תרופת הפלא שאולי אינה פלאית כל כך
התרגלנו כבר שבכל מספר חודשים מדברים איתנו על קנאביס רפואי. תנועת הקנאביס הרפואי משווקת אותו כסוג של תרופת פלא שתסייע לנו לשכוח ממכאובים ומתחלואים שונים, החל מכאבים כרוניים והפרעות שינה, ועד למצבים מנטליים כמו דיכאון וחרדה.
באוקטובר 2021 עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק להסדרת הקנאביס הרפואי, שנועדה לצמצם את הרגולציה בנושא. על פי הצעת החוק יוכלו בעתיד כלל הרופאים להנפיק למטופלים מרשם לצרוך קנאביס רפואי, ותקוצר שרשרת ההספקה של התרופות, במטרה להוזיל את מחירן. מאז לא קודמה הצעת החוק בקריאות נוספות.
האם הקנאביס הרפואי באמת יפתור את הבעיות הרפואיות שלנו? כלל לא בטוח. במחקר חדש שהתפרסם במארס השנה בכתב העת המדעי JAMA, בדק צוות חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד עד כמה טיפולים באמצעות קנאביס רפואי מסייעים לנו להתמודד עם כאבים, עם הפרעות שינה ועם מצבים מנטליים כדוגמת דיכאון וחרדה. החוקרים גם רצו לבדוק האם שימוש בתרופות מסוג זה מגביר את הסיכון ל"הפרעת שימוש בקנאביס" (התמכרות למריחואנה)[1].
בניסוי השתתפו מטופלים מאזור קיימברידג' שבמסצ'וסטס בגילים 65-18, שביקשו לקבל היתר לשימוש בקנאביס רפואי. 105 משתתפי קבוצת הניסוי קיבלו את ההיתר באופן מיידי ואילו 81 משתתפי קבוצת הביקורת, שהוקצו אליה באופן אקראי, התבקשו להתחיל את השימוש בתרופות קנאביס רק בתום הניסוי – לאחר 12 שבועות.
כפי שמסבירים החוקרים, כאשר המטופל מקבל את ההיתר לשימוש בקנאביס רפואי הוא יכול לבחור כראות עיניו את התרופה הספציפית בה ישתמש ואת המינונים שלה. באמצעות אפליקציה טלפונית הנבדקים דיווחו מדי יום על רמת הכאב, על הדיכאון והחרדה שחשו, על איכות השינה שלהם ועל רמות השימוש שלהם בתרופות (כמויות ותדירויות).
הדיווחים היומיים שמילאו הנבדקים העידו על הבדלים בין שתי הקבוצות בשני תחומים – איכות השינה ומידת ההתמכרות. מצד אחד, איכות השינה של משתתפי קבוצת הניסוי שנהנתה מקנאביס רפואי, הייתה טובה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. אולם מנגד, ניכר ששיעור גבוה של אנשים בקבוצה זו (בהשוואה לקבוצת הביקורת) הציגו סימפטומים ברורים של התמכרות. מבחינת התמודדות עם כאב, עם חרדה ועם דיכאון, לא נראו הבדלים בין שתי הקבוצות – כלומר השימוש בקנאביס לא הקל על משתתפי קבוצת הניסוי.
מפתיע? לא לגמרי. אמנם בשנים האחרונות מפורסמים אלפי מחקרים המציגים את יתרונות הקנאביס הרפואי, אך מחקרי סקירה שפורסמו לאחרונה ובחנו את אותם מחקרים, העלו חששות לגבי רמת האמינות שלהם והמובהקות של מסקנותיהם.
צוות חוקרים מקנדה, למשל, פרסם מאמר סקירה שבחן כמעט 2,400 מחקרים שבדקו את יעילות הקנאביס בטיפול במגוון הפרעות פסיכיאטריות כמו חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ועוד. הבעיה, גילה צוות החוקרים, היא שבמרבית המחקרים לא נוהלה קבוצת ביקורת בהקצאה אקראית, כמו למשל בניסויים בהם מושווית יעילות התרופה מול יעילותה של תרופת דמה – פלצבו.
אחרי סינון ראשוני שניפה החוצה מחקרים שלא ביצעו "הקצאה אקראית" (RCT), נותרו רק 31 מחקרים[2]. האם 31 המחקרים שסוננו מתוך רשימה ארוכה של מחקרים הראו כי שימוש בקנאביס רפואי עזר להקל על הסימפטומים? אולי, ואולי לא. הממצאים לא הראו באופן מובהק שהקנאביס הצליח להקל על הסימפטומים של הנבדקים.
במאמר הסקירה גם התריעו החוקרים כי אף אחד מהמחקרים שנסקרו לא בחן את השפעות התרופה לטווח הרחוק ומרביתם נערכו על מדגמים קטנים, של פחות מ-40 נבדקים. החוקרים הקנדים הזהירו כי חשוב לערוך מחקרים מעמיקים ויסודיים בתחום לפני שממליצים לציבור הרחב להשתמש בתרופות קנאביס כאלו.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פלורידה בחנה מחקרים שפורסמו בין מאי 2016 לספטמבר 2019 ועסקו ב-11 מצבים רפואיים ספציפיים בהם כאב כרוני, הפרעת דחק פוסט טראומטית, טרשת נפוצה, איידס ואפילפסיה. את הסקירה הם התחילו עם מעל 15 אלף מחקרים, שהצטמצמו בהמשך ל-438 לאחר שסוננו מחקרים שנערכו על בעלי חיים, כאלו שלא פורסמו בשפה האנגלית, ועוד. בשלב הבא סוננו עוד 240 מחקרים נוספים שלא הציגו תוצאות כמותיות ברורות ומחקרי סקירה שלא ערכו אנליזות כמותיות סדורות של המחקרים שבחנו (Nonsystematic reviews).
בסופו של דבר מצאו החוקרים 61 מאמרי סקירה שעמדו בקריטריונים. כשבחנו אותם התברר ש-40 מהם (כ-65 אחוז) הציגו ממצאים שאינם ברורים או שאינם מצביעים על השפעה כלשהי. מבין מאמרי הסקירה הנותרים, רק שבעה (כ-12 אחוז) דורגו כבעלי איכות ראייתית גבוהה[3]. אולם מחקרים אלה, מסבירים החוקרים, אינם מציגים ראיות מספקות שתרופות הקנאביס יעילות ובטוחות לצורך קביעת מדיניות והנחיות טיפול, ולכן כדאי מאוד לבחון את התרופות האלו באופן קפדני יותר לפני ששוקלים אותן כאופציה[4].
דוגמה אחרת היא סקירה שפרסמו חוקרות ממכון המחקר האמריקני ISCRR (Institute for Safety Compensation and Recovery Research) שבדקה מאמרים שפורסמו בין מארס 2020 לאוקטובר 2021. גם הן התמקדו במחקרי "הקצאה אקראית" (RCT). הן מצאו 30 מאמרים מתאימים והתריעו שהממצאים העולים מהם אינם חד משמעיים. החוקרות גם הבחינו במגמה מסוימת: מחקרים אמינים יחסית הצביעו על יעילות נמוכה יותר, עד אפסית, של תרופות הקנאביס. בעיקר כשמדובר בכאב כרוני, המחקרים האמינים יחסית הראו שלקנאביס אין השפעה טובה יותר בהשוואה לטיפולי הפלצבו שקיבלו משתתפי קבוצות הביקורת. יתרה מכך, רבים מהמחקרים הפחות איכותיים, שרמת האמינות שלהם נמוכה יחסית, מומנו על ידי תעשיית תרופות הקנאביס[5].
הפסיכיאטר פרופ' מארק גולד מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון שבמיזורי משתמש בכותרת מאמרו בביטוי הלטיני Primum non nocere שמשמעותו "ראשית – אל תזיק". נוכח העובדה שהממצאים אינם חד משמעיים הוא מציע לרופאים שישקלו היטב לפני שיתנו למטופלים מרשמים לקנאביס רפואי. בעיקר הוא מזהיר שמלכתחילה, אלו הסובלים מכאבים כרוניים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתמכרות[6].
| .1 | Gilman, Schuster, Potter, +10, "Effect of Medical Marijuana Card Ownership on Pain, Insomnia, and Affective Disorder Symptoms in AdultsA Randomized Clinical Trial", JAMA Netw Open, 2022 |
|---|---|
| .2 | McKee, Hmidan, Crocker, "Potential therapeutic benefits of cannabinoid products in adult psychiatric disorders: A systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials", J Psychiatr Res, 2021 |
| .3 | Jugl, Okpeku, Costales, +12, "A Mapping Literature Review of Medical Cannabis Clinical Outcomes and Quality of Evidence in Approved Conditions in the USA from 2016 to 2019", Med Cannabis Cannabinoids, 2021 |
| .4 | Jugl, Okpeku, Costales, +12, "A Mapping Literature Review of Medical Cannabis Clinical Outcomes and Quality of Evidence in Approved Conditions in the USA from 2016 to 2019", Med Cannabis Cannabinoids, 2021 |
| .5 | Bywood, McMillan, "Medicinal Cannabis – Review Update", ISCRR, 2021 |
| .6 | Gold, "Medicinal Marijuana, Stress, Anxiety, and Depression: Primum non nocere", Mo Med, 2020 |
Shutterstock
עוד כתבות של רקפת תבור
-
1.
מחשבות
"מה שקורה בבתי הספר סביב ADHD הוא הונאה פסיכו-חברתית"
-
2.
מחשבות
האם האמונות שלנו לגבי הזדקנות יכולות לקבוע כמה זמן נחיה?
-
3.
מחשבות
איך הם מנצחים את המוות? סודות ההחלמה של האנשים שניצלו מסרטן סופני
-
4.
מחשבות
"השאלה החשובה הנשאלת כעת היא כמה זמן ייקח לאנשים להתרגל לרעיון של כלים מעופפים?"
-
5.
מחשבות
האם מצב הצבירה הרביעי ביקום הוא בעצם יצור חי?
תרופת הפלא שאולי אינה פלאית כל כך
Shutterstock
התרגלנו כבר שבכל מספר חודשים מדברים איתנו על קנאביס רפואי. תנועת הקנאביס הרפואי משווקת אותו כסוג של תרופת פלא שתסייע לנו לשכוח ממכאובים ומתחלואים שונים, החל מכאבים כרוניים והפרעות שינה, ועד למצבים מנטליים כמו דיכאון וחרדה.
באוקטובר 2021 עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק להסדרת הקנאביס הרפואי, שנועדה לצמצם את הרגולציה בנושא. על פי הצעת החוק יוכלו בעתיד כלל הרופאים להנפיק למטופלים מרשם לצרוך קנאביס רפואי, ותקוצר שרשרת ההספקה של התרופות, במטרה להוזיל את מחירן. מאז לא קודמה הצעת החוק בקריאות נוספות.
האם הקנאביס הרפואי באמת יפתור את הבעיות הרפואיות שלנו? כלל לא בטוח. במחקר חדש שהתפרסם במארס השנה בכתב העת המדעי JAMA, בדק צוות חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד עד כמה טיפולים באמצעות קנאביס רפואי מסייעים לנו להתמודד עם כאבים, עם הפרעות שינה ועם מצבים מנטליים כדוגמת דיכאון וחרדה. החוקרים גם רצו לבדוק האם שימוש בתרופות מסוג זה מגביר את הסיכון ל"הפרעת שימוש בקנאביס" (התמכרות למריחואנה)[1].
בניסוי השתתפו מטופלים מאזור קיימברידג' שבמסצ'וסטס בגילים 65-18, שביקשו לקבל היתר לשימוש בקנאביס רפואי. 105 משתתפי קבוצת הניסוי קיבלו את ההיתר באופן מיידי ואילו 81 משתתפי קבוצת הביקורת, שהוקצו אליה באופן אקראי, התבקשו להתחיל את השימוש בתרופות קנאביס רק בתום הניסוי – לאחר 12 שבועות.
כפי שמסבירים החוקרים, כאשר המטופל מקבל את ההיתר לשימוש בקנאביס רפואי הוא יכול לבחור כראות עיניו את התרופה הספציפית בה ישתמש ואת המינונים שלה. באמצעות אפליקציה טלפונית הנבדקים דיווחו מדי יום על רמת הכאב, על הדיכאון והחרדה שחשו, על איכות השינה שלהם ועל רמות השימוש שלהם בתרופות (כמויות ותדירויות).
הדיווחים היומיים שמילאו הנבדקים העידו על הבדלים בין שתי הקבוצות בשני תחומים – איכות השינה ומידת ההתמכרות. מצד אחד, איכות השינה של משתתפי קבוצת הניסוי שנהנתה מקנאביס רפואי, הייתה טובה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. אולם מנגד, ניכר ששיעור גבוה של אנשים בקבוצה זו (בהשוואה לקבוצת הביקורת) הציגו סימפטומים ברורים של התמכרות. מבחינת התמודדות עם כאב, עם חרדה ועם דיכאון, לא נראו הבדלים בין שתי הקבוצות – כלומר השימוש בקנאביס לא הקל על משתתפי קבוצת הניסוי.
מפתיע? לא לגמרי. אמנם בשנים האחרונות מפורסמים אלפי מחקרים המציגים את יתרונות הקנאביס הרפואי, אך מחקרי סקירה שפורסמו לאחרונה ובחנו את אותם מחקרים, העלו חששות לגבי רמת האמינות שלהם והמובהקות של מסקנותיהם.
צוות חוקרים מקנדה, למשל, פרסם מאמר סקירה שבחן כמעט 2,400 מחקרים שבדקו את יעילות הקנאביס בטיפול במגוון הפרעות פסיכיאטריות כמו חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ועוד. הבעיה, גילה צוות החוקרים, היא שבמרבית המחקרים לא נוהלה קבוצת ביקורת בהקצאה אקראית, כמו למשל בניסויים בהם מושווית יעילות התרופה מול יעילותה של תרופת דמה – פלצבו.
אחרי סינון ראשוני שניפה החוצה מחקרים שלא ביצעו "הקצאה אקראית" (RCT), נותרו רק 31 מחקרים[2]. האם 31 המחקרים שסוננו מתוך רשימה ארוכה של מחקרים הראו כי שימוש בקנאביס רפואי עזר להקל על הסימפטומים? אולי, ואולי לא. הממצאים לא הראו באופן מובהק שהקנאביס הצליח להקל על הסימפטומים של הנבדקים.
במאמר הסקירה גם התריעו החוקרים כי אף אחד מהמחקרים שנסקרו לא בחן את השפעות התרופה לטווח הרחוק ומרביתם נערכו על מדגמים קטנים, של פחות מ-40 נבדקים. החוקרים הקנדים הזהירו כי חשוב לערוך מחקרים מעמיקים ויסודיים בתחום לפני שממליצים לציבור הרחב להשתמש בתרופות קנאביס כאלו.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פלורידה בחנה מחקרים שפורסמו בין מאי 2016 לספטמבר 2019 ועסקו ב-11 מצבים רפואיים ספציפיים בהם כאב כרוני, הפרעת דחק פוסט טראומטית, טרשת נפוצה, איידס ואפילפסיה. את הסקירה הם התחילו עם מעל 15 אלף מחקרים, שהצטמצמו בהמשך ל-438 לאחר שסוננו מחקרים שנערכו על בעלי חיים, כאלו שלא פורסמו בשפה האנגלית, ועוד. בשלב הבא סוננו עוד 240 מחקרים נוספים שלא הציגו תוצאות כמותיות ברורות ומחקרי סקירה שלא ערכו אנליזות כמותיות סדורות של המחקרים שבחנו (Nonsystematic reviews).
בסופו של דבר מצאו החוקרים 61 מאמרי סקירה שעמדו בקריטריונים. כשבחנו אותם התברר ש-40 מהם (כ-65 אחוז) הציגו ממצאים שאינם ברורים או שאינם מצביעים על השפעה כלשהי. מבין מאמרי הסקירה הנותרים, רק שבעה (כ-12 אחוז) דורגו כבעלי איכות ראייתית גבוהה[3]. אולם מחקרים אלה, מסבירים החוקרים, אינם מציגים ראיות מספקות שתרופות הקנאביס יעילות ובטוחות לצורך קביעת מדיניות והנחיות טיפול, ולכן כדאי מאוד לבחון את התרופות האלו באופן קפדני יותר לפני ששוקלים אותן כאופציה[4].
דוגמה אחרת היא סקירה שפרסמו חוקרות ממכון המחקר האמריקני ISCRR (Institute for Safety Compensation and Recovery Research) שבדקה מאמרים שפורסמו בין מארס 2020 לאוקטובר 2021. גם הן התמקדו במחקרי "הקצאה אקראית" (RCT). הן מצאו 30 מאמרים מתאימים והתריעו שהממצאים העולים מהם אינם חד משמעיים. החוקרות גם הבחינו במגמה מסוימת: מחקרים אמינים יחסית הצביעו על יעילות נמוכה יותר, עד אפסית, של תרופות הקנאביס. בעיקר כשמדובר בכאב כרוני, המחקרים האמינים יחסית הראו שלקנאביס אין השפעה טובה יותר בהשוואה לטיפולי הפלצבו שקיבלו משתתפי קבוצות הביקורת. יתרה מכך, רבים מהמחקרים הפחות איכותיים, שרמת האמינות שלהם נמוכה יחסית, מומנו על ידי תעשיית תרופות הקנאביס[5].
הפסיכיאטר פרופ' מארק גולד מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון שבמיזורי משתמש בכותרת מאמרו בביטוי הלטיני Primum non nocere שמשמעותו "ראשית – אל תזיק". נוכח העובדה שהממצאים אינם חד משמעיים הוא מציע לרופאים שישקלו היטב לפני שיתנו למטופלים מרשמים לקנאביס רפואי. בעיקר הוא מזהיר שמלכתחילה, אלו הסובלים מכאבים כרוניים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתמכרות[6].
| .1 | Gilman, Schuster, Potter, +10, "Effect of Medical Marijuana Card Ownership on Pain, Insomnia, and Affective Disorder Symptoms in AdultsA Randomized Clinical Trial", JAMA Netw Open, 2022 |
|---|---|
| .2 | McKee, Hmidan, Crocker, "Potential therapeutic benefits of cannabinoid products in adult psychiatric disorders: A systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials", J Psychiatr Res, 2021 |
| .3 | Jugl, Okpeku, Costales, +12, "A Mapping Literature Review of Medical Cannabis Clinical Outcomes and Quality of Evidence in Approved Conditions in the USA from 2016 to 2019", Med Cannabis Cannabinoids, 2021 |
| .4 | Jugl, Okpeku, Costales, +12, "A Mapping Literature Review of Medical Cannabis Clinical Outcomes and Quality of Evidence in Approved Conditions in the USA from 2016 to 2019", Med Cannabis Cannabinoids, 2021 |
| .5 | Bywood, McMillan, "Medicinal Cannabis – Review Update", ISCRR, 2021 |
| .6 | Gold, "Medicinal Marijuana, Stress, Anxiety, and Depression: Primum non nocere", Mo Med, 2020 |
