"עכשיו זה הזמן לעשות מה שאומרים לכם", הודיע ד"ר אנתוני פאוצ'י, אחד החברים המובילים בכוח המשימה…
ווסלי ג'יי סמית | 13 בדצמבר 2020 | מחשבות | 6 דק׳
היזהרו מאג'נדת "האיפוס הגדול"
"עכשיו זה הזמן לעשות מה שאומרים לכם", הודיע ד"ר אנתוני פאוצ'י, אחד החברים המובילים בכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה, בהרצאה שהעביר לאמריקנים ב-12 בנובמבר. למרות כוונותיו הטובות למנוע מאנשים לחלות, פאוצ'י ביטא בהרצאה את גישתו הטכנוקרטית, לפיה המומחים מחליטים בנושאים החשובים וכולם צריכים להתיישר ולציית בשקדנות כמו חיילים[1].
עוד קודם באה לידי ביטוי תפיסת עולמו במאמר שחיבר במשותף ב-3 בספטמבר עבור Cell, ז'ורנל מדעי מכובד. פאוצ'י כתב כי כדי להימנע מהאסון שמביאה איתה מגפת הקורונה, אנו חייבים "לחולל שינוי בהתנהגות האנושית, כמו גם שינויים רדיקליים אחרים שייקח עשורים להשיג: בנייה מחדש של התשתיות לקיום אנושי החל מערים, בתים, מקומות עבודה, דרך מים ומערכות ביוב, ועד למקומות בילוי והתאספות"[2]. לדבריו, "המדע בוודאי יביא לנו תרופות, חיסונים ואבחונים רבים מצילי חיים, עם זאת, אין שום סיבה לחשוב שאלה לבדם יכולים להתגבר על האיום של הופעות תכופות וקטלניות יותר של מחלות זיהומיות [אחרות]". לכן לתפיסתו, יש "לחולל שינוי רדיקלי" בכל יסודות חיינו כאן – בכלכלה, בהתנהגות, ובכל התשתיות הנחוצות לקיום אנושי. בקיצור – סדר עולמי חדש.
לא רק פאוצ'י חושב כך. קלאוס שוואב, מייסד ויו"ר "הפורום הכלכלי העולמי", הסביר בטור שחיבר ביוני כי "מחצית הכוס המלאה" של המגפה היא "שהיא הראתה עד כמה מהר אנו יכולים לחולל שינויים קיצוניים באורחות חיינו"[3]. שוואב הזהיר כי "שפל כלכלי חד כבר החל, ואנו עלולים להתמודד עם המיתון הגרוע ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת". אבל אל דאגה, "זה לא בלתי נמנע. כדי להשיג תוצאה טובה יותר, על העולם לפעול במשותף ובמהירות כדי לשפץ את כל ההיבטים בחברות ובכלכלות שלנו, החל מחינוך ועד לחוזים חברתיים ולתנאי עבודה. כל מדינה, מארה"ב ועד סין, חייבת להשתתף, וכל תעשייה, החל מנפט דרך גז וכלה בטכנולוגיה, חייבת לשנות צורה. בקצרה, אנו צריכים 'איפוס גדול' לקפיטליזם".
קלאוס שוואב, מייסד ויו"ר "הפורום הכלכלי העולמי" | FABRICE COFFRINI/AFP via Getty Images
מהו ה"איפוס הגדול לקפיטליזם"? "לאג'נדה של האיפוס הגדול יהיו שלושה מרכיבים עיקריים", כותב שוואב. "המרכיב הראשון ינחה את השווקים להשיג תוצאות הוגנות יותר". כדי להסביר כיצד ניתן לעשות זאת, הוא משתמש במושג מעורפל עליו דיבר כבר בעבר: "כלכלה של בעלי עניין" (במקום "כלכלה של בעלי מניות"). הרעיון הוא שבמקום שחברות יתרכזו רק ביצירת ערך לבעלי מניותיהן ולצרכנים באמצעות מכירת מוצרים, הן יתחילו ליצור "ערך חברתי" עבור "בעלי עניין" נוספים – למשל אלה המקדמים נושאים הקשורים בשינויי אקלים, אי שוויון, קהילות מוחלשות או מדוכאות לכאורה, ועוד[4].
אבל אין זה מספיק לעבור ל"כלכלה של בעלי עניין", טוען שוואב, "על הממשלות ליישם רפורמות שהיו צריכות להתרחש כבר מזמן, המקדמות תוצאות שוויוניות יותר". כאן יצא המרצע מן השק. איך משיגים שוויון? "תלוי במדינה. אלה עשויים לכלול שינויים במיסי העושר, ביטול הסובסידיות על דלקי מאובנים הניתנות למפעלים, וכללים חדשים המסדירים קניין רוחני, מסחר ותחרות". במילים אחרות, שוואב רוצה להשתמש בכוח פוליטי כדי לחלק מחדש את העושר בצורה שווה והוגנת יותר – לקחת מהשכבות הגבוהות (באמצעות מס עושר) ולחלק לכל היתר, תוך חיזוק מעורבותה של המדינה בכלכלה (קביעת "כללים חדשים" למסחר – רגולציות, תקנות, חוקים). בקיצור – האג'נדה הסוציאליסטיות הנושנה. לתמונה נכנס כמובן נושא האקלים, בין אם באמצעות ביטול סובסידיות על דלקי מאובנים ובין אם באמצעות ניסיון להקטין את הצריכה של הציבור לרמה שהייתה בתקופת הסגרים, אז נרשמה ירידה של 7% אחוזים בפליטות העולמיות, כפי שדוחף לעשות אתר "האיפוס הגדול"[5].
אבל קיימים שני מרכיבים חשובים נוספים באג'נדת "האיפוס הגדול", לפי שוואב. אחד הוא "להבטיח שההשקעות יקדמו יעדים משותפים, כמו שוויון וקיימות" (שוב שוויון), והמרכיב הנוסף הוא לנצל את חדשנות "המהפכה התעשייתית הרביעית" כדי לפתח טיפולים תרופתיים, חיסונים, מרכזי בדיקה ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיטיבו איתנו.
שוואב לא מזכיר לחינם את "המהפכה התעשייתית הרביעית" ואת החדשנות שהיא מביאה. ב-2017 הוא הוציא ספר בשם "המהפכה התעשייתית הרביעית" וב-2018 ספר נוסף בשם "עיצוב עתיד המהפכה התעשייתית הרביעית – מדריך לבניית עולם טוב יותר". ספר נוסף יצא ביולי השנה, הנקרא "קוביד-19: האיפוס הגדול".
בספרו הראשון חוזה שוואב כי אנו מתקרבים "מוקדם משרוב האנשים צופים" לעתיד שבו "עבודתם של מקצועות שונים […] תהפוך לאוטומטית בחלקה או במלואה"[6]. זו תהיה "מהפכה שתשנה מהיסוד את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתייחסים איש לרעהו". עד כאן שום דבר חדש שלא אמרו כבר. אבל אז שוואב עובר לתאר עולם מתקדם עוד יותר שבו נשתמש בטכנולוגיות כדי לבצע מעקבים המוניים אחר האוכלוסייה בצורה המנוגדת לחברות בריאות ופתוחות. הוא אמנם יוצא נגד השימוש הזה, אך באותה נשימה מציג זאת באור חיובי בספרו השני: "סביר להניח שהפשיעה תפחת עקב שימוש בחיישנים, במצלמות, בבינה מלאכותית ובתוכנות לזיהוי פנים" אשר "יחדרו למה שהיה עד עתה המרחב הפרטי של מחשבתנו. יקראו את מחשבותינו וישפיעו על התנהגותנו"[7].
ככל שהקורא מתקדם בספריו של שוואב, מתגלה כי הוא טרנס-הומניסט החולם לאמץ את החדשנות הטכנולוגית לתוך גופנו באמצעות צ'יפים ושכלולים טכנולוגיים שיושתלו בנו. "אנו עומדים בפתחו של שינוי מערכתי רדיקלי המחייב את בני האדם להסתגל באופן רציף [לחידושים הטכנולוגיים]. כתוצאה מכך, אנו עשויים להיות עדים לדרגה הולכת וגוברת של קיטוב בעולם, שתסומן על ידי אלה המאמצים את השינוי (כמו שוואב) לעומת אלה המתנגדים לו. דבר זה יוליד אי שוויון החורג מעבר לאי השוויון החברתי שתואר קודם. אי השוויון האונטולוגי הזה יפריד בין המתאקלמים לבין המתנגדים – הזוכים והמפסידים החומריים בכל מובני המילה"[8].
אם לסכם עד פה, שוואב ו"האיפוס הגדול" רוצים ליצור פה "עולם חדש נפלא" שבו ממשלות טכנוקרטיות מחליפות את תנאי החיים הקיימים כדי ליצור עולם "שוויוני" ו"הוגן" יותר – כיאה לכל אוטופיה מסוכנת. הן עושות זאת באמצעות שינויים רדיקליים בכלכלה, בתשתיות ובמבנים, וכמובן באמצעות כוחן הפוליטי, בעודן מציבות בחזון אג'נדות סוציאליסטיות, טיפול בנושאים סביבתיים וקידום חדשנות טכנולוגית – שגבולותיה אינן יודעות שובע.
מי שהחליט לתמוך באג'נדת "האיפוס הגדול" הוא האפיפיור, טוענים ב"פורום הכלכלי העולמי" במאמר שניתח 43 אלף מילים שכתב פרנציסקוס בתחילת אוקטובר, אם כי נראה שלאפיפיור לא היה מושג מההיבט הטרנס-הומניסטי העתידני של שוואב[9]. "האפיפיור שם את חותמו על המאמצים לעצב את הכלכלה הגלובלית, מה שכונה 'האיפוס הגדול', בתגובה למגפת הקורונה", הם מסבירים. לדבריהם, האפיפיור יוצא במכתבו נגד הניאו-ליברליזם – פילוסופיה המנוגדת לסוציאליזם והתומכת בהפרטה, בהפחתת הרגולציה ובשווקים חופשיים ולא מרוסנים (על ידי הממשלה). "האפיפיור מאמין שהסיפור הזה [הפילוסופיה הזו] נשחק כעת. הוא לא לבד", הם מדגישים. נוסף על כך, דוחף האפיפיור ל"רפורמה של ארגון האומות המאוחדות, כמו גם של מוסדות כלכליים ופיננסיים בין-לאומיים, כך שמושג משפחת הלאומים יקבל שיניים אמיתיות"[10].
נראה שראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו תומך גם הוא בגרסה מסוימת של "איפוס". בנאום שנשא בווידאו בפני האו"ם, אמר כי המגפה מביאה "הזדמנות לאיפוס"[11]. "זוהי הזדמנות עבורנו להאיץ את מאמצינו טרום המגפה, לדמיין מחדש מערכות כלכליות המתייחסות בפועל לאתגרים הגלובליים כמו עוני קיצוני, אי שוויון ושינויי האקלים". לחגיגה הצטרף גם מגזין "טיים", שבשיתוף פעולה עם "הפורום הכלכלי העולמי" פרסם כ-20 מאמרים באתרו מאת "מובילי דעה" תחת הכותרת "האיפוס הגדול"[12].
לאן כל זה הולך? עד עתה האוטופיה הזו עסקה בהרבה דיבורים ובמעט מעשים. כולי תקווה שהיא גם תסתיים בכך, ושלא יקום פוליטיקאי, כמו הנשיא האמריקני הנכנס, ויחליט להוציא אותה לפועל.
המחבר הוא משפטן ויו"ר "מרכז דיסקברי לאנושיות יוצאת דופן" שמושבו בארה"ב
| .1 | Christina Farr, "Fauci says U.S. has 'independent spirit,' but now is the time to ‘do what you’re told’", CNBC, November 2020 |
|---|---|
| .2 | David M. Morens and Anthony S. Fauci, "Emerging Pandemic Diseases: How We Got to COVID-19", Cell, 3 September 2020, P-13 (Cell 182) |
| .3 | Klaus Schwab, "Now is the time for a 'great reset'", World Economic Forum website, 3 June 2020 |
| .4 | Raghuram G. Rajan, "What Should Corporations Do?", Project Syndicate, October 2020 |
| .5 | https://greatreset.com |
| .6 | Klaus Schwab, "The Fourth Industrial Revolution", 2017, p-37 |
| .7 | Klaus Schwab, Nicholas Davis, "Shaping the Future of the Fourth Industrial Revolution", 2018 |
| .8 | Klaus Schwab, "The Fourth Industrial Revolution", 2017, p-97 |
| .9 | John Letzing, "Here’s the pope’s prescription for resetting the global economy in response to COVID-19", World Economic Forum website, October 2020 |
| .10 | Pope FRANCIS, "ENCYCLICAL LETTER FRATELLI TUTTI", vatican.va, October 2020 |
| .11 | YouTube, "Coronavirus: Trudeau tells UN conference that pandemic provided 'opportunity for a reset'", 29 September 2020 |
| .12 | https://time.com/collection/great-reset/ |
ד"ר אנתוני פאוצ'י | [Kevin Dietsch/AFP via Getty Images]
עוד כתבות של ווסלי ג'יי סמית
היזהרו מאג'נדת "האיפוס הגדול"
"עכשיו זה הזמן לעשות מה שאומרים לכם", הודיע ד"ר אנתוני פאוצ'י, אחד החברים המובילים בכוח המשימה…
ווסלי ג'יי סמית | 13 בדצמבר 2020 | מחשבות | 10 דק׳
ד"ר אנתוני פאוצ'י | [Kevin Dietsch/AFP via Getty Images]
"עכשיו זה הזמן לעשות מה שאומרים לכם", הודיע ד"ר אנתוני פאוצ'י, אחד החברים המובילים בכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה, בהרצאה שהעביר לאמריקנים ב-12 בנובמבר. למרות כוונותיו הטובות למנוע מאנשים לחלות, פאוצ'י ביטא בהרצאה את גישתו הטכנוקרטית, לפיה המומחים מחליטים בנושאים החשובים וכולם צריכים להתיישר ולציית בשקדנות כמו חיילים[1].
עוד קודם באה לידי ביטוי תפיסת עולמו במאמר שחיבר במשותף ב-3 בספטמבר עבור Cell, ז'ורנל מדעי מכובד. פאוצ'י כתב כי כדי להימנע מהאסון שמביאה איתה מגפת הקורונה, אנו חייבים "לחולל שינוי בהתנהגות האנושית, כמו גם שינויים רדיקליים אחרים שייקח עשורים להשיג: בנייה מחדש של התשתיות לקיום אנושי החל מערים, בתים, מקומות עבודה, דרך מים ומערכות ביוב, ועד למקומות בילוי והתאספות"[2]. לדבריו, "המדע בוודאי יביא לנו תרופות, חיסונים ואבחונים רבים מצילי חיים, עם זאת, אין שום סיבה לחשוב שאלה לבדם יכולים להתגבר על האיום של הופעות תכופות וקטלניות יותר של מחלות זיהומיות [אחרות]". לכן לתפיסתו, יש "לחולל שינוי רדיקלי" בכל יסודות חיינו כאן – בכלכלה, בהתנהגות, ובכל התשתיות הנחוצות לקיום אנושי. בקיצור – סדר עולמי חדש.
לא רק פאוצ'י חושב כך. קלאוס שוואב, מייסד ויו"ר "הפורום הכלכלי העולמי", הסביר בטור שחיבר ביוני כי "מחצית הכוס המלאה" של המגפה היא "שהיא הראתה עד כמה מהר אנו יכולים לחולל שינויים קיצוניים באורחות חיינו"[3]. שוואב הזהיר כי "שפל כלכלי חד כבר החל, ואנו עלולים להתמודד עם המיתון הגרוע ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת". אבל אל דאגה, "זה לא בלתי נמנע. כדי להשיג תוצאה טובה יותר, על העולם לפעול במשותף ובמהירות כדי לשפץ את כל ההיבטים בחברות ובכלכלות שלנו, החל מחינוך ועד לחוזים חברתיים ולתנאי עבודה. כל מדינה, מארה"ב ועד סין, חייבת להשתתף, וכל תעשייה, החל מנפט דרך גז וכלה בטכנולוגיה, חייבת לשנות צורה. בקצרה, אנו צריכים 'איפוס גדול' לקפיטליזם".
קלאוס שוואב, מייסד ויו"ר "הפורום הכלכלי העולמי" | FABRICE COFFRINI/AFP via Getty Images
מהו ה"איפוס הגדול לקפיטליזם"? "לאג'נדה של האיפוס הגדול יהיו שלושה מרכיבים עיקריים", כותב שוואב. "המרכיב הראשון ינחה את השווקים להשיג תוצאות הוגנות יותר". כדי להסביר כיצד ניתן לעשות זאת, הוא משתמש במושג מעורפל עליו דיבר כבר בעבר: "כלכלה של בעלי עניין" (במקום "כלכלה של בעלי מניות"). הרעיון הוא שבמקום שחברות יתרכזו רק ביצירת ערך לבעלי מניותיהן ולצרכנים באמצעות מכירת מוצרים, הן יתחילו ליצור "ערך חברתי" עבור "בעלי עניין" נוספים – למשל אלה המקדמים נושאים הקשורים בשינויי אקלים, אי שוויון, קהילות מוחלשות או מדוכאות לכאורה, ועוד[4].
אבל אין זה מספיק לעבור ל"כלכלה של בעלי עניין", טוען שוואב, "על הממשלות ליישם רפורמות שהיו צריכות להתרחש כבר מזמן, המקדמות תוצאות שוויוניות יותר". כאן יצא המרצע מן השק. איך משיגים שוויון? "תלוי במדינה. אלה עשויים לכלול שינויים במיסי העושר, ביטול הסובסידיות על דלקי מאובנים הניתנות למפעלים, וכללים חדשים המסדירים קניין רוחני, מסחר ותחרות". במילים אחרות, שוואב רוצה להשתמש בכוח פוליטי כדי לחלק מחדש את העושר בצורה שווה והוגנת יותר – לקחת מהשכבות הגבוהות (באמצעות מס עושר) ולחלק לכל היתר, תוך חיזוק מעורבותה של המדינה בכלכלה (קביעת "כללים חדשים" למסחר – רגולציות, תקנות, חוקים). בקיצור – האג'נדה הסוציאליסטיות הנושנה. לתמונה נכנס כמובן נושא האקלים, בין אם באמצעות ביטול סובסידיות על דלקי מאובנים ובין אם באמצעות ניסיון להקטין את הצריכה של הציבור לרמה שהייתה בתקופת הסגרים, אז נרשמה ירידה של 7% אחוזים בפליטות העולמיות, כפי שדוחף לעשות אתר "האיפוס הגדול"[5].
אבל קיימים שני מרכיבים חשובים נוספים באג'נדת "האיפוס הגדול", לפי שוואב. אחד הוא "להבטיח שההשקעות יקדמו יעדים משותפים, כמו שוויון וקיימות" (שוב שוויון), והמרכיב הנוסף הוא לנצל את חדשנות "המהפכה התעשייתית הרביעית" כדי לפתח טיפולים תרופתיים, חיסונים, מרכזי בדיקה ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיטיבו איתנו.
שוואב לא מזכיר לחינם את "המהפכה התעשייתית הרביעית" ואת החדשנות שהיא מביאה. ב-2017 הוא הוציא ספר בשם "המהפכה התעשייתית הרביעית" וב-2018 ספר נוסף בשם "עיצוב עתיד המהפכה התעשייתית הרביעית – מדריך לבניית עולם טוב יותר". ספר נוסף יצא ביולי השנה, הנקרא "קוביד-19: האיפוס הגדול".
בספרו הראשון חוזה שוואב כי אנו מתקרבים "מוקדם משרוב האנשים צופים" לעתיד שבו "עבודתם של מקצועות שונים […] תהפוך לאוטומטית בחלקה או במלואה"[6]. זו תהיה "מהפכה שתשנה מהיסוד את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתייחסים איש לרעהו". עד כאן שום דבר חדש שלא אמרו כבר. אבל אז שוואב עובר לתאר עולם מתקדם עוד יותר שבו נשתמש בטכנולוגיות כדי לבצע מעקבים המוניים אחר האוכלוסייה בצורה המנוגדת לחברות בריאות ופתוחות. הוא אמנם יוצא נגד השימוש הזה, אך באותה נשימה מציג זאת באור חיובי בספרו השני: "סביר להניח שהפשיעה תפחת עקב שימוש בחיישנים, במצלמות, בבינה מלאכותית ובתוכנות לזיהוי פנים" אשר "יחדרו למה שהיה עד עתה המרחב הפרטי של מחשבתנו. יקראו את מחשבותינו וישפיעו על התנהגותנו"[7].
ככל שהקורא מתקדם בספריו של שוואב, מתגלה כי הוא טרנס-הומניסט החולם לאמץ את החדשנות הטכנולוגית לתוך גופנו באמצעות צ'יפים ושכלולים טכנולוגיים שיושתלו בנו. "אנו עומדים בפתחו של שינוי מערכתי רדיקלי המחייב את בני האדם להסתגל באופן רציף [לחידושים הטכנולוגיים]. כתוצאה מכך, אנו עשויים להיות עדים לדרגה הולכת וגוברת של קיטוב בעולם, שתסומן על ידי אלה המאמצים את השינוי (כמו שוואב) לעומת אלה המתנגדים לו. דבר זה יוליד אי שוויון החורג מעבר לאי השוויון החברתי שתואר קודם. אי השוויון האונטולוגי הזה יפריד בין המתאקלמים לבין המתנגדים – הזוכים והמפסידים החומריים בכל מובני המילה"[8].
אם לסכם עד פה, שוואב ו"האיפוס הגדול" רוצים ליצור פה "עולם חדש נפלא" שבו ממשלות טכנוקרטיות מחליפות את תנאי החיים הקיימים כדי ליצור עולם "שוויוני" ו"הוגן" יותר – כיאה לכל אוטופיה מסוכנת. הן עושות זאת באמצעות שינויים רדיקליים בכלכלה, בתשתיות ובמבנים, וכמובן באמצעות כוחן הפוליטי, בעודן מציבות בחזון אג'נדות סוציאליסטיות, טיפול בנושאים סביבתיים וקידום חדשנות טכנולוגית – שגבולותיה אינן יודעות שובע.
מי שהחליט לתמוך באג'נדת "האיפוס הגדול" הוא האפיפיור, טוענים ב"פורום הכלכלי העולמי" במאמר שניתח 43 אלף מילים שכתב פרנציסקוס בתחילת אוקטובר, אם כי נראה שלאפיפיור לא היה מושג מההיבט הטרנס-הומניסטי העתידני של שוואב[9]. "האפיפיור שם את חותמו על המאמצים לעצב את הכלכלה הגלובלית, מה שכונה 'האיפוס הגדול', בתגובה למגפת הקורונה", הם מסבירים. לדבריהם, האפיפיור יוצא במכתבו נגד הניאו-ליברליזם – פילוסופיה המנוגדת לסוציאליזם והתומכת בהפרטה, בהפחתת הרגולציה ובשווקים חופשיים ולא מרוסנים (על ידי הממשלה). "האפיפיור מאמין שהסיפור הזה [הפילוסופיה הזו] נשחק כעת. הוא לא לבד", הם מדגישים. נוסף על כך, דוחף האפיפיור ל"רפורמה של ארגון האומות המאוחדות, כמו גם של מוסדות כלכליים ופיננסיים בין-לאומיים, כך שמושג משפחת הלאומים יקבל שיניים אמיתיות"[10].
נראה שראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו תומך גם הוא בגרסה מסוימת של "איפוס". בנאום שנשא בווידאו בפני האו"ם, אמר כי המגפה מביאה "הזדמנות לאיפוס"[11]. "זוהי הזדמנות עבורנו להאיץ את מאמצינו טרום המגפה, לדמיין מחדש מערכות כלכליות המתייחסות בפועל לאתגרים הגלובליים כמו עוני קיצוני, אי שוויון ושינויי האקלים". לחגיגה הצטרף גם מגזין "טיים", שבשיתוף פעולה עם "הפורום הכלכלי העולמי" פרסם כ-20 מאמרים באתרו מאת "מובילי דעה" תחת הכותרת "האיפוס הגדול"[12].
לאן כל זה הולך? עד עתה האוטופיה הזו עסקה בהרבה דיבורים ובמעט מעשים. כולי תקווה שהיא גם תסתיים בכך, ושלא יקום פוליטיקאי, כמו הנשיא האמריקני הנכנס, ויחליט להוציא אותה לפועל.
המחבר הוא משפטן ויו"ר "מרכז דיסקברי לאנושיות יוצאת דופן" שמושבו בארה"ב
| .1 | Christina Farr, "Fauci says U.S. has 'independent spirit,' but now is the time to ‘do what you’re told’", CNBC, November 2020 |
|---|---|
| .2 | David M. Morens and Anthony S. Fauci, "Emerging Pandemic Diseases: How We Got to COVID-19", Cell, 3 September 2020, P-13 (Cell 182) |
| .3 | Klaus Schwab, "Now is the time for a 'great reset'", World Economic Forum website, 3 June 2020 |
| .4 | Raghuram G. Rajan, "What Should Corporations Do?", Project Syndicate, October 2020 |
| .5 | https://greatreset.com |
| .6 | Klaus Schwab, "The Fourth Industrial Revolution", 2017, p-37 |
| .7 | Klaus Schwab, Nicholas Davis, "Shaping the Future of the Fourth Industrial Revolution", 2018 |
| .8 | Klaus Schwab, "The Fourth Industrial Revolution", 2017, p-97 |
| .9 | John Letzing, "Here’s the pope’s prescription for resetting the global economy in response to COVID-19", World Economic Forum website, October 2020 |
| .10 | Pope FRANCIS, "ENCYCLICAL LETTER FRATELLI TUTTI", vatican.va, October 2020 |
| .11 | YouTube, "Coronavirus: Trudeau tells UN conference that pandemic provided 'opportunity for a reset'", 29 September 2020 |
| .12 | https://time.com/collection/great-reset/ |
