כניסה
הרשמה לניוזלטר

לפני שאתם קונים צעצוע נוסף, כדאי שתשאלו את עצמכם האם הילד באמת צריך עוד צעצוע

דינה גורדון | 27 בפברואר 2018 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

יותר צעצועים פחות יצירתיות

אם הארונות בחדר הילדים שלכם מתפקעים מצעצועים, ואתם מתכננים לקראת הפסח עוד קניות של צעצועים ומשחקים ש"אי אפשר לוותר עליהם", תעצרו רגע. לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה, עודף של צעצועים פוגע באיכות המשחק ובהתפתחות המנטלית של ילדים.

במחקר הזה, חוקרים מאוניברסיטת טולדו באוהיו, ארה"ב, הזמינו 36 פעוטות לשחק באופן חופשי בחדר, במשך חצי שעה, עם ארבעה או 16 צעצועים לחילופין, בפגישות שונות. לפי החוקרים, כאשר לפעוטות היו 16 צעצועים, הם הפגינו סוג של פיזור דעת וחוסר ריכוז, ועברו מהר מצעצוע אחד לאחר. כאשר הם קיבלו רק ארבעה צעצועים הם היו הרבה יותר יצירתיים. הם שיחקו עם כל צעצוע יותר זמן (פי אחד וחצי) ומצאו לכל צעצוע יותר שימושים שונים.

למשחק ממושך יותר עם צעצוע מסוים יש השלכות חיוביות לגבי אספקטים התפתחותיים רבים, לפי החוקרים, כולל משחקי דמיון, ביטוי עצמי ומיומנויות פיסיות כמו קואורדינציה מוטורית עדינה ופתרון בעיות (Infant Behavior and Development 2018).

המחקר הזה אינו הראשון מסוגו. לפני כ-20 שנה, שתי עובדות סוציאליות בגרמניה, אלקה שוברט וריינר סטריק, קידמו פרויקט במספר גנים במינכן בשם "גן ללא צעצועים". גנים שהשתתפו בפרויקט, הוציאו מהגן במשך שלושה חודשים בשנה את כל הצעצועים, הבובות, הצבעים, הניירות, הקוביות והספרים. כל מה שנשאר לשחק איתו היו שולחנות, כסאות ומספר שמיכות. בנוסף, לא היו שום פעילויות מובנות, ופשוט נתנו לדמיון של הילדים להשתולל, כפי שמסופר בעיתון הבריטי האינטרנטי The Independent (1999).

בווידיאו שצולם באחד הגנים שבהם נערך הפרויקט, ביום הראשון ללא צעצועים הילדים נראים מבוהלים, מביטים אחד בשני בהיסוס ובחדר הריק. ביום השני הם התחילו לבנות אוהל עם הרהיטים והשמיכות, השתמשו בנעליים כיתדות לייצב את השמיכות, ואחר כך התרוצצו במרחב הריק של החדר, בצחוקים וצעקות טיפסו וקפצו על הרהיטים, מה שהיה אסור קודם. בהדרגה הם נרגעו והתחילו להמציא כל מיני משחקים: "הם הכינו הצגות, דמיינו שהם בקרקס או ברכבת, ויותר מהכל, תוך כדי משחק הם למדו הרבה כישורים חברתיים".

בסוף הפרויקט, אחת הגננות סיפרה שיכולת הריכוז של הילדים השתפרה במידה רבה, בעיקר כאשר ציירו או צבעו. "לפני הפרויקט, הילדים היו משרבטים משהו זעיר על הנייר וזורקים אותו. אחרי הפרויקט הם ציירו וצבעו על כל הנייר, עד שלא נשאר אפילו כתם לבן אחד".

ויותר קרוב לימינו, ג'ושוע בקר, שאימץ צורת חיים מינימליסטית, כותב בספרו מדוע עודף צעצועים מזיק (CluterFree With Kids 2014): "ילד ילמד לעתים רחוקות להעריך צעצוע מסוים, אם על המדף מאחוריו יש עוד אין-ספור אפשרויות נוספות. כאשר לילד יש פחות צעצועים הוא לומד לפתח יותר תושיה, ולפתור בעיות עם החומרים שזמינים לו באותו רגע".

 

יותר צעצועים פחות יצירתיות

לפני שאתם קונים צעצוע נוסף, כדאי שתשאלו את עצמכם האם הילד באמת צריך עוד צעצוע

דינה גורדון | 27 בפברואר 2018 | פסיכולוגיה | 16 דק׳

תמונה: Fotolia

אם הארונות בחדר הילדים שלכם מתפקעים מצעצועים, ואתם מתכננים לקראת הפסח עוד קניות של צעצועים ומשחקים ש"אי אפשר לוותר עליהם", תעצרו רגע. לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה, עודף של צעצועים פוגע באיכות המשחק ובהתפתחות המנטלית של ילדים.

במחקר הזה, חוקרים מאוניברסיטת טולדו באוהיו, ארה"ב, הזמינו 36 פעוטות לשחק באופן חופשי בחדר, במשך חצי שעה, עם ארבעה או 16 צעצועים לחילופין, בפגישות שונות. לפי החוקרים, כאשר לפעוטות היו 16 צעצועים, הם הפגינו סוג של פיזור דעת וחוסר ריכוז, ועברו מהר מצעצוע אחד לאחר. כאשר הם קיבלו רק ארבעה צעצועים הם היו הרבה יותר יצירתיים. הם שיחקו עם כל צעצוע יותר זמן (פי אחד וחצי) ומצאו לכל צעצוע יותר שימושים שונים.

למשחק ממושך יותר עם צעצוע מסוים יש השלכות חיוביות לגבי אספקטים התפתחותיים רבים, לפי החוקרים, כולל משחקי דמיון, ביטוי עצמי ומיומנויות פיסיות כמו קואורדינציה מוטורית עדינה ופתרון בעיות (Infant Behavior and Development 2018).

המחקר הזה אינו הראשון מסוגו. לפני כ-20 שנה, שתי עובדות סוציאליות בגרמניה, אלקה שוברט וריינר סטריק, קידמו פרויקט במספר גנים במינכן בשם "גן ללא צעצועים". גנים שהשתתפו בפרויקט, הוציאו מהגן במשך שלושה חודשים בשנה את כל הצעצועים, הבובות, הצבעים, הניירות, הקוביות והספרים. כל מה שנשאר לשחק איתו היו שולחנות, כסאות ומספר שמיכות. בנוסף, לא היו שום פעילויות מובנות, ופשוט נתנו לדמיון של הילדים להשתולל, כפי שמסופר בעיתון הבריטי האינטרנטי The Independent (1999).

בווידיאו שצולם באחד הגנים שבהם נערך הפרויקט, ביום הראשון ללא צעצועים הילדים נראים מבוהלים, מביטים אחד בשני בהיסוס ובחדר הריק. ביום השני הם התחילו לבנות אוהל עם הרהיטים והשמיכות, השתמשו בנעליים כיתדות לייצב את השמיכות, ואחר כך התרוצצו במרחב הריק של החדר, בצחוקים וצעקות טיפסו וקפצו על הרהיטים, מה שהיה אסור קודם. בהדרגה הם נרגעו והתחילו להמציא כל מיני משחקים: "הם הכינו הצגות, דמיינו שהם בקרקס או ברכבת, ויותר מהכל, תוך כדי משחק הם למדו הרבה כישורים חברתיים".

בסוף הפרויקט, אחת הגננות סיפרה שיכולת הריכוז של הילדים השתפרה במידה רבה, בעיקר כאשר ציירו או צבעו. "לפני הפרויקט, הילדים היו משרבטים משהו זעיר על הנייר וזורקים אותו. אחרי הפרויקט הם ציירו וצבעו על כל הנייר, עד שלא נשאר אפילו כתם לבן אחד".

ויותר קרוב לימינו, ג'ושוע בקר, שאימץ צורת חיים מינימליסטית, כותב בספרו מדוע עודף צעצועים מזיק (CluterFree With Kids 2014): "ילד ילמד לעתים רחוקות להעריך צעצוע מסוים, אם על המדף מאחוריו יש עוד אין-ספור אפשרויות נוספות. כאשר לילד יש פחות צעצועים הוא לומד לפתח יותר תושיה, ולפתור בעיות עם החומרים שזמינים לו באותו רגע".

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
20 אסטרטגיות צבאיות לניצחון במלחמה (וגם בחיים)

מאיה מזרחי

לוחמה אישית, לוחמה מאורגנת, לוחמה הגנתית ולוחמה התקפית - רב מכר שכתב הסופר רוברט גרין כולל אסטרטגיות מועילות רבות שיכולות לסייע לנו להבין טוב יותר את המצב הנוכחי, ולהתכונן לבאות

מעבר לרגיל: הנערה מצ'רנוביל שזכתה בזהב

דינה גורדון

מה עוזר לאדם להתעלות מעבר לקשיים הפיזיים והנפשיים שלו? סיפורה של אוקסנה מאסטרס שנולדה בתנאים הקשים ביותר והגיעה למקומות גבוהים בקריירה שלה הוא דוגמה לכוח הרצון והרוח

"אני עובדת עם המשפחות, עם האנשים שניצלו מהתופת. צריך להבין יחד איתם מה נתן להם רגע של תקווה, ולחבר אותם למקורות החוסן שלהם"

דור לוינטר

הפסיכולוגית עינת הרף כשדאי מספרת בריאיון למגזין אפוק על עבודתה עם הניצולים והמשפחות, בדרך למציאת קצה חוט של דרך להתמודד עם הטראומה. "חוויית האימה גדולה מאוד. היו אנשים שיצאנו איתם החוצה לעשות סיבוב, לא משנה איפה, כדי שיוכלו לעשות צעד אחרי צעד ולהאמין שכרגע אין מישהו שיורה עליהם. הם התקשו להאמין לזה"

מהארכיון: הכוח של הנחמדות

מאיה מזרחי

האם התפיסות שלפיהן להיות נחמד זה להיות חלש, משעמם ולא יוצלח הן נכונות? מה אומרים המחקרים? האם מה שנחשב לחולשה הוא למעשה כוח?

6 שיעורים מהביוגרפיה של אילון מאסק

דינה גורדון

כיצד הפך מאסק מילד שספג מכות קשות בבית הספר לאחד האנשים המצליחים בעולם? מה ניתן ללמוד על סגנון הניהול שלו? מדוע הוא לוקח סיכונים שנראים בגדר הבלתי אפשרי? ואיך הוא מניע עובדים לעמידה ביעדים?

״לימדו אותנו שאם ברצונך להוציא את המיטב מקבוצה מסוימת, עליך להיפטר מהשחקנים החלשים ולהקשיח את הנותרים. יש רק בעיה אחת עם המודל הזה – הוא לא עובד״

איל לוינטר

כיצד לפתח קשיחות? סטיב מגנס, יועץ לפיתוח מיומנויות מנטליות עבור קבוצות ספורט מקצועיות, יוצא בספרו האחרון "תעשו דברים קשים" נגד המסרים שהועברו לנו בתקשורת ובסרטים, ומלמד עקרונות נכונים יותר לפיתוח קשיחות

שתפו: