כניסה
הרשמה לניוזלטר

האם מי שלא חווה מצב מסוים, מנוע מלהביע דעה לגביו?

ד"ר משה רט | 9 באוגוסט 2022 | מחשבות | 3 דק׳

תבינו: אתם לא יכולים להבין

"אינכם יכולים לומר לאנשים 'אתם מוכרחים להבין אותי', ובו זמנית לומר להם 'אתם לא מסוגלים להבין אותי'". את המשפט הזה אמר האינטלקטואל האמריקני מארק לִילה (Mark Lilla) ב-2016 לסטודנטים באוניברסיטת ראטגרס, כשהוא מצביע בכך על אחד האבסורדים בפוליטיקת הזהויות של ימינו. קבוצות הנחשבות ל"מוחלשות" או "מדוכאות" דורשות מאחרים להבין אותן ולהתייחס אליהן ברצינות, אך בה בעת נשמעת הטענה לפיה מי שאינו חלק מאותן קבוצות – לעולם לא יוכל להבין אותן באמת. טענה המנציחה את הפערים במקום לצמצם אותם, ומשמשת פעמים רבות לסתימת פיות בנימוק שמי שלא חווה על בשרו מצב מסוים, מנוע מלהביע דעה לגביו.

כך למשל, לאחרונה התחוללו מספר סערות סביב הבחירה בשחקנים שחורים לגלם דמויות לבנות בעיבודים קולנועיים או טלוויזיוניים של יצירות פופולריות, כמו שר הטבעות ופרסי ג'קסון. בתגובה לקולות המתנגדים נשמעה הטענה לפיה לאנשים לבנים אין מה לומר בנושא, משום שאינם מבינים את תחושותיהם של שחורים לגבי ייצוגם או אי-ייצוגם בקולנוע. היחס לטרנסג'נדרים הוא תחום נוסף בו נשמעות טענות דומות, השוללות הבעת עמדה מצד מי שלא חווה את הקיום כמוהם. אולם נראה שהתחום המשמעותי ביותר בו הן מופיעות הוא בנוגע למעמדן ולזכויותיהן של נשים. פסיקת בית המשפט של ארה"ב בנוגע להפלות עוררה גל של דיונים בנושא, בו נדרשו הגברים לא פעם "לצאת לנשים מהרחם" ו"פשוט לסתום" כל עוד לא חוו על גופם היריון בלתי רצוי.

האם יש צדק בטענות אלה? אכן, כבר לימדו אותנו חכמינו: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אבל שימוש מופרז בטענה זו יוצר שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא, שבכך נפתח פתח לטענות דומות מכל מיני כיוונים. למשל, "נשים אינן יכולות להביע דעה לגבי אנסים, כי אינן מבינות את הקושי של גברים לכבוש את ייצרם", או "יהודים אינם יכולים להביע דעה לגבי המצב ביהודה ושומרון, כי אינם יודעים איך זה לחיות תחת כיבוש", וכן הלאה. אם נקצין עוד יותר, נגיע לטענה שאף אחד לא יכול להביע דעה לגבי אף אחד אחר, כי הרי לכל אדם יש חוויית חיים שונה. נשמע אולי נחמד ומכיל, אבל כך אי אפשר לנהל חברה עם חוקים ומשפט, וזו בוודאי לא הייתה כוונתם של חז"ל.

Shutterstock

שתפו: