ניהול
7 בפברואר 2019 | פסיכולוגיה | 2 דק׳
נקודה למחשבה: מה יעיל יותר, המקל או הגזר?
מה יעיל יותר להניע עובדים לפעולה, הבטחה לפרס או איום בעונש? ואולי נכון להשתמש בשניהם במצבים שונים? מחקר שנעשה בבית חולים ממשלתי בניו יורק נותן כמה תשובות לשאלה.
הצוותים הרפואיים בבתי חולים מודעים לחשיבות העליונה שיש להקפדה מרבית על היגיינה כדי למנוע התפשטות של מחלות. כדי להזכיר לעובדים שוב ושוב את חשיבות חיטוי הידיים תלו שלטים מעל למתקנים של ג'ל לחיטוי, ובהם אזהרות לתוצאות המסוכנות העלולות להיגרם מידיים שלא עברו חיטוי. אבל לאזהרות ולאיומי הסכנה הייתה השפעה קטנה מאוד: לפי מצלמות שנתלו מעל למתקני החיטוי במחלקה לטיפול נמרץ, רק עשרה אחוזים מהצוות הרפואי חיטאו את ידיהם לפני שנכנסו לחדר של מטופל ולאחר שיצאו ממנו, על אף שידעו על קיום המצלמה.
הנהלת בית החולים החליטה לנסות גישה אחרת: במקום לעורר פחדים באמצעות איומים, שזו הגישה הרווחת במצבים כאלה, החליטו לחלק שבחים. לוח אלקטרוני גדול שנתלה במסדרון המחלקה, נתן פידבק חיובי לצוות. בכל פעם שהם רחצו ידיים, הופיעה הודעה מעודדת על הלוח, כמו "כל הכבוד". התוצאה הפתיעה את כולם: אחרי ארבעה שבועות בלבד, כמעט 90 אחוז מאנשי הצוות רחצו ידיים. התוצאות היו דומות כאשר חזרו על הניסוי במחלקה אחרת של בית החולים.
את ההסבר לתוצאות הניסוי נותנת מדענית המוח פרופ' טלי שׁרוט, מיוניברסיטי קולג' לונדון, בג'ורנל הרווארד ביזנס רוויו. לפי שרוט, מחקרים במדעי המוח מראים שאכן כאשר רוצים להניע אנשים לפעולה, למשל להצטיין בפרויקט מסוים, פרסים או פידבק חיובי עשויים להיות יעילים יותר. ואילו עונשים יהיו יעילים יותר כאשר רוצים שעובדים יימנעו מפעולה מסוימת, למשל להשתמש במשאבים של הארגון לצרכים פרטיים.
לפי שרוט, המוח שלנו מחווט מבחינה ביולוגית לפעול כך שאם אנחנו רוצים להשיג משהו טוב, מזון או קרבה של אנשים מסוימים, המוח שולח לנו אותות לפעול, לנוע קדימה. ואילו כאשר אנחנו חוששים ממשהו מסוכן או רע, המוח שולח לנו אותות לקפוא במקום – לא לנקוט בפעולה. אפילו במצבים שהתגובה האוטומטית היא "להילחם או לברוח" (fight-or-flight), לפני כן תהיה תגובה של קיפאון במקום.
מסקנות המחקר תואמות למסקנות של מחקרים בתחום הבריאות שהראו כי גמול כספי קטן על פעילות גופנית או תזונה בריאה, יעילים יותר לשינוי התנהגות מאשר אזהרות מפני השמנה או מחלות.
* המחקר: ”Using High-Technology to Enforce Low-Technology Safety Measures: The Use of Third-party Remote Video Auditing and Real-time Feedback in Healthcare by", Armellino, Hussain, Schilling, +4, 2011 (HBR 2017)
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
איור: Fotolia
עוד כתבות של דינה גורדון, איל לוינטר
-
1.
פסיכולוגיה
פילוסופיה בעידן הפירמידות – עצות לחיים מהספר העתיק בעולם
-
2.
פסיכולוגיה
מהו יצור חי?
-
3.
פסיכולוגיה
להבין את הצבע – מה סימלו הצבעים בהיסטוריה, ומדוע המשמעות של חלקם התהפכה
-
4.
פסיכולוגיה
הגאון שמסוגל לשלוט בקצב הדופק של ליבו ולסלק כאבים עזים מגופו
-
5.
פסיכולוגיה
הוא שרד בשכונת עוני בזכות "יכולת על" שגילה: "יצירת ערך". כעת הוא הפך אותה למודל חינוך חדש
תוכן נוסף עבורך
-
״לימדו אותנו שאם ברצונך להוציא את המיטב מקבוצה מסוימת, עליך להיפטר מהשחקנים החלשים ולהקשיח את הנותרים. יש רק בעיה אחת עם המודל הזה – הוא לא עובד״
איל לוינטר
-
מדעי הפידבק: כך תצליחו לשפר את עצמכם, לקבל ביקורת ואפילו לרצות אותה
מאיה מזרחי
-
"מה שקורה בבתי הספר סביב ADHD הוא הונאה פסיכו-חברתית"
רקפת תבור
-
המדריך השלם לפַּחַד – המדע לחיזוק המחשבה שלנו
צוות מגזין אפוק
-
התרופה לקנאה
מאיה מזרחי
נקודה למחשבה: מה יעיל יותר, המקל או הגזר?
ניהול
7 בפברואר 2019 | פסיכולוגיה | 9 דק׳
איור: Fotolia
מה יעיל יותר להניע עובדים לפעולה, הבטחה לפרס או איום בעונש? ואולי נכון להשתמש בשניהם במצבים שונים? מחקר שנעשה בבית חולים ממשלתי בניו יורק נותן כמה תשובות לשאלה.
הצוותים הרפואיים בבתי חולים מודעים לחשיבות העליונה שיש להקפדה מרבית על היגיינה כדי למנוע התפשטות של מחלות. כדי להזכיר לעובדים שוב ושוב את חשיבות חיטוי הידיים תלו שלטים מעל למתקנים של ג'ל לחיטוי, ובהם אזהרות לתוצאות המסוכנות העלולות להיגרם מידיים שלא עברו חיטוי. אבל לאזהרות ולאיומי הסכנה הייתה השפעה קטנה מאוד: לפי מצלמות שנתלו מעל למתקני החיטוי במחלקה לטיפול נמרץ, רק עשרה אחוזים מהצוות הרפואי חיטאו את ידיהם לפני שנכנסו לחדר של מטופל ולאחר שיצאו ממנו, על אף שידעו על קיום המצלמה.
הנהלת בית החולים החליטה לנסות גישה אחרת: במקום לעורר פחדים באמצעות איומים, שזו הגישה הרווחת במצבים כאלה, החליטו לחלק שבחים. לוח אלקטרוני גדול שנתלה במסדרון המחלקה, נתן פידבק חיובי לצוות. בכל פעם שהם רחצו ידיים, הופיעה הודעה מעודדת על הלוח, כמו "כל הכבוד". התוצאה הפתיעה את כולם: אחרי ארבעה שבועות בלבד, כמעט 90 אחוז מאנשי הצוות רחצו ידיים. התוצאות היו דומות כאשר חזרו על הניסוי במחלקה אחרת של בית החולים.
את ההסבר לתוצאות הניסוי נותנת מדענית המוח פרופ' טלי שׁרוט, מיוניברסיטי קולג' לונדון, בג'ורנל הרווארד ביזנס רוויו. לפי שרוט, מחקרים במדעי המוח מראים שאכן כאשר רוצים להניע אנשים לפעולה, למשל להצטיין בפרויקט מסוים, פרסים או פידבק חיובי עשויים להיות יעילים יותר. ואילו עונשים יהיו יעילים יותר כאשר רוצים שעובדים יימנעו מפעולה מסוימת, למשל להשתמש במשאבים של הארגון לצרכים פרטיים.
לפי שרוט, המוח שלנו מחווט מבחינה ביולוגית לפעול כך שאם אנחנו רוצים להשיג משהו טוב, מזון או קרבה של אנשים מסוימים, המוח שולח לנו אותות לפעול, לנוע קדימה. ואילו כאשר אנחנו חוששים ממשהו מסוכן או רע, המוח שולח לנו אותות לקפוא במקום – לא לנקוט בפעולה. אפילו במצבים שהתגובה האוטומטית היא "להילחם או לברוח" (fight-or-flight), לפני כן תהיה תגובה של קיפאון במקום.
מסקנות המחקר תואמות למסקנות של מחקרים בתחום הבריאות שהראו כי גמול כספי קטן על פעילות גופנית או תזונה בריאה, יעילים יותר לשינוי התנהגות מאשר אזהרות מפני השמנה או מחלות.
* המחקר: ”Using High-Technology to Enforce Low-Technology Safety Measures: The Use of Third-party Remote Video Auditing and Real-time Feedback in Healthcare by", Armellino, Hussain, Schilling, +4, 2011 (HBR 2017)
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן