כניסה
הרשמה לניוזלטר

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה…

ג'ון מאק גליון | 11 בנובמבר 2021 | מחשבות | 4 דק׳

חושפת השחיתויות שעבדה עלינו

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה לניירות ערך ולבורסות בארה"ב, ובפני העיתון "וול סטריט ז'ורנל". לטענתה פייסבוק מעצימה תוכן הכולל "כעס, קיטוב ומחלוקת" ובכך פוגעת בביטחון הציבור.

האוגן, עובדת לשעבר בצוות "היושרה האזרחית" בפייסבוק, הגיחה כמו משום מקום כדי להאיר על הרוע המתחולל בתוך החברה. בריאיון לתוכנית 60 דקות סיפרה כי במהלך עבודתה נתקלה במחקרים פנימיים שהראו כי פייסבוק ואינסטגרם גורמות לנזק אישי וחברתי, אבל הבוסים שלה החליטו להתעלם מהם בטענה שאם יפעלו זה יפגע ברווחים שהחברה גורפת. תוכן פוגעני, הסבירה, הוא תוכן פופולרי המביא תנועה לפייסבוק, ולכן פייסבוק מרוויחה ישירות מתוכן פוגעני. "אחד המחקרים מראה ש-13.5 אחוז מהנערות הצעירות אומרות שאינסטגרם גורם למחשבות האובדניות שלהן להחמיר. ו-17 אחוז אמרו שאינסטגרם גורם להפרעות האכילה שלהן להחמיר", סיפרו לנו בתוכנית התחקירים "60 דקות" כאשר ראיינו את האוגן[1].

על פניו החשיפה נראתה כמו צעד חיובי לריסון הרשת החברתית ולהעלאת המודעות בציבור מפני השפעותיה. אבל חשיבה ביקורתית יותר מעלה תהייה: מה בדיוק חשפה האוגן? האם היא חשפה שפייסבוק צנזרה במכוון תוכן במהלך הבחירות לנשיאות בניסיון להטות את תוצאותיהן? האם היא חשפה שפייסבוק מוכרת את המידע הפרטי של משתמשיה לחברות אחרות, או משתפת אותו עם סוכנויות מודיעין ממשלתיות?

לא. האוגן היא "חושפת שחיתויות" מהסוג ההפוך. במקום לחשוף את הצנזורה הקשה שמבצעת פייסבוק נגד תכנים ומשתמשים שאינם "באים לה טוב" באג'נדה, הגברת האוגן טענה שפייסבוק לא מצנזרת אותם מספיק. היא אמרה שפייסבוק מסרבת לצנזר תוכן שהיא יודעת שגורם לנזק חברתי, והתחננה בפני ממשלת ארה"ב שתתערב ותאלץ את פייסבוק להגביר את הצנזורה.

גברת האוגן היא חושפת השחיתויות הגרועה ביותר שאפשר לצפות לו. מנקודת מבטה של תקשורת המיינסטרים מדובר באישה אמיצה ופגיעה העומדת לבדה מול תאגיד חזק ועצום. מנקודת המבט של הציבור שגולש בפייסבוק – מדובר באישה הדוחפת בדיוק לפעולות שהממסד האמריקני ופייסבוק עצמה רוצים לקדם – עוד צנזורה. המון צנזורה. כמה שיותר, טוב יותר.

במקום שגברת האוגן תחשוף בפנינו מידע מתוך צוות "היושרה האזרחית" האחראי להבטחת "יושר הבחירות" לנשיאות (שפוטין לא יגנוב לכאורה בחירות נוספות), וגם אחראי לנושא המיס-אינפורמציה, כלומר, כיצד שחקנים מסוימים משתמשים ברשת החברתית כדי להפיץ מידע מוטעה, החליטה האוגן לחשוף מידע התורם לקידום המדיניות של פייסבוק עצמה.

בדו-שיח שערכה האוגן בתוכנית 60 דקות עם המנחה, המסר הזה עבר בצורה חדה. המנחה: "האוגן אומרת שפייסבוק הבינה את הסכנה בבחירות 2020 לנשיאות, ולכן הפעילה מערכות בטיחות שמטרתן להקטין את המיס-אינפורמציה. אבל רבים מהשינויים האלה, היא אומרת, היו זמניים". האוגן: "ברגע שהבחירות הסתיימו, [פייסבוק] השבית אותן או שינה את ההגדרות חזרה למה שהן היו לפני כן, כדי לשים בעדיפות עליונה את הצמיחה של החברה על חשבון הבטיחות. זה הרגיש לי כמו בגידה בדמוקרטיה".

הבנתם את המסר? פייסבוק בגדה בדמוקרטיה כשהורידה את מערכות הצנזורה. עליה להחזיר אותן, והאוגן מגייסת את תמיכת הציבור והקונגרס לכך. הצד השני של המטבע חיובי גם כן – אם פייסבוק יכולה להיראות כמו חברה שהוכרחה נגד רצונה לבצע צנזורה, זה יהיה עבורה כמו לזכות בלוטו.

ואכן, מארק צוקרברג לא נותר פראייר. בתגובה לדבריה הוא כתב פוסט ארוך המציין בין היתר כי "אנו מחויבים לעשות את העבודה הטובה ביותר שאנו יכולים, אבל ברמה מסוימת הגוף המתאים שצריך לאמוד את תמורות ההגינות החברתית הוא הקונגרס שנבחר באופן דמוקרטי".

אל תטעו. צוקרברג לא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על פייסבוק. הוא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על האינטרנט כולו. ב-2019 פרסם צוקרברג בוושינגטון פוסט מאמר שכותרתו "האינטרנט צריך כללים חדשים. בואו נתחיל בארבעת התחומים האלה"[2]. במאמר הוא כותב: "אני מאמין שאנו צריכים רגולציה חדשה [על האינטרנט] בארבעה תחומים: תוכן מזיק, יושר הבחירות, פרטיות וניידות הנתונים".

פייסבוק רוצה שהממשלה תטיל רגולציה על פלטפורמות תוכן ותאלץ אותן לצנזר תכנים. היא רוצה שחברות אינטרנט יישאו בתוצאות המידע שהמשתמשים שלהן מפרסמים, כפי שכתב צוקרברג: "חברות אינטרנט צריכות לשאת באחריות לאכיפת סטנדרטים על תוכן מזיק", ו"רגולציה יכולה להציב קו התחלה למה שאסור, ולדרוש מהחברות לבנות מערכות שישמרו על תוכן מזיק ברמת מינימום". שמעתם נכון, צוקרברג רוצה שהקונגרס ייאלץ חברות אינטרנט לבנות מערכות שיצנזרו תוכן מזיק.

לסיכום, אני לא טוען שהאוגן שיקרה. אני פשוט טוען שהיא "חושפת השחיתויות" הגרועה ביותר שיכולנו לקבל. פייסבוק יכלה לתבוע אותה בגין גניבת מסמכי חברה, אבל בחרה שלא. כנראה בגלל שפייסבוק חברה ממש נחמדה, או בגלל שהנרטיב שקידמה האוגן התאים לה.


ג'ון מאק גליון הוא פובלציסט. טוריו התפרסמו בניו יורק פוסט, בניוזוויק ובכלי תקשורת נוספים

References
.1 Youtube, "Facebook Whistleblower Frances Haugen: The 60 Minutes Interview", 60 Minutes, 4 October 2021
.2 Mark Zuckerberg, "The Internet Needs New Rules. Let’s Start in These Four Areas", The Washington Post, March 2019

שתפו את הכתבה:

חושפת השחיתויות שעבדה עלינו

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה…

ג'ון מאק גליון | 11 בנובמבר 2021 | מחשבות | 6 דק׳

Drew Angerer/Getty Images

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה לניירות ערך ולבורסות בארה"ב, ובפני העיתון "וול סטריט ז'ורנל". לטענתה פייסבוק מעצימה תוכן הכולל "כעס, קיטוב ומחלוקת" ובכך פוגעת בביטחון הציבור.

האוגן, עובדת לשעבר בצוות "היושרה האזרחית" בפייסבוק, הגיחה כמו משום מקום כדי להאיר על הרוע המתחולל בתוך החברה. בריאיון לתוכנית 60 דקות סיפרה כי במהלך עבודתה נתקלה במחקרים פנימיים שהראו כי פייסבוק ואינסטגרם גורמות לנזק אישי וחברתי, אבל הבוסים שלה החליטו להתעלם מהם בטענה שאם יפעלו זה יפגע ברווחים שהחברה גורפת. תוכן פוגעני, הסבירה, הוא תוכן פופולרי המביא תנועה לפייסבוק, ולכן פייסבוק מרוויחה ישירות מתוכן פוגעני. "אחד המחקרים מראה ש-13.5 אחוז מהנערות הצעירות אומרות שאינסטגרם גורם למחשבות האובדניות שלהן להחמיר. ו-17 אחוז אמרו שאינסטגרם גורם להפרעות האכילה שלהן להחמיר", סיפרו לנו בתוכנית התחקירים "60 דקות" כאשר ראיינו את האוגן[1].

על פניו החשיפה נראתה כמו צעד חיובי לריסון הרשת החברתית ולהעלאת המודעות בציבור מפני השפעותיה. אבל חשיבה ביקורתית יותר מעלה תהייה: מה בדיוק חשפה האוגן? האם היא חשפה שפייסבוק צנזרה במכוון תוכן במהלך הבחירות לנשיאות בניסיון להטות את תוצאותיהן? האם היא חשפה שפייסבוק מוכרת את המידע הפרטי של משתמשיה לחברות אחרות, או משתפת אותו עם סוכנויות מודיעין ממשלתיות?

לא. האוגן היא "חושפת שחיתויות" מהסוג ההפוך. במקום לחשוף את הצנזורה הקשה שמבצעת פייסבוק נגד תכנים ומשתמשים שאינם "באים לה טוב" באג'נדה, הגברת האוגן טענה שפייסבוק לא מצנזרת אותם מספיק. היא אמרה שפייסבוק מסרבת לצנזר תוכן שהיא יודעת שגורם לנזק חברתי, והתחננה בפני ממשלת ארה"ב שתתערב ותאלץ את פייסבוק להגביר את הצנזורה.

גברת האוגן היא חושפת השחיתויות הגרועה ביותר שאפשר לצפות לו. מנקודת מבטה של תקשורת המיינסטרים מדובר באישה אמיצה ופגיעה העומדת לבדה מול תאגיד חזק ועצום. מנקודת המבט של הציבור שגולש בפייסבוק – מדובר באישה הדוחפת בדיוק לפעולות שהממסד האמריקני ופייסבוק עצמה רוצים לקדם – עוד צנזורה. המון צנזורה. כמה שיותר, טוב יותר.

במקום שגברת האוגן תחשוף בפנינו מידע מתוך צוות "היושרה האזרחית" האחראי להבטחת "יושר הבחירות" לנשיאות (שפוטין לא יגנוב לכאורה בחירות נוספות), וגם אחראי לנושא המיס-אינפורמציה, כלומר, כיצד שחקנים מסוימים משתמשים ברשת החברתית כדי להפיץ מידע מוטעה, החליטה האוגן לחשוף מידע התורם לקידום המדיניות של פייסבוק עצמה.

בדו-שיח שערכה האוגן בתוכנית 60 דקות עם המנחה, המסר הזה עבר בצורה חדה. המנחה: "האוגן אומרת שפייסבוק הבינה את הסכנה בבחירות 2020 לנשיאות, ולכן הפעילה מערכות בטיחות שמטרתן להקטין את המיס-אינפורמציה. אבל רבים מהשינויים האלה, היא אומרת, היו זמניים". האוגן: "ברגע שהבחירות הסתיימו, [פייסבוק] השבית אותן או שינה את ההגדרות חזרה למה שהן היו לפני כן, כדי לשים בעדיפות עליונה את הצמיחה של החברה על חשבון הבטיחות. זה הרגיש לי כמו בגידה בדמוקרטיה".

הבנתם את המסר? פייסבוק בגדה בדמוקרטיה כשהורידה את מערכות הצנזורה. עליה להחזיר אותן, והאוגן מגייסת את תמיכת הציבור והקונגרס לכך. הצד השני של המטבע חיובי גם כן – אם פייסבוק יכולה להיראות כמו חברה שהוכרחה נגד רצונה לבצע צנזורה, זה יהיה עבורה כמו לזכות בלוטו.

ואכן, מארק צוקרברג לא נותר פראייר. בתגובה לדבריה הוא כתב פוסט ארוך המציין בין היתר כי "אנו מחויבים לעשות את העבודה הטובה ביותר שאנו יכולים, אבל ברמה מסוימת הגוף המתאים שצריך לאמוד את תמורות ההגינות החברתית הוא הקונגרס שנבחר באופן דמוקרטי".

אל תטעו. צוקרברג לא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על פייסבוק. הוא רוצה שהקונגרס יגביר את הרגולציה על האינטרנט כולו. ב-2019 פרסם צוקרברג בוושינגטון פוסט מאמר שכותרתו "האינטרנט צריך כללים חדשים. בואו נתחיל בארבעת התחומים האלה"[2]. במאמר הוא כותב: "אני מאמין שאנו צריכים רגולציה חדשה [על האינטרנט] בארבעה תחומים: תוכן מזיק, יושר הבחירות, פרטיות וניידות הנתונים".

פייסבוק רוצה שהממשלה תטיל רגולציה על פלטפורמות תוכן ותאלץ אותן לצנזר תכנים. היא רוצה שחברות אינטרנט יישאו בתוצאות המידע שהמשתמשים שלהן מפרסמים, כפי שכתב צוקרברג: "חברות אינטרנט צריכות לשאת באחריות לאכיפת סטנדרטים על תוכן מזיק", ו"רגולציה יכולה להציב קו התחלה למה שאסור, ולדרוש מהחברות לבנות מערכות שישמרו על תוכן מזיק ברמת מינימום". שמעתם נכון, צוקרברג רוצה שהקונגרס ייאלץ חברות אינטרנט לבנות מערכות שיצנזרו תוכן מזיק.

לסיכום, אני לא טוען שהאוגן שיקרה. אני פשוט טוען שהיא "חושפת השחיתויות" הגרועה ביותר שיכולנו לקבל. פייסבוק יכלה לתבוע אותה בגין גניבת מסמכי חברה, אבל בחרה שלא. כנראה בגלל שפייסבוק חברה ממש נחמדה, או בגלל שהנרטיב שקידמה האוגן התאים לה.


ג'ון מאק גליון הוא פובלציסט. טוריו התפרסמו בניו יורק פוסט, בניוזוויק ובכלי תקשורת נוספים

References
.1 Youtube, "Facebook Whistleblower Frances Haugen: The 60 Minutes Interview", 60 Minutes, 4 October 2021
.2 Mark Zuckerberg, "The Internet Needs New Rules. Let’s Start in These Four Areas", The Washington Post, March 2019

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
לאן נעלמו המלאכים?

ד"ר משה רט

מלאכים הם אחד הנושאים המרתקים אותי ביותר. אם זה בהופעותיהם השונות בתנ"ך, בספרות חז"ל, בתורת הנסתר או בתחומים אחרים. מטבע הדברים, קראתי...

איומים של השתקה מנצרת ועד צ'ילה

יוסף חדאד

בתוך המדינה: בחברה הערבית משוועים לביטחון אישי להתבטאויותיי בתקשורת וברשתות החברתיות מתלווה מחיר לא פשוט – קללות ואיומים...

יותר מ-130 אלף מאומתים לקורונה בסין, ואף לא אדם אחד מת

אווה פו

ב-10 באפריל פרסם עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" כתבה שכותרתה: "בשנגחאי תועדו יותר מ-130,000 מאומתים לקורונה – מבלי שאף אדם...

בניו יורק טיימס המתינו לפסח כדי ללעוג לאלוהים

דניס פרגר

בערב פסח החליטו עורכי "הניו יורק טיימס" לפרסם בעיתון המודפס וגם באינטרנט מאמר דעה על אלוהים, על התנ"ך ועל פסח. המאמר...

מכתבים למערכת: מצב הדמוקרטיה הישראלית מזכיר את תהליך ההתדרדרות של הרפובליקה הרומית

חגי כהן קלונימוס

בטור הדעה "האם הפוליטיקאים הישראלים פועלים על פי עצותיו של מקיאוולי", נדב רט משרטט את...

הטירוף החודשי נמשך #6

פולי קורקט

1. נהוג לחשוב שנשיאי בית המשפט העליון הם הטובים שבטובים, האליטות של החברה, חכמי עולם שצריכים לגזור דינים בנושאים המורכבים והקשים...

לנפץ את האשליות, מבית ומחוץ

יוסף חדאד

בתוך המדינה: שיא במספר המתנדבים לשירות לאומי בחברה הערבית בשעה שבוגרי תיכון בישראל מהחברה היהודית מתגייסים לשירות צבאי חובה, הצעירים...

האם הפוליטיקאים הישראלים פועלים על פי עצותיו של מקיאוולי?

נדב רט

השנה האחרונה בפוליטיקה הייתה רבת תהפוכות. רבים מאזרחי ישראל חשו, בעת שישבו אל מול מהדורות החדשות, שהם...

שתפו: