כניסה
הרשמה לניוזלטר

סכסוכי חמולות ונקמות דם נשמעים לנו כמו משהו אופייני למזרח התיכון או לשבטים פרימיטיביים. אבל מתברר…

ד"ר משה רט | 7 באוגוסט 2023 | מחשבות | 4 דק׳

למה אנחנו נלחמים? הפסיכולוגיה של המלחמה

סכסוכי חמולות ונקמות דם נשמעים לנו כמו משהו אופייני למזרח התיכון או לשבטים פרימיטיביים. אבל מתברר שלא מעט כאלה פקדו גם את ארה"ב במהלך המאה ה-19 וה-20. אחד המפורסמים שבהם הוא הסכסוך של משפחות האטפילד-מק'קוי, שנמשך בשנים 1963-1891, גבה את חייהם של יותר מתריסר נפשות משני הצדדים, והפך לחלק מהפולקלור האמריקני. הוא התחיל בהריגתו של בן למשפחת מק'קוי בידי אנשי האטפילד, והוביל לכמעט שלושים עשורים של טבח משפחות ושפיכות דמים הדדית. וזה היה רק סכסוך משפחתי אחד מבין רבים נוספים באותה תקופה, במדינה הנחשבת לסמל החופש והקידמה.

לא יהיה זה מוגזם לומר שההיסטוריה של האנושות נראית כמו קטלוג של סכסוכים ומלחמות אין-סופיות, מהתרבויות העתיקות ביותר ועד למלחמת רוסיה-אוקראינה בימים אלה. בשנים 1897-1740 התחוללו 230 מלחמות ומהפכות באירופה בלבד, שהמיטו מוות, הרס וחורבן על מדינות שלמות. במאה ה-20 נהרגו 13-5 מיליון איש במלחמת העולם הראשונה, וכ-50 מיליון בשנייה. השאלה הזועקת היא, מדוע בני אדם לא מסוגלים לחיות זה עם זה בשלום? מדוע המין האנושי, שהגיע להישגים תרבותיים, מדעיים ופילוסופיים כה מרשימים, גולש פעם אחרי פעם לסכסוכים ולאלימות, שמעטים המרוויחים מהם ורבים המפסידים?

נכון, לרוב המלחמות והסכסוכים יש נימוקים רציונליים מאחוריהם, כמו צרכים כלכליים וטריטוריאליים, נטרול סכנות צפויות, הרצון לנקום על פגיעות קודמות, או פשוט הגנה עצמית. אולם כמו ברוב סוגי הפעילות האנושית, לצד שיקולים אלה קיימים גם גורמים פסיכולוגיים שונים הממריצים את בני האדם לבחור בדרך המלחמה במקום לשקול אפשרויות אחרות, אולי כדאיות יותר. ניתן לומר שמדובר פשוט בדחפים אלימים, פראיים וחייתיים, הנובעים מהצד האפל בנפש האדם. אולם הסבר זה נראה פשטני מדי – פעמים רבות מלווה המלחמה דווקא בגילויים של כבוד, מסירות נפש והקרבה למען אידיאלים גדולים. מלבד זאת, הסתכלות פסימית כזו על בני האדם, כעל חיות פרא מתחת מעטה דק של תרבות, מובילה לייאוש ולפסימיות כלפי האנושות – גישה שאינה בריאה ואינה נכונה.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
זעם בירדן על החלטת ישראל להאריך את הסכם המים בחצי שנה בלבד

יוני בן מנחם

הירדנים ביקשו להאריך את ההסכם בחמש שנים. גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ההסכם הזה עם ירדן ייבחן שוב בעוד חצי שנה, וכי זכותה של ישראל להשתמש במשאבי הטבע שלה להדוף עמדות קיצוניות והסתה נגד ישראל

ראש ה-CIA ייפגש בימים הקרובים עם ראש המוסד כדי לדון בדרכים לחידוש המשא ומתן | פרשנות

יוני בן מנחם

גורמים מדיניים מעריכים כי הסיכויים שסינוואר יתגמש נמוכים מאוד נכון לעכשיו

פרשנות: מלחמת ההתשה של חמאס ברצועת עזה

יוני בן מנחם

חמאס נלחם באסטרטגיה של משיכת זמן בתקווה שבינתיים יגבר הלחץ הבינלאומי על ישראל לעצור את המלחמה

פרשנות: מנגנוני המודיעין בישראל ובמערב מנסים להעריך מי תהיה הדמות שתירש את ראיסי

יוני בן מנחם

איראן עומדת בפני צומת משמעותי. הבחירות לנשיאות יתקיימו ב-28 ביוני ויקבעו האם המנהיג הבא ימשיך את הקו השמרני הניצי של ראיסי או יביא מדיניות מתונה יותר

דעה: המחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית ובקבינט המלחמה משחקות לידיו של סינוואר

יוני בן מנחם

אחד ההישגים של המתקפה האכזרית של חמאס על ישראל הוא העמקת השסע בחברה הישראלית

דעה: ישראל עשויה לחזור בעזה על תקדים רצועת הביטחון בדרום לבנון

יוני בן מנחם

ישראל בונה אזור חיץ ברצועת עזה שאמור להגן על יישובי עוטף עזה אחרי המלחמה. ראש הממשלה צריך לשקול האם הוא מעוניין לחזור על התקדים של השליטה הישראלית בדרום לבנון עם כל המחירים שהיא הביאה איתה

שתפו: