הרשמה לניוזלטר

יחסים בעבודה

צוות אפוק | 11 באפריל 2019 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

נקודה למחשבה: אל תתנדבו לסייע לקולגות שלכם בעבודה

הנה סיטואציה שרוב הישראלים נתקלו בה בעבר. קבוצה של מטיילים הולכת בשביל מסומן בהרי הנגב. ואז, מגיע רגע שנוצר לפתע “פקק תנועה” אנושי, לרוב בשל מקטע דרך מאתגר שהתנועה בו איטית יותר. אולי זו ירידה חלקלקה, אולי זו עלייה מאתגרת הדורשת שימוש בארבעת הגפיים. אתה נעצר, מהסס, מתייצב ומנסה לחשב את הצעד הבא. בדיוק ברגע שאתה מרוכז כמו פנתר ומתכונן לצאת לזינוק מופיעה מולך יד. יד שבוודאות אינה שלך והיא רוצה ממך משהו. היא רוצה שתתפוס בה, שתשליך הצידה את התכנון המדויק שעליו חשבת ושתסמוך עליה שתיקח אותך למקום מבטחים.

אחרי שנייה או שתיים של בלבול, אתה עושה החלטה מושכלת. היד חזקה מספיק והסיכון קטן. אולי זה יעבוד. ננסה, למה לא? אבל גם יכול להיות שתרגיש אחרת – שהיד המושטת דווקא מערערת לך את הביטחון ושאתה מעדיף להישאר נאמן לארבעת גפיך. אולי אתה נהנה מהאתגר ורוצה שיניחו לך לבדך, ואולי אפילו אינך חווה אתגר ופשוט רוצה להמשיך בדרכך בלי הפרעה.

במחקר שפורסם בירחון Journal of Applied Psychology חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ניסו להבין האם התגייסות לעזרה לעמית בעבודה משיגה תוצאות טובות. החוקרים עקבו במשך שבועיים אחרי 54 עובדים שעבדו במשרה מלאה בתחומים שונים. המשתתפים בניסוי התבקשו לתעד במשך עשרה ימי עבודה את כל הפעמים בהם עזרו לעמיתיהם ולפרט לגבי המקרים. הם נשאלו בין השאר האם הם עזרו מיוזמתם או בעקבות בקשה, מה היו תוצאות העזרה ואיך הם הרגישו לאחר מכן.

החוקרים אספו בסך הכול 232 תיעודים של הגשת עזרה. הם הבחינו שבכל הפעמים בהם המשתתפים בניסוי עזרו מבלי שנתבקשו, הסיכוי שיזכו ל”תודה” היה קטן הרבה יותר לעומת הפעמים שבהן התבקשו לעזור. והרגשתם לאחר מכן גם הייתה פחות טובה מאשר אם לא היו עוזרים כלל. יום לאחר מכן, הם הרגישו פחות רצון להיות מעורבים בעבודה ופחות רצון להתחבר עם אחרים. המסקנה: לא צריך להתנדב לתת עזרה, אלא להמתין שיבקשו אותה.

פענוח המנגנון האנושי המונע מאנשים להכיר תודה על עזרה שנכפית עליהם בלי שביקשו, לא היה נושא המחקר, מסביר בראיון ל-HBR פרופ’ ראסל ג’ונסון מאוניברסיטת מישיגן, אבל לחוקרים יש בכל זאת מספר תובנות והמלצות בעקבות מה שלמדו. לדוגמה, מה עליך לעשות כשאתה רואה עמית לעבודה הנאבק בבעיה או בקושי ועדיין לא מבקש עזרה? ג’ונסון מציע שבמקום לקפוץ ולהתערב, פשוט לשאול בעדינות ובענווה – “האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור?” עוד הוא ממליץ לשים לב לטון הדיבור. לא להיות ביקורתי או מתנשא או חסר סובלנות, וליתר ביטחון להתכונן לגרוע מכל –תשובה שלילית.

עוד גילה המחקר כי במרבית הפעמים כשהמשתתפים עזרו בלי שנתבקשו לכך, הם גילו כי לא היה להם את כל הידע וההבנה הדרושים, לא לגבי הקושי המדויק של האדם לו עזרו, ולא לגבי הבעיה עצמה שהוא למעשה הכיר טוב מהם. הם גם לא ידעו האם עזרתם תגרום לו להרגיש טוב או רע ולעתים טעו לגמרי בפרשנותם לסיטואציה.


*המחקר:

The benefits of receiving gratitude for helpers: A daily investigation of proactive and reactive helping at work, Lee, Johnson, Bradburn, Lin, Journal of Applied Psychology, 2018

שתפו את הכתבה:

נקודה למחשבה: אל תתנדבו לסייע לקולגות שלכם בעבודה

יחסים בעבודה

צוות אפוק | 11 באפריל 2019 | פסיכולוגיה | 7 דק׳

תמונה: Fotolia

הנה סיטואציה שרוב הישראלים נתקלו בה בעבר. קבוצה של מטיילים הולכת בשביל מסומן בהרי הנגב. ואז, מגיע רגע שנוצר לפתע “פקק תנועה” אנושי, לרוב בשל מקטע דרך מאתגר שהתנועה בו איטית יותר. אולי זו ירידה חלקלקה, אולי זו עלייה מאתגרת הדורשת שימוש בארבעת הגפיים. אתה נעצר, מהסס, מתייצב ומנסה לחשב את הצעד הבא. בדיוק ברגע שאתה מרוכז כמו פנתר ומתכונן לצאת לזינוק מופיעה מולך יד. יד שבוודאות אינה שלך והיא רוצה ממך משהו. היא רוצה שתתפוס בה, שתשליך הצידה את התכנון המדויק שעליו חשבת ושתסמוך עליה שתיקח אותך למקום מבטחים.

אחרי שנייה או שתיים של בלבול, אתה עושה החלטה מושכלת. היד חזקה מספיק והסיכון קטן. אולי זה יעבוד. ננסה, למה לא? אבל גם יכול להיות שתרגיש אחרת – שהיד המושטת דווקא מערערת לך את הביטחון ושאתה מעדיף להישאר נאמן לארבעת גפיך. אולי אתה נהנה מהאתגר ורוצה שיניחו לך לבדך, ואולי אפילו אינך חווה אתגר ופשוט רוצה להמשיך בדרכך בלי הפרעה.

במחקר שפורסם בירחון Journal of Applied Psychology חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ניסו להבין האם התגייסות לעזרה לעמית בעבודה משיגה תוצאות טובות. החוקרים עקבו במשך שבועיים אחרי 54 עובדים שעבדו במשרה מלאה בתחומים שונים. המשתתפים בניסוי התבקשו לתעד במשך עשרה ימי עבודה את כל הפעמים בהם עזרו לעמיתיהם ולפרט לגבי המקרים. הם נשאלו בין השאר האם הם עזרו מיוזמתם או בעקבות בקשה, מה היו תוצאות העזרה ואיך הם הרגישו לאחר מכן.

החוקרים אספו בסך הכול 232 תיעודים של הגשת עזרה. הם הבחינו שבכל הפעמים בהם המשתתפים בניסוי עזרו מבלי שנתבקשו, הסיכוי שיזכו ל”תודה” היה קטן הרבה יותר לעומת הפעמים שבהן התבקשו לעזור. והרגשתם לאחר מכן גם הייתה פחות טובה מאשר אם לא היו עוזרים כלל. יום לאחר מכן, הם הרגישו פחות רצון להיות מעורבים בעבודה ופחות רצון להתחבר עם אחרים. המסקנה: לא צריך להתנדב לתת עזרה, אלא להמתין שיבקשו אותה.

פענוח המנגנון האנושי המונע מאנשים להכיר תודה על עזרה שנכפית עליהם בלי שביקשו, לא היה נושא המחקר, מסביר בראיון ל-HBR פרופ’ ראסל ג’ונסון מאוניברסיטת מישיגן, אבל לחוקרים יש בכל זאת מספר תובנות והמלצות בעקבות מה שלמדו. לדוגמה, מה עליך לעשות כשאתה רואה עמית לעבודה הנאבק בבעיה או בקושי ועדיין לא מבקש עזרה? ג’ונסון מציע שבמקום לקפוץ ולהתערב, פשוט לשאול בעדינות ובענווה – “האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור?” עוד הוא ממליץ לשים לב לטון הדיבור. לא להיות ביקורתי או מתנשא או חסר סובלנות, וליתר ביטחון להתכונן לגרוע מכל –תשובה שלילית.

עוד גילה המחקר כי במרבית הפעמים כשהמשתתפים עזרו בלי שנתבקשו לכך, הם גילו כי לא היה להם את כל הידע וההבנה הדרושים, לא לגבי הקושי המדויק של האדם לו עזרו, ולא לגבי הבעיה עצמה שהוא למעשה הכיר טוב מהם. הם גם לא ידעו האם עזרתם תגרום לו להרגיש טוב או רע ולעתים טעו לגמרי בפרשנותם לסיטואציה.


*המחקר:

The benefits of receiving gratitude for helpers: A daily investigation of proactive and reactive helping at work, Lee, Johnson, Bradburn, Lin, Journal of Applied Psychology, 2018

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הפסיכולוג הישראלי שהמציא נוסחה הפוכה להתמודדות עם בריונים: “תהיו נחמדים אליהם”

מאיה מזרחי

בכל סוף יום כשהפעמון מצלצל בכיתות והילדים רצים במהרה לביתם, מתעכב ירון כמה דקות...

תמיד חשבנו שהצלחה תלויה רק בכישרון ובאימונים קשים. כעת מתברר שמרכיב קריטי נוסף בה הוא “הנדסה לאחור”

מאיה מזרחי

השנה הייתה 1983 וסטיב ג'ובס ישב במשרדו שבחברת אפל בעיר קופרטינו...

נמלטים: גרסת המציאות

דינה גורדון

העיירה אל כות שוכנת לאורך עיקול נהר טיגריס (הוא החידקל) שבמזרח עיראק. כיום אין בה עניין מיוחד אלא כחניית ביניים בדרך לערים סמוכות...

מה לא בסדר עם העולם?

ג'יימס סייל

ב-1910 התפרסם ספרו של העיתונאי והסופר הפורה ג.ק. צ'סטרטון, "מה לא בסדר עם העולם". למי שלא מכיר את יצירותיו הנפלאות, אני ממליץ עליהן בחום....

להיות “טוב מספיק”- מדוע הרצון לגדולה יכול להיות מכשול לדרך שלנו

מאיה מזרחי

עוד בימי בית הספר נאבקה ליאן פיקוט להיות מעולה בכל אשר עשתה. היא תמיד רדפה אחרי משהו גדול ממנה,...

“יכולות העל” של העיוור שרצה להיות כמו כולם

צוות מגזין אפוק

זה היה ב-1957, בבוקר טיפוסי. בבית משפחת מאי בסילבר סיטי שבניו מקסיקו, האכילה האם אורי-ג'ין את בתה התינוקת, בזמן שמייק...

מהארכיון: מגע הראי של ד”ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

מהארכיון: גזור ושמור: חשיבה יצירתית – השיטות למציאת פתרונות

רקפת תבור

חשבתם שיצירתיות זה עניין של השראה או כישרון מולד? מתברר שלא בהכרח. נכון, היו בהיסטוריה תגליות והמצאות...

שתפו: