חור בתפוח – אפל לא סיפרה לנו שהיא נסחטת על ידי המאפיה
באפריל 2016 החליטו הרגולטורים בסין לסגור בפני הקהל הסיני את הגישה לספרים ולסרטים בחנות הדיגיטלית של אפל – "אייטונס" – מסיבה לא ברורה. ואם זה לא היה מספיק, הרשויות הסיניות זעמו שאפל עצמה לא עושה די למען הכלכלה הסינית. אפל לא אהבה זאת, אך מהפחד לאבד את הגישה לשוק הסיני החלה לחשוב על דרכים לרצות את הממשל. מה העניקה אפל לסין כדי לשמור על מעמדה?
על כך משיב תחקיר, שפורסם לאחרונה באתר The Information, המבוסס על מסמכים פנימיים של אפל שהודלפו. על פי התחקיר, מנכ"ל אפל, טים קוק, הגיע לסין והחל לנהל משא ומתן עם הרשויות[1]. קוק הסכים להשקיע מיליארד דולר בחברת Didi Global, המתחרה הסינית של "אובר" האמריקנית, בנקודת זמן שהייתה קריטית במלחמה בין שתי החברות על נתח השוק הסיני[2]. כמה ימים לאחר מכן, הסכימה אפל להשקיע גם 275 מיליארד דולר בסין, על פני חמש שנים – סכום עתק בכל קנה מידה.
על פי התחקיר, במסגרת העסקה התחייבה אפל לתמוך בכתריסר מטרות המועדפות על סין, כולל התחייבות לסייע ליצרנים סינים לפתח את טכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר ולתמוך בהכשרתם של עובדים סינים. בהסכם הסודי עם בייג'ינג נכתב כי אפל "תשתמש ביותר רכיבים מספקים סינים במכשיריה, תחתום על עסקאות עם חברות תוכנה סיניות, תשתף פעולה עם אוניברסיטאות סיניות בפיתוח טכנולוגיות ותשקיע ישירות בחברות טכנולוגיה סיניות".
"אפל הסכימה להשקיע 'עוד מיליארדים רבים' מהסכום שכבר השקיעה מדי שנה בסין", נכתב בתחקיר. "חלק מהכסף הופנה לבניית חנויות קמעונאיות חדשות, מרכזי פיתוח חדשים ופרויקטים של אנרגיה מתחדשת".
טים קוק לוחץ את ידו של מנהיג סין שי ג'ין-פינג, בביקור שערך שי בקמפוס הראשי של מיקרוסופט בוושינגטון, שם שוחח עם מנהלים בכירים. 23 בספטמבר 2015 | Ted S. Warren-Pool/Getty Images
אין דרך יפה לומר זאת: אפל נסחטה על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית להשקיע בסין, אחרת עסקיה שם ייפגעו. כך בדיוק נוהגת מאפיה – נציגיה עוברים מעסק לעסק ומאיימים להצית אותו, אלא אם בעל העסק ישלם כופר חודשי וייענה לתנאי ארגון הפשע.
במקרה זה הציב ארגון הפשע תנאי נוסף שלא היה צורך לציינו במפורש – שאפל לא תפצה פה בנוגע להפרות זכויות אדם בסין. אפל, יחד עם תאגידים אמריקניים אחרים – כמו נייקי וקוקה קולה – הפעילו לובי בניסיון להשפיע על הקונגרס האמריקני שלא להעביר חוק האוסר לייבא מוצרים המיוצרים במחנות לעבודת כפייה בפרובינציית שין-ג'יאנג, דווח בניו יורק טיימס[3].
החוק קובע כי עקב חוסר השקיפות והיעדר גישה לעיתונות חופשית באזור, יש להניח שהמוצרים המיוצרים בשין-ג'יאנג מיוצרים באמצעות עבודת כפייה, למעט במקומות שבהם החברות מוכיחות שלא כך פני הדברים. חלק גדול מהכותנה והפוליסיליקון (סיליקון רב-גבישי) המשמשים במוצרים של אפל מגיעים מאזור שין-ג'יאנג.
כך החלה אפל לתמוך בייצור באמצעות עבדות, ומתברר שהיא ממש לא לבדה. תחקיר ענק של "המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית" (ASPI) שפורסם במארס 2020 מצא כי האויגורים עובדים בכפייה במפעלים של לפחות 82 מותגים בין-לאומיים ידועים בהם אפל, BMW, גאפ, נייק, סמסונג, סוני ופולסווגן[4]. על פי התחקיר, לפחות 80 אלף אויגורים הועברו בכפייה מבתיהם (באזור שין-ג'יאנג שבצפון-מערב סין) כדי לעבוד במפעלים הפזורים ברחבי סין, בין 2017 ל-2019, וחלקם נשלחו ישירות למחנות עבודה בכפייה – שם מייצרים מוצרים שונים המיוצאים לעולם.
אפל, על פי התחקיר, נהנית מעבודות הכפייה באמצעות ספקית סינית בשם O-Film Technology. חברת O-Film Technology מעסיקה בקרב שורותיה עובדי כפייה אויגורים, וחברת אפל נשענת על אספקה של רכיבים ומצלמות סלפי מחברת O-Film. קוק ביקר בחברה ואף קידם אותה ברשתות חברתיות – גם באמצעות הודעה לעיתונות מטעם אפל, שלאחר מכן נמחקה.
אך תמיכה בעבדות היא למעשה שִנמוך של המצב, שכן ארה"ב, בריטניה, קנדה וכמה מדינות באירופה הכירו שמדובר ברצח עם. לא רק האויגורים מוחזקים במחנות עבודה בכפייה, אלא גם מתרגלי פאלון גונג, כפי שנחשף שנים קודם כאן במגזין אפוק בכתבות רבות. מתרגלי פאלון גונג נאלצים לייצר מוצרים שונים אותם מייצאים למדינות המערב החל בצעצועים, דרך נעלי בית ועד למקלות אכילה, ואבריהם לעתים נקצרים עבור שוק השתלות האיברים של סין.
כנראה שלחברת אפל לא אכפת יותר מדי מענייני מוסר כשעל כף המאזניים מונחות הכנסותיה בסין. כך יכול ארגון הפשע – המק"ס, להמשיך לסחוט אותה. הוכחה לכך היא סירובה של אפל לשתף פעולה עם האף-בי-איי ב-2016 כדי לפתוח את האייפון של הטרוריסט סייד פארוק שביצע פיגוע בסן ברנרדינו, עיר בקליפורניה. קוק אמר לעובדי אפל בזמנו כי סירובו לשתף פעולה מבוסס על חשש הקשור ב"חירויות האזרח"[5]. במילים אחרות, כל עוד לא מנפנפים בדולרים מול אפו, קוק הוא אביר זכויות אדם שמגן אפילו על זכויות טרוריסטים. אך כאשר כסף נכנס לתמונה, זכויות האזרח נעלמות כלא היו. האם זו המורשת שהותיר אחריו סטיב ג'ובס כשאמר: "Stay Hungry, Stay Foolish" – ככל הנראה לא.
קוק הוא רק דוגמה אחת לאיש עסקים מערבי שהקריב את ערכיו בעבור כסף. המיליארדר ריי דליו, מנהל Bridgewater Associates – קרן הגידור הגדולה בעולם, הוא דוגמה בולטת נוספת. בנובמבר 2021 דווח בוולסטריט ג'ורנל כי דליו מתכונן להשיק קרן השקעות שלישית בסין, אשר תהיה הגדולה ביותר שלו עד כה במדינה, וכבר גייס לשם כך כ-1.25 מיליארד דולר. בריאיון לרשת CNBC נשאל דליו מה דעתו על עשיית עסקים בסין נוכח הפרות זכויות האדם הרבות. תשובתו: "אני לא יכול להיות מומחה בסוג הדברים האלה… אני מסתכל על ארה"ב ושואל את עצמי, האין עליי להשקיע בארה"ב בגלל ענייני זכויות אדם?".
"אבל ריי", הגיב המנחה, "אתה יכול לזהות שמה שקורה בארה"ב שונה מהדברים שקורים בסין. הממשלה בסין מעלימה אנשים, לדוגמה". דליו: "אוקי, תראה, אתה רוצה להיכנס לעניין מדיניות ההיעלמויות. אתן לך מעט פרספקטיבה לגבי זה. מה שיש להם זאת מערכת אוטוקרטית. אחד המנהיגים [שם] אמר שארה"ב היא מדינה של אינדיבידואלים ושל אינדיבידואליזם. בסין, לעומת זאת, זו הרחבה של המשפחה… הם [השלטון] מתנהגים כמו הורה קפדן. זאת הגישה שלהם. לנו יש הגישה שלנו"[6].
הבנתם? המפלגה הקומוניסטית הסינית היא כמו הורה קפדן, שכאשר בנו מתנהג לא יפה הוא דואג להעלים אותו, לשלוח אותו למחנה עבודה בכפייה או לקצור את איבריו. מנקודת מבטו של דליו, התומכת כנראה ברוח המוסר היחסי, זה בסדר: "זאת הגישה שלהם", בעוד שלנו במערב יש הגישה שלנו. וכיוון שזה בסדר, דליו ימשיך למכור להם את החבל שבאמצעותו הם יוכלו לבסוף לתלות גם אותנו, תוך שהוא מעמיד פנים שלא מתרחש בסין דבר לא מוסרי. דליו ככל הנראה יודע מה קורה שם, אך כמו קוק גם הוא נסחט, ברוח "תעלים עין מפשעים נגד האנושות, ובתמורה לא נצית את העסק שלך כאן". וכמו קוק, גם אצל דליו מתנוון עמוד השדרה המוסרי ברגע שמנפנפים בדולרים מול אפו.
רויטרס דיווחה בסוף דצמבר 2021 כי אמזון נסחטת אף היא. כדי שתוכל להמשיך להפעיל את עסקיה בסין, נדרשה החברה למחוק ביקורות נגד ספרו של מנהיג סין שי ג'ין-פינג בפלטפורמה הסינית Amazon.cn לאחר שהביקורות דירגו את הספר בפחות מחמישה כוכבים. לאחר שהחברה נענתה לדרישה, ונשאלה על כך, השיב דובר אמזון כי החברה "עומדת בכל החוקים והתקנות הרלוונטיים היכן שהיא פועלת – וסין אינה יוצאת מן הכלל"[7]. שוב, מוסר יחסי והפניית עורף למציאות.
אנשי עסקים מערביים צריכים להפנים, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא, שבסין הם לא עושים עסקאות עם קפיטליסטים אחרים שמקפידים על חופש כלכלי ועל השקעה למטרות טובות והוגנות, אלא עם דמויות שכולן מקושרות לממשל, לצבא ולמודיעין הסיני ושנאמנותם היא בראש ובראשונה למפלגה הקומוניסטית הסינית. רובם נסחטים על ידה או משמשים כסוחטים מטעמה, על פי הבדיחה הידועה: בכל מדינה יש מאפיה. אבל בסין הקומוניסטית, המאפיה היא המדינה.
למחבר תואר מאסטר במדעי המדינה מאוניברסיטת ייל, ותואר דוקטור בממשל מאוניברסיטת הרווארד. בכתיבתו הוא עוסק בסיכונים הנובעים מנושאים פוליטיים וחברתיים
| .1 | Wayne Ma, "Inside Tim Cook’s Secret $275 Billion Deal with Chinese Authorities", The Information, 7 December 2021 |
|---|---|
| .2 | Chance Miller, "Apple invests $1 billion in Chinese Uber competitor Didi Chuxing", 9to5Mac, 12 May 2016 |
| .3 | Ana Swanson, "Nike and Coca-Cola Lobby Against Xinjiang Forced Labor Bill", The New York Times, 29 November 2020 |
| .4 | Vicky Xiuzhong Xu , Danielle Cave, Dr James Leibold, Kelsey Munro & Nathan Ruser, "Uyghurs for sale" – Re-education, forced labour and surveillance beyond Xinjiang", ASPI, 01 Mar 2020 |
| .5 | Amanda Holpuch, "Tim Cook says Apple's refusal to unlock iPhone for FBI is a 'civil liberties' issue", The Guardian, 22 February 2016 |
| .6 | www.twitter.com/i/status/1465660719756681218 |
| .7 | כלכליסט, "עליי לא מלכלכים: אמזון מחקה ביקורות שליליות על ספרו של שי ג'ין-פינג, לבקשת הממשלה הסינית", 20 בדצמבר 2021 |
shutterstock
עוד כתבות של אנדרס קור
חור בתפוח – אפל לא סיפרה לנו שהיא נסחטת על ידי המאפיה
shutterstock
באפריל 2016 החליטו הרגולטורים בסין לסגור בפני הקהל הסיני את הגישה לספרים ולסרטים בחנות הדיגיטלית של אפל – "אייטונס" – מסיבה לא ברורה. ואם זה לא היה מספיק, הרשויות הסיניות זעמו שאפל עצמה לא עושה די למען הכלכלה הסינית. אפל לא אהבה זאת, אך מהפחד לאבד את הגישה לשוק הסיני החלה לחשוב על דרכים לרצות את הממשל. מה העניקה אפל לסין כדי לשמור על מעמדה?
על כך משיב תחקיר, שפורסם לאחרונה באתר The Information, המבוסס על מסמכים פנימיים של אפל שהודלפו. על פי התחקיר, מנכ"ל אפל, טים קוק, הגיע לסין והחל לנהל משא ומתן עם הרשויות[1]. קוק הסכים להשקיע מיליארד דולר בחברת Didi Global, המתחרה הסינית של "אובר" האמריקנית, בנקודת זמן שהייתה קריטית במלחמה בין שתי החברות על נתח השוק הסיני[2]. כמה ימים לאחר מכן, הסכימה אפל להשקיע גם 275 מיליארד דולר בסין, על פני חמש שנים – סכום עתק בכל קנה מידה.
על פי התחקיר, במסגרת העסקה התחייבה אפל לתמוך בכתריסר מטרות המועדפות על סין, כולל התחייבות לסייע ליצרנים סינים לפתח את טכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר ולתמוך בהכשרתם של עובדים סינים. בהסכם הסודי עם בייג'ינג נכתב כי אפל "תשתמש ביותר רכיבים מספקים סינים במכשיריה, תחתום על עסקאות עם חברות תוכנה סיניות, תשתף פעולה עם אוניברסיטאות סיניות בפיתוח טכנולוגיות ותשקיע ישירות בחברות טכנולוגיה סיניות".
"אפל הסכימה להשקיע 'עוד מיליארדים רבים' מהסכום שכבר השקיעה מדי שנה בסין", נכתב בתחקיר. "חלק מהכסף הופנה לבניית חנויות קמעונאיות חדשות, מרכזי פיתוח חדשים ופרויקטים של אנרגיה מתחדשת".
טים קוק לוחץ את ידו של מנהיג סין שי ג'ין-פינג, בביקור שערך שי בקמפוס הראשי של מיקרוסופט בוושינגטון, שם שוחח עם מנהלים בכירים. 23 בספטמבר 2015 | Ted S. Warren-Pool/Getty Images
אין דרך יפה לומר זאת: אפל נסחטה על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית להשקיע בסין, אחרת עסקיה שם ייפגעו. כך בדיוק נוהגת מאפיה – נציגיה עוברים מעסק לעסק ומאיימים להצית אותו, אלא אם בעל העסק ישלם כופר חודשי וייענה לתנאי ארגון הפשע.
במקרה זה הציב ארגון הפשע תנאי נוסף שלא היה צורך לציינו במפורש – שאפל לא תפצה פה בנוגע להפרות זכויות אדם בסין. אפל, יחד עם תאגידים אמריקניים אחרים – כמו נייקי וקוקה קולה – הפעילו לובי בניסיון להשפיע על הקונגרס האמריקני שלא להעביר חוק האוסר לייבא מוצרים המיוצרים במחנות לעבודת כפייה בפרובינציית שין-ג'יאנג, דווח בניו יורק טיימס[3].
החוק קובע כי עקב חוסר השקיפות והיעדר גישה לעיתונות חופשית באזור, יש להניח שהמוצרים המיוצרים בשין-ג'יאנג מיוצרים באמצעות עבודת כפייה, למעט במקומות שבהם החברות מוכיחות שלא כך פני הדברים. חלק גדול מהכותנה והפוליסיליקון (סיליקון רב-גבישי) המשמשים במוצרים של אפל מגיעים מאזור שין-ג'יאנג.
כך החלה אפל לתמוך בייצור באמצעות עבדות, ומתברר שהיא ממש לא לבדה. תחקיר ענק של "המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית" (ASPI) שפורסם במארס 2020 מצא כי האויגורים עובדים בכפייה במפעלים של לפחות 82 מותגים בין-לאומיים ידועים בהם אפל, BMW, גאפ, נייק, סמסונג, סוני ופולסווגן[4]. על פי התחקיר, לפחות 80 אלף אויגורים הועברו בכפייה מבתיהם (באזור שין-ג'יאנג שבצפון-מערב סין) כדי לעבוד במפעלים הפזורים ברחבי סין, בין 2017 ל-2019, וחלקם נשלחו ישירות למחנות עבודה בכפייה – שם מייצרים מוצרים שונים המיוצאים לעולם.
אפל, על פי התחקיר, נהנית מעבודות הכפייה באמצעות ספקית סינית בשם O-Film Technology. חברת O-Film Technology מעסיקה בקרב שורותיה עובדי כפייה אויגורים, וחברת אפל נשענת על אספקה של רכיבים ומצלמות סלפי מחברת O-Film. קוק ביקר בחברה ואף קידם אותה ברשתות חברתיות – גם באמצעות הודעה לעיתונות מטעם אפל, שלאחר מכן נמחקה.
אך תמיכה בעבדות היא למעשה שִנמוך של המצב, שכן ארה"ב, בריטניה, קנדה וכמה מדינות באירופה הכירו שמדובר ברצח עם. לא רק האויגורים מוחזקים במחנות עבודה בכפייה, אלא גם מתרגלי פאלון גונג, כפי שנחשף שנים קודם כאן במגזין אפוק בכתבות רבות. מתרגלי פאלון גונג נאלצים לייצר מוצרים שונים אותם מייצאים למדינות המערב החל בצעצועים, דרך נעלי בית ועד למקלות אכילה, ואבריהם לעתים נקצרים עבור שוק השתלות האיברים של סין.
כנראה שלחברת אפל לא אכפת יותר מדי מענייני מוסר כשעל כף המאזניים מונחות הכנסותיה בסין. כך יכול ארגון הפשע – המק"ס, להמשיך לסחוט אותה. הוכחה לכך היא סירובה של אפל לשתף פעולה עם האף-בי-איי ב-2016 כדי לפתוח את האייפון של הטרוריסט סייד פארוק שביצע פיגוע בסן ברנרדינו, עיר בקליפורניה. קוק אמר לעובדי אפל בזמנו כי סירובו לשתף פעולה מבוסס על חשש הקשור ב"חירויות האזרח"[5]. במילים אחרות, כל עוד לא מנפנפים בדולרים מול אפו, קוק הוא אביר זכויות אדם שמגן אפילו על זכויות טרוריסטים. אך כאשר כסף נכנס לתמונה, זכויות האזרח נעלמות כלא היו. האם זו המורשת שהותיר אחריו סטיב ג'ובס כשאמר: "Stay Hungry, Stay Foolish" – ככל הנראה לא.
קוק הוא רק דוגמה אחת לאיש עסקים מערבי שהקריב את ערכיו בעבור כסף. המיליארדר ריי דליו, מנהל Bridgewater Associates – קרן הגידור הגדולה בעולם, הוא דוגמה בולטת נוספת. בנובמבר 2021 דווח בוולסטריט ג'ורנל כי דליו מתכונן להשיק קרן השקעות שלישית בסין, אשר תהיה הגדולה ביותר שלו עד כה במדינה, וכבר גייס לשם כך כ-1.25 מיליארד דולר. בריאיון לרשת CNBC נשאל דליו מה דעתו על עשיית עסקים בסין נוכח הפרות זכויות האדם הרבות. תשובתו: "אני לא יכול להיות מומחה בסוג הדברים האלה… אני מסתכל על ארה"ב ושואל את עצמי, האין עליי להשקיע בארה"ב בגלל ענייני זכויות אדם?".
"אבל ריי", הגיב המנחה, "אתה יכול לזהות שמה שקורה בארה"ב שונה מהדברים שקורים בסין. הממשלה בסין מעלימה אנשים, לדוגמה". דליו: "אוקי, תראה, אתה רוצה להיכנס לעניין מדיניות ההיעלמויות. אתן לך מעט פרספקטיבה לגבי זה. מה שיש להם זאת מערכת אוטוקרטית. אחד המנהיגים [שם] אמר שארה"ב היא מדינה של אינדיבידואלים ושל אינדיבידואליזם. בסין, לעומת זאת, זו הרחבה של המשפחה… הם [השלטון] מתנהגים כמו הורה קפדן. זאת הגישה שלהם. לנו יש הגישה שלנו"[6].
הבנתם? המפלגה הקומוניסטית הסינית היא כמו הורה קפדן, שכאשר בנו מתנהג לא יפה הוא דואג להעלים אותו, לשלוח אותו למחנה עבודה בכפייה או לקצור את איבריו. מנקודת מבטו של דליו, התומכת כנראה ברוח המוסר היחסי, זה בסדר: "זאת הגישה שלהם", בעוד שלנו במערב יש הגישה שלנו. וכיוון שזה בסדר, דליו ימשיך למכור להם את החבל שבאמצעותו הם יוכלו לבסוף לתלות גם אותנו, תוך שהוא מעמיד פנים שלא מתרחש בסין דבר לא מוסרי. דליו ככל הנראה יודע מה קורה שם, אך כמו קוק גם הוא נסחט, ברוח "תעלים עין מפשעים נגד האנושות, ובתמורה לא נצית את העסק שלך כאן". וכמו קוק, גם אצל דליו מתנוון עמוד השדרה המוסרי ברגע שמנפנפים בדולרים מול אפו.
רויטרס דיווחה בסוף דצמבר 2021 כי אמזון נסחטת אף היא. כדי שתוכל להמשיך להפעיל את עסקיה בסין, נדרשה החברה למחוק ביקורות נגד ספרו של מנהיג סין שי ג'ין-פינג בפלטפורמה הסינית Amazon.cn לאחר שהביקורות דירגו את הספר בפחות מחמישה כוכבים. לאחר שהחברה נענתה לדרישה, ונשאלה על כך, השיב דובר אמזון כי החברה "עומדת בכל החוקים והתקנות הרלוונטיים היכן שהיא פועלת – וסין אינה יוצאת מן הכלל"[7]. שוב, מוסר יחסי והפניית עורף למציאות.
אנשי עסקים מערביים צריכים להפנים, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא, שבסין הם לא עושים עסקאות עם קפיטליסטים אחרים שמקפידים על חופש כלכלי ועל השקעה למטרות טובות והוגנות, אלא עם דמויות שכולן מקושרות לממשל, לצבא ולמודיעין הסיני ושנאמנותם היא בראש ובראשונה למפלגה הקומוניסטית הסינית. רובם נסחטים על ידה או משמשים כסוחטים מטעמה, על פי הבדיחה הידועה: בכל מדינה יש מאפיה. אבל בסין הקומוניסטית, המאפיה היא המדינה.
למחבר תואר מאסטר במדעי המדינה מאוניברסיטת ייל, ותואר דוקטור בממשל מאוניברסיטת הרווארד. בכתיבתו הוא עוסק בסיכונים הנובעים מנושאים פוליטיים וחברתיים
| .1 | Wayne Ma, "Inside Tim Cook’s Secret $275 Billion Deal with Chinese Authorities", The Information, 7 December 2021 |
|---|---|
| .2 | Chance Miller, "Apple invests $1 billion in Chinese Uber competitor Didi Chuxing", 9to5Mac, 12 May 2016 |
| .3 | Ana Swanson, "Nike and Coca-Cola Lobby Against Xinjiang Forced Labor Bill", The New York Times, 29 November 2020 |
| .4 | Vicky Xiuzhong Xu , Danielle Cave, Dr James Leibold, Kelsey Munro & Nathan Ruser, "Uyghurs for sale" – Re-education, forced labour and surveillance beyond Xinjiang", ASPI, 01 Mar 2020 |
| .5 | Amanda Holpuch, "Tim Cook says Apple's refusal to unlock iPhone for FBI is a 'civil liberties' issue", The Guardian, 22 February 2016 |
| .6 | www.twitter.com/i/status/1465660719756681218 |
| .7 | כלכליסט, "עליי לא מלכלכים: אמזון מחקה ביקורות שליליות על ספרו של שי ג'ין-פינג, לבקשת הממשלה הסינית", 20 בדצמבר 2021 |
