הדרך חזרה אל הבסיס הרגישה ארוכה יותר מהדרך שעברנו כשיצאנו למבצע. העייפות הכתה בי וחוץ מנהג הרכב הממוגן, כולם ברכב ישנו שינה עמוקה, מסופקים ומרוצים מהמבצע המוצלח. חציית הגבול חזרה לשטח ישראל סיכמה שלושה ימים של פעילות מורכבת מלאת אתגרים ואירועים לא צפויים. הפעילות החלה בהכנות ארוכות ובשיאה נכנס הגדוד למשימה מורכבת ומסוכנת שנועדה לפגוע במחבלים רבים שפעלו כנגד מדינת ישראל. אולם הכניסה בשערי הבסיס, עם אור ראשון של בוקר, לא הייתה אות הסיום למבצע, אלא אות התחלה לחלק האחרון המעייף, הפחות אהוב אך הלא פחות משמעותי וקריטי – התחקיר החם – תחקיר ראשוני וקצר שמטרתו ללמוד לקחים מהמבצע בעוד הזיכרון טרי, לפני שישכח.

שלוש שעות אחר כך כבר עשיתי את דרכי חזרה הביתה, נאבקתי בעייפות המצטברת בציפייה להיכנס כבר בשערי הבית אל תוך מנוחת סוף השבוע. אולם כשפתחתי את הדלת רץ אליי בני הגדול עם דף המבחן במתמטיקה שעליו התנוסס הציון 85. האינסטינקט הראשון שלי, שהיה קשור לעייפות הרבה שעטפה אותי, אמר לי לפטור אותו בחיבוק, לטפוח לו על השכם, לומר כמה מילות גאווה ולהיכנס כבר למיטה לשינה עמוקה. אבל דווקא המסע הארוך בו צעד עד לציון המיוחל, אחרי אין-ספור אכזבות, גרם לי לעצור רגע ולהציע לו לעבור את מה שעברתי רק כמה שעות קודם לכן בבסיס: "אז מה אתה אומר? מה דעתך שנעשה תחקיר חם שיעזור לנו ללמוד איך לשחזר את ההצלחה גם בפעם הבאה?!"

הלמידה מטעויות מושרשת באופן בסיסי בכולנו, ומלווה את המין האנושי משחר ההיסטוריה. ללא למידה מטעויות, המין האנושי לא היה שורד את תנאי הטבע הקשים ובוודאי לא היה גדל ומתפתח להיות ציוויליזציה מתקדמת כפי שהיא היום.

תחקיר הוא כלי המאפשר התבוננות עמוקה בפעולותינו במטרה לתקן אותן בעתיד. צה"ל אלוף בזה. בצה"ל משמש התחקיר ככלי קריטי מעצם אופי הפעילות המבצעית בה קיים מרכיב משמעותי של סיכון. שיטת התחקיר המסורתית של צה"ל המוכרת לרבים היא התמקדות ב"מה היה" אל מול "מה היה צריך להיות". מדברים על העובדות ועל התוצאות המבצעיות, ושואלים "מה הפער?" בין הרצוי למצוי, בניסיון לאתר את הכשלים ולנתחם. הנחת היסוד בתחקיר מסוג זה היא שהעיסוק בכשלים ובדרכים למזעורם יוביל לצמיחה ולשיפור מתמיד.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

אלא שבעוד שבזרוע היבשה של צה"ל דשדשו בשיטת התחקיר המסורתית הזו, מתברר כי חיל האוויר של צה"ל הטמיע ויישם שיטת תחקיר שונה שאינה מתמקדת בכשלים, אלא בחוזקות ובהצלחות. שיטה שהוכיחה את עצמה היטב הן באימונים והן בלחימה. בכל המבחנים בהם נבחנו טייסי חיל האוויר הישראלי אל מול טייסי מדינות אחרות נמצא כי טייסי צה"ל מגיעים לרמות ביצוע גבוהות ביחס לטייסים אחרים בעולם וכי גרף השיפור שלהם מהיר ויעיל באופן משמעותי ביחס לכמות שעות הטיסה והזמן המושקע ביתר הצבאות המודרניים.

גישת התחקור בחיל האוויר מכונה "תחקיר מוקיר" (Appreciative Inquiry) והיא חלק מזרם שהתפתח בתחום הלמידה הארגונית והחינוכית. בניגוד למדיניות התחקירים הישנה, גישה זאת גורסת שכדי לפתח מודל יעיל ללמידה ולשיפור, יש לתחקר וללמוד מגורמי ההצלחה, לא פחות ואולי אף יותר, מאשר מהכשלים.

"תחקיר מוקיר" מורכב משלושה שלבים עיקריים:

1. שלב הגילוי – שלב בו מזהים ומשחזרים את האירוע החיובי או את התוצאה החיובית שהופיעה, באמצעות שאילת שאלות מכוונות: מה היה אותו אירוע או תוצאה, מה התרחש, מי או מה היו הגורמים המעורבים, מה היו התהליכים שסייעו להצלחה, מה היו התחושות וכן הלאה.

2. שלב העיצוב – שלב בו מסתמכים על התשובות שעלו בשלב הקודם כדי לבנות תוכנית או רשימת לקחים שתאפשר לשחזר את ההצלחה.

3. שלב היישום – מיישמים את התוכנית מהשלב הקודם, כולל הערכה חוזרת על ביצועה.

תחקיר כזה ניתן לבצע גם בתחומים ובמצבים שונים בחיים. אתן מספר דוגמאות:

חברה עסקית ערכה כנס גדול ללקוחות פוטנציאלים. החברה התכוננה ימים רבים לכנס וביצעה שרשרת הכנות במטרה להגיע ליום הכנס באופן מיטבי. ביום הכנס, המקום היה ערוך בזמן, האוכל היה טרי וטעים אך אחוז ההתייצבות עמד על 40 אחוז מאלו שאישרו הגעה.

על פי גישת התחקיר הישנה, יש להתמקד בכשלים: מדוע 60 אחוז לא הגיעו לכנס ולא היה לנו מידע מקדים לכך. בגישת התחקיר המוקיר, לעומת זאת, נתמקד בסיבות של 40 האחוז שכן הגיעו לכנס. כמו כן נפיק לקחים חיובים מיתר החלקים המוצלחים באירוע. במקום לשאול, על פי מודל תחקיר המוכר, מה היה? מה היה צריך להיות? ומה הפער? יש לשאול שאלות בעלות מבנה המוביל לחשיבה ביקורתית חיובית:

מה היה? – ביום הכנס התייצבו 40 אחוז מהמוזמנים שהזמנו ואישרו את הגעתם, בפועל ציפינו שיגיעו 85 אחוז מהמוזמנים.

למה היה מה שהיה? (מה גרם לנוכחות של 40 אחוז ולא 0 אחוז?) – שלחנו הזמנות כשבועיים לפני מועד האירוע וקיבלנו אישורי הגעה יומיים לאחר מכן.

מה למדנו? – למדנו ששליחה של הזמנות שבועיים מראש משיגה יעד של כ-40 אחוז התייצבות, ושליחה מוקדמת יותר עשויה להגדיל את כמות הנוכחים. למדנו גם שבדיקת התייצבות מוקדמת הינה פעולה חיובית שיש לבצע כדי לצפות מראש את מספר הנוכחים, אך יש לבצע אותה פעמים נוספות סמוך ליום הכנס.

הנה דוגמה נוספת, מתחום אחר לגמרי. תלמיד מסוים בכיתה ה' נהג לאחר פעמים רבות להסעה לבית הספר. בתום המחצית הראשונה של השנה נכתב בגיליון ההערכה שלו כי הוא איחר 40 פעמים לבית הספר מתוך 106 ימים בהם הגיע לבית הספר במהלך החציון. האינסטינקט הראשוני של אביו היה להבין מהילד מדוע איחר 40 פעמים ומה עיכב אותו כל כך, בהתאם לגישת התחקיר הישנה. אולם המחנך של הילד עודד את האב לנקוט בגישה שונה. במקום לשאול שאלות על 40 הימים בהם איחר ולבקש הסברים, הוא הציע לאב לעשות עם התלמיד "תחקיר מוקיר" – המתמקד ב-66 הימים בהם הגיע בזמן.

מה היה? – האב שאל את הילד כמה פעמים הוא הצליח להגיע בזמן לבית הספר ומה עבר בראשו באותם פעמים. הילד השיב שהצליח להגיע 66 פעמים בזמן והרגיש רגוע ושמח שלא יצטרך להתבייש כשייכנס באיחור לכיתה.

למה היה מה שהיה? – האב שאל את הילד מהן הפעולות שעשה ב-66 הפעמים האלו שלא עשה בפעמים אחרות, וכיצד הרגיש כשעשה אותן. הילד השיב שאת הבגדים ליום הבא הוא הכין לפני השינה. הוא גם הכין יום קודם את הספרים והמחברות הנדרשים, וחש ביטחון שלא יצטרך לחפש אותם בבוקר, ללא הצלחה.

מה למדנו? – האב שאל את הילד מה אנו לומדים מכך. כיצד אפשר ליישם את זה כדי לא לאחר ללימודים וכדי שנוכל להרגיש רגועים ובטוחים שלא נאחר מדֵי יום. הילד השיב שהוא מתעכב במציאת הבגדים ובהתאמתם, פעולה הגוזלת ממנו זמן רב, אך כאשר הוא עושה את הפעולות האלה יום קודם הוא מספיק להגיע להסעה. לכן כדאי לבצע יום קודם את כל ההכנות האפשריות.

אחרי שמסתיים שלב הגילוי, מגיע שלב העיצוב בו מכינים תוכנית שתאפשר לשחזר את ההצלחה. דוגמה לכך היא חברת שואבי אבק רובוטיים שהשיקה דגם חדש בשבוע המכירות של יריד "חבר". השבוע הסתיים בהצלחה גדולה לאחר שנמכרו 90 אחוז מהשואבים שהיו במלאי. בתהליך הגילוי למדה ההנהלה כי ההצלחה הייתה תוצאה של הכנה מוקדמת שעשו אנשי המכירות: הם למדו את מאפייני המכשיר, היו בקיאים בהפעלתו וידעו לענות היטב על שאלות הלקוחות.

ב"שלב העיצוב" בנתה החברה תוכנית לקראת כנס המכירות הבא. היא תכננה לאסוף מאנשי המכירות את רשימת השאלות השכיחות שהעלו הלקוחות, לשמר את אנשי המכירות המוצלחים, לקיים תהליך לימודי מקדים ולתרגל עם אנשי המכירות את השאלות שעליהן ידעו לענות היטב, וגם את השאלות שבהן התקשו.

תחקיר מוקיר היה אחת הפעולות שאימץ הן בחיל האוויר והן בחייו האישיים האלוף אליעזר שקדי, שהיה ממפקדי חיל האוויר הטובים שידע צה"ל. בכנס בו השתתף סיפר שקדי כיצד לפני שנים, כאשר שהה בארה"ב לצורך לימודים, אובחן בנו הצעיר על ידי המורה שלו כחסר יכולת ללמוד קריאה וכתיבה. שקדי לא קיבל את רוע הגזירה. הוא ערך עם בנו תחקיר שזיהה את תחומי החוזק שלו – אהבה לכדורגל, צפייה בטלוויזיה וקריאת כתבות בנושא כדורגל בעיתונים. לאחר שניתח את מרכיבי החוזק של בנו הוא בנה תוכנית ליישום למידת האנגלית הנשענת על חוזקות. התוצאה הייתה שבמקום ללמד את בנו קריאה וכתיבה בשיטה הרגילה, הוא השתמש אך ורק במילים מתחום הכדורגל כדי לייצר אצלו מוטיבציה ללימוד, שתייצר הצלחות מהירות וחוזרות. כך הצליח שקדי ללמד את בנו לקרוא ולכתוב תוך שלושה חודשים בלבד.

"תחקיר זו דרך חיים. אני למדתי לתחקר הכול. אפילו את חיי המשפחה שלי אני מתחקר. את אשתי, את הילדים, הכול. כל אירוע שקורה נראה לי מתאים לזה", סיפר בריאיון לירן, טייס במילואים ומנהל שכבה בבית ספר תיכון בצפון הארץ. הריאיון נערך באוניברסיטה הפתוחה במסגרת מחקר בנושא "יבוא שיטת התחקיר של חיל האוויר למערכת החינוך בישראל". לירן המשיך: "תחקיר הוא כלי ניהולי נפלא, וחבל שגם ארגונים אחרים אינם מיישמים אותו אצלם… בחיל האוויר פיתחו כלי שהוא מצוין לכל מצב. צריך ללמוד ממנו".

ירון בוסקילה (סא"ל במיל') הוא יועץ ארגוני ומזכ"ל תנועת הביטחוניסטים