כפי שהבטיח הנשיא החדש, ג'ו ביידן, אחת מפעולותיו הראשונות הייתה להחזיר את ארה"ב להסכם פריז. זהו הסכם יעדי האקלים אליו התחייב ממשל אובמה, ואשר ממנו יצא הנשיא טראמפ בטענה שמדובר בהסכם גרוע לארה"ב. ביידן הביע עמדות מאוד מרחיקות לכת בנוגע לסוגיית שינוי האקלים, אותה הוא מכנה "איום קיומי" לאומה, לאנושות ו"ליטרלי" לקיום של כדור הארץ (הוא באמת אמר את זה).

רבים בארה"ב ובעולם משבחים את החזרה להסכם, אבל כמה מהם באמת מבינים מהו הסכם פריז? כמה אנשים יודעים להסביר מה הוא כולל, מה המטרות שלו, מה היעדים? האם הוא ריאלי? האם הוא כלכלי? האם כל הסכם אקלים הוא טוב, לא משנה מה והעיקר הכוונה?

ובכן, בואו נצלול ונראה. הסכם פריז נערך בשנת 2015. במסגרת ההסכם כל מדינה התחייבה ליעדי האקלים הממשלתיים שלה לשנת 2030. יעדים אלו מכונים Intended Nationally Determined Contributions (INDCs). כל מדינה התחייבה ל-INDC משלה – והשונות בין המדינות גדולה מאוד. יש שיאמרו, לא הגיונית. יש שיאמרו הזויה.

במסגרת ההסכם, ארה"ב שאחראית על בערך 15% מהפליטות הגלובליות של גזי חממה ואשר הפליטות שלה כבר במגמת ירידה בשנים האחרונות, התחייבה להפחתה של 28-26 אחוז בפליטת גזי חממה עד שנת 2025 (ביחס לפליטות 2005). זהו יעד שיהיה קשה מאוד לעמוד בו.

לעומתה סין, האחראית על 28% מהפליטות הגלובליות, והפליטות שלה רק ממשיכות לעלות כל שנה, התחייבה לפתח מקורות אנרגיה לא פוסיליים לרמה של "סביב 20%" מייצור האנרגיה עד 2025 – יעד שהייתה מגיעה אליו בלי קשר להסכם. כמו כן סין "תעשה מאמץ", מה שזה לא אומר, להגיע לתקרה של פליטות עד 2030, שרק אחרי זה הפליטות יתחילו לרדת. בקיצור, צ'ק פתוח ללא התחייבות לכלום. אה זה לא הכול – סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שמממנת הקמת תשתיות ברחבי תבל, תהנה מתווית של מדינה מתפתחת. היא תהיה זכאית לקבל תמיכה כספית מ"קרן אקלים" אליה יתרמו מיליארדים כל שנה המדינות המפותחות בראשות ארה"ב. ראוי גם לציין, שרוב הפאנלים הסולרים, הטורבינות והמחצבים לסוללות ליתיום שיותקנו בעולם במסגרת ההתגייסות ליעדי ההסכם – ייצרו ויפיקו בסין.

על פניו נשמע כמו הסכם ממש טוב לסין, שיכולה להמשיך לצמוח בלי מעצורים ועוד לקבל על זה כסף, ולא כל כך טוב לארה"ב ולמערב. המדינות המפותחות יכפו על עצמן יעדים שאפתניים שיכללו מעבר יקר וכואב לאנרגיה מתחדשת תזזיתית ובלתי אמינה, ישלמו מחירי חשמל מאמירים, יחוו דה-תיעוש מואץ, ועוד ישלמו לקופת האקלים של המדינות המתפתחות. רגע, אמרתי שההסכם לא טוב כל כך? אז התכוונתי מזעזע. יש מספרים. בואו נראה.

על פי דוח מקיף וראשון מסוגו של מכון המחקר NERA, שנעשה בהזמנת משרד המסחר האמריקני – העלות של עמידה ביעדי האקלים של פריז תהיה כבדה מאוד. להלן סיכום המסקנות: יישום של יעדי ההסכם יכול לעלות למשק האמריקני 14 טריליון דולר עד שנת 2040 – 6% מהתוצר הלאומי העתידי. רק בשביל לסבר את האוזן – כל התוצר השנתי של כלכלת ארה"ב בשנת 2020 היה 21 טריליון דולר.

נוסף על כך, הדוח כולל גם הערכה כי 28 מיליון משרות שיעלמו מהמשק האמריקני (נטו) בעקבות דעיכה תעשייתית וכלכלית שתבוא. למי שבונה על משרות ירוקות של בוני פאנלים וטורבינות שיפצו על ההפסדים – קחו בחשבון שהן יהיו בג'יאנגסו ובשנגחאי ולא באוהיו ובפנסילבניה.

המשמעות היא שארה"ב תהיה ענייה יותר, מובטלת יותר ועם פחות כסף להשקיע בדברים אחרים – כמו מחקר, חינוך, בריאות, תשתיות וכו'. גם הביטחון והיציבות של כל המערכת הבין-לאומית בוודאי יסבלו מדעיכה בעוצמה האמריקנית.

בינתיים, ביידן כבר הודיע שהוא מתכוון להשקיע 500 מיליארד דולר בכל שנה לטובת עמידה במדיניות האקלים – סכום מטורף שיכנס ישר לגרעון הלאומי. זה הרבה יותר מהחישוב שנעשה ב-2017 לפי 250 מיליארד בשנה. זה 2 טריליון דולר הוצאה ישירה בקדנציה, לא כולל את ההפסדים לצמיחה ולתוצר שיהיו כתוצאה מזה בהמשך הדרך. במילים אחרות, משוואת הנזק כנראה תהיה כבדה יותר מהצפי הממוצע של הדוח.

כן, אבל האקלים! האם נכון להתקטנן על כמה טריליונים של משלמי המִסים או על אחוזי תוצר אבודים? לא הכול זה כסף. המטרה היא להציל את האקלים ואת עצם קיומו של כדור הארץ! ההפסדים האלו אולי שווים את זה, לא?

בואו נשאל: אם נניח שכל המדינות יעמדו בתנאי האקלים שהן הציבו לעצמן (דבר שלא קרה מעולם בשום הסכם עבר) – מה יהיה האפקט?

לשמחתנו מישהו עשה את החשבון הזה. הכלכלן הדני המפורסם ביורן לומבורג חקר את פרטי ההסכם ופרסם מאמר מעמיק בו הוא הריץ את ההפחתה החזויה בפליטות על בסיס ההתחייבויות של הסכם פריז, והריץ אותה על מודלים אקלימיים עליהם ביססו את ההסכם. אז מה מקבלים? בואו נראה.

על פי החישוב של לומבורג – אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהן עד שנת 2030 – ההפחתה בעליית הטמפרטורה תהיה 0.048 מעלות צלזיוס עד שנת 2100. פחות ממה שניתן למדוד.

ובתרחיש אפילו יותר בדיוני, בו כל המדינות יעמדו בהסכם בשנת 2030, ונוסף על כך ישמרו על מסגרת ההתחייבויות בקנאות עד סוף המאה (כלומר 70 שנים נוספות!), וגם לא תהיה עלייה בפליטות במדינות שאינן בהסכם – אז ההפחתה בעליית הטמפרטורה בשנת 2100 תגדל במעט ותעמוד על 0.17 מעלות צלזיוס. הבדל אפסי וחסר משמעות מבחינה אקלימית.

מישהו אמר פה Value for money? לאחר החתימה על ההסכם, הנשיא אובמה אמר שחשיבותו היא בהחלטה עולמית לפעול לטובת האקלים, והוסיף כי ההסכם אינו מושלם ולא יספיק להגיע ליעדים האקלימיים שהוצבו. כלומר, מיומו הראשון יודעים שהוא לא יועיל, אלא כאירוע סימבולי וכמדרגה ראשונה לקידום הנושא.

על פי דוח פער הפליטות של האו"ם משנת 2017, היעדים המוצהרים של הסכם פריז היו למנוע התחממות של 2 מעלות עד סוף המאה. עם זאת ההתחייבויות הממשיות בהסכם מצטברות רק לכדי שליש מהפחתת הפליטות הדרושה למניעת התחממות קטסטרופלית של 3 מעלות עד סוף המאה (לשיטת ה-IPCC – "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים"). הדוח גם מודה כי סביר שרוב המדינות לא יעמדו בהתחייבויות שנתנו.

למרות זאת, הסכם פריז נמכר לציבור כפתרון לבעיית האקלים והדרך "להציל את העולם". ובכן גם לפי ההגדרות והנחות היסוד המדעיות של כותביו – הוא אפילו לא קרוב לזה. בתרחישים הכי אופטימיים והבדיוניים, הוא ימנע התחממות ברמה שהיא בקושי מעל סטיית התקן של היכולת למדוד טמפרטורה אטמוספרית. כלומר גם אם נעשה את זה, לא נדע אם זה השפיע בכלל. זו עבודה בעיניים המצטרפת לשורה ארוכה של "הסכמי אקלים" שהוכרזו בקול תרועה ולא השיגו דבר.

במקום לבזבז הון עתק על תוכנית לא יעילה, תנו את הכסף למדענים ולחוקרים. אולי הם ימציאו לנו טכנולוגיה גרעינית ממוזערת ובטוחה שתחליף את כל האנרגיה הנוכחית? אולי הם יצליחו לפצח את חלום אנרגיית המימן? אולי משהו שעדיין לא חושבים עליו בכלל יומצא במעבדה בשנים הקרובות אם נשקיע נכון? בכל אופן, החשיבה צריכה להיות חדשנות ואדפטציה לאקלים, לא מיטיגציה של האקלים.

הפוליטיקאים נלחמים להיות כמה שיותר ירוקים כי הם מריחים שזה מעניין את הבוחרים שלהם. זה צובע אותם בנוצות של מתקדמים ונאורים. קל כל כך להבטיח להציל את העולם – חלקם אפילו מאמינים בזה. פוליטיקאים תמיד מבטיחים להציל אותנו ממשהו בלתי נראה אחר. אין מאחורי זה מדע. אין מאחורי זה אמת. יש מאחורי זה הרבה כסף, שלנו, שיפוזר לכל הרוחות. כשאתם רואים פוליטיקאים מדברים על תוכניות להצלת "עצם הקיום של כדור הארץ", תעצרו רגע לפני שאתם מהנהנים בראש לחיוב ונותנים להם צ'ק פתוח.

---

הכותב מנהל את ערוץ הטלגרם "מושג ירוק", בו כותבים מדענים, פרופסורים בכירים ומובילי דעה בין-לאומיים בנושא חשיבה רציונלית בסוגיות סביבה, אקלים ואנרגיה. כתובת הערוץ: https://t.me/greenlogic