הרשמה לניוזלטר

בדצמבר 2019 רעשו כלי התקשורת בעולם כשפורסמו ציוני מבחני פיז"ה שבדקו הישגי קריאה, מתמטיקה ומדעים. מה…

דניס פרייגר | 9 במרץ 2020 | דעות | 3 דק׳

מדוע כל כך הרבה צעירים אינם מאושרים?

בדצמבר 2019 רעשו כלי התקשורת בעולם כשפורסמו ציוני מבחני פיז"ה שבדקו הישגי קריאה, מתמטיקה ומדעים. מה שפוספס היה סקר בין-לאומי גדול שפורסם בתוך אותו מקבץ תוצאות. הסקר בדק את "שביעות הרצון והמשמעות בחייהם של תלמידים" בגיל 15 בקרב 79 מדינות ברחבי העולם (ישראל לא השתתפה). הסקר הצביע בבירור על ירידה מתמשכת במה שמכונה "מדד משמעות החיים". בני נוער בבריטניה, בארה"ב וביפן, לשם הדוגמה, מסכימים פחות ופחות עם הרעיון ש"לחיים יש משמעות ומטרה ברורה".

בתור מי שמכיר את המצב במדינה שבה הוא חי, ארה"ב, זה לא לגמרי הפתיע אותי. אחד הביטויים הקיצוניים של אובדן משמעות החיים הוא התאבדויות. בין 1946 ל-2006 שיעור ההתאבדויות בארה"ב גדל פי ארבע לגברים בגילים 24-15 והכפיל את עצמו לנשים באותה קבוצת גיל. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה ב-2019 כי "מחשבות אובדניות, דיכאון חמור ושיעורים גבוהים של פגיעה עצמית בקרב תלמידי קולג' עלו ביותר מפי שתיים במשך עשור, על פי מחקר שנערך במדינה כולה". אחד החוקרים, פרופ' לפסיכולוגיה בשם ג'ין טוונג' מאוניברסיטת סן דיאגו סטייט, אמר: "זה מצביע על כך שמשהו בסיסי לקוי בחייהם של הצעירים".

מדוע זה קורה? יש סיבות רבות. חלק מההסברים הם תחרותיות, חרדת ציונים, אי שוויון ואפילו הקפיטליזם. וישנו כמובן הפחד משינויי האקלים ומעתיד קודר. אך הסיבה הגדולה מכולן, לדעתי, היא אובדן האמונה.

ארה"ב, כמו גם מדינות רבות אחרות במערב, נוסדה על בסיס שתי מערכות ערכים: המסורת היהודית-נוצרית והמסורת האמריקנית. השילוב של השתיים יצר את המדינה החופשית ביותר, בעלת שוויון הזדמנויות ושפע בעולם כולו. זה לא שוביניזם. זו עובדה. זו הסיבה לכך שצרפת העניקה לארה"ב, ולארה"ב בלבד, את פסל החירות. זו הסיבה שבגללה אנשים מכל מדינה בעולם רצו להגר לארה"ב, ועדיין רוצים.

מערכות הערכים המסורתיות כללו בתוכן דברים כמו הקמת משפחה; היריון רק לאחר החתונה; דאגה למשפחה וקיומה באמצעות עבודה; משמעת עצמית; דחיית סיפוקים; לאומיות (פטריוטיות) ועוד. עיקרון נוסף היה לשמור על ממשלה קטנה ככל האפשר, וכך לאפשר למוסדות ולארגונים חוץ ממשלתיים להתפתח, כמו מועדוני קריאה, צופים, ליגות באולינג, אגודות מוסיקה, וכמובן כנסיות – שהאמריקנים היו חברים בהן והן סייעו לנזקקים. החוקר הצרפתי אלכסיס דה טוקוויל שנסע להתרשם מארה"ב, כתב ב-1831 כי החוזק האמריקני נוצר מהשתתפותם בארגונים לא ממשלתיים – מקצועיים, חברתיים, אזרחיים, פוליטיים, אמנותיים, פילנתרופיים וכמובן דתיים.

אולם היום הערכים האלו מותקפים: ובראש ובראשונה המשפחה ומוסד הנישואים. עבור רוב האנשים, משפחה ונישואים הם המקור היחיד והבלעדי לאושר. ועם זאת, אחוז האמריקנים שאינם מתחתנים ואלו הנולדים למשפחות חד הוריות נמצא בנסיקה. אם ב-1965 רק 3.1 אחוזים מהילדים הלבנים נולדו לאימהות חד הוריות, ב-2012 זה כבר 29 אחוז. דבר דומה קורה אצל השחורים: ב-1965 24 אחוז מהילדים השחורים נולדו לאימהות חד הוריות, ואילו ב-2011 עמד הנתון על 72 אחוז. גם אחוז האמריקנים הבוגרים שמעולם לא התחתנו הוא הגבוה ביותר בהיסטוריה. יותר ויותר אמריקנים לא יתחתנו או שיתחתנו בגיל מאוחר, כך שלא יהיו להם ילדים אף פעם. אם ב-1960, רק 9 אחוזים מהשחורים בגיל 25 ומעלה לא התחתנו, ב-2012 כמעט 40 אחוז אינם מתחתנים.

גם הממשלה הופכת לגדולה יותר ויותר. בעבר נהגו אמריקנים להתאגד יחד באגודות וליצור חברויות, אבל באילו ארגונים יהיו אמריקנים חברים היום? ככל שהממשלה גָּדְלה ונִכְסה לעצמה תפקידים הקשורים ברווחה, מספר גדול מהארגונים פחתו או פשוט נעלמו. בסרטון וידיאו מ-2012 שהוקרן בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, נאמר: "הממשלה היא הדבר היחיד שאנו שייכים אליו".

הסברה שלי היא שירידת קרנם של הערכים הקשורים במסורת היהודית-נוצרית – שהייתה ספק משמעות גדול, אם כי לא היחיד – הם הגורמים העיקריים לעליית העצבות, הבדידות וחוסר המשמעות בקרב אמריקנים (ואחרים). לאורך ההיסטוריה, שום דבר לא סיפק לאמריקנים, ובכלל לבני אדם במערב, משמעות גדולה יותר מאשר אמונה. אבל מאז מלחמת העולם השנייה, "אמונה", "אלוהים", "משפחה" ו"קהילה" איבדו את מעמדם והחלו להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. רבים מהצעירים משוכנעים היום שמסורת היא שטות, שהמדינה שלהם מרושעת, שהעבר שלהם מגונה ושהעתיד שלהם חסר תקווה. הם חיים בלי אמונה, בלי בן/בת זוג ובלי קשר לקהילה ולמדינה. אני טוען שכאן הבעיה.


* דניס פרייגר הוא מנחה תוכנית רדיו ומייסד אתר PragerU

שתפו את הכתבה:

מדוע כל כך הרבה צעירים אינם מאושרים?

בדצמבר 2019 רעשו כלי התקשורת בעולם כשפורסמו ציוני מבחני פיז"ה שבדקו הישגי קריאה, מתמטיקה ומדעים. מה…

דניס פרייגר | 9 במרץ 2020 | דעות | 7 דק׳

תמונה: Shutterstock

בדצמבר 2019 רעשו כלי התקשורת בעולם כשפורסמו ציוני מבחני פיז"ה שבדקו הישגי קריאה, מתמטיקה ומדעים. מה שפוספס היה סקר בין-לאומי גדול שפורסם בתוך אותו מקבץ תוצאות. הסקר בדק את "שביעות הרצון והמשמעות בחייהם של תלמידים" בגיל 15 בקרב 79 מדינות ברחבי העולם (ישראל לא השתתפה). הסקר הצביע בבירור על ירידה מתמשכת במה שמכונה "מדד משמעות החיים". בני נוער בבריטניה, בארה"ב וביפן, לשם הדוגמה, מסכימים פחות ופחות עם הרעיון ש"לחיים יש משמעות ומטרה ברורה".

בתור מי שמכיר את המצב במדינה שבה הוא חי, ארה"ב, זה לא לגמרי הפתיע אותי. אחד הביטויים הקיצוניים של אובדן משמעות החיים הוא התאבדויות. בין 1946 ל-2006 שיעור ההתאבדויות בארה"ב גדל פי ארבע לגברים בגילים 24-15 והכפיל את עצמו לנשים באותה קבוצת גיל. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה ב-2019 כי "מחשבות אובדניות, דיכאון חמור ושיעורים גבוהים של פגיעה עצמית בקרב תלמידי קולג' עלו ביותר מפי שתיים במשך עשור, על פי מחקר שנערך במדינה כולה". אחד החוקרים, פרופ' לפסיכולוגיה בשם ג'ין טוונג' מאוניברסיטת סן דיאגו סטייט, אמר: "זה מצביע על כך שמשהו בסיסי לקוי בחייהם של הצעירים".

מדוע זה קורה? יש סיבות רבות. חלק מההסברים הם תחרותיות, חרדת ציונים, אי שוויון ואפילו הקפיטליזם. וישנו כמובן הפחד משינויי האקלים ומעתיד קודר. אך הסיבה הגדולה מכולן, לדעתי, היא אובדן האמונה.

ארה"ב, כמו גם מדינות רבות אחרות במערב, נוסדה על בסיס שתי מערכות ערכים: המסורת היהודית-נוצרית והמסורת האמריקנית. השילוב של השתיים יצר את המדינה החופשית ביותר, בעלת שוויון הזדמנויות ושפע בעולם כולו. זה לא שוביניזם. זו עובדה. זו הסיבה לכך שצרפת העניקה לארה"ב, ולארה"ב בלבד, את פסל החירות. זו הסיבה שבגללה אנשים מכל מדינה בעולם רצו להגר לארה"ב, ועדיין רוצים.

מערכות הערכים המסורתיות כללו בתוכן דברים כמו הקמת משפחה; היריון רק לאחר החתונה; דאגה למשפחה וקיומה באמצעות עבודה; משמעת עצמית; דחיית סיפוקים; לאומיות (פטריוטיות) ועוד. עיקרון נוסף היה לשמור על ממשלה קטנה ככל האפשר, וכך לאפשר למוסדות ולארגונים חוץ ממשלתיים להתפתח, כמו מועדוני קריאה, צופים, ליגות באולינג, אגודות מוסיקה, וכמובן כנסיות – שהאמריקנים היו חברים בהן והן סייעו לנזקקים. החוקר הצרפתי אלכסיס דה טוקוויל שנסע להתרשם מארה"ב, כתב ב-1831 כי החוזק האמריקני נוצר מהשתתפותם בארגונים לא ממשלתיים – מקצועיים, חברתיים, אזרחיים, פוליטיים, אמנותיים, פילנתרופיים וכמובן דתיים.

אולם היום הערכים האלו מותקפים: ובראש ובראשונה המשפחה ומוסד הנישואים. עבור רוב האנשים, משפחה ונישואים הם המקור היחיד והבלעדי לאושר. ועם זאת, אחוז האמריקנים שאינם מתחתנים ואלו הנולדים למשפחות חד הוריות נמצא בנסיקה. אם ב-1965 רק 3.1 אחוזים מהילדים הלבנים נולדו לאימהות חד הוריות, ב-2012 זה כבר 29 אחוז. דבר דומה קורה אצל השחורים: ב-1965 24 אחוז מהילדים השחורים נולדו לאימהות חד הוריות, ואילו ב-2011 עמד הנתון על 72 אחוז. גם אחוז האמריקנים הבוגרים שמעולם לא התחתנו הוא הגבוה ביותר בהיסטוריה. יותר ויותר אמריקנים לא יתחתנו או שיתחתנו בגיל מאוחר, כך שלא יהיו להם ילדים אף פעם. אם ב-1960, רק 9 אחוזים מהשחורים בגיל 25 ומעלה לא התחתנו, ב-2012 כמעט 40 אחוז אינם מתחתנים.

גם הממשלה הופכת לגדולה יותר ויותר. בעבר נהגו אמריקנים להתאגד יחד באגודות וליצור חברויות, אבל באילו ארגונים יהיו אמריקנים חברים היום? ככל שהממשלה גָּדְלה ונִכְסה לעצמה תפקידים הקשורים ברווחה, מספר גדול מהארגונים פחתו או פשוט נעלמו. בסרטון וידיאו מ-2012 שהוקרן בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, נאמר: "הממשלה היא הדבר היחיד שאנו שייכים אליו".

הסברה שלי היא שירידת קרנם של הערכים הקשורים במסורת היהודית-נוצרית – שהייתה ספק משמעות גדול, אם כי לא היחיד – הם הגורמים העיקריים לעליית העצבות, הבדידות וחוסר המשמעות בקרב אמריקנים (ואחרים). לאורך ההיסטוריה, שום דבר לא סיפק לאמריקנים, ובכלל לבני אדם במערב, משמעות גדולה יותר מאשר אמונה. אבל מאז מלחמת העולם השנייה, "אמונה", "אלוהים", "משפחה" ו"קהילה" איבדו את מעמדם והחלו להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. רבים מהצעירים משוכנעים היום שמסורת היא שטות, שהמדינה שלהם מרושעת, שהעבר שלהם מגונה ושהעתיד שלהם חסר תקווה. הם חיים בלי אמונה, בלי בן/בת זוג ובלי קשר לקהילה ולמדינה. אני טוען שכאן הבעיה.


* דניס פרייגר הוא מנחה תוכנית רדיו ומייסד אתר PragerU

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"ויה נגטיבה" – איך לפתור בעיות באמצעות חשיבה הפוכה

מייק דונגיה

כשחושבים כיצד ניתן לשפר משהו, רובנו מתמקדים אינסטינקטיבית בדברים שאפשר להוסיף או לשנות. כשאנו רוצים...

המוסר הכפול של הירוקים

עידן לוי

תעצמו את העיניים ותחשבו על עולם עתידני וירוק… מה אתם מדמיינים? ערים מתקדמות עם גורדי שחקים מנצנצים מכוסים בצמחייה ובפאנלים סולריים,...

איש החתול והשאלה המוסרית הגדולה

ד"ר משה רט

האיש שקרא לעצמו Stalking Cat נולד בשנת 1958 במישיגן בשם דניס אבנר. הוא שירת בחיל הים כטכנאי סונר, ולאחר מכן עבד כמתכנת וכטכנאי...

ה-CDC החליט לעצב לנו את המציאות מחדש

מאיה מזרחי

1. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) – הגוף המדעי הנחשב ביותר בעולם היום – פרסם מדריך ל"תקשורת מכילה" המזהיר משימוש במילים...

המשפחה המערבית – זן בסכנת הכחדה

ד"ר משה רט

העובדה שבארה"ב יש אחוזי גירושים גבוהים ומוסד המשפחה המסורתי הולך ומתערער הייתה ידועה לי; אולם כשצפיתי עם ילדיי בסרט המצויר...

מדוע מפיצי טרור יכולים לפעול בטוויטר אבל טראמפ לא

ג'ק פיליפס

אין זה משנה אם אתם בעד טראמפ או נגדו. אם אתם מאוהביו או משונאיו. הנושא שלפניכם הוא עניין עקרוני. נכון למועד כתיבת...

מה גורם להתחממות – הפליטות האנושיות או השמש?

אלכס ניומן

האינטואיציה של האדם הממוצע שאינו בקיא בנושא "משבר האקלים" רומזת לו בבירור כי השמש ודאי אחראית למרבית התחממות כדור...

הודעת המערכת

מערכת אפוק

מגזין אפוק מגנה בכל תוקף את מעצרם בסין של 11 אזרחים בטענה שהעבירו לעיתון אפוק טיימס בשפה הסינית מידע המתעד את ההגבלות החמורות שהפעיל המשטר הסיני...

שתפו: