1.

אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) השעתה פרופ' שסירב לתת לסטודנטים ציונים המבוססים על צבע עורם. "אני מלמד בבית הספר לניהול ע"ש אנדרסון ב-UCLA במשך 40 שנה. לימדתי 15 קורסים שונים במימון, בחשבונאות ובמשפט", כתב פרופ' גורדון קליין. "הסאגה שלי – שכמעט הובילה לפיטוריי – החלה בבוקר ה-2 ביוני 2020, כאשר סטודנט לא שחור בכיתה שלי שלח לי אימייל בו ביקש שאתן לעמיתיו השחורים בכיתה ציונים ב'רחמנות' גדולה יותר ביחס לאחרים"^[1].

הסטודנט טען כי מספר אירועים כגון רצח ג'ורג' פלויד בידי שוטר, נוסף על מגפת הקורונה, גרמו לפחדים ומתחים בקרב הקהילה השחורה, המציבים אותם ב "חיסרון אקדמי שאינו הוגן". כדי לבסס את טענתו, התבסס הסטודנט על אג'נדת "צדק, גיוון והכלה" שמקדם בית הספר לניהול, "המנחה פרופסורים לעשות העדפה מתקנת (העדפה "צודקת") לסטודנטים המשתייכים לקבוצות בעלות ייצוג חסר באוכלוסייה", כתב פרופ' קליין, שהוסיף כי כיום מילים אלה איבדו את משמעותן המקורית. "הכלה", למשל, "פירושה הדרה של חלק מהאנשים מהאוניברסיטאות, שממומנות בכספי משלם המִסים, לטובת אחרים שמעריכים שזקוקים יותר לקרש הקפיצה החינוכי הזה כדי שישגשגו".

קליין השיב שאין בכוונתו להתייחס לאף סטודנט באופן שונה על בסיס צבע עורו, תוך שהוא מצטט את חזונו של מרטין לותר קינג על עולם בו אנשים נשפטים לא על פי צבע עורם, אלא על פי תוכן אופיים. הוא חשב שבכך ייסגר העניין, אך גילה כי טעה. באותו ערב החלו סטודנטים לקרוא לפיטוריו וקידמו עצומה הדורשת זאת. כ-2,000 סטודנטים חתמו עליה. "הותקפתי בגלל היותי אדם לבן ו'גזען באופן מעורר רחמים'. ב-5 ביוני הושעתי מהאוניברסיטה". נאסר על פרופ' קליין להיכנס לקמפוס, והנהלת בית הספר לניהול החלה לתקוף אותו ברשתות החברתיות. מאז קיבל פרופ' קליין איומים על חייו באימייל. למזלו "ועדת הסנאט לחופש אקדמי" של האוניברסיטה יצאה להגנתו ו"המשרד למניעת אפליה" קבע כי המקרה אינו מצריך חקירה.

פרופ' קליין הושב לתפקידו, אך גילה כי עבודתו מחוץ לאוניברסיטה נפגעה קשות. רוב שכרו אינו מגיע מלימוד באוניברסיטה, אלא מייעוץ למשרדי עורכי דין, לחברות ולתאגידים. "כמה מהחברות הפסיקו לעבוד איתי אחרי שנודע להם שהושעתי – עדיף היה להן לשמור מרחק מ'גזען' כמוני. זה עלה לי בחלק הארי של שכרי השנתי", כתב. עקב כך החליט קליין לתבוע את UCLA בגין פגיעה בזכויותיו. המשך יבוא.

2.

בחנויות בקליפורניה יתווספו אגפים לצעצועים ניטרליים מבחינה מגדרית. מושל קליפורניה, גווין ניוסם, חתם לאחרונה על חוק המורה לחנויות גדולות המוכרות צעצועים לילדים להחזיק מחלקה נטולת מגדר של צעצועי ילדים. החוק תקף לחנויות המעסיקות 500 עובדים או יותר, בסך כל סניפי אותה רשת בקליפורניה, והוא ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2024. בתאריך זה, כל חנות שלא תציית לחוק תיקנס^[2].

למעשה יצרניות הצעצועים כבר החלו לקדם זאת מזמן. "מאטל" האמריקנית החלה לשווק ב-2019 בובות נטולות מגדר לילדים^[3]. וחברת הצעצועים הסברו (Hasbro) הודיעה בפברואר 2021 כי "מר תפוח אדמה" ייהפך לנטול מגדר. המילה "מר" תבוטל ודמותו תעבור עיצוב מחדש כדי שלא תיראה זכרית. כל זאת כדי "להתנתק מהנורמות המגדריות המסורתיות"^[4].

לא מן הנמנע שדבר דומה יקודם בעתיד בישראל, אולי באמצעות "הקבינט לשוויון מגדרי" – ועדת השרים המיוחדת האמונה על גיבוש מדיניות ואסטרטגיה לשוויון מגדרי.

3.

האם ממלכת החיות עומדת למרוד בממלכת בני האדם? בימים אלה מתנהל קמפיין במדינת ניו יורק שמטרתו להעניק לפילים "זכויות אדם" – החלטה שהשלכותיה מרחיקות לכת, כפי שנראה מיד.

"האפי" הפילה תובעת מבית המשפט בניו יורק שישחרר אותה מגן החיות בברונקס ויעביר אותה למקלט לפילים. "האפי" טוענת שזה מגיע לה מכוח "זכויות הפילים". זו אינה בדיחה. התביעה של "האפי" התקדמה לאחרונה לבית המשפט לערעורים בניו יורק, הנחשב לבית המשפט הגבוה במדינה, שהסכים לדון בעתירתה. אם "האפי" תנצח, כל עבי העור יוכרזו "גופים" לא אנושיים הזכאים לזכויות דומות לאלו המחזיקים באופן חוקי בני אדם חסרי יכולת (ילדים, אנשים בעלי פיגור או דמנציה). לא תינתן להם הזכות להצביע, אבל יינתנו להם זכויות בסיסיות, כמו הזכות לא להיות מוחזק תחת בעלים כלשהם.

כל שצריכה "האפי" כדי להפוך את העולם הוא להשיג רוב של ארבעה שופטים מתוך שבעה. השופט יוג'ין מ. פאהי, אחד השופטים שיקבע בתיק, כבר חיבר מוקדם יותר דעה לא מחייבת בתיק דומה שעסק בשימפנזים. הוא כתב: "לטפל בשימפנזה כאילו לו או לה אין כלל זכות לחופש המוגנת על ידי הביאס קורפוס (צו המאפשר להביא בפני הרשויות אדם הכלוא ולדון במעצרו), זה להתייחס לשימפנזה כחסרת כל ערך עצמאי, כמשאב לשימוש אנושי, דבר שערכו מורכב רק מתועלתו לאחרים".

לכולנו חשוב לדאוג לחיות ולהתייחס אליהן בחמלה ובסבלנות, אך המטרה של יוזמי הקמפיין – פרויקט NonHuman Rights Project – היא אחרת. מטרתם לאסור לגמרי אחזקה של חיות^[5]. חיות, מנקודת מבטם, שוות לבני אדם ולכן יש לאפשר להן לתבוע את בעליהן. כמובן שהחיות לא יתבעו בעצמן את בעליהן. מי שיעשו זאת במקומן יהיו אקטיביסטים לזכויות חיות או כל אדם אחר שיחפוץ בכך ויגיש לבתי המשפט תביעות בשם החיות. כך יכפו האקטיביסטים את האידיאולוגיה שלהם על החברה.

אם "האפי" תנצח זו תהיה תחילת הסוף של גני חיות, הספארי, הדיג וגם סופם של בעלי הכלבים והחתולים. זה גם יסמל שבני האדם הם אולי סתם עוד חיה בממלכת החיות, ואם כן, אולי הם גם ינהגו כך.

4.

חברת "DC קומיקס" הודיעה שסופרמן לא יגן עוד על "הדרך האמריקנית" (The American Way) – הסיסמה שהובילה אותו מאז ומעולם. כעת יש לסופרמן מטרה חדשה.

על פי ג'ים לי, מנהל היצירתיות הראשי והמוציא לאור של "DC קומיקס", הסיסמה הפרסומית של סופרמן צריכה "להתפתח". "כדי לשקף טוב יותר את הסיפורים שאנחנו מספרים בקומיקס של DC ולכבד את המורשת המדהימה של סופרמן שבונה עולם טוב יותר במשך יותר מ-80 שנה", אמר לי, המוטו של סופרמן יהיה כעת "אמת, צדק ומחר טוב יותר".

במילים אחרות, האייקון האמריקני, שגודל באמריקה על ידי שני הורים אמריקנים ונוצר על ידי שני אמריקנים עבור ספר קומיקס אמריקני, יפסיק להגן על הדרך האמריקנית. כנראה שזה לא מתקדם מספיק ב-2021, בה סוגי קהל שונים חשים אנטי-פטריוטיות חזקה וחושבים שאמריקה אינה צודקת ולא שווה להגן עליה.

דין קיין, שגילם את סופרמן בסדרת הטלוויזיה "לויס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמן" ששודרה בשנות ה-90, כתב מאמר בו הוקיע את השינוי: "קיימת אג'נדה ברורה כאן. זו אג'נדה גלובליסטית, אנטי-אמריקנית".