מאז שהתפרץ וירוס הקורונה בסין, הפך “איציק הסיני” למגפת רשת. מדי יום הוא הקפיד להעלות לפייסבוק סרטוני וידאו שמעדכנים על המצב: הוא הראה את הרחובות בבייג’ינג, את בתי המרקחת והקניונים (10 בפברואר); תרגם סרטון שרץ ברשתות החברתיות הסיניות המסביר את כל תהליך ההדבקה (13 בפברואר); ענה למאות פניות מישראלים ששאלו “מאיפה העברית שלך?!” (16 בפברואר); יצא לרחוב וגילה שבתי הספר ריקים וכולם לומדים אונליין (17 בפברואר); וסיפר לצופים שהוא עובד כבר שבועיים מהבית בלי להגיע למשרד (19 בפברואר).

איציק גם זכה לליטוף מפנק מהתקשורת הישראלית שפתחה עבורו דלת לקהל רחב יותר. הוא תיעד עבור “מאקו” את הרחובות הריקים של עיר מגוריו (2 בפברואר); שידר סרטון בתוכנית “שווה כסף” בערוץ 13 (5 בפברואר); דיווח על מצב הנגיף ביחד עם כתב לשכת העיתונות הממשלתית (לע”מ) הישראלית (10 בפברואר); וזכה לכתבה מפרגנת ב”ערוץ 7″ שהציגה סרטון בו סיפר על מיליוני הצפיות שהיו בסין לתפילה שנערכה בכותל המערבי לרפואת העם הסיני (18 בפברואר).

מאות אלפי גולשים ישראלים נחשפו לסרטונים ולעדכונים שהעלה איציק לפייסבוק. הם המטירו עליו אלפי לייקים, תגובות ושיתופים. הם התאהבו בבחור הסיני שמדבר עברית.
למרבה הצער, רבים לא ידעו שאיציק מסתיר מהם עובדה חשובה. “איציק” (ששמו האמיתי שי שיאו-צ’י) עובד עבור המפלגה הקומוניסטית הסינית. היא משלמת את שכרו. היא המעסיקה שלו. והוא שופר התעמולה שלה בישראל באמצעות “הרדיו הבין-לאומי של סין” (CRI) – גוף תקשורת סיני המשדר מיותר מ-70 תחנות שידור ברחבי העולם ופועל ב-65 שפות. בישראל הרדיו מפעיל אתר אינטרנט חצי-חדשותי ומעסיק צוות של ישראלים וסינים, לצד עמודי פייסבוק ויוטיוב המפיצים סרטונים. מטרתו של איציק, באמצעות הרדיו הזה, היא לייצר תדמית חיובית לסין שתבטל את הביקורות השליליות שיש עליה הנובעות ממדיניות המפלגה הקומוניסטית הטוטליטרית השולטת בה. במילים אחרות – תפקידו של איציק לייצר תעמולה.

לפי תפיסת המפלגה הקומוניסטית, תפקיד העיתונאי, בין אם הוא כתב, פובליציסט, פרשן, ובין אם צלם, עורך או מגיש תוכניות ביוטיוב – זה בראש ובראשונה להפיץ את התעמולה המפלגתית. מנהיג סין, שי ג’ין-פינג, המחיש זאת במהלך ביקור בשלושת משרדי גופי התקשורת הגדולים בסין בפברואר 2016. שי אמר כי על העורכים והכתבים להפגין נאמנות מוחלטת למפלגה הקומוניסטית ולהתיישר עם “קו החשיבה, הפוליטיקה והמעשים [של המפלגה]. הם חייבים לאהוב את המפלגה, להגן על המפלגה וליישר את עצמם עם מנהיגות המפלגה”.

במילים פשוטות, אם איציק מראה לכם סרטונים מרחובות בייג’ינג, זה כי המפלגה הקומוניסטית רוצה להראות לכם את התמונות המסוימות האלה. ואם איציק מעדכן אתכם על כמות הנספים, זה כי המפלגה רוצה שתאמינו למספרים שהיא משחררת. איציק מיושר לקו המפלגה, והוא רוצה ליישר גם אתכם.

האמריקנים הבינו זאת מזמן. בפברואר האחרון הודיע משרד החוץ האמריקני שיאלץ את כל “העיתונאים” שעובדים עבור כלי תקשורת סיניים בארה”ב, כמו הרדיו של איציק, לחשוף את זהותם בפני הרשויות האמריקניות. וכן כלי התקשורת הסיניים יאלצו לחשוף את אחזקות הנדל”ן שלהם בארה”ב. המטרה היא להבין את עומק חדירתו של המשטר הסיני לארה”ב ואת יכולתו להפיץ מידע שקרי ומטעה (דיסאינפורמציה). המהלך נחשף במהלך תדרוך עיתונאים שהועבר על ידי שני בכירי ממשל במשרד החוץ האמריקני ב-18 בפברואר.

אחד מכלי התעמולה הסיניים הפועלים, לצד הרדיו של איציק, הוא העיתון “צ’יינה דיילי” הנמצא בבעלות מחלקת הפרסום של המפלגה הקומוניסטית הסינית. העיתון הפיק “תוסף תעמולה” באנגלית בשם “משמר סין” (China Watch) ושילם לכלי תקשורת בארה”ב, כמו הוולסטריט ג’ורנל והוושינגטון פוסט, כדי שיכניסו אותו בין דפיו. חלק מכותרותיו היו “טיבט ראתה 40 שנים של הצלחה נוצצת” ו”שי ג’ין-פינג מהלל את חברי המפלגה הקומוניסטית בסין”.

באופן דומה הוא הוכנס ליותר מ-30 עיתונים יומיים ברחבי העולם. “משמר סין” מפורסם גם באתר האינטרנט של הניו יורק טיימס כדף תוכן ממומן, הכולל גילוי נאות לפיו התוכן מגיע מהעיתון “צ’יינה דיילי” של הרפובליקה העממית של סין ואין לו קשר לניו יורק טיימס. אמירה שיש בה הטעיה: שכן למעשה, הניו יורק טיימס מקבל כספים מממשלה זרה במטרה שתפיץ דרכו תעמולה ודיסאינפורמציה על אדמת ארה”ב, ולא עושה דבר כדי למנוע זאת או להזהיר את קוראיו.

הודעת משרד החוץ האמריקני הגיעה כשבועיים לאחר שקבוצה של 35 מחוקקים מהמפלגה הרפובליקנית, בהם הסנטור טד קרוז, שלחה ב-6 בפברואר מכתב פתוח לתובע הכללי של ארה”ב, ויליאם בר, בדרישה שמשרד המשפטים יחקור את ה”צ’יינה דיילי”. במכתב נטען כי בעוד חלק מהמאמרים במוסף התעמולה שמתפרסם בעיתונים המובילים בארה”ב נראים בלתי מזיקים, חלקם “משמשים לצורך כיסוי הזוועות שסין מבצעת, כולל הפשעים שלה נגד האנושות – נגד המיעוט האויגורי בחבל שין-ג’יאנג, ותמיכתה בדיכוי ההפגנות בהונג קונג”. המטרה, לדעת המחוקקים, היא לשלוט על דעת הקהל העולמית. “תעמולה המבקשת לטשטש את הזוועות של סין ראויה לתגובת נגד”, הם כותבים.

פה בישראל אמנם אין לנו “צ’יינה דיילי” אבל ישנו איציק – שכבר הפך לכוכב. אף אחד לא מתכוון לקטוף ממנו את התהילה ולפגוע בהצלחה. ואם אתם כרגע לא אוהבים אותו, אולי תאהבו דמויות אחרות: “יעל הסינית”, “יובל הסינית” ו”ויויאן”. “יובל הסינית”, למשל, לומדת בארץ כבר שנתיים וחצי ו”התאהבה במדינת ישראל ויש לה הרבה מה לספר על החוויה”. ויויאן אוהבת חומוס, שווארמה ובמיוחד כנאפה. “היא מתה על הישראלים ושמחה לשמוע שהחברים הישראלים טענו שהיא כבר חצי ישראלית” (הציטוטים מתוך דף הפייסבוק של הרדיו הבין לאומי של סין בחודש פברואר).

אדריכלי התעמולה הסינית כנראה מאמינים שעם קצת חומוס, שווארמה וסינים דוברי עברית, הישראלים יבלעו את קו המפלגה הקומוניסטית הסינית ויתיישרו אליו. הציבור הישראלי – וגם המחוקק – צריכים להראות להם שזה לא יצליח.