כניסה
הרשמה לניוזלטר

תרחישי האימה שמציפים את ערוצי התקשורת בחודשים האחרונים לא לוקחים בחשבון כמה משתנים חשובים

פרופ' מיכה קליין | 9 במרץ 2022 | מחשבות | 7 דק׳

מפלס הים עולה או שהאדמה שוקעת? והאם צפויה רעידת אדמה חזקה?

1.

האם מפלס הים עולה או שהיבשה שוקעת?

במאות נקודות בעולם ממוקמים לאורך החופים מדי-גאות המודדים את השינויים בגובה פני הים. ניתוח שלהם מראה כי רבים מהם, בעלי רקורד ארוך של 100 שנה ומעלה, מדדו עלייה בפני הים.

בהיסטוריה הגיאולוגית התחממות לוותה בעלייה בפני הים, בעוד התקררות לוותה בירידה בפני הים. בתקופת הקרח האחרונה מפלס הים בעולם היה כ-120 מטר נמוך מאשר מפלסו היום. מדי-הגאות, לפיכך, עשויים לתמוך בטענה כי העלייה בטמפרטורה מביאה לעלייה במפלס הים.

עם זאת, מדי-הגאות מודדים רק את התנועה היחסית בין הים ליבשה. הם לא מסוגלים לומר לנו האם העלייה שנמדדה היא תוצאה אמיתית של עליית פני הים, או שנגרמה עקב שקיעת היבשה. עלייה בגובה פני הים ב-X ס"מ, תירשם במכשיר המדידה בדיוק באותו אופן כפי שתירשם שקיעת היבשה ב-X ס"מ. למרות זאת, בני אדם רגילים להיגיון שפני הים משתנים בגלל גאות ושפל, בגלל גלים ובגלל סערות, ולכן תמיד יניחו כי היבשה יציבה והרישום במכשיר נובע מעלייה בפני הים.

כיצד ניתן לדעת מהו הגורם האמיתי לעליית מפלס הים? ובכן, מאז שנות ה-90 הצטרף נתון נוסף לים הנתונים הגדול – מדידות GPS המספקות לנו מידע גם על מיקום וגובה הנקודה בה נמצא המכשיר. מיפוי כל נקודות ה-GPS בעולם מראה כי כמה עשרות מהן נמצאות ליד (או קרוב) למדי-גאות. דבר המאפשר לבחון האם מה שנמדד במדי-הגאות הוא תוצאה של שינוי בגובה פני הים או תוצאה של תנועה אנכית של היבשה.

חשוב להבין שתנועה אנכית של יבשה נובעת מכמה תהליכים. הראשון הוא שקיעה או התרוממות של היבשה כתהליך טבעי – טקטוניקה; התרוממות איזוסטטית עקב הפשרת קרחונים; ודחיסה של סדימנטים צעירים – תהליך בו משקעים מאבדים בהדרגה את נקבוביותם בגלל השפעות לחץ ועומס.

תהליך אחר הוא שקיעה עקב מעשה אדם: שאיבת יתר של מי תהום הן לצורכי אספקת מים והן לצורכי בנייה; בניית בתים על תשתית של סדימנט רך; מסת המבנים של מבני חוף; בניית נמלים, תחנות כוח וכדומה; ושאיבה של גז או נפט מעומק הקרקע.

מבין הנופים החופיים המועדים לשקיעה בולט במיוחד נוף הדלתאות. אזורי הדלתא הם מישורים שהחלו להצטבר בעקבות זרימה איטית של הנהר לים שהותירה משקעי חול ובוץ. על דלתאות ברחבי העולם נבנו ערים גדולות כמו ג'אקרטה, בנגקוק, ניו אורלינס, אלכסנדריה ועוד. ערים אלה, הבנויות על דלתאות, עוברות תהליך של שקיעה מואצת.

כעת לנתונים. במפה המצורפת מוצגים נתונים מתחנות GPS מסביב לעולם בהם הפרמטר הממופה הוא התנועה האנכית של הקרקע[1]. חץ אדום במפה מציג התרוממות של היבשה וחץ כחול מצביע על שקיעה. ניתן לראות בבירור כי ריכוז החיצים האדומים מופיע בעיקר מצפון לקו רוחב 60. זהו האזור שממנו מפשירים הקרחונים מאז תקופת הקרח האחרונה. לעומת זאת ברוב שאר חלקי העולם הצבע הבולט הוא הצבע הכחול. אזור זה הוא האזור בו ממוקמים רוב מדי-הגאות בעולם. יש לזכור מידע זה שכן תוצאות מדי-הגאות בכל העולם מושפעות מתנועה אנכית של היבשה.

ומה בישראל? בישראל לא נערכו מדידות GPS מפורטות של אזורי חוף הים התיכון. עבודה של המכון הגיאולוגי נערכה במפרץ חיפה ובחוף הכרמל עד לאזור נווה ים[2]. העבודה מסכמת מעקב אחר תנודות קרקע אנכיות בשנים 2001-1992. החוקרים מדדו שקיעת יבשה לאורך החוף של כ-2 מ"מ בשנה ונמצא ערך גבוה של 7 מ"מ בשנה ליד קניון לב המפרץ.

מכל זה עולה המסקנה כי אלה שמפחידים אותנו מפני עלייה גדולה בגובה פני הים צריכים להיזהר בתחזיותיהם. מהנתונים המצורפים מתברר כי העלייה בגובה פני הים היא בעיקר תוצר של שקיעת קרקע ולא תמיד בשל התחממות גלובלית.

Shutterstock

2.

על תרחיש האימה לרעידת אדמה בישראל

בערוץ כאן 11 שודרה כתבה העוסקת בהכנת המשק לרעידת אדמה בעוצמה גבוהה. אני מסכים עם תוכן הכתבה, אך חשוב לחדד מספר נקודות לגבי "תרחיש האימה" שמוצג לציבור.

ראשית, קצת רקע. כדי ללמוד על רעידות אדמה שהתרחשו לאורך ההיסטוריה יש להכין סדרה הומוגנית של נתונים כמותיים. כשעושים כך מגלים בעיה – לצד נתונים מדודים באמצעים מודרניים כמו סֵיסמוגרף, קיימים נתוני פרוקסי (Proxy) רבים מתקופות קדומות שבהן לא היו אמצעי מדידה מודרניים.

עקרונות המכשור הסיסמוגרפי היו ידועים כבר לפני מאות שנים, אך הסיסמוגרף החל לשמש בפועל כאמצעי רישום רעשי אדמה רק לפני כ-120 שנה. כלומר, בכל רישומי רעידות האדמה בעולם ("הקטלוגים") מאז 1900 עוצמת רעידת האדמה היא ערך מדוד, בעוד שכל ערכי עוצמת הרעידות שקדמו ל-1900 הם ערכי פרוקסי.

נתון הפרוקסי מחושב מתוך עדויות שדה שנותרו בשטח לאחר אירוע הרעידה, ו"תורגמו" על ידי חוקרים לערך כמותי. מרבית העדויות מאירועים היסטוריים מגיעות בצורת נזקים שהותירה רעידת האדמה למבנים מעשה אדם, ו/או עדויות כתובות. רק חלק קטן מעדויות השדה ניתן למדידה בעזרת ממצאים גיאולוגיים כגון תזוזה לאורך קו שבר או שיעור ההסטה של נחל.

מובן, אם כן, שבשיטה זו הערך הכמותי שנקבע הוא פרי פרשנותו הסובייקטיבית של החוקר. פרשנות זו אינה רומזת שלחוקר הייתה כוונה לעוות את הנתונים בכיוון מסוים, אלא שהתוצאה תלויה באופן חשיבתו המושפעת מגורמים רבים כגון מרחקו ממוקד הרעידה, איכות הבנייה, הסלע עליו נמצא המבנה ועוד.

דוגמה להבדל בהערכת עוצמת רעידת אדמה היסטורית מובאת בפרסומי המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS). שני חוקרים התבקשו להעריך את עוצמת הרעידה בניו־מדריד שבמדינת מיזורי בארה"ב בתחילת המאה ה-19, והגיעו לתוצאות שונות לגמרי. חוקר אחד העריך שהרעידה הייתה בעוצמה 7, בעוד השני העריך שעוצמתה 8.8. זהו הבדל הנחשב לגדול מאוד[3].

כעת לתרחיש האימה בישראל. ועדת ההיגוי של מדינת ישראל קבעה בשנת 2010 כי "הנחת העבודה המקובלת היא כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בעתיד הקרוב בישראל. לדברי ד"ר רמי הופשטטר, בישראל יש בממוצע פעם בכ-80 שנה רעידת אדמה בדרגה 6 בסולם ריכטר".

למרות זאת, ועדת ההיגוי קבעה כי "תרחיש הייחוס" אליו יש להתכונן הוא רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שמוקדה בבית שאן. "לפי התרחיש באירוע זה ייהרגו 16,000 איש, ויהיו 6,000 פצועים קשה ו-377,000 מפונים. נוסף על כך, יהיו 10,000 מבנים הרוסים ול-20,000 מבנים ייגרמו נזקים כבדים. לדברי ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית, תרחיש הייחוס הנוכחי מחמיר ועתיד להיבחן מחדש"[4].

אכן, תרחיש הייחוס מחמיר. משנת 0 לספירה ועד היום התרחשו 30 אירועי רעידת אדמה בעוצמה 5.5 ומעלה באזור מדינת ישראל, כלומר רעידת אדמה בעוצמה 5.5 ומעלה כל 70 שנה בערך, על פי טבלת רעידות אדמה מפורטת שהציגו ב-2016 ד"ר מוטי זוהר מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה ואחרים. בטבלה כלול גם אירוע תנ"כי מימי הנביא עמוס – "דִּבְרֵי עָמוֹס… אֲשֶׁר חָזָה עַל-יִשְׂרָאֵל… שְׁנָתַיִם, לִפְנֵי הָרָעַשׁ" (עמוס א' א')[5].

הרעידה הגדולה ביותר לאורך השבר הסורי-אפריקני הייתה בעוצמה 7.2 בשנת 749 לספירה באזור בית שאן. רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 התרחשה רק באירוע אחד שהתחולל בשנת 551 לספירה. מוקד הרעידה לא היה לאורך השבר הסורי-אפריקני ולא ב"קשת ההלנית", אלא באזור החוף ליד ביירות. הרעידה בביירות גרמה לגל צונמי גדול שהיסב נזק רב – מספר ההרוגים מוערך בכ-30 אלף איש. סביר להניח שהנזקים הגדולים נגרמו בעיקר על ידי הצונמי ולא ישירות על ידי רעידת האדמה. יש גם לזכור שמדובר בנתון פרוקסי, כלומר הרעידה נמדדה באופן סובייקטיבי מאוד.

רעידת אדמה נוספת התרחשה בנובמבר 1995. המגניטודה שלה הייתה 7.1 ומוקד התרחשותה היה כ-100 ק"מ דרומית לעיר אילת. בגלל המרחק הרב יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת האדמה לנזקים חמורים ולהרוגים רבים. עיקר הנזק ברכוש ובנפש נגרם בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית.

בטבלה במאמרם של זוהר ואחרים מוצגת עמודה ובה מספר ההרוגים ברעידות השונות לאורך ההיסטוריה. בעמודה זו האות M מציינת ריבוי הרוגים. עם זאת, בהערת השוליים נכתב ש-M מציין מספר גדול מ-10 הרוגים. כלומר 10 עד 10,000 הרוגים, בעוד "תרחיש האימה" של ועדת ההיגוי חוזה 16,000 הרוגים.

לסיכום, כדאי להכיר בכך שב"תרחיש האימה" של רעידת אדמה בישראל ניתנה עדיפות לערכים גבוהים יותר מכל המוכר לנו מן ההיסטוריה של אלפי השנים האחרונות. לדעתי חשוב להמשיך בהכנות לתרחיש חריג, ועם זאת, כדאי לצמצם את גורם ההפחדה. גורם המזיק לנפש האדם ואינו תורם להתמודדות בפועל עם רעידות אדמה.


מיכה קליין הוא פרופ' אמריטוס בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר העיקריים שלו הם גיאומורפולוגיה נחלית וגיאומורפולוגיה חופית

References
.1 Woppelmann ,Gravelle ,Santamaria-Gomez, "Coastal GPS vertical velocity field available from SONEL data assembly center. 2nd International Workshop on Coastal Subsidence", Venice , 2016
.2 Nof, Baer, Eyal, Novali, "RECENT CRUSTAL MOVEMENTS ALONG THE CARMEL FAULT SYSTEM, ISRAEL", Proc. Envisat Symposium, Montreux Switzerland, 2007
.3 John P. Rafferty, "New Madrid earthquakes of 1811–12", The magnitude of the December 16, 1811, event ranged from 6.7 to 8.1, whereas the ranges for the earthquakes of January 23 and February 7, 1812, were 6.8–7.8 and 7.0–8.8, respectively. Britannica, January 2022
.4 רועי גולדשמידט, "הערכות ישראל לרעידות אדמה", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 21 בנובמבר 2010
.5 Zohar, Salamon, Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", J Seismol, 2016

שתפו את הכתבה:

מפלס הים עולה או שהאדמה שוקעת? והאם צפויה רעידת אדמה חזקה?

תרחישי האימה שמציפים את ערוצי התקשורת בחודשים האחרונים לא לוקחים בחשבון כמה משתנים חשובים

פרופ' מיכה קליין | 9 במרץ 2022 | מחשבות | 6 דק׳

Shutterstock

1.

האם מפלס הים עולה או שהיבשה שוקעת?

במאות נקודות בעולם ממוקמים לאורך החופים מדי-גאות המודדים את השינויים בגובה פני הים. ניתוח שלהם מראה כי רבים מהם, בעלי רקורד ארוך של 100 שנה ומעלה, מדדו עלייה בפני הים.

בהיסטוריה הגיאולוגית התחממות לוותה בעלייה בפני הים, בעוד התקררות לוותה בירידה בפני הים. בתקופת הקרח האחרונה מפלס הים בעולם היה כ-120 מטר נמוך מאשר מפלסו היום. מדי-הגאות, לפיכך, עשויים לתמוך בטענה כי העלייה בטמפרטורה מביאה לעלייה במפלס הים.

עם זאת, מדי-הגאות מודדים רק את התנועה היחסית בין הים ליבשה. הם לא מסוגלים לומר לנו האם העלייה שנמדדה היא תוצאה אמיתית של עליית פני הים, או שנגרמה עקב שקיעת היבשה. עלייה בגובה פני הים ב-X ס"מ, תירשם במכשיר המדידה בדיוק באותו אופן כפי שתירשם שקיעת היבשה ב-X ס"מ. למרות זאת, בני אדם רגילים להיגיון שפני הים משתנים בגלל גאות ושפל, בגלל גלים ובגלל סערות, ולכן תמיד יניחו כי היבשה יציבה והרישום במכשיר נובע מעלייה בפני הים.

כיצד ניתן לדעת מהו הגורם האמיתי לעליית מפלס הים? ובכן, מאז שנות ה-90 הצטרף נתון נוסף לים הנתונים הגדול – מדידות GPS המספקות לנו מידע גם על מיקום וגובה הנקודה בה נמצא המכשיר. מיפוי כל נקודות ה-GPS בעולם מראה כי כמה עשרות מהן נמצאות ליד (או קרוב) למדי-גאות. דבר המאפשר לבחון האם מה שנמדד במדי-הגאות הוא תוצאה של שינוי בגובה פני הים או תוצאה של תנועה אנכית של היבשה.

חשוב להבין שתנועה אנכית של יבשה נובעת מכמה תהליכים. הראשון הוא שקיעה או התרוממות של היבשה כתהליך טבעי – טקטוניקה; התרוממות איזוסטטית עקב הפשרת קרחונים; ודחיסה של סדימנטים צעירים – תהליך בו משקעים מאבדים בהדרגה את נקבוביותם בגלל השפעות לחץ ועומס.

תהליך אחר הוא שקיעה עקב מעשה אדם: שאיבת יתר של מי תהום הן לצורכי אספקת מים והן לצורכי בנייה; בניית בתים על תשתית של סדימנט רך; מסת המבנים של מבני חוף; בניית נמלים, תחנות כוח וכדומה; ושאיבה של גז או נפט מעומק הקרקע.

מבין הנופים החופיים המועדים לשקיעה בולט במיוחד נוף הדלתאות. אזורי הדלתא הם מישורים שהחלו להצטבר בעקבות זרימה איטית של הנהר לים שהותירה משקעי חול ובוץ. על דלתאות ברחבי העולם נבנו ערים גדולות כמו ג'אקרטה, בנגקוק, ניו אורלינס, אלכסנדריה ועוד. ערים אלה, הבנויות על דלתאות, עוברות תהליך של שקיעה מואצת.

כעת לנתונים. במפה המצורפת מוצגים נתונים מתחנות GPS מסביב לעולם בהם הפרמטר הממופה הוא התנועה האנכית של הקרקע[1]. חץ אדום במפה מציג התרוממות של היבשה וחץ כחול מצביע על שקיעה. ניתן לראות בבירור כי ריכוז החיצים האדומים מופיע בעיקר מצפון לקו רוחב 60. זהו האזור שממנו מפשירים הקרחונים מאז תקופת הקרח האחרונה. לעומת זאת ברוב שאר חלקי העולם הצבע הבולט הוא הצבע הכחול. אזור זה הוא האזור בו ממוקמים רוב מדי-הגאות בעולם. יש לזכור מידע זה שכן תוצאות מדי-הגאות בכל העולם מושפעות מתנועה אנכית של היבשה.

ומה בישראל? בישראל לא נערכו מדידות GPS מפורטות של אזורי חוף הים התיכון. עבודה של המכון הגיאולוגי נערכה במפרץ חיפה ובחוף הכרמל עד לאזור נווה ים[2]. העבודה מסכמת מעקב אחר תנודות קרקע אנכיות בשנים 2001-1992. החוקרים מדדו שקיעת יבשה לאורך החוף של כ-2 מ"מ בשנה ונמצא ערך גבוה של 7 מ"מ בשנה ליד קניון לב המפרץ.

מכל זה עולה המסקנה כי אלה שמפחידים אותנו מפני עלייה גדולה בגובה פני הים צריכים להיזהר בתחזיותיהם. מהנתונים המצורפים מתברר כי העלייה בגובה פני הים היא בעיקר תוצר של שקיעת קרקע ולא תמיד בשל התחממות גלובלית.

Shutterstock

2.

על תרחיש האימה לרעידת אדמה בישראל

בערוץ כאן 11 שודרה כתבה העוסקת בהכנת המשק לרעידת אדמה בעוצמה גבוהה. אני מסכים עם תוכן הכתבה, אך חשוב לחדד מספר נקודות לגבי "תרחיש האימה" שמוצג לציבור.

ראשית, קצת רקע. כדי ללמוד על רעידות אדמה שהתרחשו לאורך ההיסטוריה יש להכין סדרה הומוגנית של נתונים כמותיים. כשעושים כך מגלים בעיה – לצד נתונים מדודים באמצעים מודרניים כמו סֵיסמוגרף, קיימים נתוני פרוקסי (Proxy) רבים מתקופות קדומות שבהן לא היו אמצעי מדידה מודרניים.

עקרונות המכשור הסיסמוגרפי היו ידועים כבר לפני מאות שנים, אך הסיסמוגרף החל לשמש בפועל כאמצעי רישום רעשי אדמה רק לפני כ-120 שנה. כלומר, בכל רישומי רעידות האדמה בעולם ("הקטלוגים") מאז 1900 עוצמת רעידת האדמה היא ערך מדוד, בעוד שכל ערכי עוצמת הרעידות שקדמו ל-1900 הם ערכי פרוקסי.

נתון הפרוקסי מחושב מתוך עדויות שדה שנותרו בשטח לאחר אירוע הרעידה, ו"תורגמו" על ידי חוקרים לערך כמותי. מרבית העדויות מאירועים היסטוריים מגיעות בצורת נזקים שהותירה רעידת האדמה למבנים מעשה אדם, ו/או עדויות כתובות. רק חלק קטן מעדויות השדה ניתן למדידה בעזרת ממצאים גיאולוגיים כגון תזוזה לאורך קו שבר או שיעור ההסטה של נחל.

מובן, אם כן, שבשיטה זו הערך הכמותי שנקבע הוא פרי פרשנותו הסובייקטיבית של החוקר. פרשנות זו אינה רומזת שלחוקר הייתה כוונה לעוות את הנתונים בכיוון מסוים, אלא שהתוצאה תלויה באופן חשיבתו המושפעת מגורמים רבים כגון מרחקו ממוקד הרעידה, איכות הבנייה, הסלע עליו נמצא המבנה ועוד.

דוגמה להבדל בהערכת עוצמת רעידת אדמה היסטורית מובאת בפרסומי המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS). שני חוקרים התבקשו להעריך את עוצמת הרעידה בניו־מדריד שבמדינת מיזורי בארה"ב בתחילת המאה ה-19, והגיעו לתוצאות שונות לגמרי. חוקר אחד העריך שהרעידה הייתה בעוצמה 7, בעוד השני העריך שעוצמתה 8.8. זהו הבדל הנחשב לגדול מאוד[3].

כעת לתרחיש האימה בישראל. ועדת ההיגוי של מדינת ישראל קבעה בשנת 2010 כי "הנחת העבודה המקובלת היא כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בעתיד הקרוב בישראל. לדברי ד"ר רמי הופשטטר, בישראל יש בממוצע פעם בכ-80 שנה רעידת אדמה בדרגה 6 בסולם ריכטר".

למרות זאת, ועדת ההיגוי קבעה כי "תרחיש הייחוס" אליו יש להתכונן הוא רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שמוקדה בבית שאן. "לפי התרחיש באירוע זה ייהרגו 16,000 איש, ויהיו 6,000 פצועים קשה ו-377,000 מפונים. נוסף על כך, יהיו 10,000 מבנים הרוסים ול-20,000 מבנים ייגרמו נזקים כבדים. לדברי ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית, תרחיש הייחוס הנוכחי מחמיר ועתיד להיבחן מחדש"[4].

אכן, תרחיש הייחוס מחמיר. משנת 0 לספירה ועד היום התרחשו 30 אירועי רעידת אדמה בעוצמה 5.5 ומעלה באזור מדינת ישראל, כלומר רעידת אדמה בעוצמה 5.5 ומעלה כל 70 שנה בערך, על פי טבלת רעידות אדמה מפורטת שהציגו ב-2016 ד"ר מוטי זוהר מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה ואחרים. בטבלה כלול גם אירוע תנ"כי מימי הנביא עמוס – "דִּבְרֵי עָמוֹס… אֲשֶׁר חָזָה עַל-יִשְׂרָאֵל… שְׁנָתַיִם, לִפְנֵי הָרָעַשׁ" (עמוס א' א')[5].

הרעידה הגדולה ביותר לאורך השבר הסורי-אפריקני הייתה בעוצמה 7.2 בשנת 749 לספירה באזור בית שאן. רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 התרחשה רק באירוע אחד שהתחולל בשנת 551 לספירה. מוקד הרעידה לא היה לאורך השבר הסורי-אפריקני ולא ב"קשת ההלנית", אלא באזור החוף ליד ביירות. הרעידה בביירות גרמה לגל צונמי גדול שהיסב נזק רב – מספר ההרוגים מוערך בכ-30 אלף איש. סביר להניח שהנזקים הגדולים נגרמו בעיקר על ידי הצונמי ולא ישירות על ידי רעידת האדמה. יש גם לזכור שמדובר בנתון פרוקסי, כלומר הרעידה נמדדה באופן סובייקטיבי מאוד.

רעידת אדמה נוספת התרחשה בנובמבר 1995. המגניטודה שלה הייתה 7.1 ומוקד התרחשותה היה כ-100 ק"מ דרומית לעיר אילת. בגלל המרחק הרב יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת האדמה לנזקים חמורים ולהרוגים רבים. עיקר הנזק ברכוש ובנפש נגרם בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית.

בטבלה במאמרם של זוהר ואחרים מוצגת עמודה ובה מספר ההרוגים ברעידות השונות לאורך ההיסטוריה. בעמודה זו האות M מציינת ריבוי הרוגים. עם זאת, בהערת השוליים נכתב ש-M מציין מספר גדול מ-10 הרוגים. כלומר 10 עד 10,000 הרוגים, בעוד "תרחיש האימה" של ועדת ההיגוי חוזה 16,000 הרוגים.

לסיכום, כדאי להכיר בכך שב"תרחיש האימה" של רעידת אדמה בישראל ניתנה עדיפות לערכים גבוהים יותר מכל המוכר לנו מן ההיסטוריה של אלפי השנים האחרונות. לדעתי חשוב להמשיך בהכנות לתרחיש חריג, ועם זאת, כדאי לצמצם את גורם ההפחדה. גורם המזיק לנפש האדם ואינו תורם להתמודדות בפועל עם רעידות אדמה.


מיכה קליין הוא פרופ' אמריטוס בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר העיקריים שלו הם גיאומורפולוגיה נחלית וגיאומורפולוגיה חופית

References
.1 Woppelmann ,Gravelle ,Santamaria-Gomez, "Coastal GPS vertical velocity field available from SONEL data assembly center. 2nd International Workshop on Coastal Subsidence", Venice , 2016
.2 Nof, Baer, Eyal, Novali, "RECENT CRUSTAL MOVEMENTS ALONG THE CARMEL FAULT SYSTEM, ISRAEL", Proc. Envisat Symposium, Montreux Switzerland, 2007
.3 John P. Rafferty, "New Madrid earthquakes of 1811–12", The magnitude of the December 16, 1811, event ranged from 6.7 to 8.1, whereas the ranges for the earthquakes of January 23 and February 7, 1812, were 6.8–7.8 and 7.0–8.8, respectively. Britannica, January 2022
.4 רועי גולדשמידט, "הערכות ישראל לרעידות אדמה", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 21 בנובמבר 2010
.5 Zohar, Salamon, Rubin, "Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings", J Seismol, 2016

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הפשיטה על אחוזתו של טראמפ – והפעם, העובדות

ג'ק פיליפס

ב-8 באוגוסט 2022 פשט ה-FBI על מעונו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בפלורידה. אנשים רבים נותרו מבולבלים מהפרשה, ולכן כדי...

הקרב על טולקין

ד"ר משה רט

"כי אתא בוקר, ורוח נשבה מן הים; וסר החושך, וחילות מורדור הילילו, ופלצות אחזה בהם, והם ברחו ונפלו והיו למרמס לפרסות סוסו הזועם. ואז פצח כל חילה של...

הטירוף החודשי נמשך #9

פולי קורקט

1. נניח שמחר בבוקר מתחשק לי ששמי יהיה "ארנב" בתעודת הזהות. האם רשות האוכלוסין תאשר לי לשנות אותו? בישראל התשובה היא לא. בגרמניה, לעומת...

זה נכון, אם "המדינה" החליטה שזה נכון

ג'פרי טאקר

באוקטובר 2021 פורסם במגזין אפוק ריאיון עם מייסד ויקיפדיה, לארי סנגר, שהקים את האנציקלופדיה המקוונת יחד עם ג'ימי ויילס. סנגר...

הטירוף החודשי נמשך #8

פולי קורקט

1. אפתח הפעם את הטור בנושא שונה מעט. חברת Aspire Food Group הודיעה כי סיימה להקים את "מפעל ייצור החלבונים האלטרנטיבי" הגדול בעולם, ותפיץ מדי שנה...

תבינו: אתם לא יכולים להבין

ד"ר משה רט

"אינכם יכולים לומר לאנשים 'אתם מוכרחים להבין אותי', ובו זמנית לומר להם 'אתם לא מסוגלים להבין אותי'". את המשפט הזה אמר האינטלקטואל...

החימוש שמאיים עלינו מבפנים

ירון בוסקילה

אקדח המופיע במערכה הראשונה סופו לירות במערכה האחרונה, קובע העיקרון שניסח המחזאי הידוע אנטון צ'כוב. לגורמי הביטחון בישראל ברור כי...

משהו רקוב ב"ממלכת חופש הביטוי"

ג'ק פיליפס

ברשתות החברתיות קיים כלל – מה שקורה בארה"ב מגיע ליתר העולם, גם לישראל. ההחלטות של פייסבוק, יוטיוב וטוויטר מתקבלות מעבר לים,...

שתפו: