הערת העורך: הדברים מובאים מריאיון שערכנו עם ד"ר קולדורף

1.

אתחיל מהשורה התחתונה: אני תומך גדול בחיסון ילדים נגד חצבת, חזרת, פוליו וגם נגד נגיף הרוֹטָה ומחלות קריטיות אחרות. אבל אני לא חושב שצריך לחסן ילדים נגד קורונה, ומסיבה פשוטה – הקורונה אינה מהווה איום גדול עליהם.

ילדים יכולים להידבק בקורונה בדיוק כפי שהם נדבקים בהצטננות (דלקת חריפה של הלוע העליון והאף), אבל כפי שהצטננות לא מסכנת אותם, גם הקורונה לא. הם לא מתים מזה, מלבד בנסיבות נדירות.

שוודיה הוכיחה לנו את זה. במהלך הגל הראשון ב-2020 שפגע קשות במדינה, החליטה שוודיה להותיר את בתי הספר, הגנים והפעוטונים פתוחים לכל הילדים החל מגיל שנה ועד גיל 15. מדובר ב-1.8 מיליון ילדים שעברו את הגל הראשון ללא חיסונים, ללא מסכות ואפילו ללא ריחוק חברתי. אם ילד חש חולה, נאמר לו להישאר בבית. זהו. כמה ילדים מתוך 1.8 מיליון מתו מקורונה? – אפס. היו מספר ילדים שאושפזו בגלל נסיבותיהם, אבל אפס מתו.

אם אתה בן 78 לך תתחסן. היתרונות עולים בהרבה על הסיכונים מתופעות הלוואי של החיסון. אבל אם אתה ילד, הסיכונים ממחלה קשה או ממוות זעירים ביותר, כך שלא ברור האם יתרונות החיסון עולים על הסיכונים.

החיסונים טובים במניעה של מחלה קשה ומוות. הם לא עושים עבודה טובה במניעה של העברה מאדם לאדם. כמעט כל אדם על כדור הארץ, שאינו חי בבונקר, יידבק בסופו של דבר בנגיף, בין אם הוא מחוסן ובין אם לא. הרעיון לפיו אפשר לחסל את הקורונה או לשלוט בה פשוט לא עובד. הוא עבד עם אבעבועות שחורות. הוא עבד עם "דבר הבקר", וזהו. אלה שתי המחלות היחידות שהאנושות הצליחה למגר. פוליו אפשר להכחיד אם יעשו יותר מאמצים. אבל מחלה כמו קוביד-19 או שפעת, לא ניתן למגר.

מה כן אפשר לעשות? כאמור, לחסן את האוכלוסייה המבוגרת. לא את הילדים שבסיכון אפסי למות ממנה. למרות זאת, הורים רבים אומרים "אז מה אם הסיכון אפסי? נחסן בכל מקרה את הילדים כי זה מקטין עוד יותר את הסיכון לחלות קשה, והחיסון גם בטוח". זה כמו שיאמרו לי שנמצאה שיטה שתאפשר לי להקטין ב-35 אחוז את הסיכון שאחטוף מכת ברק. האם אשתמש בה? לא, כי מלכתחילה הסיכון להיפגע ממכת ברק אפסי כל כך, שהקטנתו ב-35 אחוז אינה באמת משנה דבר.

אחרים טוענים שלמען "ערבות הדדית" וכדי להגן על סבא וסבתא, ילדים צריכים להתחסן. זו טענה לא נורמלית – החברה לא אמורה להשתמש בילדים שלה כמגן למבוגרים. התפקיד שלי כהורה הוא להגן על הילדים שלי. לא להשתמש בהם כמגן עבורי. חשיבה כזו היא הפרה חמורה של עקרונות מוסר. מה גם שכל עוד האוכלוסייה המבוגרת מחוסנת, ילדים נגועים לא מסכנים אותה. ואם החיסון לא מצליח להגן על סבא וסבתא, ילדים מחוסנים ודאי לא יצליחו.

2.

ארה"ב וצרפת ירדו מהפסים. מדוע אני אומר זאת? בצרפת מפטרים עובדי בתי חולים, רופאים ומטפלים שלא התחסנו, אפילו אם יש להם חסינות טבעית. ובארה"ב מפטרים עובדים פדרליים או עובדי חברות העובדות עם הממשלה, שלא חוסנו, אפילו אם השיגו חסינות טבעית.

חסינות טבעית היא נושא שמוכר לנו מאז המגפה האתונאית ב-430 לפנה"ס. במשך יותר מ-2,000 שנה ידענו עליה, אבל כעת, לפתע, אנשים החלו להטיל בה ספק. לפטר אחות שעבדה במחלקת קורונה במשך חודשים רבים, שדאגה למטופלים שנדבקו, חלו קשה והחלימו הודות לה, ושנהנית כעת מחסינות חזקה לאחר שנדבקה בעצמה והחלימה – זה טירוף. לא מן הנמנע שהיא אף נהנית מחסינות חזקה יותר מזו שיש למנהלי בתי החולים שחוסנו ועושים שיחות זום מרחוק. למרות זאת – האישה שבחזית, שסיכנה את עצמה – מפוטרת.

צריך לעשות בדיוק ההפך. בתי חולים צריכים לשכור אחיות עם חסינות טבעית, ולהציב אותן במחלקות הקורונה או במחלקות הגריאטריות. אני אומר זאת בהתבסס על מחקרים שפורסמו, שהמשמעותי שבהם מישראל בקרב נתוני מבוטחי קופת חולים מכבי. המחקר, שנערך על קבוצה של כ-32 אלף איש, מצא כי האפקטיביות של התחסנות כתוצאה מהמחלה עצמה (חסינות טבעית) גבוהה יותר בטווח הארוך בהשוואה לזו של המחוסנים. הוא גם מצא כי הסיכון של אלה שהחלימו באופן טבעי להידבק נמוך פי 13.06 מאשר הסיכון של אלה שחוסנו בלבד.

אני לא מבין איך נשיא בית חולים כלשהו, שאמור לדאוג בדרך הטובה ביותר למטופליו, ומי שאמור להיות נאור ומודע לדברים האלה, פועל בניגוד גמור למה שטוב עבור מטופליו. מדוע באתונה ב-430 לפנה"ס ידעו להשתמש באנשים שהתאוששו מהמגפה כדי לטפל באנשים שחולים, והיום הגענו למצב שאנחנו עיוורים מדי כדי להבין זאת?

---

ד"ר קולדורף (kulldorff) הוא פרופ' לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, ואפידמיולוג וביו-סטטיסטיקן בבית החולים Brigham and Women’s Hospital