אין זה משנה אם אתם בעד טראמפ או נגדו. אם אתם מאוהביו או משונאיו. הנושא שלפניכם הוא עניין עקרוני. נכון למועד כתיבת שורות אלה, בסוף אוגוסט, לדובר הטליבן באפגניסטן, זביחולה מוג’אהיד (Zabihullah Mujahid), ממשיך להיות חשבון טוויטר פעיל, דרכו הוא מצייץ את הודעות ארגון הטרור^[1]. כך הוא הודיע למשל על הפיכתה של אפגניסטן ל"אמירות" בשליטת הטליבן. ובעוד  טוויטר מאפשרת לטרוריסט להפעיל חשבון ברשת החברתית שלה, היא מונעת את האפשרות מנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ.

לפני שקופצים לסיבות, הנה כמה עובדות נוספות: הטליבן אינו ארגון הטרור היחיד שטוויטר נותנת לו מגפון. על פי מכון המחקר ממרי, כאשר אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג דאע"ש, הכריז על עצמו בתור ח'ליפה (מחליפו של הנביא מוחמד) ביוני 2014 אחרי נפילת מוסול, הצליח דאע"ש להפיץ את מסריו לפעיליו ולגייס רבים מהם דרך חשבונותיו בטוויטר, אף על פי שתויג עוד ב-2004 "ארגון טרור" על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב. רק באוגוסט 2014, כשהארגון החל לפרסם סרטוני עריפת ראשים של אמריקנים, הורידה טוויטר את חשבונותיו. "הם עשו זאת כדי להגן על המוניטין התאגידי שלהם מפני הכעס הגובר מצד אזרחים פרטיים ומתוך חשש מפעולה של ממשלת ארה"ב [נגדם]", טוענים בממרי.

גם שני ערוצי הטלוויזיה של ארגון הטרור העיראקי "גדודי חיזבאללה" (Kata'ib Hezbollah) פעילים בטוויטר. וגם חשבונות של פעילים עיראקים המשתייכים למיליציות איראניות המפיצות תעמולה איראנית ואיומים על אזרחים.

טוויטר אמנם השעתה את "אל-מנאר", ערוץ הטלוויזיה של החיזבאללה, אבל זה קרה רק ב-2019, אחרי שש שנות פעילות ברשת החברתית^[2]. ונוסף על כך, ממשיכי דרכו הלא רשמיים של הערוץ – טלוויזיית Al-Mayadeen והעיתון Al-Akhbar עדיין שם, פועלים ללא הפרעה ומפיצים את מסריהם^[3].

הסנגורים על טוויטר יוכלו לטעון כי מדובר בחברה פרטית שלה הזכות להחליט על בסיס דעותיה מי משתתף בפלטפורמה שלה ומי לא. ודעותיה ברורות – ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר, אינו מאוהדיו של טראמפ, בלשון המעטה, ורק פילל להזדמנות לסלקו. מבחינה רשמית, טראמפ סולק כי "עבר על הכללים של טוויטר" כאשר "הסית לאלימות" והיה חשש כבד שימשיך לעשות כך, על פי הפרשנות האישית של ראשי הרשת החברתית.

אבל אם בטוויטר מאמינים שיש לסלק אנשים המסיתים לאלימות מדוע הם מאפשרים לחלק מארגוני הטרור להפיץ את משנתם? מדוע טוויטר מאפשרת לתומכי טרור לאיים על עיתונאים ואזרחים בעיראק ובלבנון ולקדם תעמולה ארסית?

ועוד שאלה: מדוע יש תחושה שהרף לסילוק נשיא של מדינה דמוקרטית נמוך מאוד, בעוד הרף לסילוק ארגון טרור גבוה, כאילו מעורבת בהחלטה בירוקרטיה מסובכת או שדרוש מחקר מקיף והוכחות לא נסיבתיות כדי להגיע למסקנה? האם טרוריסטים לא "מפרים את כללי הקהילה" רק מעצם הווייתם והגדרתם? "טרור" הוא "פעולות אלימות קיצוניות (חטיפה, חבלה, רצח וכו') המיועדות להטיל פחד על האוכלוסייה ועל מוסדות השלטון" (מילון רב מילים). האין זה מספיק כדי לסלקם?

כרגע נראה שאפילו אנשים המפיצים מיס אינפורמציה על חיסונים, על פי פרשנות ה"מיס אינפורמציה" של טוויטר, נתפסים בעיני הרשת החברתית מסוכנים יותר מאשר ארגוני הטרור, והרשת משהה את חשבונם מבלי למצמץ.

אחת הטענות העומדות להגנתה של טוויטר היא שהרף הגבוה לסילוק הטרוריסטים נובע מהיותם זרים גמורים המנהלים את ציוציהם בערבית ממדינות רחוקות. אבל חלק מהטרוריסטים מצייצים גם באנגלית ולמרחק הגיאוגרפי אין שום משמעות ברחבי האינטרנט. להגיע לחשבון של "גדודי חיזבאללה" לוקח חמש שניות בדיוק.

אז מה קורה כאן? מה הסיבה למוסר הכפול? אם נלך לקראת דורסי ונניח שאינו יושב מאחורי שולחן מנהלים גדול בעודו מלטף חתול צ'שייר מרושע, לוגם ויסקי ומשמיע "מוההה", ייתכן שכל הסיפור קשור בעניין המוגבר שהוא מגלה בהתנגדות למחנה השמרני בארה"ב, ובחוסר העניין המוחלט שהוא מגלה בטרור. טראמפ מסוכן? – בום, עף מיד. מפיצי מיס אינפורמציה על החיסונים מסוכנים בעיניו? – עפים או מושהים ברגע. שמרנים בולטים מסוכנים? ביי, מושהים. טרוריסטים? – לא. אין בהם עניין. לפחות עד הרגע בו יוכיחו לדורסי שהם שווים את תשומת לבו, לדוגמה כאשר יפרסמו סרטוני עריפת ראשים בסגנון דאע"ש, או עד היום בו ממשלת ארה"ב או דעת הקהל ידרשו ממנו לסלקם.

---

ג'ק פיליפס כותב בנושאי פוליטיקה וחברה בעיתון "אפוק טיימס" היוצא בארה"ב

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן