כניסה
הרשמה לניוזלטר

על ילדי פלא, טריקים של קוסמים ופרשנויות של שחמטאים

יניב ניצן | 14 באפריל 2015 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

המהפכה הבאה בעולם השחמט

"בחר מספר״, אומר מאמן השחמט הרומני מיכאי סובה לתלמידיו. ״בחר איזה מספר שאתה רוצה״. נניח שהתלמיד בוחר במספר 16, אז סובה עונה מיד תשובה כמו: “חה! אני בחרתי 17. הפסדת״. התרגיל הזה הוא לא רק תעלול ילדותי שנועד לשעשע. יש מאחוריו תפיסה שלמה. דרך התבוננות שונה על מצב קיים.

בשחמט, השחקן בכלים הלבנים פותח את המשחק. בדומה לזכות ההגשה במשחק טניס, הפתיחה מקנה לשחקן אפשרות לנסות ליזום ולהכתיב את קצב המשחק. סובה מלמד שיש נתון נוסף חשוב במסגרת הזו. אמנם לשחקן הלבן יש מהלך יותר, אבל לשחור יש מידע על מהלך יותר (שמבצע השחקן הלבן) והוא יכול לעשות שימוש במידע הזה. לפעמים, כמו במשחק המספרים, יותר מידע עשוי להכריע את התוצאה. 

ילד פלא בשם פול היה ״האשם״ העיקרי במהפכה אדירה בתפיסת השחמט. הוא דיבר שפות רבות ולמד לשחק בגיל 10

צילום: אדר יראון
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
התברר שמשתתפים שהשתמשו בשפה פתוחה יותר נתפסו כשותפים רצויים יותר לעבודה וכאנשים בעלי שיקול דעת טוב יותר
חוקרים מהרווארד בדקו איך כדאי להתווכח. אלה המילים שעושות את ההבדל

עידו פוקס, מאיה מזרחי

גם כאשר אנשים מקבלים תשלום עבור עבודתם, עדיין חשוב להם להרגיש שלמאמץ שהשקיעו יש ערך
הם ביקשו מילדים להרכיב לב, וגילו משהו על הרצון האנושי להתאמץ

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האיש שהמציא את סיעור המוחות – והחוקרים שגילו את הבעיה בשיטה שלו

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
לא כל תקלה היא מזימה: התער של הנלון

איל לוינטר

עיקרון פיטר: למה דווקא העובדים הכי טובים הופכים לפעמים למנהלים הכי גרועים
עיקרון פיטר: למה דווקא העובדים הכי טובים הופכים לפעמים למנהלים הכי גרועים

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
כשעוד ידיים רק מאטות: חוק ברוקס

איל לוינטר

שתפו: