ג'יימס סייל

כשבני היה בין גיל שבע לגיל עשר הוא הפך פנטי לספרי "הארי פוטר". עקב כך יכולות הקריאה והדמיון שלו השתפרו פלאים. לא יכולתי לדעת שכאשר יגיע...

האתיקה של הקאובויים – מה אפשר ללמוד מקוד ההתנהגות של המערב הפרוע

דינה גורדון

מאז שאן מור (Ann Moore) החלה ללמד, היא הרגישה שהיא לא רק מורה, אלא מגשימה שליחות אמיתית בחייה. היא...

תסמונת הלב השבור – כשהפרידה הקשה משנה פיזית את מבנה הלב

רקפת תבור, דינה גורדון

פלורנס ותום ויליאמס היו חברי ילדות. הם למדו באותה כיתה בבית ספר יסודי ובתיכון, והלכו לאותו קולג'. כאשר הם...

לגדל את הילד "הלא מושלם" המושלם

דינה גורדון

בוריס וייצ'יץ' המתין בהתרגשות להולדת בנו הבכור. הוא ליווה את אשתו דושקה, שניהם בשנות העשרים לחייהם, לחדר הלידה, והרגיש שאין...

החזרה לחינוך הקלאסי – כיצד להעניק לילדינו כלים ותבונה המבוססים על מוסריות, אמת ויופי

מאיה מזרחי

כאשר ילדינו עוברים מהגן לבית הספר אנחנו מלאי התרגשות. מצד אחד זהו צעד משמעותי בחייו...

תמונה למחשבה: היופי הנצחי שאינו קָמֵל

אריק בס

תרבות הרשתות החברתיות יצרה מרחב המפתה להתרכז בחיצוני: תמונות סלפי מחמיאות והישגים בקריירה. זהו מרחב הדוחף להתפאר בחיצוניות...

שתפו: