כל הדברים המעניינים שקרו לאחרונה
פולי קורקט | 9 במרץ 2022 | מחשבות | 6 דק׳
הטירוף החודשי נמשך #5
1.
עיתון הלונדון טלגרף דיווח כי אוניברסיטת בריסטול הבריטית הכינה לצוות ההוראה באוניברסיטה מדריך המסביר כיצד להשתמש נכון בכינויי גוף שסטודנטים בוחרים לסגל לעצמם, כולל קישור לחומר המיועד עבור אנשים שרוצים להיות חתולים[1].
המדריך מעודד את צוות ההוראה ליצור באוניברסיטה תרבות המגלה רגישות לסטודנטים שאינם מתאימים לבינאריות המגדרית של האדם המערבי ובוחרים בכינויי גוף כמו "היא" לזכר, "הוא" לנקבה ו"הם" לזכר או לנקבה. המדריך מציין גם כי "יש אנשים המשתמשים בכינויי גוף חדשים" (Neopronouns) ומפנה לאתר בו מוסבר כי "כינויי גוף חדשים" הם "כל קבוצה של כינויים בגוף שלישי שאינם מוכרים רשמית בשפה שבה הם משמשים".
למה הכוונה? על פי האתר, כינויי גוף כאלה עשויים להשתמש באימוג'י (במהלך התכתבויות באימייל או ברשתות החברתיות) או לכלול מילים המתייחסות לאנשים המזהים עצמם עם חיות, כמו חתולים – התנהגות המוכרת במילה catgender (קאט-ג'נדר, מגדר חתולי). על פי האתר יש "תתי סוגים מרובים של קאט-ג'נדר", כמו "מיאו-ג'נדר", "טייגר-ג'נדר" ו"קיטי-ג'נדר" (kittygender).
חיפוש בגוגל מגלה כי לאוהדי המגדר החתולי אפילו יש דגל עם סמל של חתול[2]. אתר החדשות ניוזוויק דיווח כי בעקבות כמה פרסומים בעיתונות הבריטית (שרמזו כי מדובר בטירוף מוחלט), החליטה האוניברסיטה להסיר מהמדריך לצוות האוניברסיטה את הקישור שהוביל לאתר המסביר על כינויי הגוף החדשים, וטענה כי הקישורים אינם חלק מהמדריך האוניברסיטאי הרשמי[3].
התגובות בטוויטר לא איחרו להגיע. ד"ר ג'ואנה ויליאמס, לשעבר מנהלת המרכז לחקר לימודים גבוהים באוניברסיטת קנט שבאנגליה, כתבה כי "אם היו מגיעים אליי סטודנטים ואומרים שהם מזדהים כחתול, הייתי מפנה אותם לפסיכיאטר טוב"[4]. מגיב אחר כתב כי "אוניברסיטאות צריכות לקדם מצוינות אקדמית, לא פנטזיות על מגדר חתולי".
2.
האם השפה העברית מפלה נשים? בסוף ינואר פורסם בעיתון הארץ מחקר שנעשה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. במסגרת המחקר הוצגו לנבדקים ולנבדקות הנחיות בלשון יחיד ("דמיין תפוח") ובלשון רבים ("דמיינו תפוח"), והנבדקים נדרשו ללחוץ על כפתור שבדק את מהירות התגובה שלהם להנחיה[5].
מהמחקר עלה שלנשים לוקח זמן רב יותר להגיב להנחיה בלשון רבים מאשר לגברים. כ-32 אלפיות השנייה לאט יותר. עובדה הגורמת לנשים להימצא בעמדת נחיתות לעומת הגברים שלצידן, כיוון שעד שמוחן מעבד את הפנייה, הבנים כבר מגיבים.
לרגע נדמה היה שנמצא האקדח המעשן שיוכיח אחת ולתמיד שהשפה העברית מפלה נשים, אלא שבתגובה לפרסום טענה ד"ר הדס שינטל, מומחית בפסיכולוגיה קוגנטיבית, כי המחקר, שלא עבר ביקורת עמיתים, רצוף שגיאות חישוביות ושגיאות מתודולוגיות והוכיחה בכתבה נפרדת כי מסקנותיו אינן אמינות.
בעיה נוספת הסבירה דוקטור לפסיכו-בלשנות מאחת האוניברסיטאות הגדולות בארץ: "דמיינו תפוח", למשל, זו הנחיה בעייתית כיוון שהיא מאפשרת מרחב פרשנות וביצוע גדול מאוד. "מה זה לדמיין? איך החוקרים יודעים שהמטלה בוצעה?"[6].
הטענה שהשפה מפלה נשים מגיעה מתיאוריות פוסט-מודרניות שהופיעו לראשונה בשנות ה-60 והמליצו להשתמש בשפה ככלי במלחמה נגד אפליה מגדרית. התיאורטיקנים הניהיליסטים שקידמו אותן טענו כי החזקים, בעיקר גברים לבנים, ארגנו את החברה על פי קטגוריות והיררכיות בצורה שתועיל להם ותנציח את הכוח שבידיהם, על חשבון קבוצות מופלות או מדוכאות של נשים, שחורים, הומוסקסואלים וכו'.
McNamee/Getty Images
מישל פוקו היה השחקן המרכזי בסצנה הזו. פוקו טען כי השפה היא "כוח חברתי-פוליטי" המאפשר לשנות את הידע ואת מבני הכוח בחברה, והציע להשתמש בה כדי לבטל את השימוש במונחים המבטאים עליונות של קבוצה מסוימת או מונחים המבטאים היררכיה. כאשר מושגים אלה ייעלמו, טען, גם הרעיונות "המטורפים" שהם קידמו יתפוגגו: ההבדלים בין זכר לנקבה; בין אמת אובייקטיבית שאינה משתנה (2+2=4) לבין אמת סובייקטיבית (2+2=5); בין מדע לבין פסאודו-מדע; ולאחרונה גם בין שירותי נשים לשירותי גברים.
האם פוקו צדק ויוצרי השפה העברית יצרו בתוכה היררכיה המנציחה את כוחם של הגברים? מצד אחד אפשר לטעון שכן. בעברית קיימת "לשון סתמית" – זו הפונה לכולם, וכמו ברוב השפות הזרות, זו לשון זכר. אבל מצד שני, אם נשתמש בהיגיון בריא נוכל לראות, כפי שציינה גולשת ממולחת בפייסבוק, שבעברית קיימות אין-ספור מילים ה"מפלות" נשים לטובה על חשבון גברים: דת, אמונה, בריאה, כיפה, יהדות ועוד. מרבית מקצועות המדע הן בנקבה: ביולוגיה, כימיה, הנדסה ופיזיקה, וגם יחידות הזמן: שנה, יממה, שעה, דקה ושנייה. אלוהים הוא בזכר, אבל השכינה בנקבה. חינוך זה זכר, אבל מרבית המחנכים בישראל הם נשים. וכאשר פונים לגברים ונשים באופן מכובד, נהוג לפנות ראשית לנשים ("גבירותיי ורבותיי"). גם השיוך לדת נעשה על פי האם ולא על פי האב. אפילו "משפחה" זה בנקבה וגם "חברה", משחק שאפשר להמשיך בו עוד ועוד[7].
3.
התיאוריות הפוסט-מודרניות נכנסות כעת לבתי ספר לרפואה בארה"ב כלימודי חובה. אם לדייק, מדובר בעיקר ב"תיאוריית הגזע הביקורתית" שתילמד בכל שנת לימודים. תיאוריית הגזע הביקורתית עוסקת בגזע ובמגדר. היא ענף של הניאו-מרקסיזם והתיאוריות הפוסט-מודרניות הרואות את החברה מבעד לעדשה של מאבק כוחות בין זהויות עליונות (האדם הלבן למשל) לזהויות מדוכאות (שחורים, הומוסקסואלים וכו'). ובקצרה – היא הנושא שבלב כל טורי "הטירוף החודשי נמשך".
על פי מאגר המונה את 25 בתי הספר לרפואה הטובים בארה"ב, שבנה פרופ' ויליאם ג'ייקובסון מאוניברסיטת קורנל במטרה להציג לציבור בצורה שקופה מידע על חדירת התיאוריות האלה למוסדות חינוך, כ-17 בתי ספר לרפואה אימצו סוג מסוים של קורס חובה בדוקטרינות גזע ביקורתיות[8].
בין בתי הספר האלה קיימים הבדלים בנושאים ובמונחים הנלמדים, הזוכים לשמות מעורפלים כמו "כשירות תרבותית" (Cultural competency), "גיוון, שוויון והכלה" (DEI), לימודי "צדק", "הטיה מרומזת" (Implicit bias) וכמובן "תיאוריית הגזע הביקורתית". 21 בתי ספר גם מציעים לסטודנטים ספרים ומאמרים של פרופ' רובין דיאנג'לו, הנחשבת פורצת דרך בתחום התיאוריות האלה בעקבות ספרה White Fragility (2018).
לא רק סטודנטים מחויבים ללמוד זאת. בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל, לדוגמה, דורש מכל חברי הפקולטה והצוות להשלים "הכשרה באנטי-הטיה" (Anti-bias training) על בסיס שנתי, ומתכנן "להוסיף לתוכנית הלימודים תוכן חינוכי נוסף הקשור בגזע, באי צדק חברתי ובדטרמיננטות חברתיות המשפיעות על הבריאות"[9].
פרופ' ג'ייקובסון שבנה את המאגר ומתנגד לתיאוריות האלה, אמר לאתר החדשות של האפוק טיימס באנגלית כי "כאשר מטופל מגיע לטיפול, יש לטפל בו כאינדיבידואל, ולא כחבר בקבוצה גזעית או אתנית רחבה יותר".
בשנה שעברה הודיע איגוד הרפואה האמריקני (AMA), הארגון הלאומי הגדול ביותר המייצג רופאים וסטודנטים לרפואה בארה"ב ומנהל את כתב העת הרפואי הנחשב JAMA, כי בכוונתו לבטל את התפיסה המֶריטוֹקרטית (שיטה המקדמת אנשים על פי מצוינותם האישית, כישוריהם והישגיהם) לטובת "צדק גזעי" ו"שוויון בריאותי". בתוכנית בת 86 עמודים שפורסמה ב-11 במאי 2021, הציב האיגוד מפת דרכים לשלוש שנים המפרטת כיצד הוא ישתמש בהשפעתו כדי לפרק "גזענות מבנית וממוסדת", ויקדם "צדק חברתי וגזעי" במערכת הבריאות האמריקנית[10].
האיגוד הבהיר כי הוא דוחה מעתה את המושגים "שוויון" (הזדמנויות) ו"מריטוקרטיה", מכיוון ש"שוויון כתהליך פירושו לספק את אותם כמויות וסוגי המשאבים באופן זהה לכלל האוכלוסיות", נכתב במסמך, אך "השאיפה להתייחס לכולם ב'אותו אופן' מתעלמת מהמורשת ההיסטורית של קיפוח ומניעת משאבים באמצעות מדיניות ונהלים היסטוריים של דחיקת קהילות לשוליים ודיכויָן".
נשיא האיגוד, ג'רלד הרמון, אמר כי הוא מחויב לחלוטין למטרה זו והוא קורא לקהילה הרפואית להצטרף למאמץ. "אנו מאמינים כי על ידי מינוף הכוח של החברים באיגוד, ההשפעה שלנו והיכולת שלנו להגיע לסוגי קהל רבים, נוכל לעזור לחולל שינוי אמיתי ומתמשך ברפואה"[11].
| .1 | Ewan Somerville, "Male, female, feline… Bristol University guide lectures staff about neopronouns", The Telegraph, 6 February 2022 |
|---|---|
| .2 | Taimi, "Catgender – What is it? What does it mean?", 14 December 2021 |
| .3 | JACK DUTTON, "College Removes Link to 'Catgender' Pronoun Guide After Backlash", Newsweek, 8 February 2022 |
| .4 | Joanna Williams, "If I had a student who told me…", Twitter, 6 February 2022 |
| .5 | תמר קפלנסקי, "המחקר שמוכיח: השפה העברית משאירה את הנשים מאחור", הארץ, 31 בינואר 2022 |
| .6 | תמר קפלנסקי, "השפה העברית אולי מפלה נשים, אך המחקר שטען זאת רצוף טעויות", הארץ, 8 בפברואר 2022 |
| .7 | Lee Dolan, facebook, December 2018 |
| .8 | https://criticalrace.org/our-top-25-medical-school-database/ |
| .9 | https://archive.is/CJqos#selection-1289.404-1289.543 |
| .10 | AMA Website, "The AMA’s strategic plan to embed racial justice and advance health equity" |
| .11 | Gerald E. Harmon, MD, "What we need to advance equity: reflection, partnership, accountability", AMA Website, 11 May 2021 |
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
Pixabay, Shutterstock
עוד כתבות של פולי קורקט
הטירוף החודשי נמשך #5
כל הדברים המעניינים שקרו לאחרונה
פולי קורקט | 9 במרץ 2022 | מחשבות | 3 דק׳
Pixabay, Shutterstock
1.
עיתון הלונדון טלגרף דיווח כי אוניברסיטת בריסטול הבריטית הכינה לצוות ההוראה באוניברסיטה מדריך המסביר כיצד להשתמש נכון בכינויי גוף שסטודנטים בוחרים לסגל לעצמם, כולל קישור לחומר המיועד עבור אנשים שרוצים להיות חתולים[1].
המדריך מעודד את צוות ההוראה ליצור באוניברסיטה תרבות המגלה רגישות לסטודנטים שאינם מתאימים לבינאריות המגדרית של האדם המערבי ובוחרים בכינויי גוף כמו "היא" לזכר, "הוא" לנקבה ו"הם" לזכר או לנקבה. המדריך מציין גם כי "יש אנשים המשתמשים בכינויי גוף חדשים" (Neopronouns) ומפנה לאתר בו מוסבר כי "כינויי גוף חדשים" הם "כל קבוצה של כינויים בגוף שלישי שאינם מוכרים רשמית בשפה שבה הם משמשים".
למה הכוונה? על פי האתר, כינויי גוף כאלה עשויים להשתמש באימוג'י (במהלך התכתבויות באימייל או ברשתות החברתיות) או לכלול מילים המתייחסות לאנשים המזהים עצמם עם חיות, כמו חתולים – התנהגות המוכרת במילה catgender (קאט-ג'נדר, מגדר חתולי). על פי האתר יש "תתי סוגים מרובים של קאט-ג'נדר", כמו "מיאו-ג'נדר", "טייגר-ג'נדר" ו"קיטי-ג'נדר" (kittygender).
חיפוש בגוגל מגלה כי לאוהדי המגדר החתולי אפילו יש דגל עם סמל של חתול[2]. אתר החדשות ניוזוויק דיווח כי בעקבות כמה פרסומים בעיתונות הבריטית (שרמזו כי מדובר בטירוף מוחלט), החליטה האוניברסיטה להסיר מהמדריך לצוות האוניברסיטה את הקישור שהוביל לאתר המסביר על כינויי הגוף החדשים, וטענה כי הקישורים אינם חלק מהמדריך האוניברסיטאי הרשמי[3].
התגובות בטוויטר לא איחרו להגיע. ד"ר ג'ואנה ויליאמס, לשעבר מנהלת המרכז לחקר לימודים גבוהים באוניברסיטת קנט שבאנגליה, כתבה כי "אם היו מגיעים אליי סטודנטים ואומרים שהם מזדהים כחתול, הייתי מפנה אותם לפסיכיאטר טוב"[4]. מגיב אחר כתב כי "אוניברסיטאות צריכות לקדם מצוינות אקדמית, לא פנטזיות על מגדר חתולי".
2.
האם השפה העברית מפלה נשים? בסוף ינואר פורסם בעיתון הארץ מחקר שנעשה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. במסגרת המחקר הוצגו לנבדקים ולנבדקות הנחיות בלשון יחיד ("דמיין תפוח") ובלשון רבים ("דמיינו תפוח"), והנבדקים נדרשו ללחוץ על כפתור שבדק את מהירות התגובה שלהם להנחיה[5].
מהמחקר עלה שלנשים לוקח זמן רב יותר להגיב להנחיה בלשון רבים מאשר לגברים. כ-32 אלפיות השנייה לאט יותר. עובדה הגורמת לנשים להימצא בעמדת נחיתות לעומת הגברים שלצידן, כיוון שעד שמוחן מעבד את הפנייה, הבנים כבר מגיבים.
לרגע נדמה היה שנמצא האקדח המעשן שיוכיח אחת ולתמיד שהשפה העברית מפלה נשים, אלא שבתגובה לפרסום טענה ד"ר הדס שינטל, מומחית בפסיכולוגיה קוגנטיבית, כי המחקר, שלא עבר ביקורת עמיתים, רצוף שגיאות חישוביות ושגיאות מתודולוגיות והוכיחה בכתבה נפרדת כי מסקנותיו אינן אמינות.
בעיה נוספת הסבירה דוקטור לפסיכו-בלשנות מאחת האוניברסיטאות הגדולות בארץ: "דמיינו תפוח", למשל, זו הנחיה בעייתית כיוון שהיא מאפשרת מרחב פרשנות וביצוע גדול מאוד. "מה זה לדמיין? איך החוקרים יודעים שהמטלה בוצעה?"[6].
הטענה שהשפה מפלה נשים מגיעה מתיאוריות פוסט-מודרניות שהופיעו לראשונה בשנות ה-60 והמליצו להשתמש בשפה ככלי במלחמה נגד אפליה מגדרית. התיאורטיקנים הניהיליסטים שקידמו אותן טענו כי החזקים, בעיקר גברים לבנים, ארגנו את החברה על פי קטגוריות והיררכיות בצורה שתועיל להם ותנציח את הכוח שבידיהם, על חשבון קבוצות מופלות או מדוכאות של נשים, שחורים, הומוסקסואלים וכו'.
McNamee/Getty Images
מישל פוקו היה השחקן המרכזי בסצנה הזו. פוקו טען כי השפה היא "כוח חברתי-פוליטי" המאפשר לשנות את הידע ואת מבני הכוח בחברה, והציע להשתמש בה כדי לבטל את השימוש במונחים המבטאים עליונות של קבוצה מסוימת או מונחים המבטאים היררכיה. כאשר מושגים אלה ייעלמו, טען, גם הרעיונות "המטורפים" שהם קידמו יתפוגגו: ההבדלים בין זכר לנקבה; בין אמת אובייקטיבית שאינה משתנה (2+2=4) לבין אמת סובייקטיבית (2+2=5); בין מדע לבין פסאודו-מדע; ולאחרונה גם בין שירותי נשים לשירותי גברים.
האם פוקו צדק ויוצרי השפה העברית יצרו בתוכה היררכיה המנציחה את כוחם של הגברים? מצד אחד אפשר לטעון שכן. בעברית קיימת "לשון סתמית" – זו הפונה לכולם, וכמו ברוב השפות הזרות, זו לשון זכר. אבל מצד שני, אם נשתמש בהיגיון בריא נוכל לראות, כפי שציינה גולשת ממולחת בפייסבוק, שבעברית קיימות אין-ספור מילים ה"מפלות" נשים לטובה על חשבון גברים: דת, אמונה, בריאה, כיפה, יהדות ועוד. מרבית מקצועות המדע הן בנקבה: ביולוגיה, כימיה, הנדסה ופיזיקה, וגם יחידות הזמן: שנה, יממה, שעה, דקה ושנייה. אלוהים הוא בזכר, אבל השכינה בנקבה. חינוך זה זכר, אבל מרבית המחנכים בישראל הם נשים. וכאשר פונים לגברים ונשים באופן מכובד, נהוג לפנות ראשית לנשים ("גבירותיי ורבותיי"). גם השיוך לדת נעשה על פי האם ולא על פי האב. אפילו "משפחה" זה בנקבה וגם "חברה", משחק שאפשר להמשיך בו עוד ועוד[7].
3.
התיאוריות הפוסט-מודרניות נכנסות כעת לבתי ספר לרפואה בארה"ב כלימודי חובה. אם לדייק, מדובר בעיקר ב"תיאוריית הגזע הביקורתית" שתילמד בכל שנת לימודים. תיאוריית הגזע הביקורתית עוסקת בגזע ובמגדר. היא ענף של הניאו-מרקסיזם והתיאוריות הפוסט-מודרניות הרואות את החברה מבעד לעדשה של מאבק כוחות בין זהויות עליונות (האדם הלבן למשל) לזהויות מדוכאות (שחורים, הומוסקסואלים וכו'). ובקצרה – היא הנושא שבלב כל טורי "הטירוף החודשי נמשך".
על פי מאגר המונה את 25 בתי הספר לרפואה הטובים בארה"ב, שבנה פרופ' ויליאם ג'ייקובסון מאוניברסיטת קורנל במטרה להציג לציבור בצורה שקופה מידע על חדירת התיאוריות האלה למוסדות חינוך, כ-17 בתי ספר לרפואה אימצו סוג מסוים של קורס חובה בדוקטרינות גזע ביקורתיות[8].
בין בתי הספר האלה קיימים הבדלים בנושאים ובמונחים הנלמדים, הזוכים לשמות מעורפלים כמו "כשירות תרבותית" (Cultural competency), "גיוון, שוויון והכלה" (DEI), לימודי "צדק", "הטיה מרומזת" (Implicit bias) וכמובן "תיאוריית הגזע הביקורתית". 21 בתי ספר גם מציעים לסטודנטים ספרים ומאמרים של פרופ' רובין דיאנג'לו, הנחשבת פורצת דרך בתחום התיאוריות האלה בעקבות ספרה White Fragility (2018).
לא רק סטודנטים מחויבים ללמוד זאת. בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל, לדוגמה, דורש מכל חברי הפקולטה והצוות להשלים "הכשרה באנטי-הטיה" (Anti-bias training) על בסיס שנתי, ומתכנן "להוסיף לתוכנית הלימודים תוכן חינוכי נוסף הקשור בגזע, באי צדק חברתי ובדטרמיננטות חברתיות המשפיעות על הבריאות"[9].
פרופ' ג'ייקובסון שבנה את המאגר ומתנגד לתיאוריות האלה, אמר לאתר החדשות של האפוק טיימס באנגלית כי "כאשר מטופל מגיע לטיפול, יש לטפל בו כאינדיבידואל, ולא כחבר בקבוצה גזעית או אתנית רחבה יותר".
בשנה שעברה הודיע איגוד הרפואה האמריקני (AMA), הארגון הלאומי הגדול ביותר המייצג רופאים וסטודנטים לרפואה בארה"ב ומנהל את כתב העת הרפואי הנחשב JAMA, כי בכוונתו לבטל את התפיסה המֶריטוֹקרטית (שיטה המקדמת אנשים על פי מצוינותם האישית, כישוריהם והישגיהם) לטובת "צדק גזעי" ו"שוויון בריאותי". בתוכנית בת 86 עמודים שפורסמה ב-11 במאי 2021, הציב האיגוד מפת דרכים לשלוש שנים המפרטת כיצד הוא ישתמש בהשפעתו כדי לפרק "גזענות מבנית וממוסדת", ויקדם "צדק חברתי וגזעי" במערכת הבריאות האמריקנית[10].
האיגוד הבהיר כי הוא דוחה מעתה את המושגים "שוויון" (הזדמנויות) ו"מריטוקרטיה", מכיוון ש"שוויון כתהליך פירושו לספק את אותם כמויות וסוגי המשאבים באופן זהה לכלל האוכלוסיות", נכתב במסמך, אך "השאיפה להתייחס לכולם ב'אותו אופן' מתעלמת מהמורשת ההיסטורית של קיפוח ומניעת משאבים באמצעות מדיניות ונהלים היסטוריים של דחיקת קהילות לשוליים ודיכויָן".
נשיא האיגוד, ג'רלד הרמון, אמר כי הוא מחויב לחלוטין למטרה זו והוא קורא לקהילה הרפואית להצטרף למאמץ. "אנו מאמינים כי על ידי מינוף הכוח של החברים באיגוד, ההשפעה שלנו והיכולת שלנו להגיע לסוגי קהל רבים, נוכל לעזור לחולל שינוי אמיתי ומתמשך ברפואה"[11].
| .1 | Ewan Somerville, "Male, female, feline… Bristol University guide lectures staff about neopronouns", The Telegraph, 6 February 2022 |
|---|---|
| .2 | Taimi, "Catgender – What is it? What does it mean?", 14 December 2021 |
| .3 | JACK DUTTON, "College Removes Link to 'Catgender' Pronoun Guide After Backlash", Newsweek, 8 February 2022 |
| .4 | Joanna Williams, "If I had a student who told me…", Twitter, 6 February 2022 |
| .5 | תמר קפלנסקי, "המחקר שמוכיח: השפה העברית משאירה את הנשים מאחור", הארץ, 31 בינואר 2022 |
| .6 | תמר קפלנסקי, "השפה העברית אולי מפלה נשים, אך המחקר שטען זאת רצוף טעויות", הארץ, 8 בפברואר 2022 |
| .7 | Lee Dolan, facebook, December 2018 |
| .8 | https://criticalrace.org/our-top-25-medical-school-database/ |
| .9 | https://archive.is/CJqos#selection-1289.404-1289.543 |
| .10 | AMA Website, "The AMA’s strategic plan to embed racial justice and advance health equity" |
| .11 | Gerald E. Harmon, MD, "What we need to advance equity: reflection, partnership, accountability", AMA Website, 11 May 2021 |
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
