כניסה
הרשמה לניוזלטר

שיווק

צוות אפוק | 11 באפריל 2019 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

נקודה למחשבה: איזה קמפיין מניעה עדיף – חיובי או שלילי?

על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ההערכה היום היא כי 20 אחוז מהתאונות הקטלניות בעולם המערבי נגרמות משתיית אלכוהול. בסקר שערכה הרשות ב-2015 בישראל, אחד מתוך כל חמישה נהגים הודה כי נהג בחודש האחרון לאחר ששתה משקה אלכוהולי.

נהיגה בשכרות היא בעיה שמטרידה לא רק את הישראלים, אלא את העולם כולו. עד כדי כך שאפילו ארגון הבריאות העולמי נחלץ לעזור ויזם מספר קמפיינים וקרנות שמטרתן להזהיר ולהשפיע על הציבור.

מרבית הקמפיינים שנערכו עד היום ממוקדים בהפחדת הנהגים מפני תוצאות הרסניות של נהיגה בשכרות. מחקרים הוכיחו שקמפיינים מסוג זה הם אכן בעלי השפעה בצמצום התאונות. אבל למרות כל ההפחדות, האימהות הפולניות ושוטרים עם מתקני נשיפה האורבים לנהגים בלילות חשוכים, עדיין, התופעה רחוקה מלהיעלם.

חוקרים רבים בדקו את הנושא של השפעת הקמפיינים על הנהיגה בשכרות. במחקר חדש שערכו באוניברסיטה לויולה שבארה"ב ובאוניברסיטאות בסין ובקנדה, רצו החוקרים לבחון את האפקט שיש לקמפיינים חיוביים לעומת קמפיינים שליליים על המוטיבציה לסרב לנהוג בשכרות.

החוקרים יצאו מנקודת הנחה כי מסרים של הפחדה יעבדו במידה שונה על אנשים מסוגים שונים ובסיטואציות שונות. כלומר, יהיו כאלה שמסרים שליליים ישפיעו עליהם ואחרים שדווקא מסרים חיוביים יהיו אפקטיביים יותר. לכן הם יצרו מודעות חיוביות ושליליות, והשוו את יעילותן. בעזרת שאלונים הם סיווגו נהגים למאפייני אישיות שונים: נהגים שבאופיים מחפשים הנאה, נהנים מהחיים ולא מפחדים מסכנות, מול נהגים שבאופיים הולכים על בטוח ונמנעים מכאב וקושי; ונהגים שבאופיים חושבים על תוצאות העתיד, מול נהגים החושבים בעיקר על התוצאות לטווח קצר.

כל 105 המשתתפים במחקר נחשפו לארבעה סוגי מודעות. שתיים היו שליליות: נהג נתפס שיכור על ידי שוטר לאחר שהתנגש בקיר והפך כאוב ואומלל. ונהג ישב עם חבריו, הסכים לשתות והסוף היה רע. ושתיים חיוביות: נהג נעצר לבדיקה על ידי שוטר ויצא נקי. לאחר מכן הוא הגיע הביתה בשמחה בבטחה. והנהג ישב עם חבריו, סירב לשתות ומודגשת הסיבה החיובית לסירובו – מחשבתו על עתיד בטוח.

תוצאות המחקר הראו שהמודעות החיוביות עבדו טוב יותר על הנהגים שהיו מממוקדים בהנאה ולא פחדו מסכנות (שהקמפיינים השליליים יכולים להדגיש). אבל היה לכך תנאי: שהם גם השתייכו לקבוצה שהייתה ממוקדת בתוצאות לטווח קצר. המודעות השליליות עבדו טוב יותר על נהגים שהיו ממוקדים בהימנעות מכאב וקושי (אלה שהולכים על בטוח ולסכנות יש השפעה פסיכולוגית עליהם), אך גם הפעם היה תנאי: שהמשתתפים היו גם ממוקדים בתוצאות עתידיות.

כלומר, ההיענות לקמפיין מסוים תלויה מאוד בקהל היעד. נשארת השאלה איך לדעת היכן למצוא את הקהל המתאים לאיזו מודעה? זה, אומרים החוקרים, השלב הבא במחקר שלהם.


*המחקר:

Increasing the persuasiveness of anti-drunk driving appeals: The effect of negative and positive message framing, Teng, Li, Zhao, Liu, Journal of Business Research, 2019

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

נקודה למחשבה: איזה קמפיין מניעה עדיף – חיובי או שלילי?

שיווק

צוות אפוק | 11 באפריל 2019 | פסיכולוגיה | 11 דק׳

תמונה: Fotolia

על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ההערכה היום היא כי 20 אחוז מהתאונות הקטלניות בעולם המערבי נגרמות משתיית אלכוהול. בסקר שערכה הרשות ב-2015 בישראל, אחד מתוך כל חמישה נהגים הודה כי נהג בחודש האחרון לאחר ששתה משקה אלכוהולי.

נהיגה בשכרות היא בעיה שמטרידה לא רק את הישראלים, אלא את העולם כולו. עד כדי כך שאפילו ארגון הבריאות העולמי נחלץ לעזור ויזם מספר קמפיינים וקרנות שמטרתן להזהיר ולהשפיע על הציבור.

מרבית הקמפיינים שנערכו עד היום ממוקדים בהפחדת הנהגים מפני תוצאות הרסניות של נהיגה בשכרות. מחקרים הוכיחו שקמפיינים מסוג זה הם אכן בעלי השפעה בצמצום התאונות. אבל למרות כל ההפחדות, האימהות הפולניות ושוטרים עם מתקני נשיפה האורבים לנהגים בלילות חשוכים, עדיין, התופעה רחוקה מלהיעלם.

חוקרים רבים בדקו את הנושא של השפעת הקמפיינים על הנהיגה בשכרות. במחקר חדש שערכו באוניברסיטה לויולה שבארה"ב ובאוניברסיטאות בסין ובקנדה, רצו החוקרים לבחון את האפקט שיש לקמפיינים חיוביים לעומת קמפיינים שליליים על המוטיבציה לסרב לנהוג בשכרות.

החוקרים יצאו מנקודת הנחה כי מסרים של הפחדה יעבדו במידה שונה על אנשים מסוגים שונים ובסיטואציות שונות. כלומר, יהיו כאלה שמסרים שליליים ישפיעו עליהם ואחרים שדווקא מסרים חיוביים יהיו אפקטיביים יותר. לכן הם יצרו מודעות חיוביות ושליליות, והשוו את יעילותן. בעזרת שאלונים הם סיווגו נהגים למאפייני אישיות שונים: נהגים שבאופיים מחפשים הנאה, נהנים מהחיים ולא מפחדים מסכנות, מול נהגים שבאופיים הולכים על בטוח ונמנעים מכאב וקושי; ונהגים שבאופיים חושבים על תוצאות העתיד, מול נהגים החושבים בעיקר על התוצאות לטווח קצר.

כל 105 המשתתפים במחקר נחשפו לארבעה סוגי מודעות. שתיים היו שליליות: נהג נתפס שיכור על ידי שוטר לאחר שהתנגש בקיר והפך כאוב ואומלל. ונהג ישב עם חבריו, הסכים לשתות והסוף היה רע. ושתיים חיוביות: נהג נעצר לבדיקה על ידי שוטר ויצא נקי. לאחר מכן הוא הגיע הביתה בשמחה בבטחה. והנהג ישב עם חבריו, סירב לשתות ומודגשת הסיבה החיובית לסירובו – מחשבתו על עתיד בטוח.

תוצאות המחקר הראו שהמודעות החיוביות עבדו טוב יותר על הנהגים שהיו מממוקדים בהנאה ולא פחדו מסכנות (שהקמפיינים השליליים יכולים להדגיש). אבל היה לכך תנאי: שהם גם השתייכו לקבוצה שהייתה ממוקדת בתוצאות לטווח קצר. המודעות השליליות עבדו טוב יותר על נהגים שהיו ממוקדים בהימנעות מכאב וקושי (אלה שהולכים על בטוח ולסכנות יש השפעה פסיכולוגית עליהם), אך גם הפעם היה תנאי: שהמשתתפים היו גם ממוקדים בתוצאות עתידיות.

כלומר, ההיענות לקמפיין מסוים תלויה מאוד בקהל היעד. נשארת השאלה איך לדעת היכן למצוא את הקהל המתאים לאיזו מודעה? זה, אומרים החוקרים, השלב הבא במחקר שלהם.


*המחקר:

Increasing the persuasiveness of anti-drunk driving appeals: The effect of negative and positive message framing, Teng, Li, Zhao, Liu, Journal of Business Research, 2019

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שחמט ככלי חינוכי

יניב ניצן

האם צריך ללמד שחמט בבית...

כיצד "הכוח" יכול לתקן את העולם

מאיה מזרחי

אחת מסדרות הסרטים המצליחות ביותר בתולדות הקולנוע מלמדת אותנו שיעורים על מציאת איזון בחיינו, על שחרור מפחד ומדאגות ועל שליטה והרמוניה בעת קבלת...

האם סוסים יכולים לפתור תרגילים במתמטיקה ולהשיב לשאלות?

מאיה מזרחי

הסוס "הנס החכם" כבש את אירופה והסעיר את עולם המדע כשביצע חישובים מתמטיים ברמה של נער בחטיבת ביניים וידע איזה תאריך היום מה היה סוד הצלחתו של הסוס המוכשר ומה...

האם אנחנו מוכנים לסוף העולם?

מאיה מזרחי

״כספת יום הדין״ המשמרת את יבול העולם נוצרה כדי להבטיח את המזון שלנו ולהציל את האנושות במקרה של קטסטרופה אבל עד כמה היא תהיה אפקטיבית בנוכחותן של החברות הגדולות שמנהלות את השוק והאם...

איפה אתם במדד האושר?

דינה גורדון

בשנים האחרונות קמה ״תעשיית אושר״ אמריקנית שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים ומבטיחה להפוך את הציבור למאושר אבל האם האמריקנים באמת הופכים למאושרים יותר מסתבר שלהפך - אחד מכל חמישה סובל מהפרעות חרדה מה זה אומר לגבי המרדף...

החטא הפסיכולוגי הקדום

דינה גורדון

מתברר שלא מעט חוקרי מדעי ההתנהגות מתבססים במחקריהם על האוכלוסייה הכי מוזרה בעולם, אבל מייחסים לתוצאות המחקרים אמיתות...

שתפו: