כניסה
הרשמה לניוזלטר

האם ייתכן שהעתיק והישן הוא בעל ערך רב יותר מאשר החדש?

ד"ר משה רט | 7 במרץ 2023 | מחשבות | 3 דק׳

מדוע להיות מיושן זה דווקא קוּל ומגניב

"בסקר משנת 1940 נשאלו מורים מהן חמש הבעיות החשובות ביותר בבית הספר. זו הרשימה שהתקבלה: 1. דיבור בלי הצבעה. 2. לעיסת מסטיקים. 3. הקמת רעש. 4. ריצה במסדרונות. 5. עקיפה בתור. כעבור חמישים שנה נערך הסקר שוב. רשימת חמש הבעיות של 1990 שונה למדי: 1. צריכת סמים. 2. צריכת אלכוהול. 3. הריונות לא רצויים. 4. התאבדויות. 5. מעשי אונס".

את הדברים הללו כתב צ'ארלס קראוטהאמר, הפובליציסט היהודי-אמריקני זוכה פרס פוליצר, בפתיחת מאמרו "מרחיבים את הגדרת הסטייה" (פורסם באתר "מידה" בתרגומו של צור ארליך). כפי שהוא מציין שם, אפשר להביא ערמות של נתונים סטטיסטיים, אולם כמעט כולנו מכירים תופעות דומות מחיינו האישיים.

לאורך ההיסטוריה הייתה רווחת התפיסה של "ירידת הדורות", לפיה הדורות הולכים ופוחתים עם השנים. ביטוי לתפיסה זו מופיע בדברי חז"ל הידועים: "אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים". גישה המבוססת על הערצה כלפי האבות הקדמונים, והנחה שככל שמתרחקים מהם, מאבדים את חוכמתם ושלמותם הרוחנית. על רקע זה, העתיק והישן נתפס כבעל ערך רב יותר מאשר החדש.

Shutterstock

שתפו: