על פי רובם המכריע של ספרי הלימוד בחוגים לפסיכולוגיה ולניהול, הניח מאסלו כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם ומניעים אותם. כאשר צורך מסוים מסופק, האדם פונה להגשמת רמה גבוהה יותר של צרכים. הוא הגדיר חמישה סוגי צרכים ודירג אותם לפי היררכיה שבה העליונים יכולים להתקיים רק כאשר אלו שמתחתיהם מקבלים מענה סביר. הצרכים הראשונים והבסיסיים ביותר הם הפיזיולוגיים (שתיה, מזון, נשימה), שני הוא הצורך בביטחון, שלישי – שייכות, ורביעי – הערכה מהסביבה. החמישי מוגדר בתור הצורך העליון והנעלה מכולם – הגשמה עצמית. מקום עבודה שלא יספק את הצורך הזה, הוא מקום עבודה שיפגע במוטיבציה של עובדיו.