כניסה
הרשמה לניוזלטר

ניהול

7 בפברואר 2019 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

דינה גורדון, איל לוינטר

נקודה למחשבה: מה יעיל יותר, המקל או הגזר?

מה יעיל יותר להניע עובדים לפעולה, הבטחה לפרס או איום בעונש? ואולי נכון להשתמש בשניהם במצבים שונים? מחקר שנעשה בבית חולים ממשלתי בניו יורק נותן כמה תשובות לשאלה.

הצוותים הרפואיים בבתי חולים מודעים לחשיבות העליונה שיש להקפדה מרבית על היגיינה כדי למנוע התפשטות של מחלות. כדי להזכיר לעובדים שוב ושוב את חשיבות חיטוי הידיים תלו שלטים מעל למתקנים של ג'ל לחיטוי, ובהם אזהרות לתוצאות המסוכנות העלולות להיגרם מידיים שלא עברו חיטוי. אבל לאזהרות ולאיומי הסכנה הייתה השפעה קטנה מאוד: לפי מצלמות שנתלו מעל למתקני החיטוי במחלקה לטיפול נמרץ, רק עשרה אחוזים מהצוות הרפואי חיטאו את ידיהם לפני שנכנסו לחדר של מטופל ולאחר שיצאו ממנו, על אף שידעו על קיום המצלמה.

הנהלת בית החולים החליטה לנסות גישה אחרת: במקום לעורר פחדים באמצעות איומים, שזו הגישה הרווחת במצבים כאלה, החליטו לחלק שבחים. לוח אלקטרוני גדול שנתלה במסדרון המחלקה, נתן פידבק חיובי לצוות. בכל פעם שהם רחצו ידיים, הופיעה הודעה מעודדת על הלוח, כמו "כל הכבוד". התוצאה הפתיעה את כולם: אחרי ארבעה שבועות בלבד, כמעט 90 אחוז מאנשי הצוות רחצו ידיים. התוצאות היו דומות כאשר חזרו על הניסוי במחלקה אחרת של בית החולים.

את ההסבר לתוצאות הניסוי נותנת מדענית המוח פרופ' טלי שׁרוט, מיוניברסיטי קולג' לונדון, בג'ורנל הרווארד ביזנס רוויו. לפי שרוט, מחקרים במדעי המוח מראים שאכן כאשר רוצים להניע אנשים לפעולה, למשל להצטיין בפרויקט מסוים, פרסים או פידבק חיובי עשויים להיות יעילים יותר. ואילו עונשים יהיו יעילים יותר כאשר רוצים שעובדים יימנעו מפעולה מסוימת, למשל להשתמש במשאבים של הארגון לצרכים פרטיים.

לפי שרוט, המוח שלנו מחווט מבחינה ביולוגית לפעול כך שאם אנחנו רוצים להשיג משהו טוב, מזון או קרבה של אנשים מסוימים, המוח שולח לנו אותות לפעול, לנוע קדימה. ואילו כאשר אנחנו חוששים ממשהו מסוכן או רע, המוח שולח לנו אותות לקפוא במקום – לא לנקוט בפעולה. אפילו במצבים שהתגובה האוטומטית היא "להילחם או לברוח" (fight-or-flight), לפני כן תהיה תגובה של קיפאון במקום.

מסקנות המחקר תואמות למסקנות של מחקרים בתחום הבריאות שהראו כי גמול כספי קטן על פעילות גופנית או תזונה בריאה, יעילים יותר לשינוי התנהגות מאשר אזהרות מפני השמנה או מחלות.


* המחקר: ”Using High-Technology to Enforce Low-Technology Safety Measures: The Use of Third-party Remote Video Auditing and Real-time Feedback in Healthcare by", Armellino, Hussain, Schilling, +4, 2011 (HBR 2017)

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

נקודה למחשבה: מה יעיל יותר, המקל או הגזר?

ניהול

7 בפברואר 2019 | פסיכולוגיה | 9 דק׳

דינה גורדון, איל לוינטר

איור: Fotolia

מה יעיל יותר להניע עובדים לפעולה, הבטחה לפרס או איום בעונש? ואולי נכון להשתמש בשניהם במצבים שונים? מחקר שנעשה בבית חולים ממשלתי בניו יורק נותן כמה תשובות לשאלה.

הצוותים הרפואיים בבתי חולים מודעים לחשיבות העליונה שיש להקפדה מרבית על היגיינה כדי למנוע התפשטות של מחלות. כדי להזכיר לעובדים שוב ושוב את חשיבות חיטוי הידיים תלו שלטים מעל למתקנים של ג'ל לחיטוי, ובהם אזהרות לתוצאות המסוכנות העלולות להיגרם מידיים שלא עברו חיטוי. אבל לאזהרות ולאיומי הסכנה הייתה השפעה קטנה מאוד: לפי מצלמות שנתלו מעל למתקני החיטוי במחלקה לטיפול נמרץ, רק עשרה אחוזים מהצוות הרפואי חיטאו את ידיהם לפני שנכנסו לחדר של מטופל ולאחר שיצאו ממנו, על אף שידעו על קיום המצלמה.

הנהלת בית החולים החליטה לנסות גישה אחרת: במקום לעורר פחדים באמצעות איומים, שזו הגישה הרווחת במצבים כאלה, החליטו לחלק שבחים. לוח אלקטרוני גדול שנתלה במסדרון המחלקה, נתן פידבק חיובי לצוות. בכל פעם שהם רחצו ידיים, הופיעה הודעה מעודדת על הלוח, כמו "כל הכבוד". התוצאה הפתיעה את כולם: אחרי ארבעה שבועות בלבד, כמעט 90 אחוז מאנשי הצוות רחצו ידיים. התוצאות היו דומות כאשר חזרו על הניסוי במחלקה אחרת של בית החולים.

את ההסבר לתוצאות הניסוי נותנת מדענית המוח פרופ' טלי שׁרוט, מיוניברסיטי קולג' לונדון, בג'ורנל הרווארד ביזנס רוויו. לפי שרוט, מחקרים במדעי המוח מראים שאכן כאשר רוצים להניע אנשים לפעולה, למשל להצטיין בפרויקט מסוים, פרסים או פידבק חיובי עשויים להיות יעילים יותר. ואילו עונשים יהיו יעילים יותר כאשר רוצים שעובדים יימנעו מפעולה מסוימת, למשל להשתמש במשאבים של הארגון לצרכים פרטיים.

לפי שרוט, המוח שלנו מחווט מבחינה ביולוגית לפעול כך שאם אנחנו רוצים להשיג משהו טוב, מזון או קרבה של אנשים מסוימים, המוח שולח לנו אותות לפעול, לנוע קדימה. ואילו כאשר אנחנו חוששים ממשהו מסוכן או רע, המוח שולח לנו אותות לקפוא במקום – לא לנקוט בפעולה. אפילו במצבים שהתגובה האוטומטית היא "להילחם או לברוח" (fight-or-flight), לפני כן תהיה תגובה של קיפאון במקום.

מסקנות המחקר תואמות למסקנות של מחקרים בתחום הבריאות שהראו כי גמול כספי קטן על פעילות גופנית או תזונה בריאה, יעילים יותר לשינוי התנהגות מאשר אזהרות מפני השמנה או מחלות.


* המחקר: ”Using High-Technology to Enforce Low-Technology Safety Measures: The Use of Third-party Remote Video Auditing and Real-time Feedback in Healthcare by", Armellino, Hussain, Schilling, +4, 2011 (HBR 2017)

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האתיקה של הקאובויים – מה אפשר ללמוד מקוד ההתנהגות של המערב הפרוע

דינה גורדון

"כל אחד צריך קוד. אמונה לחיות לפיה" – עשרה כללים אתיים שנוסחו בהשראת הקאובויים הפכו לכלי חינוכי המחולל שינוי אצל ילדים ובני נוער ברחבי ארה"ב

ברוכים הבאים ל"קפה מוות"

דינה גורדון

טרנד חדש צובר תאוצה בישראל - מפגשי "קפה מוות". האנשים שמגיעים לשם לא באים בשביל למות, אלא בדיוק להיפך - על כוס קפה ועוגה הם מדברים על המוות ויוצאים אופטימיים, עם תחושה שהחיים קיבלו משמעות עמוקה יותר

אסטרטגיה של מדע בדיוני – כיצד גוגל וסמסונג חושבות על טכנולוגיות חדשות?

מאיה מזרחי

סופרים אינם אמורים להמציא טכנולוגיות חדשות או לחזות את העתיד, נכון? – לא נכון

מהארכיון: מגע הראי של ד"ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס, נוירולוג בחדר טראומה, אינו אדם רגיל. הוא חש בגופו את הכאב והרגשות של אנשים שהוא רואה. כשלמטופל נקטעת יד הוא מאבד תחושה בידו שלו, וכשאישה מתאבלת על בנה הוא חש צער עמוק כאילו איבד את בנו. מה אפשר ללמוד ממנו?

הילד העיוור שרואה הכול

דינה גורדון

בגיל שבועיים הוא חלה בעיוורון מוחי. מה שקרה אחר כך הוא נס שרופאים מתקשים להסביר

כוחו של הג'וגאד

דינה גורדון

מה אנחנו יכולים ללמוד על יצירתיות מכמה עניים באפריקה?

שתפו: