1.

נהוג לחשוב שנשיאי בית המשפט העליון הם הטובים שבטובים, האליטות של החברה, חכמי עולם שצריכים לגזור דינים בנושאים המורכבים והקשים ביותר. בחודש שעבר קיבלה הזדמנות להוכיח זאת המשפטנית האמריקנית קטנג'י בראון ג'קסון – המועמדת של הנשיא ביידן לנשיאות בית המשפט העליון. לג'קסון נערך שימוע בוועדת המשפט של הסנאט שמטרתו לחקור את המועמדת, לשאול את השאלות הקשות, ובסופו לערוך הצבעה על מינויה.

במהלך השימוע הפתיעה את ג'קסון הסנאטורית מרשה בלקברן מטנסי, כששאלה אותה שאלה קשה: "האם את יכולה לתת הגדרה למילה 'אישה'?"

"לא, אני לא יכולה", השיבה המועמדת.

"את לא יכולה?" תהתה הסנאטורית. "לא בקונטקסט הזה, כי אני לא ביולוגית"^[1].

היה מדובר באחד מרגעי השפל של מוסד בית המשפט העליון. המועמדת לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון יכולה הייתה להשיב בפשטות כי "אישה" היא נקבת המין האנושי. בזה היה נסגר הסיפור. אם ממש הייתה מתאמצת הייתה מוסיפה כי לאישה איבר מין נקבי, שדיים, שחלות, רחם וביציות, וביכולתה ללדת ולהניק, בניגוד לגבר שאינו ניחן בכך. מדובר באנטומיה בסיסית שתלמידי בית ספר יסודי מכירים. ברמת תיכון אפשר להוסיף שנשים נולדות עם כרומוזומי מין מסוג XX, בעוד גברים עם XY, ושקיימים הבדלים הורמונליים בין המינים והבדלים פיזיים נוספים.

אבל בארה"ב העכשווית אסור לומר זאת והמועמדת ג'ונס מבינה זאת טוב. בארה"ב העכשווית כל גבר יכול להיות אישה, ולפי האימוג'י שהשיקה חברת אפל, בינואר השנה, גברים יכולים אף ללדת (אפל הוסיפה אימוג'י של גבר בהיריון)^[2]. מותר להם גם להיכנס לחדרי הלבשה של נשים, אם החליטו על דעת עצמם כי הם אינם זכרים יותר אלא נקבות.

יממה חלפה והמועמדת ניסתה להשיב מעט מהכבוד שאבד לה: "אני יודעת שאני אישה. אני יודעת שהסנאטורית בלקברן היא אישה. והאישה שאני מעריצה יותר מכל בעולם נמצאת היום בחדר – אמא שלי", אמרה, עדיין מבלי להגדיר מהי "אישה". זה לא שהמועמדת אינה יודעת להגדיר זאת, אלא היא מעמידה פנים שאינה יודעת. ואין לבוא אליה בטענות – אחרי הכול היא אמרה את האמת: "אני לא ביולוגית". את המועמדת לבית המשפט העליון של ארה"ב לא מעניינת הביולוגיה, אלא החוק. והחוק בארה"ב העכשווית מתרחק בימים אלה מהביולוגיה הבסיסית ביותר המוכרת למדע אל עבר מחוזות האידיאולוגיה. אידיאולוגיה המוחקת את הגדרת האישה.

2.

טקס האוסקר השנה היה מוזר בכמה דרגות. הוא נפתח במונולוג של שלוש נשים שטענו, בין היתר, כי "השנה ראינו כיצד תצוגה מפחידה של גבריות רעילה הופכת להתאכזרות כלפי נשים וילדים". שלוש הנשים לא שיערו שבתוך דקות ספורות הן יקבלו תצוגת תכלית של גבריות כזו. כמו בסרט גנגסטרים טוב, בו אב המשפחה קם באמצע מופע, ולעיני כול עולה לבמה ורוצח בדקירות סכין או בירי אקדח את הקומיקאי שסיפר בדיחה לא טובה, קם ויל סמית' מכיסאו, עלה לבמה והכה בעוצמה את הקומיקאי כריס רוק, שסיפר בדיחה על אשתו של סמית'.

Robyn Beck/AFP via Getty Images

רק בהוליווד יכול אדם שהרגע תקף באלימות אדם אחר, לשאת כעבור 20 דקות נאום על "כוחה של אהבה" ולזכות במחיאות כפיים סוערות. מי מאיתנו, האנשים הרגילים, שהיה עולה לבמה ותוקף את כריס רוק היה מבלה את המשך הערב בתא מעצר. אבל בהוליווד התוקף מסיים את הערב במסיבת ריקודים עם פסל מוזהב ותשואות הקהל.

באירוע עלה לדבר גם השחקן ההיספני ג'ון לגוויזאמו כדי להריע לייצוג הלטינקס בהוליווד. מה זה לטינקס? לטינים חסרי מגדר ברור (Latinx). "תראו את כל הפנים היפים שיש כאן. כל הפנים הלטינקס היפים האלה. יש לכם ייצוג נהדר כאן הלילה". איך נראים פנים של לטינקס? במה הם שונים מפנים של לטינים?

למעשה "לטיני" (Latin) ו"היספני" (Hispanic) הם שני כינויי גוף חסרי מגדר באנגלית שלגוויזאמו יכול היה להשתמש בהם, אלא שמהפכת התרבות העוסקת ללא לאות בייצור של מילים חדשות מאלצת אותו להשתתף במשחק ולומר "לטינקס".

הוליווד עצמה "משחקת את המשחק" הזה כבר מזמן והודיעה שהחל מ-2024 סרטים יהיו חייבים לעמוד בדרישות המינימום "לייצוג והכללה". סרט שלא יעמוד בדרישות לא יהיה זכאי להתמודד על פרס הסרט הטוב ביותר, הודיעה האקדמיה האמריקנית לקולנוע^[3]. במה מדובר בדיוק? על פי האקדמיה לקולנוע, סרטים הרוצים לזכות באוסקר יצטרכו לעמוד בלפחות שניים מתוך ארבעת התנאים הבאים, אחרת ייפסלו בלי קשר לאיכות התסריט, המשחק וההפקה:

א. אחד השחקנים הראשיים או שחקני המשנה המובילים חייבים להיות אסיאתיים, לטינקס, שחורים, מזרח תיכוניים או שייכים לקבוצה "לא מיוצגת מספיק" אחרת. לחילופין, על הסרט להבטיח ש-30 אחוז מכל השחקנים בתפקידי המשנה יהיו נשים, להטב"ק או קבוצה לא מיוצגת כלשהי, או שנושא הסרט יתרכז באחת הקבוצות האלה.

ב. לפחות שני תפקידים ראשיים בהפקת הסרט (מפיק, תסריטאי, עורך וכו') צריכים להינתן לקבוצות שאינן מיוצגות מספיק. לחילופין, אפשר לתת שישה תפקידי מפתח טכניים בהפקה לקבוצות אלה או להבטיח ש-30 אחוז מצוות ההפקה משתייך לקבוצות אלה.

ג. חברת ההפצה של הסרט או המשקיעים חייבים להעסיק בתשלום סטז'רים מקבוצות לא מיוצגות מספיק. והם גם חייבים להציע הכשרה או עבודה לאנשים מקבוצות אלה. נזכיר: אסיאתיים, לטינקס, שחורים, להטב"ק וכו'.

ד. אולפני הסרט או חברת הסרטים חייבים להעסיק מנהלים בכירים בשיווק, ביחסי הציבור ובהפצה מקבוצות לא מיוצגות מספיק.

3.

אם "הטירוף החודשי" עסק עד היום בעולם המבוגרים, לחברת וולט דיסני יש רעיון אחר – היא רוצה להבטיח שהטירוף הזה יגיע גם לילדים.

מנהלים ומפיקים בחברה הצהירו, במהלך פגישה פנימית שהתקיימה בחודש מארס, כי הם פועלים להציג דמויות מובילות בסרטים ובתוכניות טלוויזיה לילדים בתור קווירים. להיות קוויר מאפשר להיות בעת ובעונה אחת זכר, נקבה או אף לא אחד מהם. להיות בעת ובעונה אחת גברי, נשי או שילוב שלהם, לאמץ כל מיניות ואף לשנות אותה בכל עת.

רקע: בחודש שעבר עבר בפלורידה חוק האוסר לקיים דיונים בנושאי אוריינטציה מינית או זהות מגדרית במסגרות חינוכיות – החל מגני ילדים ועד לכיתה ג'. מטרת החוק היא להגן על תמימותם של הילדים בגילים הרכים. כששמעו על כך בחברת דיסני החליטו למרוד. בהצהרה שפרסמה החברה נכתב כי מטרת חברת דיסני היא "שהחוק יבוטל על ידי המחוקק או בבתי המשפט"^[4]. בתגובה אמרה דוברת מושל פלורידה, כריסטינה פושאו, כי חברת וולט דיסני בנתה את מותג "דיסני" כחברה ידידותית למשפחה, וכי זאת טעות אדירה מצדם לזרוק זאת לפח רק כדי לקדם אידאולוגיה של מין ומגדר מגיל גן ועד כיתה ג'.

Joe Raedle/Getty Images

קטעים מפגישה פנימית של החברה הושגו ופורסמו בטוויטר על ידי כריסטופר רופו, יוצר קולנוע ועמית בכיר במכון מנהטן לחקר מדיניות. "דיברתי עם מספר עובדי דיסני האומרים שהחברה ירדה לגמרי מהפסים. מתורת הגזע הביקורתית (CRT) ועד לאידאולוגיה מגדרית, מנהלים בכירים דוחפים אידיאולוגיות כאלה בכל היבט בחברה. החל ממחיקת המילים 'בנים' ו'בנות' מפארקי השעשועים של החברה ועד להכללת 'דמויות טראנסג'נדריות קנוניות' בתוכניות לילדים", אמר רופו^[5].

רופו לא ממציא. בסרטון שפרסם רופו בטוויטר, רואים את מנהלת הגיוון וההכלה של דיסני, ויויאן וייר, אומרת למצלמה כי החברה שינתה את הכיתוב בשלטי הכניסה לפארקי השעשועים שלה מ"גבירותיי ורבותי, בנים ובנות" ל"שלום, כולם" או "שלום, חברים"^[6].

בסרטון נוסף, רכז ההפקה של דיסני, אלן מארס, מספר כיצד עבד עם הצוות שלו על הפקת סרט האנימציה "נערת הירח" (Moon Girl) במשך שנתיים. "הצוות היה באמת פתוח לחקור סיפורים קווירים", אמר. מכיוון ש"אין דרך אחת להיראות טרנס", הסביר מארס, "הדרך היחידה לשלב דמויות טרנס קנוניות, דמויות א-מיניות קנוניות, דמויות בי-סקסואליות קנוניות – היא לתת להם סיפורים שבהם הם יכולים להציג את השלם העצמי שלהם"^[7].

בסרטון נוסף, לטויה רייבנאו, מפיקת סדרת אנימציה חדשה לילדים בשם "המשפחה הגאה" וסדרה נוספת שתצא לאור בקרוב בשם Eureka!, אומרת שההנהלה הבכירה בדיסני ומנהלי התוכניות "הולכים על זה בכל הכוח" ו"בכל מקום שבו יכולתי הכנסתי קוויריות. אף אחד לא עצר אותי, אף אחד לא ניסה לעצור אותי"^[8].