כל לוחם בצה"ל הנכנס למבצע מיוחד בשטח אויב, או הנקלע לסיטואציה של קרב, יודע שחיל האוויר תמיד יהיה שם במצבי קיצון ויכריע את משוואת הקרב. הציפיות האדירות מחיל האוויר החלו להתבסס עם תום מלחמת ששת הימים. לאחר הניצחון המוחץ החליטה מדינת ישראל להשקיע משאבים כספיים עצומים, עד כמחצית מתקציב הביטחון, לחיזוק יכולות חיל האוויר על חשבון כוחות היבשה. רק לאחרונה רכש חיל האוויר אמצעי לחימה בעלות של תשעה מיליארד דולרים במסגרת סיוע החוץ האמריקני, ואף לקח הלוואות למימון חלק מהרכישה. הרכש הזה, לצד רכישת מטוסיf-35  נוספים, מחדדים באופן ברור את החלטת צה"ל לתת מענה לרוב האיומים על מדינת ישראל (ובכלל זה איומי הטרור, הגרעין, טילי קרקע-קרקע ועוד) באמצעות חיל האוויר.

מחאת חלק מטייסי הקרב של חיל האוויר הישראלי על רקע תוכנית הרפורמה המשפטית הפתיעה והרתיעה את הציבור הישראלי וכך גם את המערכת הפוליטית. התגובות כלפי הטייסים המוחים נעו בין תמיכה מלאה לבין האשמה בהמרדה והטלת ספק בנאמנותם.

עם זאת השימוש של הטייסים בכוחם כדי להשיג את מטרותיהם אינו דבר חדש. בשנת 1997, אחרי אסון המסוקים – בו נהרגו 73 לוחמים ואנשי צוות אוויר בהתנגשות מסוקים – התברר כי ביטוח החיים שהעניק משרד הביטחון לצוותי האוויר שבקבע הקנה להם כיסוי טוב יותר מזה של אנשי המילואים. בתגובה, הודיעו טייסי המילואים כי הם מפסיקים לטוס עד שיתוקן המצב הלא הוגן, לטענתם. כך התברר לראשונה כי מחויבות אנשי המילואים אינה מובטחת ואינה מובנת מאליה. בסופו של דבר נמצא פתרון, ואנשי המילואים חזרו לטוס. עם זאת, ההבנה כי טייסי חיל האוויר יושבים על "שיבר" הביטחון ושהתייצבותם אינה חד משמעית חלחלה היטב.

"אם כל מי שמאיים יעזוב, לחיזבאללה יהיה קל יותר" אמר לאחרונה אל"מ במיל' ארז נוף, נווט קרב שהודיע על הפסקת התייצבותו למילואים בשל קידום הרפורמה המשפטית. מה בדיוק המשמעות של "קל יותר"? האם חיל האוויר יעמוד במשימותיו במצב שבו רוב חיילי המילואים של חיל האוויר יפסיקו את שירותם? עד כמה תופעת הסרבנות מאיימת על ביטחון ישראל?

כדי לענות על שאלה זו צריך להכיר ולהבין את מבנה חיל האוויר ואת משימותיו. משימות חיל האוויר בשגרה כוללות ביצוע סיורים וגיחות איסוף; הגנה על המרחב האווירי של מדינת ישראל ועל מרחב הפעולה של צה"ל; שמירה על כוננות לחילוץ והתערבות במשימות שונות של צה"ל בשטחי ישראל ומעבר לגבול; וסיוע במשימות חיפוש, חילוץ והצלה כסיוע אזרחי. במצב מלחמה, נדרש חיל האוויר לשמור על עליונות אווירית, לתקוף מערכי אויב המאיימים על נכסיה הביטחוניים והאזרחיים של מדינת ישראל, ולבצע משימות תקיפה שתכליתן לפגוע ולהסב נזק ברכוש ובנפש של האויב לצורך הכנעתו. בין לבין התפתח במהלך השנים מצב נוסף – המב"מ (מלחמה שבין המלחמות), הדורש מחיל האוויר לפעול כדי לפגוע באיראן ובניסיונה לאיים על ישראל מחזיתות שונות ובאמצעים שונים.

חיל האוויר טס 24/7 וטייסיו מחולקים לשלוש קטגוריות עיקריות: טייסים סדירים, אנשי קבע בתפקידי מטה שונים המשובצים לטיסה בהצבות חירום ואנשי מילואים. אולם הכשירות המבצעית של חיל האוויר אינה רק של טייסים החייבים לטוס ולהתאמן על בסיס שבועי, אלא גם של מערך שלם של מטה מבצעי, מערך טכני, מנהלה, מודיעין ועוד העומד מאחורי התקיפות, כאשר 50% ממנו מורכב מאנשי מילואים.

כדי לענות על השאלה אם אי התייצבותם של אנשי המילואים של חיל האוויר עשויה לפגוע בכשירותו, צריך להפריד בין המצבים השונים (שגרה וחירום) לבין סוגי האוכלוסיות השונות. היתרון של כמה מסוגי האוכלוסיות נובע ממרכיב הכמות והאחרות ממרכיב האיכות.

במצב שגרה, אי התייצבות של אנשי מילואים פוגעת בעיקר במוכנות חיל האוויר לחירום. במצב שגרה טייסי הקבע והטייסים בטייסת יכולים להגן על שמי הארץ ולעמוד במשימות השונות. לעומת זאת מוכנותו וכשירותו של איש המילואים למלחמה או למשימת תקיפה באיראן תיפגע מיום ליום כיוון שהיא מבוססת על אימונים סדורים בתקופת השגרה.

בחירום, נדרש איוש מיוחד להפעלת המטוס לשם מימוש ההישגים הנדרשים בכל גל תקיפה. בהנחה שאין המדובר במלחמה כוללת בה משתתפים גם מטוסי אויב, נדרש איוש של כ-150% מכמות המטוסים בטייסת והכשרה של שבועות בודדים כדי להחזיר כשירות לטייסים שלא טסו זמן רב.

בכל הקשור למרכיב האיכותי של אנשי המילואים בחלק מהמערכים גם היעדרותו של איש מילואים בודד יכולה להיות משמעותית. בחדרי המלחמה של המטה המבצעי של חיל האוויר יושבים בזמן חירום אנשי מילואים בעלי תפקידים ותיקים ועתירי ניסיון מבצעי; בהם אנשי צוות אוויר, בקרה, מערך הגנה אווירי וכוחות מיוחדים, המסייעים לא רק לתכנן את המשימה ברבדים שונים, אלא לנהל אותה בזמן אמת. חלק מהפעולות מתנהלות בתאים מיוחדים האחראיים על תכנון, מודיעין ובקרה תחת פיקודו של ראש מוצב שליטה (רמשל"ט), שנבחר לתפקיד במיוחד על רקע הניסיון המבצעי הייחודי שלו והיכולת לקבל כמות אדירה של החלטות קריטיות בפרקי זמן קצרים.

"מודל השירות בחיל האוויר עובד בצורה מצוינת כבר 75 שנה. מילואים וסדירים, טכנאים וטייסים, ׳ירוקים וכחולים׳. המודל הזה מאפשר את המטרייה האווירית שהיא ביטחון אזרחינו. אם נמשיך לפגוע בכך – ייקח שנים לשקם זאת", אמר מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר.

המודל הזה, המטרייה הזאת, הפכה את חיל האוויר לחיל של תגובה מהירה. יש לו חשיבות רבה בכל ארבעת מרכיביה של תפיסת הביטחון של ישראל: הרתעה, התרעה, הגנה והכרעה, ובכולם הוא מצופה להגיב במהירות ובגמישות ולהיות נכון להתמודד עם כל איום. ברור לכול כי לחיל האוויר בכלל ולאנשי המילואים המאיישים את התפקידים בחיל בפרט יש חשיבות קריטית לביטחון המדינה. אף שההשפעה של סרבנות אנשי המילואים על משימות השגרה אינה גדולה וניתנת לגישור, במלחמה נחיצותם גדולה ומכרעת. במציאות בה מספר גדול של אנשי מילואים אינם מתייצבים, יכולתו של חיל האוויר לעמוד במשימותיו ובהישגים הנדרשים תצטמצם באופן משמעותי.

ירון בוסקילה (סא"ל במיל') הוא יועץ ארגוני ומזכ"ל תנועת הביטחוניסטים