כניסה
הרשמה לניוזלטר

היובש שמכה במדינות השכנות והיה גורם שתרם למלחמה בסוריה, לא הולך להיעלם מכאן. גיאוגרפים ואנשי אקלים חוזים שהוא עוד ישנה לגמרי את מפות המזה"ת ויביא עלינו גלי הגירה נוספים מאפריקה. אז איך מתכוננים לזה?

רקפת תבור | 10 בינואר 2017 | פסיכולוגיה | 10 דק׳

"הבצורת הכתה במצרים, הפכה את סוריה למדבר וממוטטת את האזור הירדני"

ב-2006 התחילה בצורת קשה. עד אז בצורות מהסוג הזה היו קצרות יחסית - פחות משנה - אבל זאת נמשכה כמעט חמש שנים ברצף עד 2011. שנה אחר שנה, הבארות בסוריה הכפרית הלכו והתייבשו, חיות המשק לא הצליחו לשרוד את החום ואת הרעב ומשפחות שלמות איבדו את פרנסתן.

לא רק שמפלס מי התהום ירד, אלא שגם הזרימה בנהרות הצטמצמה. תורכיה השכנה, שגם היא זקוקה נואשות למים, השתמשה בסכרים שהקימה על נהרות הפרת והחידקל וצמצמה ב-40 אחוז את כמות המים שהעבירה הלאה, לסוריה.

מחנה הפליטים דדאב הסמוך לגבול בין סומליה לקניה. כבר כיום, בעקבות המלחמה והבצורת הקשה מאכלס כמעט פי ארבעה פליטים מהכמות שעבורה תוכנן | תמונה: Oli Scarff/Getty Images

שתפו: