מאה מתנדבים חיפשו את הילדה בת השלוש, ומי שמצא אותה הוא חירש וחצי עיוור
דינה גורדון | 14 במאי 2018 | פסיכולוגיה | 2 דק׳
ילדה הלכה לאיבוד בהרים, ומי שמר עליה כל הלילה?
אורורה יצאה מדלת הבית הפתוחה, ביום שישי בשעות הצהרים. הדלת תמיד הייתה פתוחה במשך היום בחווה החקלאית "צ'רי גאלי" במדינת קווינסלנד, אוסטרליה. אורורה שוטטה מסביב לבית, כפי שתמיד נהגה לעשות. מאוחר יותר, הוריה הבחינו שהיא נעלמה והתחילו לחפש אותה.
בשעה שלוש אחרי הצהרים הם כבר היו ממש חרדים ודיווחו למשטרה על היעלמותה. שוטרים הצטרפו לבני משפחה בסיורים, אבל החיפושים באזור ההררי המיוער, במזג האוויר הרטוב ובלילה החשוך, הקשו מאוד על החיפושים. הגיעה שבת בבוקר ואורורה עדיין לא נמצאה.
מה שאף אחד לא ידע הוא שהכלב של המשפחה יצא לחפש אותה. מקס, כלב בקר אוסטרלי כחול, הוא בן 17, חירש וחצי עיוור. אבל החושים שלו עדיין חדים מספיק ואהבתו לילדה עזה. בדרך כלל הילדה והכלב הם צמד שלא נפרד במשך כל היום.
באותו יום הוא התנמנם קצת, וכשהתעורר, אורורה לא הייתה לידו. הוא זינק ממקומו והחל להתרוצץ מסביב לבית. כשלא חש בריח שלה מסביב לבית, הוא התרחק יותר ויותר, מרחרח לאורך השבילים בחווה, שאותם הכיר לאורך שנים. כשבסופו של דבר הוא מצא אותה, היא הייתה כבר במרחק גדול מהבית. מאותו רגע מקס לא עזב את אורורה לרגע. הוא נשאר צמוד אליה כל הלילה, מחמם אותה ושומר עליה.
בשבת בבוקר, יותר ממאה מתנדבים מ"שירות החירום הארצי", מהמשטרה וגם חברים ובני משפחה, המשיכו לחפש את אורורה. החיפושים בין המדרונות התלולים והחלקלקים, והצמחייה הסבוכה היו קשים. בין המחפשים הייתה גם ליזה בנט, סבתה של אורורה, שצעקה "אורורה, אורורה" בקולי קולות ובלא הפסקה. "פתאום שמעתי קול חלוש עונה לי: סבתוש", וידעתי שזו היא, סיפרה בנט לחדשות ABC. "דהרתי במעלה ההר וכשהגעתי לפסגה הכלב רץ אלי, ואחר כך הוביל אותי ישר לאורורה". האיחוד היה מרגש ומלא דמעות. "אורורה לא הבינה על מה כל המהומה, ולמה יש כל כך הרבה אנשים מסביב", סיפרה בנט.
פקח האזור מ"שירות החירום הארצי", סיפר שאורורה נמצאה במרחק כשני ק"מ מהבית, באזור שעדיין שייך לחווה. "האזור בסביבת הבית הוא הררי מאוד, וממש לא ידידותי להליכה. הילדה הלכה מרחק גדול, וגם הכלב שלא מש ממנה". אורורה סבלה מחבורות ומחתכים קלים, אבל בסך הכול מצבה טוב. "עם מזג האוויר הרטוב והקור, זה באמת מזל גדול. היא כנראה ילדה ממש חסונה".
אבל הגיבור האמיתי בכל הסיפור הוא מקס. אולי בגילו ובמצבו הוא כבר נחשב לסתם מטרד שממשיכים לטפל בו, אבל דווקא הוא זה שהציל את אורורה. משטרת קווינסלנד שיבחה את מקס, ובציוץ ששלחה בטוויטר נכתב שכעת הוא חבר כבוד בכוח המשטרה.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
עוד כתבות של דינה גורדון
ילדה הלכה לאיבוד בהרים, ומי שמר עליה כל הלילה?
מאה מתנדבים חיפשו את הילדה בת השלוש, ומי שמצא אותה הוא חירש וחצי עיוור
דינה גורדון | 14 במאי 2018 | פסיכולוגיה | 11 דק׳
אורורה יצאה מדלת הבית הפתוחה, ביום שישי בשעות הצהרים. הדלת תמיד הייתה פתוחה במשך היום בחווה החקלאית "צ'רי גאלי" במדינת קווינסלנד, אוסטרליה. אורורה שוטטה מסביב לבית, כפי שתמיד נהגה לעשות. מאוחר יותר, הוריה הבחינו שהיא נעלמה והתחילו לחפש אותה.
בשעה שלוש אחרי הצהרים הם כבר היו ממש חרדים ודיווחו למשטרה על היעלמותה. שוטרים הצטרפו לבני משפחה בסיורים, אבל החיפושים באזור ההררי המיוער, במזג האוויר הרטוב ובלילה החשוך, הקשו מאוד על החיפושים. הגיעה שבת בבוקר ואורורה עדיין לא נמצאה.
מה שאף אחד לא ידע הוא שהכלב של המשפחה יצא לחפש אותה. מקס, כלב בקר אוסטרלי כחול, הוא בן 17, חירש וחצי עיוור. אבל החושים שלו עדיין חדים מספיק ואהבתו לילדה עזה. בדרך כלל הילדה והכלב הם צמד שלא נפרד במשך כל היום.
באותו יום הוא התנמנם קצת, וכשהתעורר, אורורה לא הייתה לידו. הוא זינק ממקומו והחל להתרוצץ מסביב לבית. כשלא חש בריח שלה מסביב לבית, הוא התרחק יותר ויותר, מרחרח לאורך השבילים בחווה, שאותם הכיר לאורך שנים. כשבסופו של דבר הוא מצא אותה, היא הייתה כבר במרחק גדול מהבית. מאותו רגע מקס לא עזב את אורורה לרגע. הוא נשאר צמוד אליה כל הלילה, מחמם אותה ושומר עליה.
בשבת בבוקר, יותר ממאה מתנדבים מ"שירות החירום הארצי", מהמשטרה וגם חברים ובני משפחה, המשיכו לחפש את אורורה. החיפושים בין המדרונות התלולים והחלקלקים, והצמחייה הסבוכה היו קשים. בין המחפשים הייתה גם ליזה בנט, סבתה של אורורה, שצעקה "אורורה, אורורה" בקולי קולות ובלא הפסקה. "פתאום שמעתי קול חלוש עונה לי: סבתוש", וידעתי שזו היא, סיפרה בנט לחדשות ABC. "דהרתי במעלה ההר וכשהגעתי לפסגה הכלב רץ אלי, ואחר כך הוביל אותי ישר לאורורה". האיחוד היה מרגש ומלא דמעות. "אורורה לא הבינה על מה כל המהומה, ולמה יש כל כך הרבה אנשים מסביב", סיפרה בנט.
פקח האזור מ"שירות החירום הארצי", סיפר שאורורה נמצאה במרחק כשני ק"מ מהבית, באזור שעדיין שייך לחווה. "האזור בסביבת הבית הוא הררי מאוד, וממש לא ידידותי להליכה. הילדה הלכה מרחק גדול, וגם הכלב שלא מש ממנה". אורורה סבלה מחבורות ומחתכים קלים, אבל בסך הכול מצבה טוב. "עם מזג האוויר הרטוב והקור, זה באמת מזל גדול. היא כנראה ילדה ממש חסונה".
אבל הגיבור האמיתי בכל הסיפור הוא מקס. אולי בגילו ובמצבו הוא כבר נחשב לסתם מטרד שממשיכים לטפל בו, אבל דווקא הוא זה שהציל את אורורה. משטרת קווינסלנד שיבחה את מקס, ובציוץ ששלחה בטוויטר נכתב שכעת הוא חבר כבוד בכוח המשטרה.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן