איומים של השתקה מנצרת ועד צ'ילה

בתוך המדינה: בחברה הערבית משוועים לביטחון אישי

להתבטאויותיי בתקשורת וברשתות החברתיות מתלווה מחיר לא פשוט – קללות ואיומים שאני סופג מדי יום מצד המתנגדים לעשייה שלי למען חיי שותפות טובים בישראל. לפני כשנה נאלצתי להחליף מספר נייד כי הטרידו אותי בשיחות ובהודעות, ובמקרה אחר השאירו לי מכתב איום בדואר וצילמו את דלת הכניסה לביתי. היה גם איום ישיר נגדי ברצח, מקרה בו המשטרה בנצרת התערבה ועצרה את המאיים מיידית.

אך לצערי, אני לא היחיד בחברה הערבית שמרגיש חוסר ביטחון. אם תגיעו ליישוב ערבי ותשאלו את התושבים מה הנושא שלדעתם צריך להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה, כולם ישיבו פה אחד: ביטחון אישי. כל סקר שנעשה בשנים האחרונות מוכיח את זה. אין שבוע בלי קורבן אחד לפחות, ואין יום בלי אירוע ירי בישוב כלשהו. הורים רבים אינם מאפשרים לילדיהם להסתובב מחוץ לבית בשעות החשיכה. לא מעט עסקים נסגרים בגלל דרישות פרוטקשן. ישנם רבים המפחדים אפילו להתבטא ולהשמיע את דעתם בנושאים שונים ברשת, מחשש לתגובות מצד קיצוניים בחברה שלנו.