כניסה
הרשמה לניוזלטר

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה…

ג'ון מאק גליון | 11 בנובמבר 2021 | מחשבות | 4 דק׳

חושפת השחיתויות שעבדה עלינו

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה לניירות ערך ולבורסות בארה"ב, ובפני העיתון "וול סטריט ז'ורנל". לטענתה פייסבוק מעצימה תוכן הכולל "כעס, קיטוב ומחלוקת" ובכך פוגעת בביטחון הציבור.

האוגן, עובדת לשעבר בצוות "היושרה האזרחית" בפייסבוק, הגיחה כמו משום מקום כדי להאיר על הרוע המתחולל בתוך החברה. בריאיון לתוכנית 60 דקות סיפרה כי במהלך עבודתה נתקלה במחקרים פנימיים שהראו כי פייסבוק ואינסטגרם גורמות לנזק אישי וחברתי, אבל הבוסים שלה החליטו להתעלם מהם בטענה שאם יפעלו זה יפגע ברווחים שהחברה גורפת. תוכן פוגעני, הסבירה, הוא תוכן פופולרי המביא תנועה לפייסבוק, ולכן פייסבוק מרוויחה ישירות מתוכן פוגעני. "אחד המחקרים מראה ש-13.5 אחוז מהנערות הצעירות אומרות שאינסטגרם גורם למחשבות האובדניות שלהן להחמיר. ו-17 אחוז אמרו שאינסטגרם גורם להפרעות האכילה שלהן להחמיר", סיפרו לנו בתוכנית התחקירים "60 דקות" כאשר ראיינו את האוגן[1].

על פניו החשיפה נראתה כמו צעד חיובי לריסון הרשת החברתית ולהעלאת המודעות בציבור מפני השפעותיה. אבל חשיבה ביקורתית יותר מעלה תהייה: מה בדיוק חשפה האוגן? האם היא חשפה שפייסבוק צנזרה במכוון תוכן במהלך הבחירות לנשיאות בניסיון להטות את תוצאותיהן? האם היא חשפה שפייסבוק מוכרת את המידע הפרטי של משתמשיה לחברות אחרות, או משתפת אותו עם סוכנויות מודיעין ממשלתיות?

לא. האוגן היא "חושפת שחיתויות" מהסוג ההפוך. במקום לחשוף את הצנזורה הקשה שמבצעת פייסבוק נגד תכנים ומשתמשים שאינם "באים לה טוב" באג'נדה, הגברת האוגן טענה שפייסבוק לא מצנזרת אותם מספיק. היא אמרה שפייסבוק מסרבת לצנזר תוכן שהיא יודעת שגורם לנזק חברתי, והתחננה בפני ממשלת ארה"ב שתתערב ותאלץ את פייסבוק להגביר את הצנזורה.

גברת האוגן היא חושפת השחיתויות הגרועה ביותר שאפשר לצפות לו. מנקודת מבטה של תקשורת המיינסטרים מדובר באישה אמיצה ופגיעה העומדת לבדה מול תאגיד חזק ועצום. מנקודת המבט של הציבור שגולש בפייסבוק – מדובר באישה הדוחפת בדיוק לפעולות שהממסד האמריקני ופייסבוק עצמה רוצים לקדם – עוד צנזורה. המון צנזורה. כמה שיותר, טוב יותר.

במקום שגברת האוגן תחשוף בפנינו מידע מתוך צוות "היושרה האזרחית" האחראי להבטחת "יושר הבחירות" לנשיאות (שפוטין לא יגנוב לכאורה בחירות נוספות), וגם אחראי לנושא המיס-אינפורמציה, כלומר, כיצד שחקנים מסוימים משתמשים ברשת החברתית כדי להפיץ מידע מוטעה, החליטה האוגן לחשוף מידע התורם לקידום המדיניות של פייסבוק עצמה.

בדו-שיח שערכה האוגן בתוכנית 60 דקות עם המנחה, המסר הזה עבר בצורה חדה. המנחה: "האוגן אומרת שפייסבוק הבינה את הסכנה בבחירות 2020 לנשיאות, ולכן הפעילה מערכות בטיחות שמטרתן להקטין את המיס-אינפורמציה. אבל רבים מהשינויים האלה, היא אומרת, היו זמניים". האוגן: "ברגע שהבחירות הסתיימו, [פייסבוק] השבית אותן או שינה את ההגדרות חזרה למה שהן היו לפני כן, כדי לשים בעדיפות עליונה את הצמיחה של החברה על חשבון הבטיחות. זה הרגיש לי כמו בגידה בדמוקרטיה".

הבנתם את המסר? פייסבוק בגדה בדמוקרטיה כשהורידה את מערכות הצנזורה. עליה להחזיר אותן, והאוגן מגייסת את תמיכת הציבור והקונגרס לכך. הצד השני של המטבע חיובי גם כן – אם פייסבוק יכולה להיראות כמו חברה שהוכרחה נגד רצונה לבצע צנזורה, זה יהיה עבורה כמו לזכות בלוטו.

ואכן, מארק צוקרברג לא נותר פראייר. בתגובה לדבריה הוא כתב פוסט ארוך המציין בין היתר כי "אנו מחויבים לעשות את העבודה הטובה ביותר שאנו יכולים, אבל ברמה מסוימת הגוף המתאים שצריך לאמוד את תמורות ההגינות החברתית הוא הקונגרס שנבחר באופן דמוקרטי".

אל תטעו. צוקרברג לא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על פייסבוק. הוא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על האינטרנט כולו. ב-2019 פרסם צוקרברג בוושינגטון פוסט מאמר שכותרתו "האינטרנט צריך כללים חדשים. בואו נתחיל בארבעת התחומים האלה"[2]. במאמר הוא כותב: "אני מאמין שאנו צריכים רגולציה חדשה [על האינטרנט] בארבעה תחומים: תוכן מזיק, יושר הבחירות, פרטיות וניידות הנתונים".

פייסבוק רוצה שהממשלה תטיל רגולציה על פלטפורמות תוכן ותאלץ אותן לצנזר תכנים. היא רוצה שחברות אינטרנט יישאו בתוצאות המידע שהמשתמשים שלהן מפרסמים, כפי שכתב צוקרברג: "חברות אינטרנט צריכות לשאת באחריות לאכיפת סטנדרטים על תוכן מזיק", ו"רגולציה יכולה להציב קו התחלה למה שאסור, ולדרוש מהחברות לבנות מערכות שישמרו על תוכן מזיק ברמת מינימום". שמעתם נכון, צוקרברג רוצה שהקונגרס ייאלץ חברות אינטרנט לבנות מערכות שיצנזרו תוכן מזיק.

לסיכום, אני לא טוען שהאוגן שיקרה. אני פשוט טוען שהיא "חושפת השחיתויות" הגרועה ביותר שיכולנו לקבל. פייסבוק יכלה לתבוע אותה בגין גניבת מסמכי חברה, אבל בחרה שלא. כנראה בגלל שפייסבוק חברה ממש נחמדה, או בגלל שהנרטיב שקידמה האוגן התאים לה.


ג'ון מאק גליון הוא פובלציסט. טוריו התפרסמו בניו יורק פוסט, בניוזוויק ובכלי תקשורת נוספים

References
.1 Youtube, "Facebook Whistleblower Frances Haugen: The 60 Minutes Interview", 60 Minutes, 4 October 2021
.2 Mark Zuckerberg, "The Internet Needs New Rules. Let’s Start in These Four Areas", The Washington Post, March 2019

חושפת השחיתויות שעבדה עלינו

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה…

ג'ון מאק גליון | 11 בנובמבר 2021 | מחשבות | 4 דק׳

Drew Angerer/Getty Images

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה לניירות ערך ולבורסות בארה"ב, ובפני העיתון "וול סטריט ז'ורנל". לטענתה פייסבוק מעצימה תוכן הכולל "כעס, קיטוב ומחלוקת" ובכך פוגעת בביטחון הציבור.

האוגן, עובדת לשעבר בצוות "היושרה האזרחית" בפייסבוק, הגיחה כמו משום מקום כדי להאיר על הרוע המתחולל בתוך החברה. בריאיון לתוכנית 60 דקות סיפרה כי במהלך עבודתה נתקלה במחקרים פנימיים שהראו כי פייסבוק ואינסטגרם גורמות לנזק אישי וחברתי, אבל הבוסים שלה החליטו להתעלם מהם בטענה שאם יפעלו זה יפגע ברווחים שהחברה גורפת. תוכן פוגעני, הסבירה, הוא תוכן פופולרי המביא תנועה לפייסבוק, ולכן פייסבוק מרוויחה ישירות מתוכן פוגעני. "אחד המחקרים מראה ש-13.5 אחוז מהנערות הצעירות אומרות שאינסטגרם גורם למחשבות האובדניות שלהן להחמיר. ו-17 אחוז אמרו שאינסטגרם גורם להפרעות האכילה שלהן להחמיר", סיפרו לנו בתוכנית התחקירים "60 דקות" כאשר ראיינו את האוגן[1].

על פניו החשיפה נראתה כמו צעד חיובי לריסון הרשת החברתית ולהעלאת המודעות בציבור מפני השפעותיה. אבל חשיבה ביקורתית יותר מעלה תהייה: מה בדיוק חשפה האוגן? האם היא חשפה שפייסבוק צנזרה במכוון תוכן במהלך הבחירות לנשיאות בניסיון להטות את תוצאותיהן? האם היא חשפה שפייסבוק מוכרת את המידע הפרטי של משתמשיה לחברות אחרות, או משתפת אותו עם סוכנויות מודיעין ממשלתיות?

לא. האוגן היא "חושפת שחיתויות" מהסוג ההפוך. במקום לחשוף את הצנזורה הקשה שמבצעת פייסבוק נגד תכנים ומשתמשים שאינם "באים לה טוב" באג'נדה, הגברת האוגן טענה שפייסבוק לא מצנזרת אותם מספיק. היא אמרה שפייסבוק מסרבת לצנזר תוכן שהיא יודעת שגורם לנזק חברתי, והתחננה בפני ממשלת ארה"ב שתתערב ותאלץ את פייסבוק להגביר את הצנזורה.

גברת האוגן היא חושפת השחיתויות הגרועה ביותר שאפשר לצפות לו. מנקודת מבטה של תקשורת המיינסטרים מדובר באישה אמיצה ופגיעה העומדת לבדה מול תאגיד חזק ועצום. מנקודת המבט של הציבור שגולש בפייסבוק – מדובר באישה הדוחפת בדיוק לפעולות שהממסד האמריקני ופייסבוק עצמה רוצים לקדם – עוד צנזורה. המון צנזורה. כמה שיותר, טוב יותר.

במקום שגברת האוגן תחשוף בפנינו מידע מתוך צוות "היושרה האזרחית" האחראי להבטחת "יושר הבחירות" לנשיאות (שפוטין לא יגנוב לכאורה בחירות נוספות), וגם אחראי לנושא המיס-אינפורמציה, כלומר, כיצד שחקנים מסוימים משתמשים ברשת החברתית כדי להפיץ מידע מוטעה, החליטה האוגן לחשוף מידע התורם לקידום המדיניות של פייסבוק עצמה.

בדו-שיח שערכה האוגן בתוכנית 60 דקות עם המנחה, המסר הזה עבר בצורה חדה. המנחה: "האוגן אומרת שפייסבוק הבינה את הסכנה בבחירות 2020 לנשיאות, ולכן הפעילה מערכות בטיחות שמטרתן להקטין את המיס-אינפורמציה. אבל רבים מהשינויים האלה, היא אומרת, היו זמניים". האוגן: "ברגע שהבחירות הסתיימו, [פייסבוק] השבית אותן או שינה את ההגדרות חזרה למה שהן היו לפני כן, כדי לשים בעדיפות עליונה את הצמיחה של החברה על חשבון הבטיחות. זה הרגיש לי כמו בגידה בדמוקרטיה".

הבנתם את המסר? פייסבוק בגדה בדמוקרטיה כשהורידה את מערכות הצנזורה. עליה להחזיר אותן, והאוגן מגייסת את תמיכת הציבור והקונגרס לכך. הצד השני של המטבע חיובי גם כן – אם פייסבוק יכולה להיראות כמו חברה שהוכרחה נגד רצונה לבצע צנזורה, זה יהיה עבורה כמו לזכות בלוטו.

ואכן, מארק צוקרברג לא נותר פראייר. בתגובה לדבריה הוא כתב פוסט ארוך המציין בין היתר כי "אנו מחויבים לעשות את העבודה הטובה ביותר שאנו יכולים, אבל ברמה מסוימת הגוף המתאים שצריך לאמוד את תמורות ההגינות החברתית הוא הקונגרס שנבחר באופן דמוקרטי".

אל תטעו. צוקרברג לא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על פייסבוק. הוא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על האינטרנט כולו. ב-2019 פרסם צוקרברג בוושינגטון פוסט מאמר שכותרתו "האינטרנט צריך כללים חדשים. בואו נתחיל בארבעת התחומים האלה"[2]. במאמר הוא כותב: "אני מאמין שאנו צריכים רגולציה חדשה [על האינטרנט] בארבעה תחומים: תוכן מזיק, יושר הבחירות, פרטיות וניידות הנתונים".

פייסבוק רוצה שהממשלה תטיל רגולציה על פלטפורמות תוכן ותאלץ אותן לצנזר תכנים. היא רוצה שחברות אינטרנט יישאו בתוצאות המידע שהמשתמשים שלהן מפרסמים, כפי שכתב צוקרברג: "חברות אינטרנט צריכות לשאת באחריות לאכיפת סטנדרטים על תוכן מזיק", ו"רגולציה יכולה להציב קו התחלה למה שאסור, ולדרוש מהחברות לבנות מערכות שישמרו על תוכן מזיק ברמת מינימום". שמעתם נכון, צוקרברג רוצה שהקונגרס ייאלץ חברות אינטרנט לבנות מערכות שיצנזרו תוכן מזיק.

לסיכום, אני לא טוען שהאוגן שיקרה. אני פשוט טוען שהיא "חושפת השחיתויות" הגרועה ביותר שיכולנו לקבל. פייסבוק יכלה לתבוע אותה בגין גניבת מסמכי חברה, אבל בחרה שלא. כנראה בגלל שפייסבוק חברה ממש נחמדה, או בגלל שהנרטיב שקידמה האוגן התאים לה.


ג'ון מאק גליון הוא פובלציסט. טוריו התפרסמו בניו יורק פוסט, בניוזוויק ובכלי תקשורת נוספים

References
.1 Youtube, "Facebook Whistleblower Frances Haugen: The 60 Minutes Interview", 60 Minutes, 4 October 2021
.2 Mark Zuckerberg, "The Internet Needs New Rules. Let’s Start in These Four Areas", The Washington Post, March 2019
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פרשנות: חמאס מתאמץ להבעיר את יהודה ושומרון ולפגוע בהתנחלויות

יוני בן מנחם

פעילי חמאס ביהודה ושומרון מנסים להוציא לפועל פעילות טרור חריגה, במטרה להסיט את המלחמה מרצועת עזה ולרתק כוחות רבים של צה"ל ליו"ש

פרשנות: המרוץ לבונקר של יחיא סינוואר

יוני בן מנחם

בחמאס טוענים כי הזרוע הצבאית ערוכה היטב במנהרות, והיא יכולה להחזיק מעמד מול צה"ל במשך עוד כמה חודשים. חשוב מאוד שישראל לא תסטה מהמטרה של חיסול ההנהגה הצבאית של חמאס, שמסתתרת בבונקר עמוק באדמה באזור ח'אן יונס

פרשנות: ישראל פתחה בקמפיין מדיני להרחקת חיזבאללה מקו הגבול

יוני בן מנחם

כמה מהמפלגות הלבנוניות שמתנגדות לחיזבאללה תומכות בהרחקת חיזבאללה מהגבול. ישראל מנסה לגייס מדינות נוספות, מלבד ארה"ב וצרפת

פרשנות: איראן מתלבטת לגבי המשך המלחמה ברצועה

יוני בן מנחם

סביר להניח שברגע שחמאס ירגיש שהזרוע הצבאית שלו על סף קריסה, הוא יזעק לעזרה. זה יהיה מבחנה של איראן – האם להקריב את חמאס ולאפשר את תבוסתו בידי צה"ל, או לקחת סיכון ולהיכנס למלחמה אזורית

פרשנות: ח'אן יונס תחילה – כיצד עשוי להיראות התמרון הקרקעי בהמשך המלחמה

ד"ר עומר דוסטרי

הנסיבות הנוכחיות מחייבות את ישראל להעלות הילוך בלחימה, ולבצע תמרון זריז, יעיל וקטלני יותר

דעה: יש לטפל בסינוואר רק בשיטות של מאפיה

יוני בן מנחם

הקבינט צריך להורות לצה"ל לחדש את האש לאלתר

שתפו: