מתנדבים מגיעים בדרך כלל משני קצוות גיל: מבוגרים שפרשו לגמלאות, או בני נוער. לכולם ברור שהעבודה שהם עושים עוזרת ותורמת לפרויקטים שבהם הם משתתפים. מה שיותר מפתיע הוא שלהתנדבות יש השפעה מיטיבה מאוד על הבריאות של המתנדבים עצמם.

במחקר שהוביל ד"ר ג'רף יונג יחד עם עמיתים, מאוניברסיטת סיטי בהונג קונג (BMC Public Health, 2018), הם ערכו סקר על מדגם של 1,500 אמריקנים מגיל 18 ומעלה שהתנדבו בפרויקטים שונים במשך השנה האחרונה. לפי תוצאות הסקר, למתנדבים הייתה באופן משמעותי רמה גבוהה יותר של בריאות פיזית, בריאות נפשית, סיפוק מהחיים וקשרים חברתיים, מהממוצע באוכלוסייה. ההשפעה הרבה ביותר של ההתנדבות הייתה אצל מתנדבים שהמניעים שלהם היו אלטרואיסטים ופעלו בפרויקטים למען אחרים, כמו שירותי בריאות שונים, בתי ספר, ארגוני נוער, שירותים קהילתיים ועוד. אצל מתנדבים שפעלו מתוך מניעים של הגשמה עצמית או לימוד, בפרויקטים הקשורים לתרבות ואמנות, הגנה על סביבה או בעלי חיים, וארגונים פוליטיים, עדיין הייתה השפעה על מדדי הבריאות הפיזית והנפשית, אם כי במידה מעט פחותה.

במחקר אחר בקנדה, מצאו שתלמידי כיתות י' שהתנדבו בפרויקטים לעזרה לילדים אחרי שעות בית הספר, ירדו במשקל והראו מדדים טובים יותר של רמת כולסטרול, מאשר תלמידים שלא התנדבו (JAMA Pediatrics 2013).

הסבר אפשרי אחד לקשר בין התנדבות למדדי בריאות נותן ד"ר אריק קים מבית הספר לרפואה ציבורית בהרווארד שחוקר את נושא ההתנדבות כבר שנים. לדעתו גורם מרכזי אחד שמשפיע על בריאות המתנדבים הוא שהם מצאו משמעות בחיים, מעבר לחיי היום-יום. גורמים אחרים שתורמים לבריאותם הם תכונות אישיות המאפיינות מתנדבים, למשל מצפוניות, קשרים חברתיים, והעובדה שהם נוטים לטפל בעצמם יותר טוב מאשר אנשים שאינם מתנדבים.

המסקנה של קים היא שכדאי שרופאים יתחילו להמליץ על התנדבות כמרכיב נוסף ברפואה מונעת, כמו שממליצים על דיאטה ועל פעילות גופנית.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן