כניסה
הרשמה לניוזלטר

עדות חדשה של רופא אמיץ שמה זרקור על אחד הפשעים המחרידים ביותר בהיסטוריה של ימינו

אווה פו | 4 בספטמבר 2023 | מחשבות | 8 דק׳

פשע בלתי נתפס

כשבוע או יותר נמשכה השריפה הגדולה של רומא. זה קרה בשנת 64 לספירה, בתקופת כהונתו של אחד הקיסרים הפסיכופתיים ביותר שידעה האימפריה הרומית. חצי מבתי העיר נשרפו, כמו גם ארמונו של הקיסר נירון עצמו. היסטוריונים דיווחו מאוחר יותר על שמועה שרצה ברומא – כי בעת השריפה עמד נירון על אחת מגבעות רומא וצפה בה בעודו מנגן בלירה ושר.

ההמונים, שחיפשו אשם בשריפה, ראו בנירון את האחראי. מבחינתם לקיסר הפסיכופת היה מניע ברור – הוא רצה להשתמש בשטח שנשרף להרחבת ארמונותיו ובהמשך, לשנות את שם העיר ל"נירופוליס". כדי להזים את השמועה טען הקיסר כי תושבי העיר הנוצרים הם שגרמו לה, אחרי שטענו בפומבי, זה זמן רב, שרומא תיהרס בגלל זעם האל. ברגע של טירוף הוא הורה לכוחותיו להתחיל לרדוף אותם – הם עונו, הושלכו לאריות ולחיות טרף אחרות, רבים מהם נצלבו וחלקם אף נקשרו לעמודים ונשרפו בעודם בחיים.

נירון קנה את מקומו ברשימת הצוררים שהפעילו את שיטות הרדיפה האכזריות והמטורפות ביותר שידעה ההיסטוריה. לצד שריפת אנשים והשלכתם לכלובי אריות, בני האדם המציאו מאז שיטות כגון שיפוד אנשים על חניתות ארוכות והצגתם לראווה, קבורה המונית של אנשים חיים, תאי גזים ועריפת ראשים במָצֶ'טָה. בעשורים האחרונים נוספה לרשימה שיטה אכזרית נוספת – קצירת איברים מאנשים בעודם בחיים.

ד"ר גֶ'נְג גִ'י (Zheng Zhi), לשעבר רופא מתמחה באחד מבתי החולים הצבאיים הגדולים בסין, הוא עד נוסף שפנה ל"אפוק טיימס" כדי לדווח על הפרקטיקה הקשה שחושף העיתון בעקביות מאז 2006. ביולי 2023 הוא הסכים להתראיין בשמו המלא, אחרי שנים בהן העז לדבר רק בעילום שם.

ד"ר ג'נג מספר על הרגע בו הוא נקרא להשתתף ב"משימה צבאית סודית", סמוך לכלא צבאי הממוקם ליד העיר דאליאן שבצפון מזרח סין. זה קרה ב-1994. הורו לו להיכנס למכונית מסחרית מבלי שיהיה לו מושג שבתוך הרכב נמצא צוות של חמישה רופאים מנתחים ואחיות, וכי הסצנה הזו תרדוף את מחשבותיו ומצפונו שנים רבות קדימה.

ארבעה חיילים נשאו לתוך הרכב אדם שגופו נקשר בחבלים דקים שחתכו את בשרו. האדם לא היה בן יותר מ-18. איבריו, נאמר לצוות המנתח יום קודם לכן, היו "בריאים, טריים". רופא בצוות הורה לד"ר ג'נג "לדרוך" על רגליו של האיש ו"לא לתת לו לזוז". ג'נג לחץ עליהן כלפי מטה בעזרת ידיו והרגיש שהן חמות למגע. הוא התבונן ברופא המנתח שהחל לחתוך את בטנו של האיש, בעוד שני רופאים אחרים הצטרפו והסירו, כל אחד בתורו, כליה. רגליו של האיש התעוותו וגרונו זז, אך קול לא בקע משם.

ד"ר ג'נג ג'י במהלך עדותו | The Epoch Times

ד"ר ג'נג מספר שקיבל פקודה לעקור את עיני האיש שהיו עדיין פקוחות לרווחה. "זה היה מחריד מעבר למילים. עיניו הביטו ישר אליי. העפעפיים שלו זזו. הוא היה עדיין בחיים". לד"ר ג'נג לא היה מושג שהוא מתבקש להשתתף במה שיהפוך במרוצת השנים למנגנון הרג מתועש, העוקר איברים מאסירי מצפון חפים מפשע ומוכר אותם לפי דרישה. הוא אמר לרופאים ברכב המסחרי: "אני לא יכול לעשות את זה".

ד"ר ג'נג מספר שישב שם רועד, מזיע ומשותק, והרגיש שמוחו מתרוקן. הרופא מולו הצמיד מיד את ראשו של האיש לרצפת הרכב. עם שתי אצבעות שלחצו על העפעפיים וחוסם עורקים בידו השנייה, הוא עקר כל אחת מעיניו של האיש. לאחר מכן הונחה הגופה בשקית ניילון שחורה ונלקחה על ידי חיילים שהמתינו בחוץ. המכונית דהרה בחזרה ל"בית החולים הכללי של האזור הצבאי שן-יאנג", שם עשה ד"ר ג'נג את התמחותו.

כשהגיעו לבית החולים דלקו האורות בשני חדרי ניתוח שיועדו להשתלת האיברים שזה עתה נקצרו. ד"ר ג'נג חש בחילה עזה מכדי שיוכל לעזור, אף על פי שמנהל המחלקה רצה שיסייע באחד הניתוחים. הוא ישב והתבונן ממרחק של כמה מטרים בתהליך הניתוח. כאשר פעולות ההשתלה הושלמו, יצא הצוות הרפואי למסעדה יוקרתית וחגג בשתיקה. ד"ר ג'נג מספר שלא יכול היה לאכול דבר, ולאחר הארוחה הודיע כי הוא יוצא לחופשה, שבמהלכה סבל מחום גבוה.

זוג העיניים שהביטו בו המשיכו לייסר את מחשבותיו של ד"ר ג'נג יומם ולילה. "שכב שם אדם חי וצעיר, בן אדם [כמוני] שאיבריו נקצרו בעודו בחיים", הוא אמר.

תעשייה גדולה

הזוועה שד"ר ג'נג היה עד לה התרחשה כאמור ב-1994, אז קצירת האיברים הייתה עדיין בחיתוליה. מאז 1999 תעשיית קצירת האיברים גדלה דרמטית כאשר למחנות העבודה בכפייה ולמרכזי המעצר התווסף מאגר גדול של מתרגלי פאלון גונג, שהמשטר הסיני החל לרדוף ביולי אותה שנה.

ב-2006 חשפו חושפי שחיתויות בפני האפוק טיימס כי בעיר בה נמצא בית החולים עליו סיפר ד"ר ג'נג היה גם מחנה ריכוז בשם סוּ-גִ'יאה-טוּן (Sujiatun) ששימש כשדה הרג המוני של מתרגלי פאלון גונג[1]. לאחר החשיפה של האפוק טיימס ננטש המתקן, אך מספר לא ידוע של מחנות ריכוז אחרים קמו בסין.

בית דין עצמאי הוקם בלונדון כדי לחקור את קצירת האיברים מאסירי מצפון בסין. ב-2019, בתום חקירה שנמשכה כשנה, הוא הגיע למסקנה כי המשטר הסיני הורג אסירי מצפון "בהיקף משמעותי" לשם שימוש באיבריהם, וכי מתרגלי פאלון גונג הם הקורבנות העיקריים[2]. פסק הדין הסופי של בית הדין, שפורסם במארס 2020 וכלל 300 עמודים של עדויות, "לא מצא ראיות לכך שהנוהג הופסק"[3].

שנתיים אחר כך, באפריל 2022, התפרסם מחקר בכתב העת הרפואי American Journal of Transplantation שסקר יותר מ-120,000 מאמרים רפואיים בשפה הסינית בנושא השתלות איברים. הסקירה איתרה 71 מאמרים שבהם מתואר כיצד רופאים עקרו מאנשים, באמצעות ניתוח, לבבות וריאות להשתלה מבלי לערוך תחילה בדיקה לקביעת מוות מוחי – כלומר, רצחו מטופלים בעבור איבריהם[4].

כשנה אחר כך, במארס 2023, התקבלה בבית הנבחרים האמריקני, ברוב מוחץ של 413 מול 2, הצעת חוק שמטרתה להילחם בקצירת האיברים הכפויה שמבצע המשטר הסיני[5]. וביולי 2023 פרסם איגוד הרופאים והמנתחים האמריקני (AAPS) הצהרה שהפצירה בממשלת ארה"ב וברופאים אמריקנים לעצור את ההכשרות הניתנות לאנשי מקצוע רפואיים מסין, הלומדים בארה"ב מיומנויות העשויות לתרום לקצירת איברים. בהצהרה נכתב כי "ממשלת ארה"ב ורופאים אמריקנים צריכים לסרב – לתמוך, לאפשר, להקל או להשתתף בקצירת איברים כפויה, באמצעות הדרכה או הכשרה של צוותים ממדינה טוטליטרית כמו סין הקומוניסטית, או כל מדינה טוטליטרית אחרת, במיומנויות העשויות לשמש עבור קצירת איברים בכפייה"[6]. האיגוד כתב כי קיימות "ראיות מוחצות" המצביעות על כך שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) כלאה מיעוטים דתיים, אתניים ואחרים בסין, וקצרה מהם איברים בכפייה.

Shutterstock

"איפה התגובה הבין-לאומית?"

ד"ר ג'נג סיפר לאפוק טיימס את סיפורו לראשונה בשנת 2015 בשם בדוי. במהלך אותו ריאיון שנמשך מספר שעות, הוא היה עדיין אחוז פחד והתקשה לומר משפט שלם ברצף. לעתים הוא הצמיד את ידיו בחוזקה לשולחן שעמד מולו, ופעמים אחרות הוא נע בעצבנות. דמעות הציפו את עיניו כאשר תיאר בקול רועד את עקירת עיניו של הבחור הצעיר.

במהלך התמחותו בבית החולים הסיני קיבל ד"ר ג'נג יחס מיוחד מהממונים עליו, הודות להשפעה שהייתה לאביו על בעלי הכוח בחוג הקומוניסטי המקומי. אביו היה רופא מומחה ברפואה סינית מסורתית שסייע לפקידים מקומיים רבים. כמה מבכירי המנהיגים הצבאיים היו אורחים תכופים ליד שולחן האוכל של משפחתו, ולכן התייחסו לד"ר ג'נג בכבוד, ולעתים אף אפשרו לו להשתתף בניתוחים שמתמחים אחרים לא הורשו.

זמן קצר לאחר קצירת האיברים ברכב המסחרי עזב ד"ר ג'נג את בית החולים. הוא הפך לרופא ילדים ורופא פנימי בעיר ליָאוֹ-יאנג (Liaoyang), כארבע שעות נסיעה צפונית לדָאלִיאן (Dalian). אבל עם הזמן תחושת האימה שליוותה אותו רק העמיקה כשחזר ונזכר באירוע.

קצירת האיברים נערכה בסמוך לכלא צבאי ליד העיר דליאן. ההשתלות עצמן בוצעו בבית החולים הכללי של האזון הצבאי שן-יאנג, בו עבד ד"ר ג'נג ג'י

ב-2002 ליווה ד"ר ג'נג קצין צבאי לבדיקה רפואית בבית החולים שבו התמחה בעבר. הרופא שבדק את הקצין אמר לו שהוא צריך כליה חדשה כדי לחיות. "נבחר עבורך אחת בדרגת איכות ראשונה במעלה", אמר קצין אחר שהתלווה אליהם, "אחת חדשה, ממתרגלי פאלון גונג".

זו הייתה הפעם הראשונה שד"ר ג'נג שמע שמתרגלי פאלון גונג הם מקור ספציפי לאיברים. בדרך הביתה שאל הקצין את ד"ר ג'נג האם עליו לעבור את השתלת הכליה. "אל תעשה את זה", השיב ד"ר ג'נג. "האם זה לא לבצע רצח?"

בריאיון לאפוק טיימס סיפר ד"ר ג'נג כי התברר לו דרך הקצין הצבאי שקצירת האיברים בכפייה הפכה לנפוצה בסין. "שוטרים וקצינים מעל לדרגת אלוף משנה כולם יודעים על זה, וזה די ידוע בכל הצבא. זה לא משהו חדש", אמר. הוא הוסיף כי הצבא פתח "מעברים ירוקים" רבים, או נתיבים מהירים בשדות תעופה במטרה להעביר במהירות איברים אנושיים טריים ברחבי סין. לדבריו היחידות למחלות מידבקות בבתי החולים הצבאיים בסין הפכו כולן ל"מאורות" לקצירת איברים בכפייה. "תוך שבוע עד שבועיים – חודש לכל היותר – תימצא התאמה [לאיבר שאדם הממתין להשתלה צריך]".

הקצין שכלייתו כשלה, אך בחר שלא לעבור השתלה, חי שלוש שנים נוספות עם דיאליזה ומת ב-2005. מותו החדיר בד"ר ג'נג "תחושת שליחות" לחשוף את הנושא ובאותה שנה הוא נמלט מסין. בתחילה ברח לתאילנד, שם קיבל מעמד של פליט, וב-2007 עבר להתגורר בקנדה. במהלך שמונה השנים הבאות, סיפר ד"ר ג'נג, הוא חיפש את כלי התקשורת הנכון לחשוף בו את הסיפור. הוא חש שאם יעשה בחירה לא נכונה, לא רק שיסתבך, אלא שהנושא גם לא יקבל את אור הזרקורים הראוי לו.

ב-2015 כאשר סיפר את סיפורו בפעם הראשונה לאפוק טיימס, נזכר ד"ר ג'נג, "הרגשתי שאני מוסר את חיי ואת כל מה שיש לי. אין דרך לתאר איך הרגשתי באותו זמן". הוא הוסיף כי חשש ממה שבייג'ינג עלולה לעשות כדי לנקום בו, אך באותה נשימה אמר כי הנושא גדול מדי מכדי שישמור על שתיקה. "שחיטת אנשים סינים וגניבת איבריהם למטרות רווח, זהו פשע שאין לו גבול", אמר ד"ר ג'נג. כמי שחי במדינה חופשית עם "מצפון בסיסי, אין לי סיבה לשתוק".

ד"ר טורסטן טריי, מנכ"ל העמותה הבין-לאומית "רופאים נגד קצירת איברים בכפייה", אמר כי עדותו של ד"ר ג'נג מלמדת כי "הנוהג [של קצירת איברים בכפייה] היה נפוץ בסין כבר בשנת 2002", ארבע שנים לפני פרסום דוח החקירה הראשון בנושא. "חלפו יותר מ-20 שנה מאז ומערכת ההשתלות בסין המשיכה לבצע פשעים רפואיים נגד האנושות העולים בהרבה על כל פשע ידוע במאה ה-21. איפה התגובה הבין-לאומית?" שאל. ד"ר טריי מעודד רופאים סינים אחרים ללכת בעקבותיו של ד"ר ג'נג ולחשוף את קצירת האיברים בסין. "שתיקה כמוה כשותפות לפשע", אמר.

References
.1 James Burke, "Witness Reveals Horrors of Sujiatun Concentration Camp", The Epoch Times, March 2006
.2 https://chinatribunal.com/
.3 Frank Fang, "China Still Forcibly Harvesting Organs for Transplantation, Independent Tribunal Finds", The Epoch Times, March 2020
.4 Eva Fu, "Surgeons as ‘Executioners’: Chinese Doctors Committed Murder to Fuel Regime’s Organ Transplant Industry, Study Finds", The Epoch Times, April 2022
.5 https://epoch.org.il/news/521575/
.6 https://epoch.org.il/news/533410/

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

פשע בלתי נתפס

עדות חדשה של רופא אמיץ שמה זרקור על אחד הפשעים המחרידים ביותר בהיסטוריה של ימינו

אווה פו | 4 בספטמבר 2023 | מחשבות | 5 דק׳

Faluninfo.net

כשבוע או יותר נמשכה השריפה הגדולה של רומא. זה קרה בשנת 64 לספירה, בתקופת כהונתו של אחד הקיסרים הפסיכופתיים ביותר שידעה האימפריה הרומית. חצי מבתי העיר נשרפו, כמו גם ארמונו של הקיסר נירון עצמו. היסטוריונים דיווחו מאוחר יותר על שמועה שרצה ברומא – כי בעת השריפה עמד נירון על אחת מגבעות רומא וצפה בה בעודו מנגן בלירה ושר.

ההמונים, שחיפשו אשם בשריפה, ראו בנירון את האחראי. מבחינתם לקיסר הפסיכופת היה מניע ברור – הוא רצה להשתמש בשטח שנשרף להרחבת ארמונותיו ובהמשך, לשנות את שם העיר ל"נירופוליס". כדי להזים את השמועה טען הקיסר כי תושבי העיר הנוצרים הם שגרמו לה, אחרי שטענו בפומבי, זה זמן רב, שרומא תיהרס בגלל זעם האל. ברגע של טירוף הוא הורה לכוחותיו להתחיל לרדוף אותם – הם עונו, הושלכו לאריות ולחיות טרף אחרות, רבים מהם נצלבו וחלקם אף נקשרו לעמודים ונשרפו בעודם בחיים.

נירון קנה את מקומו ברשימת הצוררים שהפעילו את שיטות הרדיפה האכזריות והמטורפות ביותר שידעה ההיסטוריה. לצד שריפת אנשים והשלכתם לכלובי אריות, בני האדם המציאו מאז שיטות כגון שיפוד אנשים על חניתות ארוכות והצגתם לראווה, קבורה המונית של אנשים חיים, תאי גזים ועריפת ראשים במָצֶ'טָה. בעשורים האחרונים נוספה לרשימה שיטה אכזרית נוספת – קצירת איברים מאנשים בעודם בחיים.

ד"ר גֶ'נְג גִ'י (Zheng Zhi), לשעבר רופא מתמחה באחד מבתי החולים הצבאיים הגדולים בסין, הוא עד נוסף שפנה ל"אפוק טיימס" כדי לדווח על הפרקטיקה הקשה שחושף העיתון בעקביות מאז 2006. ביולי 2023 הוא הסכים להתראיין בשמו המלא, אחרי שנים בהן העז לדבר רק בעילום שם.

ד"ר ג'נג מספר על הרגע בו הוא נקרא להשתתף ב"משימה צבאית סודית", סמוך לכלא צבאי הממוקם ליד העיר דאליאן שבצפון מזרח סין. זה קרה ב-1994. הורו לו להיכנס למכונית מסחרית מבלי שיהיה לו מושג שבתוך הרכב נמצא צוות של חמישה רופאים מנתחים ואחיות, וכי הסצנה הזו תרדוף את מחשבותיו ומצפונו שנים רבות קדימה.

ארבעה חיילים נשאו לתוך הרכב אדם שגופו נקשר בחבלים דקים שחתכו את בשרו. האדם לא היה בן יותר מ-18. איבריו, נאמר לצוות המנתח יום קודם לכן, היו "בריאים, טריים". רופא בצוות הורה לד"ר ג'נג "לדרוך" על רגליו של האיש ו"לא לתת לו לזוז". ג'נג לחץ עליהן כלפי מטה בעזרת ידיו והרגיש שהן חמות למגע. הוא התבונן ברופא המנתח שהחל לחתוך את בטנו של האיש, בעוד שני רופאים אחרים הצטרפו והסירו, כל אחד בתורו, כליה. רגליו של האיש התעוותו וגרונו זז, אך קול לא בקע משם.

ד"ר ג'נג ג'י במהלך עדותו | The Epoch Times

ד"ר ג'נג מספר שקיבל פקודה לעקור את עיני האיש שהיו עדיין פקוחות לרווחה. "זה היה מחריד מעבר למילים. עיניו הביטו ישר אליי. העפעפיים שלו זזו. הוא היה עדיין בחיים". לד"ר ג'נג לא היה מושג שהוא מתבקש להשתתף במה שיהפוך במרוצת השנים למנגנון הרג מתועש, העוקר איברים מאסירי מצפון חפים מפשע ומוכר אותם לפי דרישה. הוא אמר לרופאים ברכב המסחרי: "אני לא יכול לעשות את זה".

ד"ר ג'נג מספר שישב שם רועד, מזיע ומשותק, והרגיש שמוחו מתרוקן. הרופא מולו הצמיד מיד את ראשו של האיש לרצפת הרכב. עם שתי אצבעות שלחצו על העפעפיים וחוסם עורקים בידו השנייה, הוא עקר כל אחת מעיניו של האיש. לאחר מכן הונחה הגופה בשקית ניילון שחורה ונלקחה על ידי חיילים שהמתינו בחוץ. המכונית דהרה בחזרה ל"בית החולים הכללי של האזור הצבאי שן-יאנג", שם עשה ד"ר ג'נג את התמחותו.

כשהגיעו לבית החולים דלקו האורות בשני חדרי ניתוח שיועדו להשתלת האיברים שזה עתה נקצרו. ד"ר ג'נג חש בחילה עזה מכדי שיוכל לעזור, אף על פי שמנהל המחלקה רצה שיסייע באחד הניתוחים. הוא ישב והתבונן ממרחק של כמה מטרים בתהליך הניתוח. כאשר פעולות ההשתלה הושלמו, יצא הצוות הרפואי למסעדה יוקרתית וחגג בשתיקה. ד"ר ג'נג מספר שלא יכול היה לאכול דבר, ולאחר הארוחה הודיע כי הוא יוצא לחופשה, שבמהלכה סבל מחום גבוה.

זוג העיניים שהביטו בו המשיכו לייסר את מחשבותיו של ד"ר ג'נג יומם ולילה. "שכב שם אדם חי וצעיר, בן אדם [כמוני] שאיבריו נקצרו בעודו בחיים", הוא אמר.

תעשייה גדולה

הזוועה שד"ר ג'נג היה עד לה התרחשה כאמור ב-1994, אז קצירת האיברים הייתה עדיין בחיתוליה. מאז 1999 תעשיית קצירת האיברים גדלה דרמטית כאשר למחנות העבודה בכפייה ולמרכזי המעצר התווסף מאגר גדול של מתרגלי פאלון גונג, שהמשטר הסיני החל לרדוף ביולי אותה שנה.

ב-2006 חשפו חושפי שחיתויות בפני האפוק טיימס כי בעיר בה נמצא בית החולים עליו סיפר ד"ר ג'נג היה גם מחנה ריכוז בשם סוּ-גִ'יאה-טוּן (Sujiatun) ששימש כשדה הרג המוני של מתרגלי פאלון גונג[1]. לאחר החשיפה של האפוק טיימס ננטש המתקן, אך מספר לא ידוע של מחנות ריכוז אחרים קמו בסין.

בית דין עצמאי הוקם בלונדון כדי לחקור את קצירת האיברים מאסירי מצפון בסין. ב-2019, בתום חקירה שנמשכה כשנה, הוא הגיע למסקנה כי המשטר הסיני הורג אסירי מצפון "בהיקף משמעותי" לשם שימוש באיבריהם, וכי מתרגלי פאלון גונג הם הקורבנות העיקריים[2]. פסק הדין הסופי של בית הדין, שפורסם במארס 2020 וכלל 300 עמודים של עדויות, "לא מצא ראיות לכך שהנוהג הופסק"[3].

שנתיים אחר כך, באפריל 2022, התפרסם מחקר בכתב העת הרפואי American Journal of Transplantation שסקר יותר מ-120,000 מאמרים רפואיים בשפה הסינית בנושא השתלות איברים. הסקירה איתרה 71 מאמרים שבהם מתואר כיצד רופאים עקרו מאנשים, באמצעות ניתוח, לבבות וריאות להשתלה מבלי לערוך תחילה בדיקה לקביעת מוות מוחי – כלומר, רצחו מטופלים בעבור איבריהם[4].

כשנה אחר כך, במארס 2023, התקבלה בבית הנבחרים האמריקני, ברוב מוחץ של 413 מול 2, הצעת חוק שמטרתה להילחם בקצירת האיברים הכפויה שמבצע המשטר הסיני[5]. וביולי 2023 פרסם איגוד הרופאים והמנתחים האמריקני (AAPS) הצהרה שהפצירה בממשלת ארה"ב וברופאים אמריקנים לעצור את ההכשרות הניתנות לאנשי מקצוע רפואיים מסין, הלומדים בארה"ב מיומנויות העשויות לתרום לקצירת איברים. בהצהרה נכתב כי "ממשלת ארה"ב ורופאים אמריקנים צריכים לסרב – לתמוך, לאפשר, להקל או להשתתף בקצירת איברים כפויה, באמצעות הדרכה או הכשרה של צוותים ממדינה טוטליטרית כמו סין הקומוניסטית, או כל מדינה טוטליטרית אחרת, במיומנויות העשויות לשמש עבור קצירת איברים בכפייה"[6]. האיגוד כתב כי קיימות "ראיות מוחצות" המצביעות על כך שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) כלאה מיעוטים דתיים, אתניים ואחרים בסין, וקצרה מהם איברים בכפייה.

Shutterstock

"איפה התגובה הבין-לאומית?"

ד"ר ג'נג סיפר לאפוק טיימס את סיפורו לראשונה בשנת 2015 בשם בדוי. במהלך אותו ריאיון שנמשך מספר שעות, הוא היה עדיין אחוז פחד והתקשה לומר משפט שלם ברצף. לעתים הוא הצמיד את ידיו בחוזקה לשולחן שעמד מולו, ופעמים אחרות הוא נע בעצבנות. דמעות הציפו את עיניו כאשר תיאר בקול רועד את עקירת עיניו של הבחור הצעיר.

במהלך התמחותו בבית החולים הסיני קיבל ד"ר ג'נג יחס מיוחד מהממונים עליו, הודות להשפעה שהייתה לאביו על בעלי הכוח בחוג הקומוניסטי המקומי. אביו היה רופא מומחה ברפואה סינית מסורתית שסייע לפקידים מקומיים רבים. כמה מבכירי המנהיגים הצבאיים היו אורחים תכופים ליד שולחן האוכל של משפחתו, ולכן התייחסו לד"ר ג'נג בכבוד, ולעתים אף אפשרו לו להשתתף בניתוחים שמתמחים אחרים לא הורשו.

זמן קצר לאחר קצירת האיברים ברכב המסחרי עזב ד"ר ג'נג את בית החולים. הוא הפך לרופא ילדים ורופא פנימי בעיר ליָאוֹ-יאנג (Liaoyang), כארבע שעות נסיעה צפונית לדָאלִיאן (Dalian). אבל עם הזמן תחושת האימה שליוותה אותו רק העמיקה כשחזר ונזכר באירוע.

קצירת האיברים נערכה בסמוך לכלא צבאי ליד העיר דליאן. ההשתלות עצמן בוצעו בבית החולים הכללי של האזון הצבאי שן-יאנג, בו עבד ד"ר ג'נג ג'י

ב-2002 ליווה ד"ר ג'נג קצין צבאי לבדיקה רפואית בבית החולים שבו התמחה בעבר. הרופא שבדק את הקצין אמר לו שהוא צריך כליה חדשה כדי לחיות. "נבחר עבורך אחת בדרגת איכות ראשונה במעלה", אמר קצין אחר שהתלווה אליהם, "אחת חדשה, ממתרגלי פאלון גונג".

זו הייתה הפעם הראשונה שד"ר ג'נג שמע שמתרגלי פאלון גונג הם מקור ספציפי לאיברים. בדרך הביתה שאל הקצין את ד"ר ג'נג האם עליו לעבור את השתלת הכליה. "אל תעשה את זה", השיב ד"ר ג'נג. "האם זה לא לבצע רצח?"

בריאיון לאפוק טיימס סיפר ד"ר ג'נג כי התברר לו דרך הקצין הצבאי שקצירת האיברים בכפייה הפכה לנפוצה בסין. "שוטרים וקצינים מעל לדרגת אלוף משנה כולם יודעים על זה, וזה די ידוע בכל הצבא. זה לא משהו חדש", אמר. הוא הוסיף כי הצבא פתח "מעברים ירוקים" רבים, או נתיבים מהירים בשדות תעופה במטרה להעביר במהירות איברים אנושיים טריים ברחבי סין. לדבריו היחידות למחלות מידבקות בבתי החולים הצבאיים בסין הפכו כולן ל"מאורות" לקצירת איברים בכפייה. "תוך שבוע עד שבועיים – חודש לכל היותר – תימצא התאמה [לאיבר שאדם הממתין להשתלה צריך]".

הקצין שכלייתו כשלה, אך בחר שלא לעבור השתלה, חי שלוש שנים נוספות עם דיאליזה ומת ב-2005. מותו החדיר בד"ר ג'נג "תחושת שליחות" לחשוף את הנושא ובאותה שנה הוא נמלט מסין. בתחילה ברח לתאילנד, שם קיבל מעמד של פליט, וב-2007 עבר להתגורר בקנדה. במהלך שמונה השנים הבאות, סיפר ד"ר ג'נג, הוא חיפש את כלי התקשורת הנכון לחשוף בו את הסיפור. הוא חש שאם יעשה בחירה לא נכונה, לא רק שיסתבך, אלא שהנושא גם לא יקבל את אור הזרקורים הראוי לו.

ב-2015 כאשר סיפר את סיפורו בפעם הראשונה לאפוק טיימס, נזכר ד"ר ג'נג, "הרגשתי שאני מוסר את חיי ואת כל מה שיש לי. אין דרך לתאר איך הרגשתי באותו זמן". הוא הוסיף כי חשש ממה שבייג'ינג עלולה לעשות כדי לנקום בו, אך באותה נשימה אמר כי הנושא גדול מדי מכדי שישמור על שתיקה. "שחיטת אנשים סינים וגניבת איבריהם למטרות רווח, זהו פשע שאין לו גבול", אמר ד"ר ג'נג. כמי שחי במדינה חופשית עם "מצפון בסיסי, אין לי סיבה לשתוק".

ד"ר טורסטן טריי, מנכ"ל העמותה הבין-לאומית "רופאים נגד קצירת איברים בכפייה", אמר כי עדותו של ד"ר ג'נג מלמדת כי "הנוהג [של קצירת איברים בכפייה] היה נפוץ בסין כבר בשנת 2002", ארבע שנים לפני פרסום דוח החקירה הראשון בנושא. "חלפו יותר מ-20 שנה מאז ומערכת ההשתלות בסין המשיכה לבצע פשעים רפואיים נגד האנושות העולים בהרבה על כל פשע ידוע במאה ה-21. איפה התגובה הבין-לאומית?" שאל. ד"ר טריי מעודד רופאים סינים אחרים ללכת בעקבותיו של ד"ר ג'נג ולחשוף את קצירת האיברים בסין. "שתיקה כמוה כשותפות לפשע", אמר.

References
.1 James Burke, "Witness Reveals Horrors of Sujiatun Concentration Camp", The Epoch Times, March 2006
.2 https://chinatribunal.com/
.3 Frank Fang, "China Still Forcibly Harvesting Organs for Transplantation, Independent Tribunal Finds", The Epoch Times, March 2020
.4 Eva Fu, "Surgeons as ‘Executioners’: Chinese Doctors Committed Murder to Fuel Regime’s Organ Transplant Industry, Study Finds", The Epoch Times, April 2022
.5 https://epoch.org.il/news/521575/
.6 https://epoch.org.il/news/533410/

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
רובוקופ חוזר – והפעם בעולם האמיתי

רומן בלמקוב

אולי כשרובוטים-שוטרים יתחילו לעצור אנשים, נתחיל להבין שזה העתיד שמצפה לנו

מחקר חדש על "החיים שאחרי המוות" מעורר מחשבה על החיים כעת

ווסלי ג'יי סמית

מחקר שנערך בקרב 567 בני אדם שסבלו מדום לב אך עברו החייאה ונשארו בחיים, מראה כי רבים מהם זכרו את מה שנהוג לכנות לעתים קרובות

תופעות לוואי לטווח ארוך או משכך כאבים לטווח קצר?

איתי סלונים

איך צריכה הממשלה להתערב בכלכלה בעת משבר כלכלי

מט עצמי

צבי סטפק

(מאמר שלישי ואחרון בסדרה) תכנון לטווח קצר מול תכנון לטווח ארוך

ילד שלי מוצלח

דרור כהן

המסע שלי כאיש חינוך התחיל אי שם בעיר סוקרה שבבוליביה. הייתי צעיר אחרי צבא עם חלומות ואיכשהו התגלגלתי להתנדב בבית יתומים בעיר. המשימה שקיבלתי: להשגיח על קבוצה של 30 ילדים בני 5-2. שום דבר לא הכין אותי לג׳ונגל שהגעתי אליו.

הסיבה העיקרית לירידות במניית פייסבוק

איתי סלונים

בפעם הראשונה הגיעה לבורסה חברה שאמרה למשקיעים שלה: אתם לא בראש סדר העדיפויות שלי. מה הלאה?

שתפו: