כניסה
הרשמה לניוזלטר

שתי תכונות אנושיות נחשבות למידות טובות המעוררות הערכה, אולם למרבה המבוכה נראה שהן סותרות זו את…

ד"ר משה רט | 12 במאי 2021 | מחשבות | 3 דק׳

ההבדלים בין חוכמה ותמימות

שתי תכונות אנושיות נחשבות למידות טובות המעוררות הערכה, אולם למרבה המבוכה נראה שהן סותרות זו את זו – חוכמה ותמימות.

את התמימות קצת קשה להגדיר. זוהי אותה תכונה שישנה לילדים קטנים, אותו טוהר מיוחד המאפיין אותם, העדר רוע, אמונה בטוב שבעולם, אהבה כלפי אחרים ואמון איש ברעהו. גם אצל מבוגרים ניתן למצוא לפעמים דוגמאות לתמימות, בדרך כלל בקרב אנשים פשוטים. נראה שהתמימות מבטאת סוג של פשטות ושלמות פנימית. ואכן "תמים" פירושו "שלם". תמימות מכילה גם ענווה, צניעות, שמחה ועוד.

התמימים מתאפיינים בהעדר תחכום. ילדים קטנים ואנשים פשוטים אינם יודעים הרבה על העולם. לעומת זאת קשה לנו לדמיין עו"ד, איש הייטק או מנכ"ל שייחשב לתמים. ככל שילד גדל ומתפתח, וצובר עוד ועוד ידע, הוא מאבד אט אט מתמימותו.

מדוע חוכמה וידע מובילים לאובדן התמימות? חלק גדול מהידע כרוך בחשיפה לרוע הקיים בעולם. כאשר ילד קטן מביט בעולם בתמימות, הוא בטוח שכולם רוחשים לו רק טוב. עם הזמן, ככל שהוא לומד יותר הוא מבין שבעולם יש גם אנשים רעים, ודברים רעים עלולים לקרות. הביטחון שלו בטוב שבעולם מתערער, ומתחילה להיווצר תחושת סכנה ופחד, וחוסר אמון באדם ובעולם.

כמו כן, בעצם החשיפה לרוע נכנס משהו ממנו לתוך נפש האדם. כשאדם שומע שאחרים עושים דברים רעים או כשהוא רואה זאת, משהו מזה מהדהד גם בתוכו ומעורר גם אצלו נטייה לרוע. לכן אמרו חז"ל שאין להתבונן בפניו של אדם רשע. כלשון השיר של דוד ד'אור: "תשמור על העולם ילד/ יש דברים שאסור לראות/ תשמור על העולם ילד/ אם תראה, תפסיק להיות".

אבל לא רק החשיפה לרוע פוגמת בתמימות. ריבוי הידע והחוכמה כשלעצמו מוביל את האדם לפיתוח התייחסות מורכבת יותר לעולם. הוא לומד לעשות אבחנות, למיין עובדות שונות, לעמוד על סתירות ולנסות ליישב אותן. זה אמנם מועיל – אבל זה פוגם בשלמות של התמימות. התמים הוא שלם, אחד, פשוט, אינו מורכב ואינו מחולק. אדם חכם הוא מורכב ומסובך, קרוע לעתים בין דעות שונות, בין לבטים וספקות, מיוסר בידי חוסר הבנה וקושיות למיניהן. כלשונו של קהלת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". גם נקודה זו מתבטאת במילות השיר: "תשמור על העולם ילד/ אל תגזים במחשבות/ כי כמה שתדע יותר, ילד/ אתה רק תבין פחות".

כמו כן, ריבוי הידע והחוכמה מעצים את האגו של האדם, גורם לו להרגיש גבוה וחשוב – וכאשר האגו גדל נעלמת התמימות, ואיתה הענווה וההכרה במיעוט הערך העצמי. וככל שהאגו של אדם גדל, כך גם יצריו הרעים הולכים ומתרבים. התמים לעומת זאת שמח בחלקו, מרוצה במה שיש לו, ואינו מתהלך בגדולות. ואז ממילא ליצר הרע יש פחות נקודות להיאחז בו.

אם כך, יש לנו בעיה. מצד אחד אנו מעריכים את התמימות. אנחנו שומרים על ילדים מפני חשיפה לידיעות ולחוויות שיכולות לפגוע בתמימותם. ואנו מלאי התפעלות והערכה כשאנו נתקלים באדם בעל תמימות אמיתית. למשל, בספר "השליחות האחרונה", המתאר את חייהם ומותם של גבי ורבקי הולצברג הי"ד, שלוחי חב"ד שנרצחו בפיגוע במומביי, אחד הדברים שכבשו את לבי היה התמימות הטהורה שניכרת באורח חייהם של חסידי חב"ד, מילדות ועד זקנה – בחינוך הילדים, בשמירה על המצוות והמנהגים, בהקמת המשפחה ועוד.

צילום: Shutterstock

אולם מצד שני, אנחנו מחנכים את ילדינו ואת עצמנו לשאיפה לידע ולחוכמה. לא היינו רוצים להישאר בעיירה בה יש רק עגלות וסוסים. אבל עם כל הרווח המגיע מחוכמה ומידע, בא גם המחיר של אובדן התמימות, ואיתה אובדן שמחת החיים, הפשטות והענווה. האם זה משתלם? אולי. אבל זה בכל זאת מצער.

אולי יש דרך לשמר משהו מהתמימות, למרות ריבוי הידע. אולי אם יהיה האדם טהור מספיק, בעל מידות טובות מספיק, הידע לא יפגום בתמימותו. מי שלבו טוב וטהור, לא יושחת גם אם הוא נחשף לרוע. מי שהוא ירא שמים, לא ייתן לחוכמה ולידע לנפח לו את האגו, ולא ישתמש בהם לקידום יצריו הרעים. ישנן דמויות של צדיקים, כמו הרב אריה לוין והרב שלמה זלמן אויערבך, שכל מכיריהם ציינו בהשתאות ובהערצה את השילוב הנדיר שביטאו בין גאונות עצומה לתמימות מופלאה. הדבר קשה אמנם – אבל אפשרי.


משה רט הוא רב ודוקטור לפילוסופיה כללית. בכתיבתו הוא משלב יהדות, פילוסופיה ותרבות פופולרית

שתפו את הכתבה:

ההבדלים בין חוכמה ותמימות

שתי תכונות אנושיות נחשבות למידות טובות המעוררות הערכה, אולם למרבה המבוכה נראה שהן סותרות זו את…

ד"ר משה רט | 12 במאי 2021 | מחשבות | 6 דק׳

צילום: Shutterstock

שתי תכונות אנושיות נחשבות למידות טובות המעוררות הערכה, אולם למרבה המבוכה נראה שהן סותרות זו את זו – חוכמה ותמימות.

את התמימות קצת קשה להגדיר. זוהי אותה תכונה שישנה לילדים קטנים, אותו טוהר מיוחד המאפיין אותם, העדר רוע, אמונה בטוב שבעולם, אהבה כלפי אחרים ואמון איש ברעהו. גם אצל מבוגרים ניתן למצוא לפעמים דוגמאות לתמימות, בדרך כלל בקרב אנשים פשוטים. נראה שהתמימות מבטאת סוג של פשטות ושלמות פנימית. ואכן "תמים" פירושו "שלם". תמימות מכילה גם ענווה, צניעות, שמחה ועוד.

התמימים מתאפיינים בהעדר תחכום. ילדים קטנים ואנשים פשוטים אינם יודעים הרבה על העולם. לעומת זאת קשה לנו לדמיין עו"ד, איש הייטק או מנכ"ל שייחשב לתמים. ככל שילד גדל ומתפתח, וצובר עוד ועוד ידע, הוא מאבד אט אט מתמימותו.

מדוע חוכמה וידע מובילים לאובדן התמימות? חלק גדול מהידע כרוך בחשיפה לרוע הקיים בעולם. כאשר ילד קטן מביט בעולם בתמימות, הוא בטוח שכולם רוחשים לו רק טוב. עם הזמן, ככל שהוא לומד יותר הוא מבין שבעולם יש גם אנשים רעים, ודברים רעים עלולים לקרות. הביטחון שלו בטוב שבעולם מתערער, ומתחילה להיווצר תחושת סכנה ופחד, וחוסר אמון באדם ובעולם.

כמו כן, בעצם החשיפה לרוע נכנס משהו ממנו לתוך נפש האדם. כשאדם שומע שאחרים עושים דברים רעים או כשהוא רואה זאת, משהו מזה מהדהד גם בתוכו ומעורר גם אצלו נטייה לרוע. לכן אמרו חז"ל שאין להתבונן בפניו של אדם רשע. כלשון השיר של דוד ד'אור: "תשמור על העולם ילד/ יש דברים שאסור לראות/ תשמור על העולם ילד/ אם תראה, תפסיק להיות".

אבל לא רק החשיפה לרוע פוגמת בתמימות. ריבוי הידע והחוכמה כשלעצמו מוביל את האדם לפיתוח התייחסות מורכבת יותר לעולם. הוא לומד לעשות אבחנות, למיין עובדות שונות, לעמוד על סתירות ולנסות ליישב אותן. זה אמנם מועיל – אבל זה פוגם בשלמות של התמימות. התמים הוא שלם, אחד, פשוט, אינו מורכב ואינו מחולק. אדם חכם הוא מורכב ומסובך, קרוע לעתים בין דעות שונות, בין לבטים וספקות, מיוסר בידי חוסר הבנה וקושיות למיניהן. כלשונו של קהלת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". גם נקודה זו מתבטאת במילות השיר: "תשמור על העולם ילד/ אל תגזים במחשבות/ כי כמה שתדע יותר, ילד/ אתה רק תבין פחות".

כמו כן, ריבוי הידע והחוכמה מעצים את האגו של האדם, גורם לו להרגיש גבוה וחשוב – וכאשר האגו גדל נעלמת התמימות, ואיתה הענווה וההכרה במיעוט הערך העצמי. וככל שהאגו של אדם גדל, כך גם יצריו הרעים הולכים ומתרבים. התמים לעומת זאת שמח בחלקו, מרוצה במה שיש לו, ואינו מתהלך בגדולות. ואז ממילא ליצר הרע יש פחות נקודות להיאחז בו.

אם כך, יש לנו בעיה. מצד אחד אנו מעריכים את התמימות. אנחנו שומרים על ילדים מפני חשיפה לידיעות ולחוויות שיכולות לפגוע בתמימותם. ואנו מלאי התפעלות והערכה כשאנו נתקלים באדם בעל תמימות אמיתית. למשל, בספר "השליחות האחרונה", המתאר את חייהם ומותם של גבי ורבקי הולצברג הי"ד, שלוחי חב"ד שנרצחו בפיגוע במומביי, אחד הדברים שכבשו את לבי היה התמימות הטהורה שניכרת באורח חייהם של חסידי חב"ד, מילדות ועד זקנה – בחינוך הילדים, בשמירה על המצוות והמנהגים, בהקמת המשפחה ועוד.

צילום: Shutterstock

אולם מצד שני, אנחנו מחנכים את ילדינו ואת עצמנו לשאיפה לידע ולחוכמה. לא היינו רוצים להישאר בעיירה בה יש רק עגלות וסוסים. אבל עם כל הרווח המגיע מחוכמה ומידע, בא גם המחיר של אובדן התמימות, ואיתה אובדן שמחת החיים, הפשטות והענווה. האם זה משתלם? אולי. אבל זה בכל זאת מצער.

אולי יש דרך לשמר משהו מהתמימות, למרות ריבוי הידע. אולי אם יהיה האדם טהור מספיק, בעל מידות טובות מספיק, הידע לא יפגום בתמימותו. מי שלבו טוב וטהור, לא יושחת גם אם הוא נחשף לרוע. מי שהוא ירא שמים, לא ייתן לחוכמה ולידע לנפח לו את האגו, ולא ישתמש בהם לקידום יצריו הרעים. ישנן דמויות של צדיקים, כמו הרב אריה לוין והרב שלמה זלמן אויערבך, שכל מכיריהם ציינו בהשתאות ובהערצה את השילוב הנדיר שביטאו בין גאונות עצומה לתמימות מופלאה. הדבר קשה אמנם – אבל אפשרי.


משה רט הוא רב ודוקטור לפילוסופיה כללית. בכתיבתו הוא משלב יהדות, פילוסופיה ותרבות פופולרית

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
לאן נעלמו המלאכים?

ד"ר משה רט

מלאכים הם אחד הנושאים המרתקים אותי ביותר. אם זה בהופעותיהם השונות בתנ"ך, בספרות חז"ל, בתורת הנסתר או בתחומים אחרים. מטבע הדברים, קראתי...

איומים של השתקה מנצרת ועד צ'ילה

יוסף חדאד

בתוך המדינה: בחברה הערבית משוועים לביטחון אישי להתבטאויותיי בתקשורת וברשתות החברתיות מתלווה מחיר לא פשוט – קללות ואיומים...

יותר מ-130 אלף מאומתים לקורונה בסין, ואף לא אדם אחד מת

אווה פו

ב-10 באפריל פרסם עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" כתבה שכותרתה: "בשנגחאי תועדו יותר מ-130,000 מאומתים לקורונה – מבלי שאף אדם...

בניו יורק טיימס המתינו לפסח כדי ללעוג לאלוהים

דניס פרגר

בערב פסח החליטו עורכי "הניו יורק טיימס" לפרסם בעיתון המודפס וגם באינטרנט מאמר דעה על אלוהים, על התנ"ך ועל פסח. המאמר...

מכתבים למערכת: מצב הדמוקרטיה הישראלית מזכיר את תהליך ההתדרדרות של הרפובליקה הרומית

חגי כהן קלונימוס

בטור הדעה "האם הפוליטיקאים הישראלים פועלים על פי עצותיו של מקיאוולי", נדב רט משרטט את...

הטירוף החודשי נמשך #6

פולי קורקט

1. נהוג לחשוב שנשיאי בית המשפט העליון הם הטובים שבטובים, האליטות של החברה, חכמי עולם שצריכים לגזור דינים בנושאים המורכבים והקשים...

לנפץ את האשליות, מבית ומחוץ

יוסף חדאד

בתוך המדינה: שיא במספר המתנדבים לשירות לאומי בחברה הערבית בשעה שבוגרי תיכון בישראל מהחברה היהודית מתגייסים לשירות צבאי חובה, הצעירים...

האם הפוליטיקאים הישראלים פועלים על פי עצותיו של מקיאוולי?

נדב רט

השנה האחרונה בפוליטיקה הייתה רבת תהפוכות. רבים מאזרחי ישראל חשו, בעת שישבו אל מול מהדורות החדשות, שהם...

שתפו: