" מבצעים לקראת החגים", "חיסול עודפים", "מכירת סוף עונה". אצל רבים המילים האלה מצליחות לעורר התרגשות וציפייה לדיל המוצלח ביותר, לקנות מוצר בהנחה ניכרת ממחירו המקורי. אבל האם העִסקה שעשו היא באמת מוצלחת כל כך? מה אם המחיר המקורי של המוצר, שעליו מבוססת ההנחה, אינו המחיר האמיתי?

את השאלה הזו התחיל לחקור פרופ' דונלד נגווה (Ngwe), מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, ופרסם את מסקנותיו במאמר ראשוני באתר האוניברסיטה. השאלה עלתה באופן מיקרי כאשר הוא עשה ניתוח עסקי של אחת מחברות המותג המובילות לאופנה ולאביזרי לבוש בארה"ב, שאת שמה הוא משאיר חסוי.

הוא הבחין שחלק מהמוצרים המופיעים בחנויות העודפים של המותג, לא נמכרו אף פעם בחנויות המותג עצמן. למעשה הם מלכתחילה היו על פס ייצור מיוחד רק עבור חנויות העודפים, אף שבחנות העודפים רשום על המוצר "המחיר המקורי", ולצידו "המחיר אחרי הנחה". למעשה, מה שרשום כ"מחיר מקורי" הוא לגמרי מפוברק.

בהמשך הוא הבחין שזו תופעה רווחת הרבה יותר ממה שצרכנים יודעים. בארה"ב אפילו הוגשו תביעות נגד חברות גדולות כולל סירס ומייסיס בגין מחירים מפוברקים.

מה הרווח של היצרנים מכך? לפי מחקרו של נגווה, אם ניקח לדוגמה חולצה העולה חמישים דולר במקור, ואחרי הנחה 30 דולר – אם חנות העודפים תחליט לרשום שמחירה "במקור" הוא בעצם 51 דולר, צרכנים יהיו מוכנים לשלם 30 דולר ועוד 70 סנט. במילים אחרות, כל עלייה של דולר במחיר המקורי (המפוברק), תגרום לצרכנים להסכים לשלם עוד 70 סנט.

דרך אחת לדעת האם מה שרשום כ"מחיר מקורי" הוא אמיתי או אולי מפוברק, לפי נגווה, הוא לבדוק על פתקית המחיר את הקוד: יש יצרנים שרושמים קוד מיוחד עבור מוצרים שנועדו במיוחד להגיע רק לחנויות עודפים ולא לחנויות המותג עצמן.

גם בישראל פועלות חברות אמריקניות המוכרות במתחמי אאוט-לט, ולכן מומלץ לבדוק שהסחורה שווה את המחיר.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן