כניסה
הרשמה לניוזלטר

התנהגות צרכנים

צוות אפוק | 12 במרץ 2019 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

נקודה למחשבה: מוסיקה קצבית גורמת לנו לקחת פחות סיכונים בבניית תיק השקעות

שלושה חוקרים ישראלים מהמכללה למנהל בראשון לציון: ד"ר נעמי זיו, ד"ר אייל להב והדוקטורנט אבי ישראל החליטו לבדוק את השפעתה של מוסיקה קצבית ומוסיקה איטית על קבלת החלטות של משקיעים. בהתאם להשערתם, הם גילו כי דווקא מוסיקה איטית ומרגיעה גרמה למשתתפים בניסוי לבחור בהשקעות מסוכנות יותר.

החוקרים ערכו את הניסוי, שלא הצריך ידע מוקדם בתחום ההשקעות, על קבוצות של סטודנטים. בריאיון לאפוק טיימס סיפר החוקר אבי ישראל על המחקר.

איך עשיתם את הבדיקה?

"בדקנו שני דברים: הראשון זה השפעת המוסיקה על בניית תיק השקעות – עד כמה הוא מגוון? גיוון בתיק השקעות ממזער את הסיכון. הדבר השני שבדקנו הוא באיזה נכס יבחרו המשתתפים להשקיע מתוך שלוש אפשרויות ברמות ודאות וסיכון שונות.

"בניסוי היו שלוש קבוצות: קבוצה אחת הייתה קבוצת ביקורת בלי מוסיקה; קבוצה שנייה נחשפה למוסיקה מהירה וקבוצה שלישית למוסיקה איטית. השמענו להם את המוסיקה תוך כדי שהעברנו להם שאלון שבו הם נדרשו לבצע משימות".

מה חשבתם שיקרה?

"מחקרים קודמים בתחום שבדקו את השפעת המוסיקה הראו שמוסיקה מהירה גורמת לאנשים להגיב בצורה אימפולסיבית יותר ולהיות אמוציונאליים יותר ומוסיקה איטית כמובן שלא – היא מרגיעה יותר.

עם זאת, מוסיקה מהירה גורמת גם לעומס קוגניטיבי ומוסיקה איטית פחות. ההשערה שלנו הייתה שכנראה במוסיקה האיטית אנשים ירגישו רגועים יותר ובטוחים יותר, ולכן יסכימו לשים יותר כסף בנכס המסוכן לעומת המוסיקה המהירה".

ישראל ושותפיו לא התבדו. הם אכן גילו כי כאשר המטרה שלנגד עיני המשתתפים הייתה השקעה חכמה, דווקא המוסיקה הקצבית יותר גרמה למשתתפים לקחת פחות סיכון ולבצע השקעות זהירות יותר. אחד ההסברים שהציעו החוקרים הוא שדווקא בגלל ההפרעה בריכוז הייתה למשתתפים נטייה לנסות לפצות על כך על ידי זהירות יתר.

ישראל ושותפיו לא הסתפקו בבדיקת תוצאות הביצועים, אלא גם ערכו בדיקה סובייקטיבית ושאלו את המשתתפים עד כמה המוסיקה הפריעה או לא הפריעה להם. "בניתוח שמנו לב שגם במוסיקה האיטית וגם במוסיקה המהירה המשתתפים לא הרגישו שהמוסיקה השפיעה עליהם. סובייקטיבית הם לא הרגישו הבדל, אף על פי שבפועל כן ראינו הבדל. לעומת זאת, בנושא הגיוון כן מצאנו שמשתתפים שדיווחו כי המוסיקה הפריעה להם, ביצעו גיוון טוב יותר לעומת אלו שדיווחו שהמוסיקה עזרה להם".

מה המחקר שלכם מחדש?

"הרעיון במחקר הזה היה לקחת את המתודולוגיה שהשתמשו בה בתחומים של שיווק והתנהגות צרכנים ולבדוק אותה על התחום שלנו – קבלת החלטות השקעה. בגלל זה המחקר חדשני, וזה מעניין".


המחקר:

Stop the Music?: The Effect of Music on Risky Financial Decisions: An Experimental Study, Israel, Lahav & Ziv, 2019

נקודה למחשבה: מוסיקה קצבית גורמת לנו לקחת פחות סיכונים בבניית תיק השקעות

התנהגות צרכנים

צוות אפוק | 12 במרץ 2019 | פסיכולוגיה | 11 דק׳

תמונה: Fotolia

שלושה חוקרים ישראלים מהמכללה למנהל בראשון לציון: ד"ר נעמי זיו, ד"ר אייל להב והדוקטורנט אבי ישראל החליטו לבדוק את השפעתה של מוסיקה קצבית ומוסיקה איטית על קבלת החלטות של משקיעים. בהתאם להשערתם, הם גילו כי דווקא מוסיקה איטית ומרגיעה גרמה למשתתפים בניסוי לבחור בהשקעות מסוכנות יותר.

החוקרים ערכו את הניסוי, שלא הצריך ידע מוקדם בתחום ההשקעות, על קבוצות של סטודנטים. בריאיון לאפוק טיימס סיפר החוקר אבי ישראל על המחקר.

איך עשיתם את הבדיקה?

"בדקנו שני דברים: הראשון זה השפעת המוסיקה על בניית תיק השקעות – עד כמה הוא מגוון? גיוון בתיק השקעות ממזער את הסיכון. הדבר השני שבדקנו הוא באיזה נכס יבחרו המשתתפים להשקיע מתוך שלוש אפשרויות ברמות ודאות וסיכון שונות.

"בניסוי היו שלוש קבוצות: קבוצה אחת הייתה קבוצת ביקורת בלי מוסיקה; קבוצה שנייה נחשפה למוסיקה מהירה וקבוצה שלישית למוסיקה איטית. השמענו להם את המוסיקה תוך כדי שהעברנו להם שאלון שבו הם נדרשו לבצע משימות".

מה חשבתם שיקרה?

"מחקרים קודמים בתחום שבדקו את השפעת המוסיקה הראו שמוסיקה מהירה גורמת לאנשים להגיב בצורה אימפולסיבית יותר ולהיות אמוציונאליים יותר ומוסיקה איטית כמובן שלא – היא מרגיעה יותר.

עם זאת, מוסיקה מהירה גורמת גם לעומס קוגניטיבי ומוסיקה איטית פחות. ההשערה שלנו הייתה שכנראה במוסיקה האיטית אנשים ירגישו רגועים יותר ובטוחים יותר, ולכן יסכימו לשים יותר כסף בנכס המסוכן לעומת המוסיקה המהירה".

ישראל ושותפיו לא התבדו. הם אכן גילו כי כאשר המטרה שלנגד עיני המשתתפים הייתה השקעה חכמה, דווקא המוסיקה הקצבית יותר גרמה למשתתפים לקחת פחות סיכון ולבצע השקעות זהירות יותר. אחד ההסברים שהציעו החוקרים הוא שדווקא בגלל ההפרעה בריכוז הייתה למשתתפים נטייה לנסות לפצות על כך על ידי זהירות יתר.

ישראל ושותפיו לא הסתפקו בבדיקת תוצאות הביצועים, אלא גם ערכו בדיקה סובייקטיבית ושאלו את המשתתפים עד כמה המוסיקה הפריעה או לא הפריעה להם. "בניתוח שמנו לב שגם במוסיקה האיטית וגם במוסיקה המהירה המשתתפים לא הרגישו שהמוסיקה השפיעה עליהם. סובייקטיבית הם לא הרגישו הבדל, אף על פי שבפועל כן ראינו הבדל. לעומת זאת, בנושא הגיוון כן מצאנו שמשתתפים שדיווחו כי המוסיקה הפריעה להם, ביצעו גיוון טוב יותר לעומת אלו שדיווחו שהמוסיקה עזרה להם".

מה המחקר שלכם מחדש?

"הרעיון במחקר הזה היה לקחת את המתודולוגיה שהשתמשו בה בתחומים של שיווק והתנהגות צרכנים ולבדוק אותה על התחום שלנו – קבלת החלטות השקעה. בגלל זה המחקר חדשני, וזה מעניין".


המחקר:

Stop the Music?: The Effect of Music on Risky Financial Decisions: An Experimental Study, Israel, Lahav & Ziv, 2019

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המקור של המחשבות השליליות שלנו

דינה גורדון

אתם עומדים בסבלנות בתור ארוך לקופה בסופר, ופתאום מישהו "חותך" אתכם. מה תעשו? מרבית האנשים יתפוצצו מכעס ויתעמתו איתו בריב קולני. ייתכן שמאוחר יותר תרגישו מבוכה או אשמה על תגובתכם המוגזמת....

איך נראית ילדות בלי טלוויזיה

מאיה מזרחי

בן ולסלי החליטו לעזוב את חיי הנוחות שלהם, את משפחתם האמידה ואת תרבות הצריכה שבה חיו, ועברו לחיות הרחק מין הציוויליזציה, בהרים מלאי צמחיה ונחלים זורמים, בבית שבנו בעצמם. הם גידלו בבית הזה...

הקולות ששמע היטלר

דינה גורדון

" אכלתי ארוחת ערב בתעלה, עם כמה חיילים אחרים. פתאום שמעתי [בראשי] קול שאומר לי: 'קום ולך למקום אחר'. הקול היה כל כך ברור ועקשני שצִייַתִּי באופן אוטומטי, כאילו שזו הייתה פקודה צבאית. קמתי על רגליי והלכתי 20 יארד (18 מטר)...

האם הטכנולוגיה הופכת את הדור הבא לילדותי?

דינה גורדון

סמארטפון, אינטרנט, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, משחקי מחשב - עד לפני כשני עשורים לא הכרנו אותם והיום כולם או חלקם הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של רובנו. אם נדמה...

איך לעבור דרך הפחד

דינה גורדון

אומרים שפחד קהל הוא הפחד הנפוץ ביותר, ושהוא כמו פחד מוות או כמו פגישה עם נחש. ״זה נכון, אני יודעת את זה כי אנשים מספרים לי. החדשות הרעות הן שלפעמים זה לא עובר. אני דיברתי מול קהל במשך עשורים בגלל המקצוע שלי כפסיכולוגית,...

נשימה: המדע החדש של האמנות העתיקה שאבדה

רקפת תבור

ג'יימס נסטור, עיתונאי וסופר המתמקד בנושאים מדעיים, עבר לפני מספר שנים תקופה מאתגרת. במשך שנתיים וחצי לקה שלוש פעמים בדלקות ריאות שגרמו לו לקשיי נשימה בלתי פוסקים, הקשו עליו לעבוד...

שתפו: