כניסה
הרשמה לניוזלטר

סכסוכי חמולות ונקמות דם נשמעים לנו כמו משהו אופייני למזרח התיכון או לשבטים פרימיטיביים. אבל מתברר…

ד"ר משה רט | 7 באוגוסט 2023 | מחשבות | 4 דק׳

למה אנחנו נלחמים? הפסיכולוגיה של המלחמה

סכסוכי חמולות ונקמות דם נשמעים לנו כמו משהו אופייני למזרח התיכון או לשבטים פרימיטיביים. אבל מתברר שלא מעט כאלה פקדו גם את ארה"ב במהלך המאה ה-19 וה-20. אחד המפורסמים שבהם הוא הסכסוך של משפחות האטפילד-מק'קוי, שנמשך בשנים 1963-1891, גבה את חייהם של יותר מתריסר נפשות משני הצדדים, והפך לחלק מהפולקלור האמריקני. הוא התחיל בהריגתו של בן למשפחת מק'קוי בידי אנשי האטפילד, והוביל לכמעט שלושים עשורים של טבח משפחות ושפיכות דמים הדדית. וזה היה רק סכסוך משפחתי אחד מבין רבים נוספים באותה תקופה, במדינה הנחשבת לסמל החופש והקידמה.

לא יהיה זה מוגזם לומר שההיסטוריה של האנושות נראית כמו קטלוג של סכסוכים ומלחמות אין-סופיות, מהתרבויות העתיקות ביותר ועד למלחמת רוסיה-אוקראינה בימים אלה. בשנים 1897-1740 התחוללו 230 מלחמות ומהפכות באירופה בלבד, שהמיטו מוות, הרס וחורבן על מדינות שלמות. במאה ה-20 נהרגו 13-5 מיליון איש במלחמת העולם הראשונה, וכ-50 מיליון בשנייה. השאלה הזועקת היא, מדוע בני אדם לא מסוגלים לחיות זה עם זה בשלום? מדוע המין האנושי, שהגיע להישגים תרבותיים, מדעיים ופילוסופיים כה מרשימים, גולש פעם אחרי פעם לסכסוכים ולאלימות, שמעטים המרוויחים מהם ורבים המפסידים?

נכון, לרוב המלחמות והסכסוכים יש נימוקים רציונליים מאחוריהם, כמו צרכים כלכליים וטריטוריאליים, נטרול סכנות צפויות, הרצון לנקום על פגיעות קודמות, או פשוט הגנה עצמית. אולם כמו ברוב סוגי הפעילות האנושית, לצד שיקולים אלה קיימים גם גורמים פסיכולוגיים שונים הממריצים את בני האדם לבחור בדרך המלחמה במקום לשקול אפשרויות אחרות, אולי כדאיות יותר. ניתן לומר שמדובר פשוט בדחפים אלימים, פראיים וחייתיים, הנובעים מהצד האפל בנפש האדם. אולם הסבר זה נראה פשטני מדי – פעמים רבות מלווה המלחמה דווקא בגילויים של כבוד, מסירות נפש והקרבה למען אידיאלים גדולים. מלבד זאת, הסתכלות פסימית כזו על בני האדם, כעל חיות פרא מתחת מעטה דק של תרבות, מובילה לייאוש ולפסימיות כלפי האנושות – גישה שאינה בריאה ואינה נכונה.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

למה אנחנו נלחמים? הפסיכולוגיה של המלחמה

סכסוכי חמולות ונקמות דם נשמעים לנו כמו משהו אופייני למזרח התיכון או לשבטים פרימיטיביים. אבל מתברר…

ד"ר משה רט | 7 באוגוסט 2023 | מחשבות | 4 דק׳

אילוסטרציה: מגזין אפוק

סכסוכי חמולות ונקמות דם נשמעים לנו כמו משהו אופייני למזרח התיכון או לשבטים פרימיטיביים. אבל מתברר שלא מעט כאלה פקדו גם את ארה"ב במהלך המאה ה-19 וה-20. אחד המפורסמים שבהם הוא הסכסוך של משפחות האטפילד-מק'קוי, שנמשך בשנים 1963-1891, גבה את חייהם של יותר מתריסר נפשות משני הצדדים, והפך לחלק מהפולקלור האמריקני. הוא התחיל בהריגתו של בן למשפחת מק'קוי בידי אנשי האטפילד, והוביל לכמעט שלושים עשורים של טבח משפחות ושפיכות דמים הדדית. וזה היה רק סכסוך משפחתי אחד מבין רבים נוספים באותה תקופה, במדינה הנחשבת לסמל החופש והקידמה.

לא יהיה זה מוגזם לומר שההיסטוריה של האנושות נראית כמו קטלוג של סכסוכים ומלחמות אין-סופיות, מהתרבויות העתיקות ביותר ועד למלחמת רוסיה-אוקראינה בימים אלה. בשנים 1897-1740 התחוללו 230 מלחמות ומהפכות באירופה בלבד, שהמיטו מוות, הרס וחורבן על מדינות שלמות. במאה ה-20 נהרגו 13-5 מיליון איש במלחמת העולם הראשונה, וכ-50 מיליון בשנייה. השאלה הזועקת היא, מדוע בני אדם לא מסוגלים לחיות זה עם זה בשלום? מדוע המין האנושי, שהגיע להישגים תרבותיים, מדעיים ופילוסופיים כה מרשימים, גולש פעם אחרי פעם לסכסוכים ולאלימות, שמעטים המרוויחים מהם ורבים המפסידים?

נכון, לרוב המלחמות והסכסוכים יש נימוקים רציונליים מאחוריהם, כמו צרכים כלכליים וטריטוריאליים, נטרול סכנות צפויות, הרצון לנקום על פגיעות קודמות, או פשוט הגנה עצמית. אולם כמו ברוב סוגי הפעילות האנושית, לצד שיקולים אלה קיימים גם גורמים פסיכולוגיים שונים הממריצים את בני האדם לבחור בדרך המלחמה במקום לשקול אפשרויות אחרות, אולי כדאיות יותר. ניתן לומר שמדובר פשוט בדחפים אלימים, פראיים וחייתיים, הנובעים מהצד האפל בנפש האדם. אולם הסבר זה נראה פשטני מדי – פעמים רבות מלווה המלחמה דווקא בגילויים של כבוד, מסירות נפש והקרבה למען אידיאלים גדולים. מלבד זאת, הסתכלות פסימית כזו על בני האדם, כעל חיות פרא מתחת מעטה דק של תרבות, מובילה לייאוש ולפסימיות כלפי האנושות – גישה שאינה בריאה ואינה נכונה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פרשנות: חמאס מנסה לנצל את המלחמה ברצועת עזה כדי להקים התארגנות חדשה בלבנון

יוני בן מנחם

לעת עתה זה לא הצליח, אחרי שפלגים לבנונים, החוששים מתגובת ישראל, הגיבו בזעם

פרשנות: צרפת ממשיכה במאמציה למנוע מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה

יוני בן מנחם

הערוץ הלבנוני "אל-ג'דיד" דיווח כי ראש המודיעין הצרפתי נועד בחשאי בביירות עם בכירים בחיזבאללה. משלחת צרפתית תגיע בימים הקרובים לישראל כדי לדון ביישום החלטה 1701 של האו"ם ובניסיון למנוע ההסלמה בגבול הצפון למלחמה כוללת

פרשנות: סלאם פיאד – מועמד הפשרה לניהול הרצועה?

יוני בן מנחם

חילוקי דעות חריפים בין ממשלת ישראל לממשל ביידן על אופי המשטר ברצועת עזה בתום המלחמה. לאחרונה עלה שמו של ד"ר סלאם פיאד כאופציה לניהול הרצועה. במי מדובר? והאם הוא באמת רלוונטי לשיקום רצועת עזה ביום שאחרי?

פרשנות: הרמטכ"ל חייב להורות על פתיחת יחידת "חצב" מחדש

יוני בן מנחם

צה"ל סגר לפני שנתיים את היחידה באמ"ן לאיסוף מודיעין ממקורות גלויים הנקראת "חצב". מדובר בטעות גדולה שגרמה נזק למערכת האיסוף של אמ"ן

פרשנות: אין לשלול את האפשרות שהצמרת הצבאית של חמאס תנסה להימלט דרך המנהרות למצרים, ביחד עם קבוצת חטופים

יוני בן מנחם

כוחות צה"ל פועלים באזור ח'אן יונס נגד מעוזי חמאס, בעוד מערכת

פרשנות: העימות סביב הקמת אזור חיץ ברצועת עזה

יוני בן מנחם

ישראל עומדת על זכותה להקים אזור חיץ ברצועה. ארה"ב מתנגדת, והפלסטינים רואים בכך שינוי חשוב באסטרטגיה של ישראל כלפי הבעיה הפלסטינית, שיש להתנגד לו בכל דרך

שתפו: