מדוע האמונה בגלגול נשמות עשויה להיות מועילה
ד"ר משה רט | 9 בינואר 2023 | מחשבות | 3 דק׳
חיים (לא) רק פעם אחת
"חיים רק פעם אחת", זאת אִמרה השגורה בפי רבים. אולם האם זו אמת? מתברר שישנן סיבות רבות לחשוב אחרת. האמונה בגלגול נשמות היא עתיקת יומין, ונפוצה בתרבויות ובדתות רבות בעולם. לפי אמונה זו, נשמותיהם של נפטרים עשויות להיוולד מחדש בגוף אחר, ולחיות כך חיים חדשים, המעניקים להן הזדמנות לתקן את שגיאות העבר ולשפר את מצבן הרוחני. אמונה זו אינה מופיעה בתנ"ך או בספרות חז"ל, ואילו בימי הביניים היא הייתה שנויה במחלוקת בקרב חכמי ישראל. בעקבות התפשטות קבלת האר"י, בה תופסים גלגולי נשמות מקום מרכזי, נעשתה אמונה זו רווחת בעם ישראל, אם כי מדי פעם קמו לה מתנגדים. אולם מעבר למחקר ההיסטורי על מקורותיה וגלגוליה של אותה אמונה, השאלה המעניינת יותר היא – האם היא נכונה? האם יש ראיות לכך שהנפש האנושית נשארת לאחר המוות ועשויה להיוולד מחדש?
כמו התחום של חוויות סף מוות, גם תחום גלגול הנשמות נחקר בעשורים האחרונים על ידי כמה חוקרים מקצועיים ובראשם פרופ' איאן סטיבנסון (2007-1918). סטיבנסון חקר במשך 40 שנה מאות ילדים שטענו שיש להם זיכרונות מחיים קודמים. הוא נסע ברחבי העולם, ראיין את אותם ילדים, תיעד את דבריהם בקפידה, וניסה למצוא להם אישוש מהמציאות. במקרים רבים אכן מסרו אותם ילדים מידע מאומת, אותו לא יכלו לדעת אילולא היה קשור לחייהם ולמותם של האנשים אותם זכרו מהגלגול הקודם שלהם. בחלק מהמקרים אף הופיעו עליהם סימני לידה הקשורים לאותם אנשים.
הפילוסוף פרופ' רוברט פ. אלמדר מאוניברסיטת ג'ורג'יה, שבחן את ממצאיו של סטיבנסון, קבע שלאור הנתונים הללו יהיה זה בלתי רציונלי שלא להאמין בגלגול נשמות. חוקרים אחרים המשיכו לעסוק בתחום, בהם פסיכיאטר הילדים ג'ים טאקר, שהגיע למסקנות דומות. למעשה, גם פה בארץ נפוצים סיפורים מעין אלה, בעיקר בקרב העדה הדרוזית – שהאמונה בגלגול נשמות תופסת אצלם מקום מרכזי. כמה מהם התפרסמו בתקשורת, כולל במגזין זה, וזכו לעניין רב.
דיסציפלינה אחרת הקשורה לנושא היא שחזור גלגולים באמצעות רגרסיה היפנוטית, בה מחזיר המהפנט את המטופל אחורה בזמן עד לפני לידתו, ומציף זיכרונות הנובעים לכאורה מחיים קודמים. בגישה זו השתמשו בין היתר ד"ר בריאן וייס, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הר סיני במיאמי שבפלורידה, והפסיכולוג מייקל ניוטון, מחבר הספרים המרתקים "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות". ומכיוון נוסף, אנשים רבים שחוו חוויות סף מוות מספרים כיצד באותו מצב נזכרו שקיומם האמיתי אינו גופני אלא רוחני ונצחי, והיו מודעים לכך שכבר באו לעולם הזה פעמים רבות בעבר. לדבריהם, תקופת חיים בעולם הזה היא רק "תמונה אחת באלבום" או חלום אחד מני רבים עבור הנשמה הנצחית.
האם הממצאים הללו מוכיחים חד משמעית את קיומו של גלגול נשמות? קשה לומר. ספקנים מן הסתם יטילו בהם ספק, ואילו מטריאליסטים ופיזיקליסטים יעדיפו להיצמד להסברים דחוקים מאשר להודות בקיומה של נשמה לא גופנית, עד כדי כך שהפילוסוף סטיבן היילס העדיף לטעון שחייזרים אחראים להשתלת אותם זיכרונות מדומים במוחותיהם של הילדים. אולם נראה שגם אם אין כאן הוכחה נחרצת, ההצטברות של מקרים ונתונים כה רבים בהחלט הופכת את האמונה בגלגול נשמות לסבירה ולרציונלית.
השאלה המתבקשת היא, מה זה אומר עבורנו? נניח שהשתכנענו שאכן חיינו חיים שונים בעבר, ושאולי נחיה חיים אחרים בעתיד. איך זה משפיע על ההווה שלנו? ובכן, האמרה שהזכרנו קודם, "חיים רק פעם אחת", משמשת לעתים קרובות כהצדקה לרדיפת חוויות והנאות שונות, כדי לא "לבזבז" את החיים. אולם אם תקופת החיים הנוכחית היא רק אחת מני רבות, אין סיבה להיות "לחוצים" ולחפש חוויות. במקום זאת, עדיף להבין מה תפקידנו בעולם, לשם מה נשלחנו הנה ומה משימתנו בגלגול הזה. התמונה העולה מהמקורות לעיל מצביעה על כך שהעולם הזה הוא מעין בית ספר או מחנה אימונים אליו יורדות הנשמות כדי ללמוד ולהתנסות במצבים שונים, במטרה לפתח את המודעות והמידות הטובות שלהן. השאיפה, אם כן, אינה צבירת הנאות אלא התפתחות הנשמות וגדילתן, ובכך ראוי לנו להתמקד.
כמו כן, אמונה זו עוזרת לקבל ביתר קלות את הרוע והסבל שבעולם. אם חיים רק פעם אחת, נראה לא הוגן שאותם חיים יהיו מלאים סבל. אולם מנקודת מבט של נשמה עליונה, אפשר להבין את הבחירה לרדת ולחוות ניסיונות קשים לפרק זמן קצר, כדי לצמוח ולהתעלות בעקבותיהם. מפרספקטיבה של נצח, כל הרוע והסבל שבעולם אינו אלא חלום רע החולף בִּן רגע.
האמונה בגלגול נשמות עשויה איפוא להיות מועילה, ולכן מומלץ לפחות לשקול אותה ברצינות ולראות איך היא משפיעה לטובה על חיינו.
משה רט הוא רב ודוקטור לפילוסופיה כללית. בכתיבתו הוא משלב יהדות, פילוסופיה ותרבות פופולרית
***
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל: [email protected]
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
אילוסטרציה: מגזין אפוק
עוד כתבות של ד"ר משה רט
חיים (לא) רק פעם אחת
מדוע האמונה בגלגול נשמות עשויה להיות מועילה
ד"ר משה רט | 9 בינואר 2023 | מחשבות | 8 דק׳
אילוסטרציה: מגזין אפוק
"חיים רק פעם אחת", זאת אִמרה השגורה בפי רבים. אולם האם זו אמת? מתברר שישנן סיבות רבות לחשוב אחרת. האמונה בגלגול נשמות היא עתיקת יומין, ונפוצה בתרבויות ובדתות רבות בעולם. לפי אמונה זו, נשמותיהם של נפטרים עשויות להיוולד מחדש בגוף אחר, ולחיות כך חיים חדשים, המעניקים להן הזדמנות לתקן את שגיאות העבר ולשפר את מצבן הרוחני. אמונה זו אינה מופיעה בתנ"ך או בספרות חז"ל, ואילו בימי הביניים היא הייתה שנויה במחלוקת בקרב חכמי ישראל. בעקבות התפשטות קבלת האר"י, בה תופסים גלגולי נשמות מקום מרכזי, נעשתה אמונה זו רווחת בעם ישראל, אם כי מדי פעם קמו לה מתנגדים. אולם מעבר למחקר ההיסטורי על מקורותיה וגלגוליה של אותה אמונה, השאלה המעניינת יותר היא – האם היא נכונה? האם יש ראיות לכך שהנפש האנושית נשארת לאחר המוות ועשויה להיוולד מחדש?
כמו התחום של חוויות סף מוות, גם תחום גלגול הנשמות נחקר בעשורים האחרונים על ידי כמה חוקרים מקצועיים ובראשם פרופ' איאן סטיבנסון (2007-1918). סטיבנסון חקר במשך 40 שנה מאות ילדים שטענו שיש להם זיכרונות מחיים קודמים. הוא נסע ברחבי העולם, ראיין את אותם ילדים, תיעד את דבריהם בקפידה, וניסה למצוא להם אישוש מהמציאות. במקרים רבים אכן מסרו אותם ילדים מידע מאומת, אותו לא יכלו לדעת אילולא היה קשור לחייהם ולמותם של האנשים אותם זכרו מהגלגול הקודם שלהם. בחלק מהמקרים אף הופיעו עליהם סימני לידה הקשורים לאותם אנשים.
הפילוסוף פרופ' רוברט פ. אלמדר מאוניברסיטת ג'ורג'יה, שבחן את ממצאיו של סטיבנסון, קבע שלאור הנתונים הללו יהיה זה בלתי רציונלי שלא להאמין בגלגול נשמות. חוקרים אחרים המשיכו לעסוק בתחום, בהם פסיכיאטר הילדים ג'ים טאקר, שהגיע למסקנות דומות. למעשה, גם פה בארץ נפוצים סיפורים מעין אלה, בעיקר בקרב העדה הדרוזית – שהאמונה בגלגול נשמות תופסת אצלם מקום מרכזי. כמה מהם התפרסמו בתקשורת, כולל במגזין זה, וזכו לעניין רב.
דיסציפלינה אחרת הקשורה לנושא היא שחזור גלגולים באמצעות רגרסיה היפנוטית, בה מחזיר המהפנט את המטופל אחורה בזמן עד לפני לידתו, ומציף זיכרונות הנובעים לכאורה מחיים קודמים. בגישה זו השתמשו בין היתר ד"ר בריאן וייס, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הר סיני במיאמי שבפלורידה, והפסיכולוג מייקל ניוטון, מחבר הספרים המרתקים "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות". ומכיוון נוסף, אנשים רבים שחוו חוויות סף מוות מספרים כיצד באותו מצב נזכרו שקיומם האמיתי אינו גופני אלא רוחני ונצחי, והיו מודעים לכך שכבר באו לעולם הזה פעמים רבות בעבר. לדבריהם, תקופת חיים בעולם הזה היא רק "תמונה אחת באלבום" או חלום אחד מני רבים עבור הנשמה הנצחית.
האם הממצאים הללו מוכיחים חד משמעית את קיומו של גלגול נשמות? קשה לומר. ספקנים מן הסתם יטילו בהם ספק, ואילו מטריאליסטים ופיזיקליסטים יעדיפו להיצמד להסברים דחוקים מאשר להודות בקיומה של נשמה לא גופנית, עד כדי כך שהפילוסוף סטיבן היילס העדיף לטעון שחייזרים אחראים להשתלת אותם זיכרונות מדומים במוחותיהם של הילדים. אולם נראה שגם אם אין כאן הוכחה נחרצת, ההצטברות של מקרים ונתונים כה רבים בהחלט הופכת את האמונה בגלגול נשמות לסבירה ולרציונלית.
השאלה המתבקשת היא, מה זה אומר עבורנו? נניח שהשתכנענו שאכן חיינו חיים שונים בעבר, ושאולי נחיה חיים אחרים בעתיד. איך זה משפיע על ההווה שלנו? ובכן, האמרה שהזכרנו קודם, "חיים רק פעם אחת", משמשת לעתים קרובות כהצדקה לרדיפת חוויות והנאות שונות, כדי לא "לבזבז" את החיים. אולם אם תקופת החיים הנוכחית היא רק אחת מני רבות, אין סיבה להיות "לחוצים" ולחפש חוויות. במקום זאת, עדיף להבין מה תפקידנו בעולם, לשם מה נשלחנו הנה ומה משימתנו בגלגול הזה. התמונה העולה מהמקורות לעיל מצביעה על כך שהעולם הזה הוא מעין בית ספר או מחנה אימונים אליו יורדות הנשמות כדי ללמוד ולהתנסות במצבים שונים, במטרה לפתח את המודעות והמידות הטובות שלהן. השאיפה, אם כן, אינה צבירת הנאות אלא התפתחות הנשמות וגדילתן, ובכך ראוי לנו להתמקד.
כמו כן, אמונה זו עוזרת לקבל ביתר קלות את הרוע והסבל שבעולם. אם חיים רק פעם אחת, נראה לא הוגן שאותם חיים יהיו מלאים סבל. אולם מנקודת מבט של נשמה עליונה, אפשר להבין את הבחירה לרדת ולחוות ניסיונות קשים לפרק זמן קצר, כדי לצמוח ולהתעלות בעקבותיהם. מפרספקטיבה של נצח, כל הרוע והסבל שבעולם אינו אלא חלום רע החולף בִּן רגע.
האמונה בגלגול נשמות עשויה איפוא להיות מועילה, ולכן מומלץ לפחות לשקול אותה ברצינות ולראות איך היא משפיעה לטובה על חיינו.
משה רט הוא רב ודוקטור לפילוסופיה כללית. בכתיבתו הוא משלב יהדות, פילוסופיה ותרבות פופולרית
***
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל: [email protected]
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן