אם הארונות בחדר הילדים שלכם מתפקעים מצעצועים, ואתם מתכננים לקראת הפסח עוד קניות של צעצועים ומשחקים ש"אי אפשר לוותר עליהם", תעצרו רגע. לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה, עודף של צעצועים פוגע באיכות המשחק ובהתפתחות המנטלית של ילדים.

במחקר הזה, חוקרים מאוניברסיטת טולדו באוהיו, ארה"ב, הזמינו 36 פעוטות לשחק באופן חופשי בחדר, במשך חצי שעה, עם ארבעה או 16 צעצועים לחילופין, בפגישות שונות. לפי החוקרים, כאשר לפעוטות היו 16 צעצועים, הם הפגינו סוג של פיזור דעת וחוסר ריכוז, ועברו מהר מצעצוע אחד לאחר. כאשר הם קיבלו רק ארבעה צעצועים הם היו הרבה יותר יצירתיים. הם שיחקו עם כל צעצוע יותר זמן (פי אחד וחצי) ומצאו לכל צעצוע יותר שימושים שונים.

למשחק ממושך יותר עם צעצוע מסוים יש השלכות חיוביות לגבי אספקטים התפתחותיים רבים, לפי החוקרים, כולל משחקי דמיון, ביטוי עצמי ומיומנויות פיסיות כמו קואורדינציה מוטורית עדינה ופתרון בעיות (Infant Behavior and Development 2018).

המחקר הזה אינו הראשון מסוגו. לפני כ-20 שנה, שתי עובדות סוציאליות בגרמניה, אלקה שוברט וריינר סטריק, קידמו פרויקט במספר גנים במינכן בשם "גן ללא צעצועים". גנים שהשתתפו בפרויקט, הוציאו מהגן במשך שלושה חודשים בשנה את כל הצעצועים, הבובות, הצבעים, הניירות, הקוביות והספרים. כל מה שנשאר לשחק איתו היו שולחנות, כסאות ומספר שמיכות. בנוסף, לא היו שום פעילויות מובנות, ופשוט נתנו לדמיון של הילדים להשתולל, כפי שמסופר בעיתון הבריטי האינטרנטי The Independent (1999).

בווידיאו שצולם באחד הגנים שבהם נערך הפרויקט, ביום הראשון ללא צעצועים הילדים נראים מבוהלים, מביטים אחד בשני בהיסוס ובחדר הריק. ביום השני הם התחילו לבנות אוהל עם הרהיטים והשמיכות, השתמשו בנעליים כיתדות לייצב את השמיכות, ואחר כך התרוצצו במרחב הריק של החדר, בצחוקים וצעקות טיפסו וקפצו על הרהיטים, מה שהיה אסור קודם. בהדרגה הם נרגעו והתחילו להמציא כל מיני משחקים: "הם הכינו הצגות, דמיינו שהם בקרקס או ברכבת, ויותר מהכל, תוך כדי משחק הם למדו הרבה כישורים חברתיים".

בסוף הפרויקט, אחת הגננות סיפרה שיכולת הריכוז של הילדים השתפרה במידה רבה, בעיקר כאשר ציירו או צבעו. "לפני הפרויקט, הילדים היו משרבטים משהו זעיר על הנייר וזורקים אותו. אחרי הפרויקט הם ציירו וצבעו על כל הנייר, עד שלא נשאר אפילו כתם לבן אחד".

ויותר קרוב לימינו, ג'ושוע בקר, שאימץ צורת חיים מינימליסטית, כותב בספרו מדוע עודף צעצועים מזיק (CluterFree With Kids 2014): "ילד ילמד לעתים רחוקות להעריך צעצוע מסוים, אם על המדף מאחוריו יש עוד אין-ספור אפשרויות נוספות. כאשר לילד יש פחות צעצועים הוא לומד לפתח יותר תושיה, ולפתור בעיות עם החומרים שזמינים לו באותו רגע".