כניסה
הרשמה לניוזלטר

בשנת 1972 פרסם מילטון פרידמן מאמר נועז בכתב העת ניוזוויק שבו יצא נגד ניסיונות הממשל האמריקני…

ד”ר שגיא ברמק | 12 ביולי 2020 | מחשבות | 4 דק׳

בהירות מוסרית מול תרבות של סמים

בשנת 1972 פרסם מילטון פרידמן מאמר נועז בכתב העת ניוזוויק שבו יצא נגד ניסיונות הממשל האמריקני למגר את מגפת ההרואין שנראה שהלכה והתרחבה בחברה האמריקנית (מספר המכורים עמד אז לפי הערכות על חצי מיליון בני אדם). פרידמן העלה שתי טענות שמאז הפכו לשכיחות בשיח הציבורי על לגליזציה של סמים: מבחינה מוסרית, טען, לממשל אין שום זכות לאסור על אנשים שימוש בהרואין (או כל סם אחר. אסור לממשל גם לאסור על אנשים מלבצע התאבדות). מבחינה כלכלית, המשיך הכלכלן המוערך, המאבק פשוט לא ישיג את מטרותיו ולוּ מפני שהתוצאה הבלתי נמנעת תהיה שוק שחור. היכן שיש ביקוש, שם יתגבש, במוקדם או במאוחר, בדרכים כאלה או אחרות – היצע.

הממשל, תופתעו בוודאי לגלות, סירב לשמוע לעצתו של פרידמן, ושם לעצמו למטרה לבלום (להבדיל מלמגר) את התפשטות ההרואין. הם קראו לזה "המלחמה בסמים", אבל בניגוד למלחמה, המטרה לא הייתה "הכרעה" של האויב, אלא בלימתו לממדים נסבלים. והממשל הצליח. מספר המכורים להרואין נשאר יציב, פחות או יותר, עד ימינו. איך להסביר את ההצלחה?

[Kerem Yucel/AFP via Getty Images]

שתפו: