כניסה
הרשמה לניוזלטר

מתברר שצעידה שקטה ביער לא רק מחברת אותנו לטבע עמוק יותר הנמצא בתוכנו, אלא גם מפיגה מתח ודיכאון, ומסייעת למערכת החיסונית להתגונן מפני מחלות

דינה גורדון | 27 בפברואר 2018 | פסיכולוגיה | 6 דק׳

אמבטיה של יער

אוויר צלול עם ריח חריף של ירוק-עד ואדמה רעננה מכים בנחיריים. עצי ארז בני אלפי שנים מתנשאים לגבהים אין-סופיים, רוח קלילה מלטפת את הפנים וקרני שמש חמימות מפזזות בעלווה הצפופה. מרבדים של אזוב באין-סוף גוונים מרפדים את הסלעים ועוטפים את גזעי העצים. ציוצי ציפורים בקולות רמים מתערבלים עם קולות פיכפוך מי הנחלים וצרצורי הציקדות מהדהדים מכל עבר. זהו יער שירטאני אונסואיקיו (Unsuikyo) באי יקושימה בדרום יפן המושך אליו אלפי מטיילים. הם לא באים לטרקים או לספורט כושר, אלא לצעידה רכה איטית ושקטה בתוך הטבע. להתמסרות מלאה למראות, לצלילים, למגע ולניחוחות שהיער נותן ברוחב לב ובשפע. ביפן זו מסורת עתיקת יומין – להיכנס לעומקו של אחד מהיערות המכסים יותר ממחצית שטחה של יפן, ולתת לטבע לשטוף את הגוף דרך כל החושים. אחרי הטיול ביער הם מרגישים נינוחים, שלווים, מלאי חיוניות ושמחה.

כשאני הולך ביער ומריח את ריח הגשם או הפריחה ורשרוש העשבים, אני בא במגע עם החלקים היותר אותנטיים שבתוכי

תמונה: Fotolia

שתפו: