כניסה
הרשמה לניוזלטר

מה קרה לפני, במהלך ואחרי הפשיטה – ללא פרשנות וללא מגמתיות

ג'ק פיליפס | 4 בספטמבר 2022 | מחשבות | 9 דק׳

הפשיטה על אחוזתו של טראמפ – והפעם, העובדות

ב-8 באוגוסט 2022 פשט ה-FBI על מעונו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בפלורידה. אנשים רבים נותרו מבולבלים מהפרשה, ולכן כדי לעשות סדר בדברים ולייצג נאמנה ככל שניתן את המציאות (בה יש הרבה אי ודאות וטענות סותרות), אביא כאן את העובדות בלבד. מכיוון שהצטבר מספיק מידע אציג את המידע בסדר כרונולוגי – מה קרה לפני, במהלך, ואחרי הפשיטה.

אוקטובר 2020: הנשיא טראמפ מוציא צו להסרת הסודיות מעל מסמכים הקשורים לפרשת "ספייגייט" (SpyGate) – שבה ניסו לקשור בינו לבין רוסיה באמצעות מידע כוזב. על סמך המידע הכוזב פתח ה-FBI, ביולי 2016, בחקירה שמטרתה הייתה לבדוק אם אנשים הקשורים לקמפיין של טראמפ לנשיאות ארה"ב שיתפו או משתפים פעולה, ביודעין או שלא ביודעין, עם ממשלת רוסיה, בניסיון לחבל, להטות או להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות.

19 בינואר 2021: טראמפ מוציא תזכיר המסיר את הסודיות מעל מסמכים נוספים בפרשת "ספייגייט".

20 בינואר 2021: טראמפ עוזב את הבית הלבן. על פי תזכיר שהוציא ראש הסגל שלו, מארק מדוז, חלק הארי של מסמכי "ספייגייט" מוחזר למשרד המשפטים לצורך עריכות נוספות בטרם פרסומם (במטרה לשמור על פרטיותם של האנשים המוזכרים בהם).

באותו יום מגזין ניוזוויק מדווח כי 27 ארגזים שהכילו חומרים נשלחו מהבית הלבן למאר-א-לאגו – מעונו של טראמפ. משרד ניהול הרשומות של הבית הלבן דיווח לארכיון הלאומי של ארה"ב (NARA) כי חלק מהארגזים צריכים לחזור לארכיון. מכאן החלו חילופי דברים בין הארכיון הלאומי לצוותו של טראמפ בנוגע להעברת החומרים.

ינואר 2022: טראמפ מעביר 15 ארגזים לארכיון הלאומי. על פי דיווחים, החומר כולל מסמכים שסומנו כמסווגים.

24 במארס: טראמפ תובע את הילארי קלינטון ועשרות גורמים אחרים שהיו מעורבים בהאשמות השווא נגדו כי שיתף פעולה עם רוסיה כדי להשפיע על הבחירות ב-2016. התביעה מוגשת בבית המשפט הפדרלי בפלורידה.

7 באפריל: הוושינגטון פוסט מדווח, תוך ציטוט מקורות אנונימיים, כי משרד המשפטים נוקט צעדים לחקור "העברה בלתי ראויה של מסמכים נשיאותיים למאר-א-לאגו".

28 באפריל: רשת הטלוויזיה C-SPAN מפרסמת ריאיון עם ראש הארכיון הלאומי, דיוויד פריירו, בו הוא אומר כי מתקיימת חקירה בנוגע לחומרים שטראמפ מחזיק מתקופת כהונתו. "אנחנו חושדים כי חלק מהמסמכים חסרים. אנחנו עדיין מנסים להבין מה חסר לנו". פריירו מתלונן בריאיון על "חולשתו של חוק הרשומות הנשיאותיות", שהוא חוק אזרחי ולא פלילי.

מאי: על פי דיווחים שונים, משרד המשפטים מחייב את טראמפ למסור מספר מסמכים באמצעות צו בית משפט.

3 ביוני: על פי דיווח של אתר RealClearInvestigations המבוסס על מקורות אנונימיים, ג'יי בראט, בכיר במחלקה לביון נגדי במשרד המשפטים, ושלושה סוכני FBI מבקרים במאר-א-לאגו כדי לדון בנושא המסמכים הנותרים עם עורכי דינו של טראמפ. טראמפ קופץ להגיד שלום ומורה לעורכי הדין לערוך לסוכנים סיור במרתף, בו הוא שומר מסמכים וחפצים שונים מתקופת נשיאותו. לסוכנים הותר לעיין בארגזים ולקחת איתם כמה מסמכים. על פי אחד מעורכי דינו של טראמפ, האינטראקציה הייתה "נחמדה וידידותית ומאוד מקצועית".

Mario Tama/Getty Images

19 ביוני: טראמפ ממנה את קאש פאטל, ששימש כיועץ הבכיר בבית הלבן למאבק בטרור, ואת העיתונאי החוקר ג'ון סולומון, כנציגיו בהתנהלות מול הארכיון הלאומי.

21 ביוני: טראמפ מגיש תביעה מתוקנת נגד הילארי קלינטון וגורמים נוספים המעורבים בהאשמות נגדו.

21 ביוני: קאש פאטל חושף בריאיון כי טראמפ הטיל עליו לגשת לארכיון הלאומי ולאחזר משם מסמכים הקשורים לפרשת "ספייגייט". "נתחיל לפרסם את המידע הזה בשבוע הבא", אומר פאטל.

22 ביוני: השופט ברוס ריינהארט פוסל עצמו מלסייע לשופט המחוזי דונלד מידלברוק בתביעה שהגיש טראמפ.

4 ביולי: פאטל מתלונן בריאיון על המכשולים הביורוקרטיים שבהם נתקל כאשר ניסה להשיג את מסמכי "ספייגייט" מהארכיון הלאומי, אך מבטיח להמשיך ולנסות. "אני מתכוון להגיע לארכיון הלאומי בשבועות הקרובים במטרה לאתר את המסמכים האלה, ואדרוש לשחרר אותם כי הסיווג שלהם כבר הוסר".

אמצע עד סוף יולי: התובע הכללי של ארה"ב, מריק גרלנד, שוקל אם לתת אור ירוק לפשיטה על מאר-א-לאגו, על פי דיווח מאוחר יותר של ה"וול סטריט ג'ורנל" המבוסס על מקורות אנונימיים.

5 באוגוסט: השופט ריינהארט מוציא צו חיפוש במאר-א-לאגו. תוכן הצו אינו מותר לפרסום.

8 באוגוסט: כ-30 סוכני FBI מגיעים לאחוזת מאר-א-לאגו בפאלם ביץ', פלורידה. טראמפ אינו נוכח במקום. סוכני ה-FBI אומרים לאנשי הצוות שאסור לאיש לצפות בחיפוש, וכי יש לכבות את מצלמות האבטחה. הצוות מציית בתחילה, אך לאחר מכן מדליק את המצלמות. אחרי שהסוכנים מסיימים את החיפוש הם מוסרים לידי עורכת הדין של טראמפ, כריסטינה בוב, עותק של צו החיפוש. עם זאת, לא נמסר לידיה תצהיר המפרט באילו נימוקים ניתן הצו. הסוכנים עוזבים את המקום עם עשרות ארגזים, קלסרים של תמונות ופריטים אחרים.

9 באוגוסט: דוברת הבית הלבן, קארין ז'אן-פייר, מוסרת כי הנשיא ביידן לא עודכן על הפשיטה.

באותו יום אומרת בריאיון ל"אפוק טיימס" עורכת דינו של טראמפ, כריסטינה בוב, כי בחודש יוני פנו אליהם מה-FBI: "אנחנו רוצים לחפש [במאר-א-לאגו], אנחנו חושבים שיש לכם מידע מסווג, ואנחנו חושבים שהוא נמצא בחדר האחסון הזה. ולכן הנשיא טראמפ הזמין את ה-FBI למאר-א-לאגו ואמר: 'מה תרצו לראות? תסתכלו'. הוא הראה להם מה שרצו. הייתי שם עם עורך דין נוסף בתיק הזה. אפשרנו ל-FBI לעשות מה שהם רצו. הראנו להם את החדר ואפשרנו להם להסתכל מסביב ולחקור". בוב הוסיפה: "אני לא יודעת איזה מסמכים הם לקחו [בפשיטה הנוכחית], ומבחינתי זה לא משנה, כי הייתה להם גישה אליהם בכל מקרה. שום דבר לא הוסתר בסוד מהם, מה שהופך את כל זה למגוחך עוד יותר".

10 באוגוסט: טראמפ כותב ברשת החברתית Truth Social: "בתחילת יוני, משרד המשפטים וה-FBI ביקשו מהנציגים המשפטיים שלי לשים מנעול נוסף על הדלת המובילה למקום בו אוחסנו קופסאות במר-א-לאגו – הסכמנו. הוצג להם האזור המאובטח והקופסאות עצמן. ואז ביום שני (8 באוגוסט), ללא הודעה או אזהרה, פרץ צבא סוכנים למר-א-לאגו, הגיע לאותו אזור אחסון ופתח את המנעול שביקשו להתקין".

11 באוגוסט: עיתון הוושינגטון פוסט מדווח כי ה-FBI חיפש "מסמכים גרעיניים" במעונו של טראמפ, דיווח המבוסס על מקורות אנונימיים.

בתוך כך מצייץ מייק דיוויס, לשעבר יועצו ועוזרו של שופט בית המשפט העליון ניל גורסץ'. דיוויס כותב כי נשיא ארה"ב יכול להסיר את הסיווג הביטחוני מרשומות פשוט בכך שיעזוב איתן את הבית הלבן. "לנשיא יש הכוח החוקתי להסיר את הסיווג מכל מה שהוא רוצה. אם הנשיא טראמפ עזב את הבית הלבן עם רישומים מסווגים, הוסר מהם הסיווג על ידי מעשיו".

מנגד טוען ריצ'רד אימרמן, עוזר סגן מנהל "המודיעין הלאומי" בתקופת ממשל אובמה, בריאיון לרשת NBC, כי חייב להיות הליך רשמי להסרת הסיווג. "זו הדרך היחידה בה המערכת יכולה לעבוד. ראיתי אלפי מסמכים שהוסר מהם הסיווג. כולם סומנו ‘Declassified’ עם התאריך בו הוסר הסיווג".

12 באוגוסט: טראמפ מגיב להאשמות לפיהן ה-FBI חיפש מסמכים גרעיניים ואומר שמדובר ב"תרמית", כפי שהפרשה שקשרה אותו לרוסיה הייתה תרמית. הוא מוסיף כי הסיר בתקופת כהונתו את הסיווג מכל המסמכים שחיפש ה-FBI בפשיטה על מעונו.

באותו יום השופט ריינהארט מאשר לפרסם את הבקשה לצו החיפוש וגם את המסמכים הנלווים המפרטים מה לחפש והיכן, וכן רשימה כללית של מה שנלקח. המסמכים מציינים כי קיים חשד שטראמפ הפר שלושה חוקים: 1. טיפול לא נכון במידע ביטחוני (סעיף 793). 2. לקיחה, הסתרה או השמדה של מסמכים ממשלתיים (סעיף 1519). 3. שינוי, השמדה או זיוף של רשומות במסגרת חקירות פדרליות (סעיף 2071).

עם זאת, ריינהארט לא מתיר לפרסום את התצהיר התומך, המציג את ההצדקה להוצאת הצו.

15 באוגוסט: משרד המשפטים מתנגד לפרסום התצהיר התומך בצו, בעוד טראמפ קורא לפרסמו.

17 באוגוסט: מגזין ניוזוויק מדווח, תוך ציטוט מקורות אנונימיים, כי ה-FBI חיפש "ערימה" אישית של מסמכים שטראמפ אסף לכאורה בתקופת נשיאותו, "כולל חומר שטראמפ חשב כי ככל הנראה יזכה אותו מכל הטענות הנוגעות לקנוניה הרוסית ב-2016, או כל האשמה אחרת הקשורה לבחירות".

18 באוגוסט: השופט ריינהרט מקיים שימוע בנושא פרסום התצהיר התומך, ומבקש ממשרד המשפטים להגיש לפרסום גרסה של התצהיר שתעבור עריכה (השחרה). במהלך השימוע אומר ג'יי בראט, בכיר במחלקה לביון נגדי במשרד המשפטים, כי החקירה נגד טראמפ בגין החזקת מסמכים מסווגים לכאורה במאר-א-לאגו, נמצאת "בשלביה הראשוניים".

22 באוגוסט: טראמפ מגיש עתירה לבית משפט פדרלי בדרישה להשהות זמנית את בדיקת החומרים שנתפסו בפשיטה של ה-FBI, וכן למנוע מאנשי משרד המשפטים גישה למסמכים, עד שימונה "בודק מיוחד" שיפקח על התהליך.

26 באוגוסט: מפורסם התצהיר התומך לצו החיפוש המפרט את ההצדקה לפשיטה על מעונו של טראמפ. עותק התצהיר, המפורסם עם השחרות רבות, מציין כי החקירה החלה לאחר שהארכיון הלאומי פנה למשרד המשפטים וציין כי זיהה רשומות בדרגת סיווג גבוהה מאוד בארגזים שהועברו אליו ממאר-א-לאגו בחודש ינואר.

עקב כך פתח ה-FBI בחקירה פלילית שמטרתה לקבוע, בין היתר, כיצד המסמכים עם סימני הסיווג הועברו מהבית הלבן למעונו של טראמפ, לקבוע האם מקום האחסון הזה אושר, לקבוע האם מסמכים מסווגים נוספים אוחסנו במיקום לא מאושר, ולהצביע על האדם או האנשים שהעבירו את המסמכים או השיגו אותם ללא אישור.

כאשר בחנו ב-FBI את 15 הארגזים שהועברו ממאר-א-לאגו לארכיון הלאומי, מציין התצהיר, זוהו מסמכים עם סימוני סיווג ב-14 מתוך 15 הארגזים (סך הכול 184 מסמכים). על פי התצהיר, נראה היה שחלק מהמסמכים מכילים מידע בנושא ביטחון לאומי.

ב-8 ביוני, מציין התצהיר, שלח משרד המשפטים לעורך דינו של טראמפ מכתב המציין כי מאר-א-לאגו לא אושר כמקום אחסון למסמכים מסווגים, וביקש שהחדר בו מאוחסנים המסמכים במאר-א-לאגו יאובטח, ושכל הארגזים יישמרו בחדר הזה.

עם זאת, קטעים ארוכים מאוד בתצהיר הושחרו. ייתכן שאלה קטעים המציגים את הצד של טראמפ בסיפור – כיצד הוא מנמק את העניין, האם שיתף פעולה עם ה-FBI ועוד.

31 באוגוסט: משרד המשפטים (DOJ) מגיב לבקשתם של עורכי דינו של טראמפ למנות "בודק מיוחד" למסמכים שנתפסו בפשיטה (ראו 22 באוגוסט). במסמך ששולח המשרד לבית המשפט הוא מתנגד לבקשה, בין היתר בטענה שלטראמפ אין מעמד משפטי מתאים לדרוש זאת, מכיוון שהמסמכים שנתפסו אינם שייכים לו, אלא לממשלת ארה"ב.

המסמך מציין גם כי החיפוש במעונו של טראמפ גילה ש"רשומות ממשלתיות מסוימות ככל הנראה הוסתרו והוצאו מחדר האחסון במעון, וככל הנראה נעשו ניסיונות להפריע לחקירה הממשלתית". המסמך מוסיף כי "שלושה מסמכים מסווגים שלא אותרו בארגזים, אלא בשולחנות ב'משרד 45' נתפסו גם כן". בהמשך המסמך נכתב כי הארכיון הלאומי פנה ל-FBI לאחר שהתגלו גם "ראיות שדפים מסוימים של הרשומות הנשיאותיות נקרעו".

5 בספטמבר: שופטת המחוזי איילין קאנון (מינוי של טראמפ) מורה למנות "בודק מיוחד" למסמכים שנלקחו בפשיטה על מעונו של טראמפ.

7 בספטמבר: הוושינגטון פוסט מדווח (על פי מקורות אנונימיים) כי בין המסמכים שאותרו באחוזתו של טראמפ נמצא מסמך העוסק ביכולותיה ההגנתיות של מדינה זרה, כולל יכולתה הגרעינית. לפי הדיווח, כמה מהמסמכים שנלקחו מהאחוזה מפרטים מבצעים מסווגים ביותר, עד שרבים מהפקידים הבכירים ביותר בשורות סוכנויות המודיעין בארה"ב אינם מודעים להם.

בתגובה אומר דוברו של טראמפ כי "הוושינגטון פוסט ממשיך לשמש כזרוע התעמולה של ממשל ביידן, ובמקום לפעול בגלוי ובכנות, הוא קשר קשרים להדלפות בלתי נגמרות ולשקרים, על חשבון היושרה של ה-FBI וה-DOJ".

9 בספטמבר: שופט המחוזי דונלד מידלברוק (מונה על ידי ביל קלינטון) דוחה את התביעה שהגיש טראמפ נגד הילארי קלינטון ועשרות גורמים אחרים שהיו מעורבים בהאשמות השווא נגדו כי שיתף פעולה עם רוסיה כדי להשפיע על הבחירות ב-2016.


ג'ק פיליפס כותב בנושאי פוליטיקה וחברה בעיתון "אפוק טיימס" היוצא בארה"ב

שתפו את הכתבה:

הפשיטה על אחוזתו של טראמפ – והפעם, העובדות

מה קרה לפני, במהלך ואחרי הפשיטה – ללא פרשנות וללא מגמתיות

ג'ק פיליפס | 4 בספטמבר 2022 | מחשבות | 3 דק׳

איש מהשירות החשאי באחוזת מאר-א-לאגו, אוגוסט 2022 | Giorgio Viera/AFP via Getty Images

ב-8 באוגוסט 2022 פשט ה-FBI על מעונו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בפלורידה. אנשים רבים נותרו מבולבלים מהפרשה, ולכן כדי לעשות סדר בדברים ולייצג נאמנה ככל שניתן את המציאות (בה יש הרבה אי ודאות וטענות סותרות), אביא כאן את העובדות בלבד. מכיוון שהצטבר מספיק מידע אציג את המידע בסדר כרונולוגי – מה קרה לפני, במהלך, ואחרי הפשיטה.

אוקטובר 2020: הנשיא טראמפ מוציא צו להסרת הסודיות מעל מסמכים הקשורים לפרשת "ספייגייט" (SpyGate) – שבה ניסו לקשור בינו לבין רוסיה באמצעות מידע כוזב. על סמך המידע הכוזב פתח ה-FBI, ביולי 2016, בחקירה שמטרתה הייתה לבדוק אם אנשים הקשורים לקמפיין של טראמפ לנשיאות ארה"ב שיתפו או משתפים פעולה, ביודעין או שלא ביודעין, עם ממשלת רוסיה, בניסיון לחבל, להטות או להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות.

19 בינואר 2021: טראמפ מוציא תזכיר המסיר את הסודיות מעל מסמכים נוספים בפרשת "ספייגייט".

20 בינואר 2021: טראמפ עוזב את הבית הלבן. על פי תזכיר שהוציא ראש הסגל שלו, מארק מדוז, חלק הארי של מסמכי "ספייגייט" מוחזר למשרד המשפטים לצורך עריכות נוספות בטרם פרסומם (במטרה לשמור על פרטיותם של האנשים המוזכרים בהם).

באותו יום מגזין ניוזוויק מדווח כי 27 ארגזים שהכילו חומרים נשלחו מהבית הלבן למאר-א-לאגו – מעונו של טראמפ. משרד ניהול הרשומות של הבית הלבן דיווח לארכיון הלאומי של ארה"ב (NARA) כי חלק מהארגזים צריכים לחזור לארכיון. מכאן החלו חילופי דברים בין הארכיון הלאומי לצוותו של טראמפ בנוגע להעברת החומרים.

ינואר 2022: טראמפ מעביר 15 ארגזים לארכיון הלאומי. על פי דיווחים, החומר כולל מסמכים שסומנו כמסווגים.

24 במארס: טראמפ תובע את הילארי קלינטון ועשרות גורמים אחרים שהיו מעורבים בהאשמות השווא נגדו כי שיתף פעולה עם רוסיה כדי להשפיע על הבחירות ב-2016. התביעה מוגשת בבית המשפט הפדרלי בפלורידה.

7 באפריל: הוושינגטון פוסט מדווח, תוך ציטוט מקורות אנונימיים, כי משרד המשפטים נוקט צעדים לחקור "העברה בלתי ראויה של מסמכים נשיאותיים למאר-א-לאגו".

28 באפריל: רשת הטלוויזיה C-SPAN מפרסמת ריאיון עם ראש הארכיון הלאומי, דיוויד פריירו, בו הוא אומר כי מתקיימת חקירה בנוגע לחומרים שטראמפ מחזיק מתקופת כהונתו. "אנחנו חושדים כי חלק מהמסמכים חסרים. אנחנו עדיין מנסים להבין מה חסר לנו". פריירו מתלונן בריאיון על "חולשתו של חוק הרשומות הנשיאותיות", שהוא חוק אזרחי ולא פלילי.

מאי: על פי דיווחים שונים, משרד המשפטים מחייב את טראמפ למסור מספר מסמכים באמצעות צו בית משפט.

3 ביוני: על פי דיווח של אתר RealClearInvestigations המבוסס על מקורות אנונימיים, ג'יי בראט, בכיר במחלקה לביון נגדי במשרד המשפטים, ושלושה סוכני FBI מבקרים במאר-א-לאגו כדי לדון בנושא המסמכים הנותרים עם עורכי דינו של טראמפ. טראמפ קופץ להגיד שלום ומורה לעורכי הדין לערוך לסוכנים סיור במרתף, בו הוא שומר מסמכים וחפצים שונים מתקופת נשיאותו. לסוכנים הותר לעיין בארגזים ולקחת איתם כמה מסמכים. על פי אחד מעורכי דינו של טראמפ, האינטראקציה הייתה "נחמדה וידידותית ומאוד מקצועית".

Mario Tama/Getty Images

19 ביוני: טראמפ ממנה את קאש פאטל, ששימש כיועץ הבכיר בבית הלבן למאבק בטרור, ואת העיתונאי החוקר ג'ון סולומון, כנציגיו בהתנהלות מול הארכיון הלאומי.

21 ביוני: טראמפ מגיש תביעה מתוקנת נגד הילארי קלינטון וגורמים נוספים המעורבים בהאשמות נגדו.

21 ביוני: קאש פאטל חושף בריאיון כי טראמפ הטיל עליו לגשת לארכיון הלאומי ולאחזר משם מסמכים הקשורים לפרשת "ספייגייט". "נתחיל לפרסם את המידע הזה בשבוע הבא", אומר פאטל.

22 ביוני: השופט ברוס ריינהארט פוסל עצמו מלסייע לשופט המחוזי דונלד מידלברוק בתביעה שהגיש טראמפ.

4 ביולי: פאטל מתלונן בריאיון על המכשולים הביורוקרטיים שבהם נתקל כאשר ניסה להשיג את מסמכי "ספייגייט" מהארכיון הלאומי, אך מבטיח להמשיך ולנסות. "אני מתכוון להגיע לארכיון הלאומי בשבועות הקרובים במטרה לאתר את המסמכים האלה, ואדרוש לשחרר אותם כי הסיווג שלהם כבר הוסר".

אמצע עד סוף יולי: התובע הכללי של ארה"ב, מריק גרלנד, שוקל אם לתת אור ירוק לפשיטה על מאר-א-לאגו, על פי דיווח מאוחר יותר של ה"וול סטריט ג'ורנל" המבוסס על מקורות אנונימיים.

5 באוגוסט: השופט ריינהארט מוציא צו חיפוש במאר-א-לאגו. תוכן הצו אינו מותר לפרסום.

8 באוגוסט: כ-30 סוכני FBI מגיעים לאחוזת מאר-א-לאגו בפאלם ביץ', פלורידה. טראמפ אינו נוכח במקום. סוכני ה-FBI אומרים לאנשי הצוות שאסור לאיש לצפות בחיפוש, וכי יש לכבות את מצלמות האבטחה. הצוות מציית בתחילה, אך לאחר מכן מדליק את המצלמות. אחרי שהסוכנים מסיימים את החיפוש הם מוסרים לידי עורכת הדין של טראמפ, כריסטינה בוב, עותק של צו החיפוש. עם זאת, לא נמסר לידיה תצהיר המפרט באילו נימוקים ניתן הצו. הסוכנים עוזבים את המקום עם עשרות ארגזים, קלסרים של תמונות ופריטים אחרים.

9 באוגוסט: דוברת הבית הלבן, קארין ז'אן-פייר, מוסרת כי הנשיא ביידן לא עודכן על הפשיטה.

באותו יום אומרת בריאיון ל"אפוק טיימס" עורכת דינו של טראמפ, כריסטינה בוב, כי בחודש יוני פנו אליהם מה-FBI: "אנחנו רוצים לחפש [במאר-א-לאגו], אנחנו חושבים שיש לכם מידע מסווג, ואנחנו חושבים שהוא נמצא בחדר האחסון הזה. ולכן הנשיא טראמפ הזמין את ה-FBI למאר-א-לאגו ואמר: 'מה תרצו לראות? תסתכלו'. הוא הראה להם מה שרצו. הייתי שם עם עורך דין נוסף בתיק הזה. אפשרנו ל-FBI לעשות מה שהם רצו. הראנו להם את החדר ואפשרנו להם להסתכל מסביב ולחקור". בוב הוסיפה: "אני לא יודעת איזה מסמכים הם לקחו [בפשיטה הנוכחית], ומבחינתי זה לא משנה, כי הייתה להם גישה אליהם בכל מקרה. שום דבר לא הוסתר בסוד מהם, מה שהופך את כל זה למגוחך עוד יותר".

10 באוגוסט: טראמפ כותב ברשת החברתית Truth Social: "בתחילת יוני, משרד המשפטים וה-FBI ביקשו מהנציגים המשפטיים שלי לשים מנעול נוסף על הדלת המובילה למקום בו אוחסנו קופסאות במר-א-לאגו – הסכמנו. הוצג להם האזור המאובטח והקופסאות עצמן. ואז ביום שני (8 באוגוסט), ללא הודעה או אזהרה, פרץ צבא סוכנים למר-א-לאגו, הגיע לאותו אזור אחסון ופתח את המנעול שביקשו להתקין".

11 באוגוסט: עיתון הוושינגטון פוסט מדווח כי ה-FBI חיפש "מסמכים גרעיניים" במעונו של טראמפ, דיווח המבוסס על מקורות אנונימיים.

בתוך כך מצייץ מייק דיוויס, לשעבר יועצו ועוזרו של שופט בית המשפט העליון ניל גורסץ'. דיוויס כותב כי נשיא ארה"ב יכול להסיר את הסיווג הביטחוני מרשומות פשוט בכך שיעזוב איתן את הבית הלבן. "לנשיא יש הכוח החוקתי להסיר את הסיווג מכל מה שהוא רוצה. אם הנשיא טראמפ עזב את הבית הלבן עם רישומים מסווגים, הוסר מהם הסיווג על ידי מעשיו".

מנגד טוען ריצ'רד אימרמן, עוזר סגן מנהל "המודיעין הלאומי" בתקופת ממשל אובמה, בריאיון לרשת NBC, כי חייב להיות הליך רשמי להסרת הסיווג. "זו הדרך היחידה בה המערכת יכולה לעבוד. ראיתי אלפי מסמכים שהוסר מהם הסיווג. כולם סומנו ‘Declassified’ עם התאריך בו הוסר הסיווג".

12 באוגוסט: טראמפ מגיב להאשמות לפיהן ה-FBI חיפש מסמכים גרעיניים ואומר שמדובר ב"תרמית", כפי שהפרשה שקשרה אותו לרוסיה הייתה תרמית. הוא מוסיף כי הסיר בתקופת כהונתו את הסיווג מכל המסמכים שחיפש ה-FBI בפשיטה על מעונו.

באותו יום השופט ריינהארט מאשר לפרסם את הבקשה לצו החיפוש וגם את המסמכים הנלווים המפרטים מה לחפש והיכן, וכן רשימה כללית של מה שנלקח. המסמכים מציינים כי קיים חשד שטראמפ הפר שלושה חוקים: 1. טיפול לא נכון במידע ביטחוני (סעיף 793). 2. לקיחה, הסתרה או השמדה של מסמכים ממשלתיים (סעיף 1519). 3. שינוי, השמדה או זיוף של רשומות במסגרת חקירות פדרליות (סעיף 2071).

עם זאת, ריינהארט לא מתיר לפרסום את התצהיר התומך, המציג את ההצדקה להוצאת הצו.

15 באוגוסט: משרד המשפטים מתנגד לפרסום התצהיר התומך בצו, בעוד טראמפ קורא לפרסמו.

17 באוגוסט: מגזין ניוזוויק מדווח, תוך ציטוט מקורות אנונימיים, כי ה-FBI חיפש "ערימה" אישית של מסמכים שטראמפ אסף לכאורה בתקופת נשיאותו, "כולל חומר שטראמפ חשב כי ככל הנראה יזכה אותו מכל הטענות הנוגעות לקנוניה הרוסית ב-2016, או כל האשמה אחרת הקשורה לבחירות".

18 באוגוסט: השופט ריינהרט מקיים שימוע בנושא פרסום התצהיר התומך, ומבקש ממשרד המשפטים להגיש לפרסום גרסה של התצהיר שתעבור עריכה (השחרה). במהלך השימוע אומר ג'יי בראט, בכיר במחלקה לביון נגדי במשרד המשפטים, כי החקירה נגד טראמפ בגין החזקת מסמכים מסווגים לכאורה במאר-א-לאגו, נמצאת "בשלביה הראשוניים".

22 באוגוסט: טראמפ מגיש עתירה לבית משפט פדרלי בדרישה להשהות זמנית את בדיקת החומרים שנתפסו בפשיטה של ה-FBI, וכן למנוע מאנשי משרד המשפטים גישה למסמכים, עד שימונה "בודק מיוחד" שיפקח על התהליך.

26 באוגוסט: מפורסם התצהיר התומך לצו החיפוש המפרט את ההצדקה לפשיטה על מעונו של טראמפ. עותק התצהיר, המפורסם עם השחרות רבות, מציין כי החקירה החלה לאחר שהארכיון הלאומי פנה למשרד המשפטים וציין כי זיהה רשומות בדרגת סיווג גבוהה מאוד בארגזים שהועברו אליו ממאר-א-לאגו בחודש ינואר.

עקב כך פתח ה-FBI בחקירה פלילית שמטרתה לקבוע, בין היתר, כיצד המסמכים עם סימני הסיווג הועברו מהבית הלבן למעונו של טראמפ, לקבוע האם מקום האחסון הזה אושר, לקבוע האם מסמכים מסווגים נוספים אוחסנו במיקום לא מאושר, ולהצביע על האדם או האנשים שהעבירו את המסמכים או השיגו אותם ללא אישור.

כאשר בחנו ב-FBI את 15 הארגזים שהועברו ממאר-א-לאגו לארכיון הלאומי, מציין התצהיר, זוהו מסמכים עם סימוני סיווג ב-14 מתוך 15 הארגזים (סך הכול 184 מסמכים). על פי התצהיר, נראה היה שחלק מהמסמכים מכילים מידע בנושא ביטחון לאומי.

ב-8 ביוני, מציין התצהיר, שלח משרד המשפטים לעורך דינו של טראמפ מכתב המציין כי מאר-א-לאגו לא אושר כמקום אחסון למסמכים מסווגים, וביקש שהחדר בו מאוחסנים המסמכים במאר-א-לאגו יאובטח, ושכל הארגזים יישמרו בחדר הזה.

עם זאת, קטעים ארוכים מאוד בתצהיר הושחרו. ייתכן שאלה קטעים המציגים את הצד של טראמפ בסיפור – כיצד הוא מנמק את העניין, האם שיתף פעולה עם ה-FBI ועוד.

31 באוגוסט: משרד המשפטים (DOJ) מגיב לבקשתם של עורכי דינו של טראמפ למנות "בודק מיוחד" למסמכים שנתפסו בפשיטה (ראו 22 באוגוסט). במסמך ששולח המשרד לבית המשפט הוא מתנגד לבקשה, בין היתר בטענה שלטראמפ אין מעמד משפטי מתאים לדרוש זאת, מכיוון שהמסמכים שנתפסו אינם שייכים לו, אלא לממשלת ארה"ב.

המסמך מציין גם כי החיפוש במעונו של טראמפ גילה ש"רשומות ממשלתיות מסוימות ככל הנראה הוסתרו והוצאו מחדר האחסון במעון, וככל הנראה נעשו ניסיונות להפריע לחקירה הממשלתית". המסמך מוסיף כי "שלושה מסמכים מסווגים שלא אותרו בארגזים, אלא בשולחנות ב'משרד 45' נתפסו גם כן". בהמשך המסמך נכתב כי הארכיון הלאומי פנה ל-FBI לאחר שהתגלו גם "ראיות שדפים מסוימים של הרשומות הנשיאותיות נקרעו".

5 בספטמבר: שופטת המחוזי איילין קאנון (מינוי של טראמפ) מורה למנות "בודק מיוחד" למסמכים שנלקחו בפשיטה על מעונו של טראמפ.

7 בספטמבר: הוושינגטון פוסט מדווח (על פי מקורות אנונימיים) כי בין המסמכים שאותרו באחוזתו של טראמפ נמצא מסמך העוסק ביכולותיה ההגנתיות של מדינה זרה, כולל יכולתה הגרעינית. לפי הדיווח, כמה מהמסמכים שנלקחו מהאחוזה מפרטים מבצעים מסווגים ביותר, עד שרבים מהפקידים הבכירים ביותר בשורות סוכנויות המודיעין בארה"ב אינם מודעים להם.

בתגובה אומר דוברו של טראמפ כי "הוושינגטון פוסט ממשיך לשמש כזרוע התעמולה של ממשל ביידן, ובמקום לפעול בגלוי ובכנות, הוא קשר קשרים להדלפות בלתי נגמרות ולשקרים, על חשבון היושרה של ה-FBI וה-DOJ".

9 בספטמבר: שופט המחוזי דונלד מידלברוק (מונה על ידי ביל קלינטון) דוחה את התביעה שהגיש טראמפ נגד הילארי קלינטון ועשרות גורמים אחרים שהיו מעורבים בהאשמות השווא נגדו כי שיתף פעולה עם רוסיה כדי להשפיע על הבחירות ב-2016.


ג'ק פיליפס כותב בנושאי פוליטיקה וחברה בעיתון "אפוק טיימס" היוצא בארה"ב

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הקרב על טולקין

ד"ר משה רט

"כי אתא בוקר, ורוח נשבה מן הים; וסר החושך, וחילות מורדור הילילו, ופלצות אחזה בהם, והם ברחו ונפלו והיו למרמס לפרסות סוסו הזועם. ואז פצח כל חילה של...

הטירוף החודשי נמשך #9

פולי קורקט

1. נניח שמחר בבוקר מתחשק לי ששמי יהיה "ארנב" בתעודת הזהות. האם רשות האוכלוסין תאשר לי לשנות אותו? בישראל התשובה היא לא. בגרמניה, לעומת...

זה נכון, אם "המדינה" החליטה שזה נכון

ג'פרי טאקר

באוקטובר 2021 פורסם במגזין אפוק ריאיון עם מייסד ויקיפדיה, לארי סנגר, שהקים את האנציקלופדיה המקוונת יחד עם ג'ימי ויילס. סנגר...

הטירוף החודשי נמשך #8

פולי קורקט

1. אפתח הפעם את הטור בנושא שונה מעט. חברת Aspire Food Group הודיעה כי סיימה להקים את "מפעל ייצור החלבונים האלטרנטיבי" הגדול בעולם, ותפיץ מדי שנה...

תבינו: אתם לא יכולים להבין

ד"ר משה רט

"אינכם יכולים לומר לאנשים 'אתם מוכרחים להבין אותי', ובו זמנית לומר להם 'אתם לא מסוגלים להבין אותי'". את המשפט הזה אמר האינטלקטואל...

החימוש שמאיים עלינו מבפנים

ירון בוסקילה

אקדח המופיע במערכה הראשונה סופו לירות במערכה האחרונה, קובע העיקרון שניסח המחזאי הידוע אנטון צ'כוב. לגורמי הביטחון בישראל ברור כי...

משהו רקוב ב"ממלכת חופש הביטוי"

ג'ק פיליפס

ברשתות החברתיות קיים כלל – מה שקורה בארה"ב מגיע ליתר העולם, גם לישראל. ההחלטות של פייסבוק, יוטיוב וטוויטר מתקבלות מעבר לים,...

גופנו אינו מגרש שעשועים אלא מקדש של כבוד

ד"ר משה רט

לא צריך להיות דתי או שמרן במיוחד כדי להרגיש אי נוחות כלפי מגמות עכשוויות בתחום הזוגיות והמיניות. זה עתה פסק בית המשפט המחוזי...

שתפו: