כניסה
הרשמה לניוזלטר

חופש הביטוי שלנו ברשת מתפורר בקצב גובר והולך. מי שאינו בקי בפרטים יתקשה לראות זאת

ג'ק פיליפס | 4 ביולי 2022 | מחשבות | 7 דק׳

משהו רקוב ב"ממלכת חופש הביטוי"

ברשתות החברתיות קיים כלל – מה שקורה בארה"ב מגיע ליתר העולם, גם לישראל. ההחלטות של פייסבוק, יוטיוב וטוויטר מתקבלות מעבר לים, אך מיושמות כמעט בכל מקום.

כדי לפקוח את עיניכם למתרחש נתחיל מיולי 2021. אז דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, חושפת במהלך מסיבת עיתונאים כי הרשתות החברתיות הגדולות מקבלות הוראות והכוונה מהממשל איזה תוכן להשתיק או להעלים. לדבריה, ממשל ביידן מזהה עבור פייסבוק פוסטים "בעייתיים" המכילים דיסאינפורמציה לגבי הקורונה, כדי שהרשת החברתית תצנזר אותם[1]. כעבור 24 שעות הוסיפה סאקי כי הבית הלבן "מוודא בקביעות שפלטפורמות המדיה החברתיות מודעות לנרטיבים האחרונים שמסוכנים לבריאות הציבור"[2].

כמובן, העניין לא עבר בשתיקה. במאי 2022, שתי מדינות בארה"ב, מיזורי ולואיזיאנה, הגישו תביעה נגד ביידן ואנשיו, בהם דוברת הבית הלבן וד"ר אנתוני פאוצ'י, בטענה כי הם לחצו וקשרו קשר עם ענקיות טכנולוגיה כמו מטא (פייסבוק), טוויטר ויוטיוב – לצנזר את חופש הביטוי ברשת, תחת מסווה של מאבק ב"מידע כוזב"[3].

Ink Drop/Shutterstock.com

הצנזורה פעלה, לטענתם, בנושאים רבים – מידת היעילות של המסכות והחיסונים נגד קורונה; האפשרות שהנגיף דלף מהמעבדה בווהאן; השאלה אם הבחירות האחרונות היו הוגנות וכמובן פרשת המחשב של האנטר ביידן, בנו של הנשיא. לטענת התובעים, ממשל ביידן עבד ישירות עם חברות הביג טק כדי לצנזר דיונים בנושאים אלה ונוספים, וליצור דמוניזציה כלפי אלה שחשבו אחרת.

להגנתו של הבית הלבן אפשר לטעון כי חלק מהפוסטים ברשתות החברתיות אכן מכילים מידע שגוי. מידע שקרי מופץ לעתים ומטעה אנשים תמימים. אולם הדרך המוצעת לטפל בכך – להשתמש בכוחה של הממשלה כדי לשלוט במה שמותר לאנשים לומר בפלטפורמות הביטוי הגדולות בעולם – מטרידה מאוד ומעלה ריח רע של אוטוריטריות. הרציונל לטעון זאת פשוט: הגדרות המיס-אינפורמציה או "המידע הכוזב" של הממשל יכולות להשתנות תדיר בהתאם לצרכים הפוליטיים של המפלגה השלטת. היום אסור לומר דבר אחד, ומחר זה דבר אחר.

המחשה לכך הוא הדיון לגבי מקור נגיף הקורונה. עד מאי 2021 קבע הנרטיב הרשמי שהכתיבו מומחי הממשל כי לא סביר שהנגיף זלג בטעות מהמעבדה בווהאן. את האפשרות הזו הם כינו "תיאוריית קונספירציה", וכל פוסט בפייסבוק שרמז ל"תיאוריה המסוכנת" הזו צונזר. אבל אז לפתע, בסוף מאי, השתנה הנרטיב הממשלתי ונטען דבר הפוך – יש לבחון את ההשערה שהנגיף התפשט בעקבות תאונת מעבדה בווהאן. עקב כך הסירה פייסבוק את הצנזורה מפוסטים כאלה[4].

במאי 2021 נפלה פצצה נוספת, כאשר "המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב" (DHS) הודיעה כי הקימה "מועצה" חדשה למלחמה בדיסאינפורמציה. "איך בדיוק תילחם המועצה הזו בדיסאינפורמציה? האם יהיה מדובר רק ב'בודקי עובדות', בפרסום הנחיות?" שאל אחד הכתבים את דוברת הבית הלבן סאקי, שמיהרה להרגיע: המועצה תעסוק ב"תיאום העבודה הרבה שכבר נעשית בממשל" נגד דיסאינפורמציה אשר מאיימת על "ביטחון המולדת שלנו", כגון מידע המעודד אלימות, ארגונים הסוחרים בבני אדם וארגוני פשע אחרים, ולא תפעל נגד אזרחים.

אלא שמסמכים רשמיים שהודלפו מהמחלקה לביטחון המולדת והגיעו לנשיא הסנאט לשעבר, צ'אק גראסלי, הראו תמונה שונה. למרות טענותיה של סאקי שהמועצה תמקד את מאמציה בארגוני פשע, המסמכים החתומים הראו כי הרעיון להקים את המועצה נהגה עוד בספטמבר 2021, ומטרת המועצה היא בין היתר לנטר את פעילותם של אזרחים המפיצים "תיאוריות קונספירציה על תוקף וביטחון הבחירות [של 2020]", ו"דיסאינפורמציה הקשורה להשפעות חיסוני הקורונה או ליעילות המסכות"[5][6].

בראש המועצה הוצבה נינה ינקוביץ', שבאתר האינטרנט שלה מצהירה כי היא "מומחית מוכרת בין-לאומית לדיסאינפורמציה ולדמוקרטיזציה"[7]. ינקוביץ' אולי מומחית לדמוקרטיזציה, אבל לא בטוח שהיא בעדה. בשיחת זום שערכה ינקוביץ' ופורסמה בטוויטר, היא הציעה שלאנשים כמותה, "המאומתים כאמינים בטוויטר" (באמצעות סימן כחול ליד שם המשתמש לאחר שהרשת החברתית בדקה את פרטיהם ואת המידע שלהם), יינתן הכוח לערוך ציוצים של אנשים אחרים[8]. לדבריה, היא זכאית לכוח הזה מכיוון שהיא "מאומתת", אך "יש אנשים רבים אחרים בטוויטר שאינם צריכים להיות מאומתים. הם אנשים אמיתיים, אבל הם אינם אמינים", אמרה.

לא נתעכב על ינקוביץ', כיוון שלמרבה המזל, כעבור שלושה שבועות היא הגישה את התפטרותה וגם הוחלט לעצור זמנית את עבודת המועצה, עד שתיעשה "הערכה יסודית" של האופן הראוי ביותר "לטפל בדיסאינפורמציה המאיימת על המדינה שלנו"[9]. מי שתעשה את ההערכה היא "המחלקה לביטחון המולדת", כמובן, שרק אנשים בעלי סיווג וקשרים מתאימים יכולים לדעת מה באמת קורה בה.

הלאה. לא חלפו שלושה שבועות ולחגיגת הצנזורה נדחפה היועצת של הנשיא ביידן לנושא אקלים, ג'ינה מקארתי, שתרמה את ה"גרוש" שלה לשקל. מקארתי אמרה, כפי שדווח באתר מגזין אפוק, כי חברות הטכנולוגיה צריכות להשתיק אנשים המבקרים את המעבר שלנו לאנרגיות ירוקות[10]. בעוד ממשל ביידן עובר לאנרגיה סולרית ואנרגיית רוח ומנסה להסביר לציבור את הערך והיתרונות שבהם, הסבירה, התעשייה זורעת ספק לגבי עלויות המעבר שיהיו לזה וגם לגבי השאלה אם הטכנולוגיות החדשות באמת יכולות לספק את החשמל הדרוש. מכיוון שכך – חברות הטכנולוגיה צריכות "להפסיק לאפשר לאינדיבידואלים מסוימים להפיץ את הדיסאינפורמציה הזו שוב ושוב". אמירה זו גרמה לעיתון הוולסטריט ג'ורנל לפרסם מאמר מערכת שטען כי "הפרוגרסיבים נעים כעת לשלב חדש של צנזורה – שהוא לכבות את הדיון על פתרונות אקלים"[11].

מי שעוד נדחף לחגיגת הצנזורה היה הניו יורק טיימס. ב-23 ביוני פרסם העיתון כתבה המביעה חשש כי פלטפורמות הטכנולוגיה הגדולות כמו פייסבוק וטוויטר אינן עושות מספיק כדי לצנזר "מידע שגוי" לקראת בחירות האמצע בארה"ב. המאמר התלונן כי מטא (פייסבוק) קיצצה בצוות "המיס-אינפורמציה בבחירות" מ-300 איש במהלך 2020 ל-60 איש בלבד כיום, וכי מארק צוקרברג כבר אינו נפגש עם הצוות ישירות. גם טוויטר, הלינו הכותבים, נרדמת בשמירה מכיוון שאילון מאסק עומד לרכוש אותה[12].

הניו יורק טיימס רוצה להילחם ב"דיסאינפורמציה רוסית", אך ניסיון העבר מלמד כי גופי תקשורת "ליברליים" מסוגו בארה"ב רואים "דיסאינפורמציה רוסית" בכל מידע נפיץ המתפרסם ערב הבחירות, אם המידע פוגע במועמד הפוליטי המועדף עליהם – כפי שהוכיחה פרשת המחשב הנייד של האנטר ביידן אליה הדביקו כלי התקשורת את התווית הזו בשוגג[13].

ובעודנו מרוכזים בארה"ב, בינתיים באירופה נפל דבר. גוגל, טוויטר, מטא (פייסבוק) וחברות נוספות חתמו באמצע יוני על הסכם "אנטי דיסאינפורמציה" עם האיחוד האירופי, שמטרתו לוודא שהרשתות החברתיות פועלות במרץ לצנזר אנשים המפיצים דיסאינפורמציה. מדובר בהסכם מעודכן, חזק יותר מההסכם הקודם שנחתם ב-2018. "הקוד החדש קובע התחייבויות נרחבות ומדויקות מצד הפלטפורמות ומצד התעשייה להילחם בדיסאינפורמציה [ברשת]", דיווחה הנציבות האירופית באתר האינטרנט שלה[14].

ורה יורובה, סגנית נשיא הנציבות האירופית, הוסיפה כי "כעת יש לנו התחייבויות משמעותיות מאוד להפחתת השפעת הדיסאינפורמציה" ו"כלים חזקים הרבה יותר כדי למדוד כיצד זה מיושם ברחבי האיחוד האירופי בכל המדינות ובכל השפות".

לסיכום, הרשתות החברתיות, כלי התקשורת והממשל האמריקני מובילים קו ברור של מלחמה ב"דיסאינפורמציה", רעיון ששורשיו בכלל ברוסיה של תקופת הק.ג.ב, המאפשר לבעלי השררה לקבוע מה מותר ואסור לומר. היום יאפשרו את נרטיב א', מחר את נרטיב ב'. מי שלא יתיישר – יושתק. ברוסיה אכף זאת הק.ג.ב, במערב המודרני זאת "המחלקה לביטחון המולדת" או הצנזור הראשי – הרשתות החברתיות.


ג'ק פיליפס כותב בנושאי פוליטיקה וחברה בעיתון "אפוק טיימס" היוצא בארה"ב

References
.1 Steven Nelson, "White House ‘flagging’ posts for Facebook to censor over COVID ‘misinformation’", New York Post, 15 July 2021
.2 Tim Hains, "Psaki: WH Will Make Sure Social Media Companies Are 'Aware Of The Latest Narratives Dangerous To Public Health'", Real Clear Politics, 16 July 2021
.3 Katabella Roberts, "States Sue Biden Administration for ‘Pressuring and Colluding’ With Big Tech to Censor Free Speech", The Epoch Times, 6 May 2022
.4 אווה פו, "מדענים מובילים בעולם קוראים לקיים חקירה מעמיקה באשר למקור נגיף הקורונה", מגזין אפוק, 25 במאי 2021
.5 https://bit.ly/3HZoNyO
.6 Mark Tapscott, "Biden’s Homeland Secretary Lied About Disinformation Board: Whistleblower Documents", The Epoch Times, 9 June 2022
.7 https://wiczipedia.com/about-2/
.8 https://twitter.com/mazemoore/status/1524049867315859463
.9 Homeland Security, "Statement on the Disinformation Governance Board", Twitter, 18 May 2022
.10 צוות אפוק, "היועצת של הנשיא ביידן לנושא אקלים: חברות הטכנולוגיה צריכות להשתיק אנשים המבקרים את המעבר שלנו לאנרגיות ירוקות", מגזין אפוק, 15 ביוני 2022
.11 The Editorial Board, "Climate-Change Censorship: Phase Two", WSJ, 13 June 2022
.12 Sheera Frenkel and Cecilia Kang, "As Midterms Loom, Elections Are No Longer Top Priority for Meta C.E.O", The New York Times, 23 June 2022
.13 איל לוינטר, "תחקיר מיוחד: פרשת האנטר ביידן, ג'ו ביידן, והקשרים עם הסינים", מגזין אפוק, יוני 2022
.14 Press release, "Disinformation: Commission welcomes the new stronger and more comprehensive Code of Practice on disinformation", ec.europa.eu, 16 June 2022

שתפו את הכתבה:

משהו רקוב ב"ממלכת חופש הביטוי"

חופש הביטוי שלנו ברשת מתפורר בקצב גובר והולך. מי שאינו בקי בפרטים יתקשה לראות זאת

ג'ק פיליפס | 4 ביולי 2022 | מחשבות | 5 דק׳

Shutterstock

ברשתות החברתיות קיים כלל – מה שקורה בארה"ב מגיע ליתר העולם, גם לישראל. ההחלטות של פייסבוק, יוטיוב וטוויטר מתקבלות מעבר לים, אך מיושמות כמעט בכל מקום.

כדי לפקוח את עיניכם למתרחש נתחיל מיולי 2021. אז דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, חושפת במהלך מסיבת עיתונאים כי הרשתות החברתיות הגדולות מקבלות הוראות והכוונה מהממשל איזה תוכן להשתיק או להעלים. לדבריה, ממשל ביידן מזהה עבור פייסבוק פוסטים "בעייתיים" המכילים דיסאינפורמציה לגבי הקורונה, כדי שהרשת החברתית תצנזר אותם[1]. כעבור 24 שעות הוסיפה סאקי כי הבית הלבן "מוודא בקביעות שפלטפורמות המדיה החברתיות מודעות לנרטיבים האחרונים שמסוכנים לבריאות הציבור"[2].

כמובן, העניין לא עבר בשתיקה. במאי 2022, שתי מדינות בארה"ב, מיזורי ולואיזיאנה, הגישו תביעה נגד ביידן ואנשיו, בהם דוברת הבית הלבן וד"ר אנתוני פאוצ'י, בטענה כי הם לחצו וקשרו קשר עם ענקיות טכנולוגיה כמו מטא (פייסבוק), טוויטר ויוטיוב – לצנזר את חופש הביטוי ברשת, תחת מסווה של מאבק ב"מידע כוזב"[3].

Ink Drop/Shutterstock.com

הצנזורה פעלה, לטענתם, בנושאים רבים – מידת היעילות של המסכות והחיסונים נגד קורונה; האפשרות שהנגיף דלף מהמעבדה בווהאן; השאלה אם הבחירות האחרונות היו הוגנות וכמובן פרשת המחשב של האנטר ביידן, בנו של הנשיא. לטענת התובעים, ממשל ביידן עבד ישירות עם חברות הביג טק כדי לצנזר דיונים בנושאים אלה ונוספים, וליצור דמוניזציה כלפי אלה שחשבו אחרת.

להגנתו של הבית הלבן אפשר לטעון כי חלק מהפוסטים ברשתות החברתיות אכן מכילים מידע שגוי. מידע שקרי מופץ לעתים ומטעה אנשים תמימים. אולם הדרך המוצעת לטפל בכך – להשתמש בכוחה של הממשלה כדי לשלוט במה שמותר לאנשים לומר בפלטפורמות הביטוי הגדולות בעולם – מטרידה מאוד ומעלה ריח רע של אוטוריטריות. הרציונל לטעון זאת פשוט: הגדרות המיס-אינפורמציה או "המידע הכוזב" של הממשל יכולות להשתנות תדיר בהתאם לצרכים הפוליטיים של המפלגה השלטת. היום אסור לומר דבר אחד, ומחר זה דבר אחר.

המחשה לכך הוא הדיון לגבי מקור נגיף הקורונה. עד מאי 2021 קבע הנרטיב הרשמי שהכתיבו מומחי הממשל כי לא סביר שהנגיף זלג בטעות מהמעבדה בווהאן. את האפשרות הזו הם כינו "תיאוריית קונספירציה", וכל פוסט בפייסבוק שרמז ל"תיאוריה המסוכנת" הזו צונזר. אבל אז לפתע, בסוף מאי, השתנה הנרטיב הממשלתי ונטען דבר הפוך – יש לבחון את ההשערה שהנגיף התפשט בעקבות תאונת מעבדה בווהאן. עקב כך הסירה פייסבוק את הצנזורה מפוסטים כאלה[4].

במאי 2021 נפלה פצצה נוספת, כאשר "המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב" (DHS) הודיעה כי הקימה "מועצה" חדשה למלחמה בדיסאינפורמציה. "איך בדיוק תילחם המועצה הזו בדיסאינפורמציה? האם יהיה מדובר רק ב'בודקי עובדות', בפרסום הנחיות?" שאל אחד הכתבים את דוברת הבית הלבן סאקי, שמיהרה להרגיע: המועצה תעסוק ב"תיאום העבודה הרבה שכבר נעשית בממשל" נגד דיסאינפורמציה אשר מאיימת על "ביטחון המולדת שלנו", כגון מידע המעודד אלימות, ארגונים הסוחרים בבני אדם וארגוני פשע אחרים, ולא תפעל נגד אזרחים.

אלא שמסמכים רשמיים שהודלפו מהמחלקה לביטחון המולדת והגיעו לנשיא הסנאט לשעבר, צ'אק גראסלי, הראו תמונה שונה. למרות טענותיה של סאקי שהמועצה תמקד את מאמציה בארגוני פשע, המסמכים החתומים הראו כי הרעיון להקים את המועצה נהגה עוד בספטמבר 2021, ומטרת המועצה היא בין היתר לנטר את פעילותם של אזרחים המפיצים "תיאוריות קונספירציה על תוקף וביטחון הבחירות [של 2020]", ו"דיסאינפורמציה הקשורה להשפעות חיסוני הקורונה או ליעילות המסכות"[5][6].

בראש המועצה הוצבה נינה ינקוביץ', שבאתר האינטרנט שלה מצהירה כי היא "מומחית מוכרת בין-לאומית לדיסאינפורמציה ולדמוקרטיזציה"[7]. ינקוביץ' אולי מומחית לדמוקרטיזציה, אבל לא בטוח שהיא בעדה. בשיחת זום שערכה ינקוביץ' ופורסמה בטוויטר, היא הציעה שלאנשים כמותה, "המאומתים כאמינים בטוויטר" (באמצעות סימן כחול ליד שם המשתמש לאחר שהרשת החברתית בדקה את פרטיהם ואת המידע שלהם), יינתן הכוח לערוך ציוצים של אנשים אחרים[8]. לדבריה, היא זכאית לכוח הזה מכיוון שהיא "מאומתת", אך "יש אנשים רבים אחרים בטוויטר שאינם צריכים להיות מאומתים. הם אנשים אמיתיים, אבל הם אינם אמינים", אמרה.

לא נתעכב על ינקוביץ', כיוון שלמרבה המזל, כעבור שלושה שבועות היא הגישה את התפטרותה וגם הוחלט לעצור זמנית את עבודת המועצה, עד שתיעשה "הערכה יסודית" של האופן הראוי ביותר "לטפל בדיסאינפורמציה המאיימת על המדינה שלנו"[9]. מי שתעשה את ההערכה היא "המחלקה לביטחון המולדת", כמובן, שרק אנשים בעלי סיווג וקשרים מתאימים יכולים לדעת מה באמת קורה בה.

הלאה. לא חלפו שלושה שבועות ולחגיגת הצנזורה נדחפה היועצת של הנשיא ביידן לנושא אקלים, ג'ינה מקארתי, שתרמה את ה"גרוש" שלה לשקל. מקארתי אמרה, כפי שדווח באתר מגזין אפוק, כי חברות הטכנולוגיה צריכות להשתיק אנשים המבקרים את המעבר שלנו לאנרגיות ירוקות[10]. בעוד ממשל ביידן עובר לאנרגיה סולרית ואנרגיית רוח ומנסה להסביר לציבור את הערך והיתרונות שבהם, הסבירה, התעשייה זורעת ספק לגבי עלויות המעבר שיהיו לזה וגם לגבי השאלה אם הטכנולוגיות החדשות באמת יכולות לספק את החשמל הדרוש. מכיוון שכך – חברות הטכנולוגיה צריכות "להפסיק לאפשר לאינדיבידואלים מסוימים להפיץ את הדיסאינפורמציה הזו שוב ושוב". אמירה זו גרמה לעיתון הוולסטריט ג'ורנל לפרסם מאמר מערכת שטען כי "הפרוגרסיבים נעים כעת לשלב חדש של צנזורה – שהוא לכבות את הדיון על פתרונות אקלים"[11].

מי שעוד נדחף לחגיגת הצנזורה היה הניו יורק טיימס. ב-23 ביוני פרסם העיתון כתבה המביעה חשש כי פלטפורמות הטכנולוגיה הגדולות כמו פייסבוק וטוויטר אינן עושות מספיק כדי לצנזר "מידע שגוי" לקראת בחירות האמצע בארה"ב. המאמר התלונן כי מטא (פייסבוק) קיצצה בצוות "המיס-אינפורמציה בבחירות" מ-300 איש במהלך 2020 ל-60 איש בלבד כיום, וכי מארק צוקרברג כבר אינו נפגש עם הצוות ישירות. גם טוויטר, הלינו הכותבים, נרדמת בשמירה מכיוון שאילון מאסק עומד לרכוש אותה[12].

הניו יורק טיימס רוצה להילחם ב"דיסאינפורמציה רוסית", אך ניסיון העבר מלמד כי גופי תקשורת "ליברליים" מסוגו בארה"ב רואים "דיסאינפורמציה רוסית" בכל מידע נפיץ המתפרסם ערב הבחירות, אם המידע פוגע במועמד הפוליטי המועדף עליהם – כפי שהוכיחה פרשת המחשב הנייד של האנטר ביידן אליה הדביקו כלי התקשורת את התווית הזו בשוגג[13].

ובעודנו מרוכזים בארה"ב, בינתיים באירופה נפל דבר. גוגל, טוויטר, מטא (פייסבוק) וחברות נוספות חתמו באמצע יוני על הסכם "אנטי דיסאינפורמציה" עם האיחוד האירופי, שמטרתו לוודא שהרשתות החברתיות פועלות במרץ לצנזר אנשים המפיצים דיסאינפורמציה. מדובר בהסכם מעודכן, חזק יותר מההסכם הקודם שנחתם ב-2018. "הקוד החדש קובע התחייבויות נרחבות ומדויקות מצד הפלטפורמות ומצד התעשייה להילחם בדיסאינפורמציה [ברשת]", דיווחה הנציבות האירופית באתר האינטרנט שלה[14].

ורה יורובה, סגנית נשיא הנציבות האירופית, הוסיפה כי "כעת יש לנו התחייבויות משמעותיות מאוד להפחתת השפעת הדיסאינפורמציה" ו"כלים חזקים הרבה יותר כדי למדוד כיצד זה מיושם ברחבי האיחוד האירופי בכל המדינות ובכל השפות".

לסיכום, הרשתות החברתיות, כלי התקשורת והממשל האמריקני מובילים קו ברור של מלחמה ב"דיסאינפורמציה", רעיון ששורשיו בכלל ברוסיה של תקופת הק.ג.ב, המאפשר לבעלי השררה לקבוע מה מותר ואסור לומר. היום יאפשרו את נרטיב א', מחר את נרטיב ב'. מי שלא יתיישר – יושתק. ברוסיה אכף זאת הק.ג.ב, במערב המודרני זאת "המחלקה לביטחון המולדת" או הצנזור הראשי – הרשתות החברתיות.


ג'ק פיליפס כותב בנושאי פוליטיקה וחברה בעיתון "אפוק טיימס" היוצא בארה"ב

References
.1 Steven Nelson, "White House ‘flagging’ posts for Facebook to censor over COVID ‘misinformation’", New York Post, 15 July 2021
.2 Tim Hains, "Psaki: WH Will Make Sure Social Media Companies Are 'Aware Of The Latest Narratives Dangerous To Public Health'", Real Clear Politics, 16 July 2021
.3 Katabella Roberts, "States Sue Biden Administration for ‘Pressuring and Colluding’ With Big Tech to Censor Free Speech", The Epoch Times, 6 May 2022
.4 אווה פו, "מדענים מובילים בעולם קוראים לקיים חקירה מעמיקה באשר למקור נגיף הקורונה", מגזין אפוק, 25 במאי 2021
.5 https://bit.ly/3HZoNyO
.6 Mark Tapscott, "Biden’s Homeland Secretary Lied About Disinformation Board: Whistleblower Documents", The Epoch Times, 9 June 2022
.7 https://wiczipedia.com/about-2/
.8 https://twitter.com/mazemoore/status/1524049867315859463
.9 Homeland Security, "Statement on the Disinformation Governance Board", Twitter, 18 May 2022
.10 צוות אפוק, "היועצת של הנשיא ביידן לנושא אקלים: חברות הטכנולוגיה צריכות להשתיק אנשים המבקרים את המעבר שלנו לאנרגיות ירוקות", מגזין אפוק, 15 ביוני 2022
.11 The Editorial Board, "Climate-Change Censorship: Phase Two", WSJ, 13 June 2022
.12 Sheera Frenkel and Cecilia Kang, "As Midterms Loom, Elections Are No Longer Top Priority for Meta C.E.O", The New York Times, 23 June 2022
.13 איל לוינטר, "תחקיר מיוחד: פרשת האנטר ביידן, ג'ו ביידן, והקשרים עם הסינים", מגזין אפוק, יוני 2022
.14 Press release, "Disinformation: Commission welcomes the new stronger and more comprehensive Code of Practice on disinformation", ec.europa.eu, 16 June 2022

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
גופנו אינו מגרש שעשועים אלא מקדש של כבוד

ד"ר משה רט

לא צריך להיות דתי או שמרן במיוחד כדי להרגיש אי נוחות כלפי מגמות עכשוויות בתחום הזוגיות והמיניות. זה עתה פסק בית המשפט המחוזי...

האם אנו "סך כל הטראומות" שחווינו בחיינו?

דינה גורדון

קראתי לאחרונה מאמר מעניין שכתב הפסיכולוג נחי אלון בשם "'הומו טראומטיקוס': ראייה ביקורתית על סיפור האדם...

הטירוף החודשי נמשך #7

פולי קורקט

1. החודש הקדשתי שעתיים ושבע דקות מזמני כדי לצפות בסרט החדש של ד"ר "מוזר" (ד"ר סטריינג') בקולנוע. והו... כמה מוזר זה היה. גיבורת הסרט היא...

מתברר שהטבע יכול לתבוע אותנו

ווסלי ג'יי סמית

בית המשפט העליון של מדראס שבהודו, לו סמכות שיפוטית על מדינת טאמיל נאדו, הצהיר שטבע הוא מעתה ישות חיה בעלת זכויות. "הגיע הזמן להכריז על...

תרופת הפלא שאולי אינה פלאית כל כך

רקפת תבור

התרגלנו כבר שבכל מספר חודשים מדברים איתנו על קנאביס רפואי. תנועת הקנאביס הרפואי משווקת אותו כסוג של תרופת פלא שתסייע לנו...

כיצד להתגבר על המפלצת ירוקת העיניים

ד"ר משה רט

במחזה "אותלו" של שייקספיר, מזהיר יאגו את אותלו מפני "המפלצת ירוקת העיניים" שתטרוף אותו ותוציא אותו מדעתו אם לא ייזהר ממנה....

לאן נעלמו המלאכים?

ד"ר משה רט

מלאכים הם אחד הנושאים המרתקים אותי ביותר. אם זה בהופעותיהם השונות בתנ"ך, בספרות חז"ל, בתורת הנסתר או בתחומים אחרים. מטבע הדברים, קראתי...

איומים של השתקה מנצרת ועד צ'ילה

יוסף חדאד

בתוך המדינה: בחברה הערבית משוועים לביטחון אישי להתבטאויותיי בתקשורת וברשתות החברתיות מתלווה מחיר לא פשוט – קללות ואיומים...

שתפו: