פריין סֶלָק, שנולד בקרואטיה ב-1929, מכונה "האיש בר המזל ביותר בעולם", או "האיש בר המזל חסר המזל ביותר בעולם". הוא עבר שבע תאונות קטלניות במהלך חייו וניצל מכולן.

בשנת 1962 הוא נסע ברכבת שירדה מהפסים וצללה לתוך נהר קפוא. סלק חולץ מהמים עם יד שבורה ועם היפותרמיה, ואילו 17 הנוסעים האחרים מצאו את מותם. שנה לאחר מכן, התרסק המטוס בו טס בפעם היחידה בחייו – 19 אנשים נהרגו, אולם סלק ניצל כאשר נפל על ערמת חציר. שלוש שנים אחר כך ניצל פעם נוספת מאוטובוס שהתדרדר לנהר, והצליח לשחות לחוף.

בשנים 1970 ו-1973 מכוניתו התלקחה פעמיים בזמן נסיעה, ובשני המקרים הצליח להימלט בלא פגע מלבד שערו שנשרף. למרות כל זאת, ב-1995 הוא לא התייאש עדיין משימוש ברכב ושרד פגיעה של אוטובוס בעיר זאגרב. ב-1996 נפל רכבו לתהום כאשר ניסה לחמוק מהתנגשות חזיתית עם משאית. סלק, שלא היה חגור, נפלט החוצה והצליח להיאחז בעץ סמוך בעוד רכבו צונח מגובה 90 מטר. אם לא די בכך, בשנת 2003, יומיים לפני יום הולדתו ה-73, זכה סלק בלוטו ב-800,000 יורו. כמו כן, בין תאונה לתאונה, הוא הספיק להתחתן חמש פעמים במהלך חייו.

כשאנחנו מאחלים למישהו "מזל טוב" או מתלוננים על "ביש מזל", למה בעצם אנחנו מתכוונים? מהו בכלל מזל?

המושג "מזל" מציין כוח כלשהו המשפיע על האדם, לטובה או לרעה, מבלי שלאדם תהיה שליטה על כך. התחושה היא שיש אנשים שיש להם יותר מזל, שהכול מצליח ומסתדר להם בחיים, ויש אנשים חסרי מזל – ששום דבר לא הולך להם. מקרים יוצאי דופן כמו זה של סלק גורמים לחשוב שמדובר ביותר מסתם סטטיסטיקה. מקרים כאלה מגבירים את התחושה שקיים הסבר מאחורי הדברים. שיש סיבות כלשהן המשפיעות על האירועים ומעניקות מזל טוב או מזל רע לאנשים מסוימים. יש אנשים המאמינים שבזמנים או במקומות מסוימים יש להם יותר מזל או פחות, או שחפצים מסוימים מביאים להם מזל. אי אפשר להוכיח את אמיתותן של אמונות כאלה, אבל כפי שאמר פעם הפיזיקאי הידוע נילס בוהר כאשר שאלו אותו מדוע הוא תולה פרסת סוס מעל הדלת – "אומרים שזה מביא מזל גם למי שלא מאמין בזה…"

בעולם העתיק ובימי הביניים ייחסו את המזל בעיקר להשפעתם של הכוכבים. למעשה, המילה מזל מתייחסת למערכת כוכבים, כלשון הביטוי "כוכבים ומזלות". האמונה הרווחת הייתה שמצבם של הכוכבים ומיקומם משפיע על המציאות, ולכן אדם שנולד במזל מסוים יהיה בעל תכונות המושפעות ממנו. בגמרא מופיעות דעות שונות לגבי השפעת המזל על עם ישראל. היו שטענו שהכול תלוי במזל, ואילו אחרים סברו שעם ישראל נמצא מעל המזל, ויהודים מסוגלים באמצעות עשיית רצון ה' להשתחרר מהשפעת הכוכבים ולשנות את הגזירות (שבת קנו, א). מחלוקות אלה נמשכו גם בזמנים מאוחרים יותר. ר' אברהם בן עזרא, למשל, האמין בכוחם של המזלות, ובכך שנולד בהשפעת מזל רע הרודף אותו כל חייו. ואילו הרמב"ם יצא נגד הדעות המקובלות בזמנו וטען שלמזלות ולכוכבים אין שום השפעה על האדם.

אבל בין אם המזל קשור לכוכבים ובין אם לאו, אפשר לראות אותו כביטוי לכוחות נעלמים הנמצאים מעבר לחוקיות הקבועה שבטבע. ידיעת חוקי הטבע הרגילים עוזרת לנו אמנם להתנהל בעולם, אבל לא אומרת לנו על איזה צד תיפול הקובייה, מדוע אנשים מסוימים מצליחים ואחרים מפסידים, מי יזכה בלוטו ומי יחלה בסרטן, מי יינצל באופן פלאי משדה הקרב ומי ייפגע בתאונה טיפשית. קיימים יותר מדי גורמים המשפיעים על אירועים אלה מכדי שניתן יהיה לחשב אותם, וממילא ייתכן שבין אותם גורמים נמצאות גם השפעות שהמדע לא מזהה, בין אם מדובר בכוכבים, במקומות, בחפצים, בשמות וכדומה, המביאים מזל טוב או רע. אפשר להגיע מכך בקלות לאמונות טפלות, המייחסות מזל טוב או רע לדברים כלשהם בלי הצדקה, אך אפשר גם לראות בכך את יד ההשגחה האלוקית והשפעתה על המציאות.

האמונה היהודית במזל גורסת שכל אדם מגיע לעולם עם מערכת של כוחות, נטיות והשפעות הפועלות עליו, כחלק משליחותו בעולם הזה. אלה "תנאי העבודה" שנקבעים לכל אחד לצורך מילוי תפקידו. אבל העיקר הוא להבין שלא מדובר בגורל עיוור, כפי שהאמינו היוונים, או במקריות, כפי שסבורים המטריאליסטים, אלא בתוכנית מכוונת. והדרך להשפיע על "אלת המזל" אינה באמצעות סגולות משונות למיניהן, אלא באמצעות עשיית הטוב והישר בעיני הבורא, המושל על כל המזלות.

---

משה רט הוא רב ודוקטור לפילוסופיה כללית. בכתיבתו הוא משלב יהדות, פילוסופיה ותרבות פופולרית

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן