היכנסו ללינק כדי לשלוח את הסיפור שלכם: bit.ly/et-chance

אנשים יכולים לרכוש אופציה חדשה בחייהם בשני אופנים שונים. האחד הוא מתוך קושי וסבל הכרחי, כאשר אנו חווים ירידת ערך, והמציאות ״דוחפת״ אותנו לנהל ולצמצם סיכונים. השני הוא כאשר הפוקוס שלנו הוא בטוב האפשרי. זה קורה כאשר אופציה חדשה נפתחת ובזכותה אנו יכולים לנוע למקומות חדשים מלאי אנרגיה ומוטיבציה.

ניהול סיכויים עוסק ברצון שלנו באופטימיזציה – למנף ולבנות ערך, ולהכניס אופציות חדשות לחיינו. מימוש אופציה לסיכוי חדש היא למשל קניית כרטיס השתתפות באירוע, כנס, לימודים, קורס, טיול, הרצאה או כל ״אופציה״ שהתוצאה שלה לא בהכרח ידועה. האופציה ״קונה״ לאדם פוזיציה (עמדה), והוא מקבל נקודת מוצא חדשה שיכולה לאפשר לו להתקדם במישור הפיזי והשכלי.

בחודש שעבר, מי שקנה כרטיס והשתתף בסדנה של אפוק טיימס הופתע לקבל אופציה להיות אורח במדור ניהול סיכויים, הפותח את השנה החדשה. לאלה שמימשו את האופציה, מגיעה תודה והערכה. אכן קבלנו סיפורים טובים ומוצלחים.

איך בחרנו? חיפשנו סיפור שמתחיל בנקודה של מבוי סתום, ודרך שילוב של מוכנות, אומץ ובחירה, האדם מגיע לדרך חדשה. זהו סיפור על יצירת אנרגיה חדשה בכל המובנים, וגם בעל ערך לחברה. זהו סיפורו של יאיר מטלון.

החודש במדור ניהול סיכויים:

"מחדש אנרגיה"

זהו סיפור על איש משפחה אוהב שהיה מאושר חלקית ויצא למסע בעקבות השמש

מאת יאיר מטלון

ספר שקיבלתי מחברים הזכיר לי את הרעב, האומץ והיכולת להסיק את המסקנות הנכונות גם כאשר יש לך יום גרוע וקשה במיוחד, כמו היום בו נכשלתי במבחני הקבלה למועדון הטיסנאות.

זה היה בכיתה ה׳. לכיתה נכנס צביקה, מדריך הטיסנאות בעל העין האחת, והציע להצטרף למועדון בניה של טיסנים. הייתי היחיד מכיתה שלמה שהתייצב לבחינת הקבלה. נכשלתי שלוש פעמים ברציפות בניסיון ליצור את האות ג׳ מעץ בלזה (עץ עדין ושברירי ממנו עשויים טיסנים).

לא אהבתי את הכישלון, וגם לא את החודשים בהם נאלצתי להמתין לבחינה נוספת. בשביל ילד בן עשר, גיליתי סבלנות יוצאת דופן, נחישות וחוסן. את התכונות האלה הדגמתי והדגשתי במשך שנים רבות במועדון, כאשר אני הייתי אני זה שבוחן ומדריך חניכים חדשים, לוקח אותם לתחרויות ארציות, מעודד אותם כשהפסידו או כשטיסן יקר שלקח חודשים לבנות מתרסק אל הקרקע.

קרה לי מה שקורה לרבים. התברגנתי, התחתנתי, הקמתי משפחה, החלפתי עבודה בטוחה אחת באחרת, בתחום המחשבים, הבנקאות והמסחר הבורסאי. שכחתי או השכחתי את העובדה שאני יזם, עד שהיזם שבי העיר אותי בצעקה גדולה, שאפילו האחריות לפרנסת המשפחה שישבה עליי כמשקולת כבדה לא יכלה לה.

שאלתי את עצמי מה אני אוהב, יודע, וחולם להיות. התשובה הייתה לפתח, לנהל ולהוביל, מה שלא יכולתי לעשות בעבודה כשכיר. לכן, בצעד שמאד לא הצחיק את אשתי וילדי הצעירים, עזבתי את מקום עבודתי.

מכיוון שמאז ומעולם ריתקו אותי התמודדויות עם מצבים פיזיקליים, נרשמתי לכנס מקצועי בתחום של אנרגיות השמש המתחדשות שהתקיים באילת. במהלך הכנס הקשבתי לנאומים, רשמתי בפנקס רעיונות, והבזיק בי הרעיון להפיק חשמל ישירות מאור השמש, באמצעות פעולת מעקב אחר השמש באמצעים פיזיקליים פשוטים וזולים.

זו הייתה טריטוריה חדשה וניגשתי בהתלהבות לבניית אב טיפוס קטן של יחידת עקיבה אחר השמש. כשהדגם הושלם, פניתי לקרן ״הון הטבע״ התומכת בטכנולוגיות חדשות והם עודדו אותי להתקדם ולפתח מספר דגמים נוספים. בד בבד עם ההתלהבות, נדרשתי להוכיח יכולות שלא היו ברשותי עד אז, מה שנקרא לנהל סיכויים וסיכונים תוך כדי תנועה. הכנתי תכנית, והצבתי לוח זמנים לביצועה. נדרשו ממני יכולת טכנולוגית, הנדסית, וגם יכולת להתמודד עם הבירוקרטיה. למדתי לרשום פטנט ברשם הפטנטים, והקמתי מערכת ניסוי שבחרתי להקים באשקלון וביבנה.

בו בזמן התחלתי לגייס את בני המשפחה המורחבת לעניין, ואליהם נרתמו גם חברים וקולגות שתחום העיסוק שלהם היה רלוונטי. כל זאת נעשה מתוך הבחנה כי עתידי אינו תלוי רק בפעולות אותן אני מבצע, וכי ההשתייכות הקבוצתית והתמיכה המשפחתית עוזרים להתמודדות עם מכשולים שהיו רבים מאוד.

אבל כדי להמריא באמת היה צריך יותר מזה. הגשתי בקשה למדען הראשי במשרד האנרגיה, להקמת מתקן חלוץ ביוטבתה לבחינת הטכנולוגיה. הבקשה אושרה ואני נזרקתי בבת אחת למים העמוקים כאוקיאנוס של עולם העסקים הישראלי, רווי הבירוקרטיה והמכשולים. נדרשתי לתעצומות פיזיות ונפשיות ובנוסף לכך, נדרשתי גם להעתיק חלקית את מגוריי לאילת. המשפחה נרתמה לתהליך. אני מניח שילדיי ראו בי את המדריך עם הטיסן, רק שהטיסן התחלף בשדה עוקב השמש ביוטבתה, והילד היה האבא שלהם שהלהיב אותם ברצון לבנות משהו שיצליח.

במונחים מקצועיים נקודת המפנה שלנו התרחשה במהלך הקמת שדה עוקב השמש ביוטבתה, וכבר בשנת 2017 אנחנו צפויים להתחבר לרשת החשמל, עם חוזה ארוך טווח למכירת החשמל לחברת החשמל. באילת אנחנו מקימים מפעל להרכבת הפאנלים הסולאריים, ואני עובד במרץ.

במהלך הדרך היעדים של החברה השתנו לא אחת, ותוך כדי תנועה הוגדרו מחדש. אך הכיוון נשאר ברור – אנחנו בחברה מקדמים ערכים חיוביים של שמירה על הסביבה, קידום טכנולוגיות חדשות ותעסוקה של עובדים בישראל.

שמתי לעצמי מטרה להפיק אנרגיה, להפוך מאדם רגיל, שכיר שעובד במקומות עבודה מתחלפים, ומפרנס, לאדם משגשג אישית וגם מקצועית. ואם אתם כמוני, אז התכוננו להתמודדות קשה, ארוכה, מייגעת ומאתגרת. אספו את המשאבים העומדים לרשותכם, והכירו במגבלות, הפכו עצמכם ממנוהלים למנהלי הסיכויים של חייכם, לכו בעקבות השמש שלכם.

יאיר מטלון: [email protected]

 

לנהל סיכויים כמו בטבע – הֶלְיוֹטְרוֹפִּיזְם

ניהול סיכויים משמעו לקרב את עצמנו ליעילות האופטימלית שלנו, למקסם את האנרגיה הזמינה לנו, כמו החמנייה העוקבת במהלך היום אחר השמש. שמה של החמנייה נגזר מהמילה חמה. ואכן יש לחמנייה יכולת מופלאה לסובב את עצמה כבר משעות הבוקר המוקדמות בהתאמה לזווית קרני השמש כדי להשיג חשיפה מירבית לקרינת החמה ובכך לשפר את תהליך הפוטוסינתזה.

מכיוון שהחמנייה מוארת רוב שעות היום, היא בולטת, ומאביקים, במיוחד דבורת הדבש, מבחינים בה ממרחק רב, יותר מאשר בכל פרח אחר. אכן, ניהול סיכויים במיטבו.

אם תשאלו את החמנייה מתי היא עוקבת אחרי השמש היא תשיב: ״כל עוד יש שמש״. כך גם אתם, יכולים להיות עדים להתרחשות של ארוע מכונן שיוכל להשפיע על עתידכם הטוב ולא לדעת זאת, או לא להיות מסוגלים להגיב בזמן אמת, כי לא הגדרתם מהו אירוע טוב עבורכם.

עם תחילתה של שנת 2017 כדאי שתכינו ותכירו היטב את תוכנית ניהול הסיכויים האישית והעסקית שלכם. סיכויים הם לעיתים חמקמקים ולא צפויים, בדיוק כמו קרני השמש, שעולה כל יום מחדש.

---

** כתבו לנו איך ניהלתם הזדמנות שנוצרה דרך החוויה האישית שלכם. הסיפור הנבחר יתפרסם בגיליון הבא