כניסה
הרשמה לניוזלטר

"אין יותר בנקים? אז מה נעשה עכשיו?" – "מה שאנחנו רוצים". בשורות אלה מסתיים הסרט "לשחרר…

ד"ר משה רט | 9 בנובמבר 2022 | מחשבות | 3 דק׳

לעשות רק מה שאנחנו רוצים זו ממש לא תוכנית עבודה

"אין יותר בנקים? אז מה נעשה עכשיו?"

– "מה שאנחנו רוצים".

בשורות אלה מסתיים הסרט "לשחרר את גאי" (2021), שגיבורו, בחור נחמד בשם גאי, מגלה יום אחד שהעולם בו הוא חי הוא בעצם משחק מחשב, והוא וכל חבריו אינם אלא דמויות וירטואליות המתוכנתות להתנהג בצורה קבועה ומוגדרת.

כמו בכל סרט אמריקני טיפוסי, גם כאן המסר קורא למרוד נגד הממסד והמערכת המדכאים, וליצור אוטופיה של חופש שבה כולם יכולים לעשות, ובכן, מה שהם רוצים. ברגע שמגיעים ליעד הזה, מסתיים הסרט בתחושה של "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". אבל אילו היינו ממשיכים לעקוב אחרי חייהם של אותם אנשים חופשיים, מה היינו רואים?

חופש. שוויון. זכויות אדם. אלה הם הערכים הדומיננטיים בעולם המערבי בימינו. אבל אם נתבונן בהם לרגע, נגלה שהמשותף לכולם הוא שכולם ערכים שליליים. "שליליים" לא במובן שהם גרועים או רעים, אלא שהגדרתם היא על דרך השלילה בלבד. הם אינם מורים לאדם איך לחיות, אלא איך לא לחיות. חופש שולל דיכוי. שוויון שולל אפליה. זכויות אדם שוללות פגיעות ועוולות מסוגים שונים. הכול טוב ויפה, אבל נניח שבוקר אחד נתעורר ונגלה שאין יותר דיכוי, אפליה ועוולות בעולם, יש שוויון זכויות מלא לכולם, אין מלחמות ואפילו אין פשע ועוני. השאלה המתבקשת תהיה – מה עושים עכשיו? מה היעד הבא? האם יש עוד פסגות לשאוף אליהן?

מספר יצירות בולטות מזהירות מפני הקלות שבה האוטופיה עשויה להפוך לדיסטופיה. "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי, שפורסם כבר ב-1932, מתאר מציאות בה האנושות פתרה את כל בעיותיה, ובני האדם מבלים את חייהם בין סמים לאורגיות פרועות. כל יצר בא על סיפוקו מיד, לכל אי נוחות יש כדור הרגעה, והאנושות הופכת לאספסוף רדוד, שטחי, מנוון, ללא כל יכולת לחשיבה מעמיקה, ללא כל שאיפה ליצירה כלשהי או להגשמת ערכים. בניגוד לספר "1984", המתאר משטר של דיכוי טוטאלי, האקסלי מתאר מציאות של חופש טוטאלי, ומראה שהיא יכולה להיות מטרידה לא פחות. מי שחי באותה חברה אפילו לא מבין מה הבעיה: כולם נהנים, אין סבל ומחלות, מה רע? אבל לנו, כקוראים שטרם הושחתו כליל, ברור שכל זה שגוי ומעוות. חיים נטולי משמעות, בלא כבוד, ללא קדושה או מודעות אינם יכולים להיות תכלית הקיום האנושי.

סרט עם מסר דומה הוא Wall-E של דיסני, שבו מתואר כיצד עזבו בני האדם את כדור הארץ המזוהם ועברו לגור בספינת חלל, שם רובוטים דואגים לכל צרכיהם. לאחר שהתנוונו לגושי שומן רופסים, מבלים האנשים את כל ימיהם ברביצה על כורסאות נוחות מול מסכי מחשב, בעיסוק באפליקציות טיפשיות ובצפייה בסרטונים רדודים. זו אינה חברה יצרית ותאוותנית כמו אצל האקסלי, אלא חברה שבה אפילו היצרים כבר אינם קיימים. אהבה, תשוקה, התרגשות, תקווה, רוממות רוח – כל אלה נעלמו והשאירו מאחוריהם מוחות רדומים, הצפים להם בנחת בבריכה של אנדורפינים. גם כאן, אותם אנשים אינם מרגישים שקיימת בעיה כלשהי. רק בסוף הסרט הם נזכרים שלא כך אמורים להיראות חיים אנושיים, והם בוחרים לחזור לכדור הארץ. לחיים מלאים, עם כל העמל, הקושי, המאמצים, היזע והדמעות הכרוכים בכך.

יצירה שלישית ראויה לציון היא "שחקן מספר אחת" – ספר וסרט שבהם קיימת לצד העולם הרגיל מציאות וירטואלית בשם "אואזיס", שכל אדם יכול להתחבר אליה כרצונו, ולהיות בה מה שהוא רוצה. כצפוי, אנשים רבים מעדיפים לזנוח את חובותיהם כלפי העולם הרגיל, הקודר והמדכא, ולבלות כמה שיותר מזמנם בתוך העולם הווירטואלי חסר הגבולות. אולם גם הפעם מבין הגיבור לבסוף שאין זו הדרך הנכונה, ושיש לכבות מדי פעם את "אואזיס" כדי לאפשר לאנשים חיים מלאים ואמיתיים.

היצירות האלה ממחישות שלא די לנו בערכים שליליים. הקיום האנושי אינו מתמצה בביטול הסבל ומקסום ההנאות. נועדנו לחיות חיים מלאים, חיים בעלי תוכן, ערכים, אידיאלים ושאיפות גבוהות. כל הדתות, הפילוסופיות וההוגים הקדומים, ממזרח וממערב, הציבו לאדם מטרות אישיות לשאוף אליהן: מידות טובות, מודעות עצמית, חיבור למציאות רוחנית, השגת תובנות והארות, פיתוח השכל והכרה בתכלית קיומם של האדם והעולם. שקיעה בחיים של ניוון ויצרים מוותרת על כל המעלות המייחדות את האדם, והופכת אותו לבעל חיים ירוד, מה שמנוגד לתכלית שלשמה נברא.

ככל שהאנושות צועדת לקראת ה"סור מרע", עלינו להיערך לשלב של "עשה טוב" – מה עושים ביום שאחרי השחרור? אלו ערכים חיוביים יש לנו? כיצד אמורים להיראות האדם האידיאלי, החברה האידיאלית והעולם האידיאלי? לעשות "מה שאנחנו רוצים" זו ממש לא תשובה טובה. כדי שלא נתדרדר לתרחישי הבלהות דלעיל, עלינו לברר קודם כל מה באמת אנחנו רוצים.


משה רט הוא רב ודוקטור לפילוסופיה כללית. בכתיבתו הוא משלב יהדות, פילוסופיה ותרבות פופולרית

לעשות רק מה שאנחנו רוצים זו ממש לא תוכנית עבודה

"אין יותר בנקים? אז מה נעשה עכשיו?" – "מה שאנחנו רוצים". בשורות אלה מסתיים הסרט "לשחרר…

ד"ר משה רט | 9 בנובמבר 2022 | מחשבות | 3 דק׳

Moviestore Collection Ltd/Alamy Stock Photo

"אין יותר בנקים? אז מה נעשה עכשיו?"

– "מה שאנחנו רוצים".

בשורות אלה מסתיים הסרט "לשחרר את גאי" (2021), שגיבורו, בחור נחמד בשם גאי, מגלה יום אחד שהעולם בו הוא חי הוא בעצם משחק מחשב, והוא וכל חבריו אינם אלא דמויות וירטואליות המתוכנתות להתנהג בצורה קבועה ומוגדרת.

כמו בכל סרט אמריקני טיפוסי, גם כאן המסר קורא למרוד נגד הממסד והמערכת המדכאים, וליצור אוטופיה של חופש שבה כולם יכולים לעשות, ובכן, מה שהם רוצים. ברגע שמגיעים ליעד הזה, מסתיים הסרט בתחושה של "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". אבל אילו היינו ממשיכים לעקוב אחרי חייהם של אותם אנשים חופשיים, מה היינו רואים?

חופש. שוויון. זכויות אדם. אלה הם הערכים הדומיננטיים בעולם המערבי בימינו. אבל אם נתבונן בהם לרגע, נגלה שהמשותף לכולם הוא שכולם ערכים שליליים. "שליליים" לא במובן שהם גרועים או רעים, אלא שהגדרתם היא על דרך השלילה בלבד. הם אינם מורים לאדם איך לחיות, אלא איך לא לחיות. חופש שולל דיכוי. שוויון שולל אפליה. זכויות אדם שוללות פגיעות ועוולות מסוגים שונים. הכול טוב ויפה, אבל נניח שבוקר אחד נתעורר ונגלה שאין יותר דיכוי, אפליה ועוולות בעולם, יש שוויון זכויות מלא לכולם, אין מלחמות ואפילו אין פשע ועוני. השאלה המתבקשת תהיה – מה עושים עכשיו? מה היעד הבא? האם יש עוד פסגות לשאוף אליהן?

מספר יצירות בולטות מזהירות מפני הקלות שבה האוטופיה עשויה להפוך לדיסטופיה. "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי, שפורסם כבר ב-1932, מתאר מציאות בה האנושות פתרה את כל בעיותיה, ובני האדם מבלים את חייהם בין סמים לאורגיות פרועות. כל יצר בא על סיפוקו מיד, לכל אי נוחות יש כדור הרגעה, והאנושות הופכת לאספסוף רדוד, שטחי, מנוון, ללא כל יכולת לחשיבה מעמיקה, ללא כל שאיפה ליצירה כלשהי או להגשמת ערכים. בניגוד לספר "1984", המתאר משטר של דיכוי טוטאלי, האקסלי מתאר מציאות של חופש טוטאלי, ומראה שהיא יכולה להיות מטרידה לא פחות. מי שחי באותה חברה אפילו לא מבין מה הבעיה: כולם נהנים, אין סבל ומחלות, מה רע? אבל לנו, כקוראים שטרם הושחתו כליל, ברור שכל זה שגוי ומעוות. חיים נטולי משמעות, בלא כבוד, ללא קדושה או מודעות אינם יכולים להיות תכלית הקיום האנושי.

סרט עם מסר דומה הוא Wall-E של דיסני, שבו מתואר כיצד עזבו בני האדם את כדור הארץ המזוהם ועברו לגור בספינת חלל, שם רובוטים דואגים לכל צרכיהם. לאחר שהתנוונו לגושי שומן רופסים, מבלים האנשים את כל ימיהם ברביצה על כורסאות נוחות מול מסכי מחשב, בעיסוק באפליקציות טיפשיות ובצפייה בסרטונים רדודים. זו אינה חברה יצרית ותאוותנית כמו אצל האקסלי, אלא חברה שבה אפילו היצרים כבר אינם קיימים. אהבה, תשוקה, התרגשות, תקווה, רוממות רוח – כל אלה נעלמו והשאירו מאחוריהם מוחות רדומים, הצפים להם בנחת בבריכה של אנדורפינים. גם כאן, אותם אנשים אינם מרגישים שקיימת בעיה כלשהי. רק בסוף הסרט הם נזכרים שלא כך אמורים להיראות חיים אנושיים, והם בוחרים לחזור לכדור הארץ. לחיים מלאים, עם כל העמל, הקושי, המאמצים, היזע והדמעות הכרוכים בכך.

יצירה שלישית ראויה לציון היא "שחקן מספר אחת" – ספר וסרט שבהם קיימת לצד העולם הרגיל מציאות וירטואלית בשם "אואזיס", שכל אדם יכול להתחבר אליה כרצונו, ולהיות בה מה שהוא רוצה. כצפוי, אנשים רבים מעדיפים לזנוח את חובותיהם כלפי העולם הרגיל, הקודר והמדכא, ולבלות כמה שיותר מזמנם בתוך העולם הווירטואלי חסר הגבולות. אולם גם הפעם מבין הגיבור לבסוף שאין זו הדרך הנכונה, ושיש לכבות מדי פעם את "אואזיס" כדי לאפשר לאנשים חיים מלאים ואמיתיים.

היצירות האלה ממחישות שלא די לנו בערכים שליליים. הקיום האנושי אינו מתמצה בביטול הסבל ומקסום ההנאות. נועדנו לחיות חיים מלאים, חיים בעלי תוכן, ערכים, אידיאלים ושאיפות גבוהות. כל הדתות, הפילוסופיות וההוגים הקדומים, ממזרח וממערב, הציבו לאדם מטרות אישיות לשאוף אליהן: מידות טובות, מודעות עצמית, חיבור למציאות רוחנית, השגת תובנות והארות, פיתוח השכל והכרה בתכלית קיומם של האדם והעולם. שקיעה בחיים של ניוון ויצרים מוותרת על כל המעלות המייחדות את האדם, והופכת אותו לבעל חיים ירוד, מה שמנוגד לתכלית שלשמה נברא.

ככל שהאנושות צועדת לקראת ה"סור מרע", עלינו להיערך לשלב של "עשה טוב" – מה עושים ביום שאחרי השחרור? אלו ערכים חיוביים יש לנו? כיצד אמורים להיראות האדם האידיאלי, החברה האידיאלית והעולם האידיאלי? לעשות "מה שאנחנו רוצים" זו ממש לא תשובה טובה. כדי שלא נתדרדר לתרחישי הבלהות דלעיל, עלינו לברר קודם כל מה באמת אנחנו רוצים.


משה רט הוא רב ודוקטור לפילוסופיה כללית. בכתיבתו הוא משלב יהדות, פילוסופיה ותרבות פופולרית

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איך לקפוץ על רימון?

ירון בוסקילה

במהלך מלחמת לבנון השנייה, עם סיומה של משימה ארוכה ומורכבת אליה נשלחתי, רצתי אל מכשיר הטלפון כדי להתקשר למשפחה ולקבל מעט מידע על המתרחש...

מדוע להיות מיושן זה דווקא קוּל ומגניב

ד"ר משה רט

"בסקר משנת 1940 נשאלו מורים מהן חמש הבעיות החשובות ביותר בבית הספר. זו הרשימה שהתקבלה: 1. דיבור בלי הצבעה. 2. לעיסת מסטיקים. 3....

תועלות התחקיר המוקיר

ירון בוסקילה

הדרך חזרה אל הבסיס הרגישה ארוכה יותר מהדרך שעברנו כשיצאנו למבצע. העייפות הכתה בי וחוץ מנהג הרכב הממוגן, כולם ברכב ישנו שינה עמוקה,...

איך לנצח בכל משחק

ד"ר משה רט

"משחקי הכס", "משחקי הרעב", "משחקי הדיונון" – שמתם לב כמה מהסדרות המצליחות ביותר בשנים האחרונות קרויות על שם "משחקים" כלשהם? אלא שבניגוד למשחקים כמו...

האם ב-2023 יציפו אותנו טכנולוגיות לזיהוי פנים?

רקפת תבור

בשנתיים האחרונות הופצו באתרי חדשות וברשתות החברתיות קטעי וידאו קצרים בהם נראים אנשים תמימים צועדים ברחוב, חוצים...

מאמר מאת מייסד הפאלון גונג, מר לי הונג-ג׳י: "איך נוצר המין האנושי"

לי הונג-ג'י

*** מר לי הונג-ג'י הוא מייסד השיטה הרוחנית פאלון גונג. השיטה משלבת מדיטציה ותרגילים עדינים יחד...

חיים (לא) רק פעם אחת

ד"ר משה רט

"חיים רק פעם אחת", זאת אִמרה השגורה בפי רבים. אולם האם זו אמת? מתברר שישנן סיבות רבות לחשוב אחרת. האמונה בגלגול נשמות היא עתיקת יומין,...

כיצד תהפכו לאטרקטיביים יותר?

ג'יימס סייל

עשרות אם לא מאות אלפי ספרים מתרכזים בשאלה כיצד להפוך לאטרקטיבי יותר בעיני אחרים. אם זה כדי למצוא בן זוג, כדי להתקבל למקום עבודה, או...

שתפו: