הרשמה לניוזלטר

מאה מתנדבים חיפשו את הילדה בת השלוש, ומי שמצא אותה הוא חירש וחצי עיוור

דינה גורדון | 14 במאי 2018 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

ילדה הלכה לאיבוד בהרים, ומי שמר עליה כל הלילה?

אורורה יצאה מדלת הבית הפתוחה, ביום שישי בשעות הצהרים. הדלת תמיד הייתה פתוחה במשך היום בחווה החקלאית "צ'רי גאלי" במדינת קווינסלנד, אוסטרליה. אורורה שוטטה מסביב לבית, כפי שתמיד נהגה לעשות. מאוחר יותר, הוריה הבחינו שהיא נעלמה והתחילו לחפש אותה.

בשעה שלוש אחרי הצהרים הם כבר היו ממש חרדים ודיווחו למשטרה על היעלמותה. שוטרים הצטרפו לבני משפחה בסיורים, אבל החיפושים באזור ההררי המיוער, במזג האוויר הרטוב ובלילה החשוך, הקשו מאוד על החיפושים. הגיעה שבת בבוקר ואורורה עדיין לא נמצאה.

מה שאף אחד לא ידע הוא שהכלב של המשפחה יצא לחפש אותה. מקס, כלב בקר אוסטרלי כחול, הוא בן 17, חירש וחצי עיוור. אבל החושים שלו עדיין חדים מספיק ואהבתו לילדה עזה. בדרך כלל הילדה והכלב הם צמד שלא נפרד במשך כל היום.

באותו יום הוא התנמנם קצת, וכשהתעורר, אורורה לא הייתה לידו. הוא זינק ממקומו והחל להתרוצץ מסביב לבית. כשלא חש בריח שלה מסביב לבית, הוא התרחק יותר ויותר, מרחרח לאורך השבילים בחווה, שאותם הכיר לאורך שנים. כשבסופו של דבר הוא מצא אותה, היא הייתה כבר במרחק גדול מהבית. מאותו רגע מקס לא עזב את אורורה לרגע. הוא נשאר צמוד אליה כל הלילה, מחמם אותה ושומר עליה.

בשבת בבוקר, יותר ממאה מתנדבים מ"שירות החירום הארצי", מהמשטרה וגם חברים ובני משפחה, המשיכו לחפש את אורורה. החיפושים בין המדרונות התלולים והחלקלקים, והצמחייה הסבוכה היו קשים. בין המחפשים הייתה גם ליזה בנט, סבתה של אורורה, שצעקה "אורורה, אורורה" בקולי קולות ובלא הפסקה. "פתאום שמעתי קול חלוש עונה לי: סבתוש", וידעתי שזו היא, סיפרה בנט לחדשות ABC. "דהרתי במעלה ההר וכשהגעתי לפסגה הכלב רץ אלי, ואחר כך הוביל אותי ישר לאורורה". האיחוד היה מרגש ומלא דמעות. "אורורה לא הבינה על מה כל המהומה, ולמה יש כל כך הרבה אנשים מסביב", סיפרה בנט.

פקח האזור מ"שירות החירום הארצי", סיפר שאורורה נמצאה במרחק כשני ק"מ מהבית, באזור שעדיין שייך לחווה. "האזור בסביבת הבית הוא הררי מאוד, וממש לא ידידותי להליכה. הילדה הלכה מרחק גדול, וגם הכלב שלא מש ממנה". אורורה סבלה מחבורות ומחתכים קלים, אבל בסך הכול מצבה טוב. "עם מזג האוויר הרטוב והקור, זה באמת מזל גדול. היא כנראה ילדה ממש חסונה".

אבל הגיבור האמיתי בכל הסיפור הוא מקס. אולי בגילו ובמצבו הוא כבר נחשב לסתם מטרד שממשיכים לטפל בו, אבל דווקא הוא זה שהציל את אורורה. משטרת קווינסלנד שיבחה את מקס, ובציוץ ששלחה בטוויטר נכתב שכעת הוא חבר כבוד בכוח המשטרה.

שתפו את הכתבה:

ילדה הלכה לאיבוד בהרים, ומי שמר עליה כל הלילה?

מאה מתנדבים חיפשו את הילדה בת השלוש, ומי שמצא אותה הוא חירש וחצי עיוור

דינה גורדון | 14 במאי 2018 | פסיכולוגיה | 7 דק׳

תמונה: Facebook/Kelly Benson

אורורה יצאה מדלת הבית הפתוחה, ביום שישי בשעות הצהרים. הדלת תמיד הייתה פתוחה במשך היום בחווה החקלאית "צ'רי גאלי" במדינת קווינסלנד, אוסטרליה. אורורה שוטטה מסביב לבית, כפי שתמיד נהגה לעשות. מאוחר יותר, הוריה הבחינו שהיא נעלמה והתחילו לחפש אותה.

בשעה שלוש אחרי הצהרים הם כבר היו ממש חרדים ודיווחו למשטרה על היעלמותה. שוטרים הצטרפו לבני משפחה בסיורים, אבל החיפושים באזור ההררי המיוער, במזג האוויר הרטוב ובלילה החשוך, הקשו מאוד על החיפושים. הגיעה שבת בבוקר ואורורה עדיין לא נמצאה.

מה שאף אחד לא ידע הוא שהכלב של המשפחה יצא לחפש אותה. מקס, כלב בקר אוסטרלי כחול, הוא בן 17, חירש וחצי עיוור. אבל החושים שלו עדיין חדים מספיק ואהבתו לילדה עזה. בדרך כלל הילדה והכלב הם צמד שלא נפרד במשך כל היום.

באותו יום הוא התנמנם קצת, וכשהתעורר, אורורה לא הייתה לידו. הוא זינק ממקומו והחל להתרוצץ מסביב לבית. כשלא חש בריח שלה מסביב לבית, הוא התרחק יותר ויותר, מרחרח לאורך השבילים בחווה, שאותם הכיר לאורך שנים. כשבסופו של דבר הוא מצא אותה, היא הייתה כבר במרחק גדול מהבית. מאותו רגע מקס לא עזב את אורורה לרגע. הוא נשאר צמוד אליה כל הלילה, מחמם אותה ושומר עליה.

בשבת בבוקר, יותר ממאה מתנדבים מ"שירות החירום הארצי", מהמשטרה וגם חברים ובני משפחה, המשיכו לחפש את אורורה. החיפושים בין המדרונות התלולים והחלקלקים, והצמחייה הסבוכה היו קשים. בין המחפשים הייתה גם ליזה בנט, סבתה של אורורה, שצעקה "אורורה, אורורה" בקולי קולות ובלא הפסקה. "פתאום שמעתי קול חלוש עונה לי: סבתוש", וידעתי שזו היא, סיפרה בנט לחדשות ABC. "דהרתי במעלה ההר וכשהגעתי לפסגה הכלב רץ אלי, ואחר כך הוביל אותי ישר לאורורה". האיחוד היה מרגש ומלא דמעות. "אורורה לא הבינה על מה כל המהומה, ולמה יש כל כך הרבה אנשים מסביב", סיפרה בנט.

פקח האזור מ"שירות החירום הארצי", סיפר שאורורה נמצאה במרחק כשני ק"מ מהבית, באזור שעדיין שייך לחווה. "האזור בסביבת הבית הוא הררי מאוד, וממש לא ידידותי להליכה. הילדה הלכה מרחק גדול, וגם הכלב שלא מש ממנה". אורורה סבלה מחבורות ומחתכים קלים, אבל בסך הכול מצבה טוב. "עם מזג האוויר הרטוב והקור, זה באמת מזל גדול. היא כנראה ילדה ממש חסונה".

אבל הגיבור האמיתי בכל הסיפור הוא מקס. אולי בגילו ובמצבו הוא כבר נחשב לסתם מטרד שממשיכים לטפל בו, אבל דווקא הוא זה שהציל את אורורה. משטרת קווינסלנד שיבחה את מקס, ובציוץ ששלחה בטוויטר נכתב שכעת הוא חבר כבוד בכוח המשטרה.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חיווט המוח מחדש: איך להתמודד עם כאב באמצעות כוח המחשבה

מאיה מזרחי

אלן גורדון, שלמד פסיכותרפיה בשנות ה-20 לחייו, היה בחור פעיל ופתוח מאוד. הוא נהג לבלות עם חברים ולצפות במשחקי...

הפסיכולוג הישראלי שהמציא נוסחה הפוכה להתמודדות עם בריונים: "תהיו נחמדים אליהם"

מאיה מזרחי

בכל סוף יום כשהפעמון מצלצל בכיתות והילדים רצים במהרה לביתם, מתעכב ירון כמה דקות...

תמיד חשבנו שהצלחה תלויה רק בכישרון ובאימונים קשים. כעת מתברר שמרכיב קריטי נוסף בה הוא "הנדסה לאחור"

מאיה מזרחי

השנה הייתה 1983 וסטיב ג'ובס ישב במשרדו שבחברת אפל בעיר קופרטינו...

נמלטים: גרסת המציאות

דינה גורדון

העיירה אל כות שוכנת לאורך עיקול נהר טיגריס (הוא החידקל) שבמזרח עיראק. כיום אין בה עניין מיוחד אלא כחניית ביניים בדרך לערים סמוכות...

מה לא בסדר עם העולם?

ג'יימס סייל

ב-1910 התפרסם ספרו של העיתונאי והסופר הפורה ג.ק. צ'סטרטון, "מה לא בסדר עם העולם". למי שלא מכיר את יצירותיו הנפלאות, אני ממליץ עליהן בחום....

להיות "טוב מספיק"- מדוע הרצון לגדולה יכול להיות מכשול לדרך שלנו

מאיה מזרחי

עוד בימי בית הספר נאבקה ליאן פיקוט להיות מעולה בכל אשר עשתה. היא תמיד רדפה אחרי משהו גדול ממנה,...

"יכולות העל" של העיוור שרצה להיות כמו כולם

צוות מגזין אפוק

זה היה ב-1957, בבוקר טיפוסי. בבית משפחת מאי בסילבר סיטי שבניו מקסיקו, האכילה האם אורי-ג'ין את בתה התינוקת, בזמן שמייק...

מהארכיון: מגע הראי של ד"ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

שתפו: