"בחר מספר״, אומר מאמן השחמט הרומני מיכאי סובה לתלמידיו. ״בחר איזה מספר שאתה רוצה״. נניח שהתלמיד בוחר במספר 16, אז סובה עונה מיד תשובה כמו: “חה! אני בחרתי 17. הפסדת״. התרגיל הזה הוא לא רק תעלול ילדותי שנועד לשעשע. יש מאחוריו תפיסה שלמה. דרך התבוננות שונה על מצב קיים.

בשחמט, השחקן בכלים הלבנים פותח את המשחק. בדומה לזכות ההגשה במשחק טניס, הפתיחה מקנה לשחקן אפשרות לנסות ליזום ולהכתיב את קצב המשחק. סובה מלמד שיש נתון נוסף חשוב במסגרת הזו. אמנם לשחקן הלבן יש מהלך יותר, אבל לשחור יש מידע על מהלך יותר (שמבצע השחקן הלבן) והוא יכול לעשות שימוש במידע הזה. לפעמים, כמו במשחק המספרים, יותר מידע עשוי להכריע את התוצאה. 

ילד פלא בשם פול היה ״האשם״ העיקרי במהפכה אדירה בתפיסת השחמט. הוא דיבר שפות רבות ולמד לשחק בגיל 10

עולם השחמט עבר מספר מהפכות רציניות, כשהאחרונה שבהן הייתה כניסתו של המחשב כסוג של שחקן-על לזירת השחמט. קשה מאוד להעריך מה תהיה המהפכה הבאה, אבל דווקא מבט אל העבר יכול לתת לנו סימני דרך שצפויה לנו עוד מהפכה בקרוב.

מבט להיסטוריה 1: ילד פלא בשם פול היה ״האשם״ העיקרי במהפכה אדירה בתפיסת השחמט שהתרחשה בסוף המאה ה-19. פול מורפי שנולד בניו אורלינס בשנת 1837 היה ילד פלא. הוא דיבר שפות רבות בגיל צעיר ומכיוון שגדל במשפחה שבה כל הגברים שיחקו שחמט, למד גם הוא לשחק בגיל 10 וקרא ספרי שחמט רבים.

בגיל 19 סיים מורפי בהצטיינות את לימודיו האקדמיים והפך לעורך דין. בארה״ב באותה תקופה ניתן היה לעסוק במקצוע זה רק מגיל 21 ומורפי החליט להקדיש את זמן הביניים למשחק השחמט.

הוא הגיע לאנגליה וניצח את טובי השחקנים המקומיים. לאחר מכן עשה אותו דבר לטובי השחקנים בצרפת. כשהביס בדו קרב את אנדרסן הגרמני שנחשב באותה תקופה לשחקן הטוב בעולם, כונה מורפי “אלוף העולם״ ושחקן המחזיק ב״סוד כיצד להיות בלתי מנוצח״. 

לאחר שהביס כל יריב, חזר מורפי לארה״ב והודיע בגיל 22 כי הוא פורש משחמט. משחקיו, שנותרו בגדר חידה, הותירו את עולם השחמט בתדהמה. רק 25 שנים לאחר מכן החלו להופיע תובנות על משחקו, במחקר שערך אלוף העולם הראשון וילהלם שטייניץ. מחקריו של שטייניץ, שנשענו רבות על משחקיו של מורפי, הפכו לשיטה שהביאה למרכז הבמה את חשיבות האסטרטגיה ואופן פעולתה. תורתו של שטייניץ נחשבת כתחילתו של עידן השחמט המודרני.

מבט להיסטוריה 2: לאחר מלחמת העולם השנייה כבשה בריה״מ את עולם השחמט. המשחק היה בראש סדר העדיפויות להוכחת עליונות החשיבה הסובייטית על העולם. משאבי ענק הוקצו לכך ושחקני העילית, כולל שורה של אלופי עולם, משלו בכיפת השחמט. 

בשנת 1972 זכה האמריקני בובי פישר באליפות העולם. צורת האימון הייחודית שלו, שצלחה את כל מכשולי הענק של המכונה הסובייטית, גרמה למהפכה בתפיסת האימון של המקצוענים שבבסיסה נמצאת היכולת לעבוד וללמוד לבד. המהפכה שיצר פישר, בדומה למהפכה של שטייניץ, לא הגיעה משום מקום. הכול התחיל בילד קטן שנקרא שמוליק.

שמואל רשבסקי נולד בפולין והיה ילד פלא. כשהיה בן 8 נחשב לעילוי בשחמט וערך סיורים ברחבי אירופה כדי לשחק משחקי ראווה מול שחקנים מבוגרים רבים בו זמנית. לאחר הפסקה מסוימת בנעוריו, הוא חזר לשחק שחמט תחרותי והתברג בין טובי השחקנים בעולם. רשבסקי הוביל בין שחקני המערב אל מול השחקנים הסובייטים. הוא ניצח אלופי עולם והיווה איום מתמיד למחזיקי הכתר. אף על פי שלא זכה באליפות העולם הוא ביסס את האמונה שניתן לנצח את מכונת העל הסובייטית והכין את השטח להישגו של פישר שטרף את הקלפים מחדש בעולם השחמט.

כיום אנחנו כבר באמצע הסיפור של ילד הפלא התורן, מגנוס קרלסן הנורבגי. קרלסן בלט מגיל צעיר ככישרון יוצא דופן. כשהיה בן 13 פגש אגדת שחמט, גארי קספארוב, לשני משחקים. המשחק הראשון הסתיים בתיקו ונחשב להפתעה אדירה בעולם השחמט. לאחר שהפסיד במשחק השני, אמר קרלסן בתסכול: “שיחקתי כמו ילד״.

קרלסן מחזיק בתואר אלוף העולם משנת 2013 ובעל דירוג השחמט הגבוה ביותר בכל הזמנים משנת 2014. חובבי שחמט רבים מכנים אותו ״המוצרט של השחמט״. עתידו של האלוף הצעיר בן ה-24 עוד לפניו. נראה שהמהפכה הבאה בשחמט תגיע בזמנו או בפרשנות השחקנים שיגיעו אחריו. מה תהיה המהפכה? עדיין קשה לחזות, וכמו בדוגמה של סובה על חשיבותן של מספיק פיסות מידע, אינני מוכן להיות זה שיבחר את המספר ראשון.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן