הרשמה לניוזלטר

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פרסמה בגאווה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ש-59 אחוז מהסטודנטים בישראל הם…

חיים נבון | 9 בינואר 2020 | מחשבות | 3 דק׳

לאיפה נעלמו המהנדסות?

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פרסמה בגאווה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ש-59 אחוז מהסטודנטים בישראל הם נשים. המל"ג שמה דגש מיוחד על שילוב נשים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, מקדישה לכך תשומת לב רבה ותקציבים גבוהים, ושָֹמחה להודיע על הצלחה גם בתחומים אלו. הפרסום הרשמי של המל"ג הכריז: "מאז תחילת העשור הוכפל מספרן של הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב, מ-2,622 ל-5,602. גידול משמעותי נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בשנת 2010 ל-10,389 בשנת 2019".

הניסוח הזה עורר את חשדי. בכל הפרסום הזה של המל"ג נמדדו שיעורי הסטודנטים בתחומים השונים באחוזים. למה פתאום עברה המל"ג לדבר במספרים מוחלטים? האם ייתכן שהיא רצתה להסתיר משהו? בדקתי את הנתונים, וגיליתי כצפוי שגם מספר הסטודנטים הגברים בתחומים האלו עלה מאוד בעשור האחרון, כך ששיעור הנשים לא השתנה בהרבה. בשנת 2010, 29 אחוז מהסטודנטים למדעי המחשב היו נשים ו-27 אחוז מהסטודנטים להנדסה, וב-2019 – 33 אחוז ו-30 אחוז בהתאמה. שיעור הנשים לא "הוכפל", אלא עלה בשלושה-ארבעה אחוזים. למרות המאמצים הגדולים והתקציבים המיוחדים שהוקצו למוסדות כדי שיצליחו להעלות את שיעור הנשים במקצועות טכנולוגיים, הנשים אינן נוהרות למקצועות אלו.

ישראל אינה חריגה בנושא הזה: נתונים דומים מתגלים בכל מדינות המערב. פרופ' סוזן פינקר, בספרה "פרדוקס המינים", הראתה שככל שיש במדינה מסוימת יותר רווחה ויותר חופש כלכלי, כלומר, ככל שיש לנשים בה יותר בחירה – כך פחות מהן בוחרות במקצועות טכנולוגיים והנדסיים. ביפן, בקנדה ובגרמניה רק חמישה אחוזים מהנשים בוחרות במדעי הטבע כקריירה. בפיליפינים, ברוסיה ובתאילנד השיעור הוא 30־35 אחוז. בבריה"מ הקומוניסטית היה כמעט שוויון בשיעור המהנדסים בין נשים לגברים. נשים אינן פחות מוכשרות במקצועות האלו, אך בדרך כלל הן אינן רוצות לעבוד בהם, אלא אם מכריחים אותן.

המקצועות הטכנולוגיים פתוחים היום בפני נשים, ובכל זאת רובן אינן נוטות לבחור בהם. ההסבר התקין פוליטית הוא שמתחת לפני השטח עדיין רוחשות הבניות חברתיות נסתרות, הַסְלָלוֹת דַכְּאָניוֹת ותקרות זכוכית מגבילות. אך יש עוד מקצועות שנחשבו בעבר גבריים, למשל, רפואה. ברגע שהמקצוע הזה נפתח בפני נשים – הן הסתערו עליו. כל ההבניות, ההַסְלָלוֹת והתקרות קרסו מיד, וכיום רוב הסטודנטים לרפואה הן בעצם סטודנטיות. אז למה זה לא קרה בהנדסה? העולם המערבי משקיע עשרות מיליארדים בניסיון נואש לדחוף נשים דווקא למקצועות האלו. ורק הנשים, מה לעשות, בדרך כלל פשוט אינן מעוניינות. אני לא מצליח להבין מה רע בזה. מחקרים שנעשו לאורך עשרות שנים, מסכמת פינקר, מלמדים שבדרך כלל "נשים מגלות עניין בעבודה עם אנשים ודברים חיים, וגברים מגלים עניין בעבודה עם דוממים ועם תהליכים פיזיים".

בממוצע, נשים ניחנו ביותר אמפתיה מאשר גברים. הן נהנות יותר מאינטראקציות משמעותיות עם בני אדם מאשר בעיסוק בחפצים. ההבדלים האלו ניכרים כבר אצל תינוקות. מספר ימים לאחר הלידה מעדיפות רוב הבנות להתבונן בפני אדם ולא במובייל מכני, ואצל הבנים המצב הפוך. מחקרים מלמדים שמגיל צעיר גברים נוטים גם להיות תחרותיים יותר, מוכנים לקחת יותר סיכונים, וזה משתקף בבחירות הקריירה שלהם. פינקר טוענת שמשום כך הרבה יותר גברים שואפים לקריירה פוליטית או אקדמית, אף שרק מעטים זוכים להצלחה גדולה בתחומים האלו. נשים מעדיפות לא לקחת את הסיכון. בתור גבר שלא פנה לתחומי ההנדסה או המחשבים, וגם לא לקריירה פוליטית או אקדמית, אני תוהה מה לא בסדר בזה.

האובססיה להעלות את שיעור הנשים במקצועות טכנולוגיים מניחה שאין הבדלים מוּלדים בין גברים לנשים, וגם מניחה שנתיב הקריירה הכי מוצלח הוא תמיד הנדסה ומחשבים. שתי ההנחות האלו אינן נכונות. יש הבדלים בין גברים לנשים, ויש בעולם הרבה מקצועות טובים ומועילים. כדאי להפסיק לנסות לדחוס את המציאות למיטת סדום של תיאוריות מפוקפקות מתחומי מדעי החברה הביקורתיים, ולתת לגברים ולנשים לבחור בעצמם את עתידם. מורים ומורות, פסיכולוגים ופסיכולוגיות, אחים ואחיות, חשובים לעתידנו לא פחות מאשר מהנדסים ומהנדסות. ואם רוב הנשים ימשיכו להעדיף עבודה עם אנשים על פני עבודה עם מכונות, אין שום סיבה שיתנצלו על כך.

שתפו את הכתבה:

לאיפה נעלמו המהנדסות?

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פרסמה בגאווה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ש-59 אחוז מהסטודנטים בישראל הם…

חיים נבון | 9 בינואר 2020 | מחשבות | 3 דק׳

תמונה: Shutterstock

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פרסמה בגאווה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ש-59 אחוז מהסטודנטים בישראל הם נשים. המל"ג שמה דגש מיוחד על שילוב נשים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, מקדישה לכך תשומת לב רבה ותקציבים גבוהים, ושָֹמחה להודיע על הצלחה גם בתחומים אלו. הפרסום הרשמי של המל"ג הכריז: "מאז תחילת העשור הוכפל מספרן של הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב, מ-2,622 ל-5,602. גידול משמעותי נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בשנת 2010 ל-10,389 בשנת 2019".

הניסוח הזה עורר את חשדי. בכל הפרסום הזה של המל"ג נמדדו שיעורי הסטודנטים בתחומים השונים באחוזים. למה פתאום עברה המל"ג לדבר במספרים מוחלטים? האם ייתכן שהיא רצתה להסתיר משהו? בדקתי את הנתונים, וגיליתי כצפוי שגם מספר הסטודנטים הגברים בתחומים האלו עלה מאוד בעשור האחרון, כך ששיעור הנשים לא השתנה בהרבה. בשנת 2010, 29 אחוז מהסטודנטים למדעי המחשב היו נשים ו-27 אחוז מהסטודנטים להנדסה, וב-2019 – 33 אחוז ו-30 אחוז בהתאמה. שיעור הנשים לא "הוכפל", אלא עלה בשלושה-ארבעה אחוזים. למרות המאמצים הגדולים והתקציבים המיוחדים שהוקצו למוסדות כדי שיצליחו להעלות את שיעור הנשים במקצועות טכנולוגיים, הנשים אינן נוהרות למקצועות אלו.

ישראל אינה חריגה בנושא הזה: נתונים דומים מתגלים בכל מדינות המערב. פרופ' סוזן פינקר, בספרה "פרדוקס המינים", הראתה שככל שיש במדינה מסוימת יותר רווחה ויותר חופש כלכלי, כלומר, ככל שיש לנשים בה יותר בחירה – כך פחות מהן בוחרות במקצועות טכנולוגיים והנדסיים. ביפן, בקנדה ובגרמניה רק חמישה אחוזים מהנשים בוחרות במדעי הטבע כקריירה. בפיליפינים, ברוסיה ובתאילנד השיעור הוא 30־35 אחוז. בבריה"מ הקומוניסטית היה כמעט שוויון בשיעור המהנדסים בין נשים לגברים. נשים אינן פחות מוכשרות במקצועות האלו, אך בדרך כלל הן אינן רוצות לעבוד בהם, אלא אם מכריחים אותן.

המקצועות הטכנולוגיים פתוחים היום בפני נשים, ובכל זאת רובן אינן נוטות לבחור בהם. ההסבר התקין פוליטית הוא שמתחת לפני השטח עדיין רוחשות הבניות חברתיות נסתרות, הַסְלָלוֹת דַכְּאָניוֹת ותקרות זכוכית מגבילות. אך יש עוד מקצועות שנחשבו בעבר גבריים, למשל, רפואה. ברגע שהמקצוע הזה נפתח בפני נשים – הן הסתערו עליו. כל ההבניות, ההַסְלָלוֹת והתקרות קרסו מיד, וכיום רוב הסטודנטים לרפואה הן בעצם סטודנטיות. אז למה זה לא קרה בהנדסה? העולם המערבי משקיע עשרות מיליארדים בניסיון נואש לדחוף נשים דווקא למקצועות האלו. ורק הנשים, מה לעשות, בדרך כלל פשוט אינן מעוניינות. אני לא מצליח להבין מה רע בזה. מחקרים שנעשו לאורך עשרות שנים, מסכמת פינקר, מלמדים שבדרך כלל "נשים מגלות עניין בעבודה עם אנשים ודברים חיים, וגברים מגלים עניין בעבודה עם דוממים ועם תהליכים פיזיים".

בממוצע, נשים ניחנו ביותר אמפתיה מאשר גברים. הן נהנות יותר מאינטראקציות משמעותיות עם בני אדם מאשר בעיסוק בחפצים. ההבדלים האלו ניכרים כבר אצל תינוקות. מספר ימים לאחר הלידה מעדיפות רוב הבנות להתבונן בפני אדם ולא במובייל מכני, ואצל הבנים המצב הפוך. מחקרים מלמדים שמגיל צעיר גברים נוטים גם להיות תחרותיים יותר, מוכנים לקחת יותר סיכונים, וזה משתקף בבחירות הקריירה שלהם. פינקר טוענת שמשום כך הרבה יותר גברים שואפים לקריירה פוליטית או אקדמית, אף שרק מעטים זוכים להצלחה גדולה בתחומים האלו. נשים מעדיפות לא לקחת את הסיכון. בתור גבר שלא פנה לתחומי ההנדסה או המחשבים, וגם לא לקריירה פוליטית או אקדמית, אני תוהה מה לא בסדר בזה.

האובססיה להעלות את שיעור הנשים במקצועות טכנולוגיים מניחה שאין הבדלים מוּלדים בין גברים לנשים, וגם מניחה שנתיב הקריירה הכי מוצלח הוא תמיד הנדסה ומחשבים. שתי ההנחות האלו אינן נכונות. יש הבדלים בין גברים לנשים, ויש בעולם הרבה מקצועות טובים ומועילים. כדאי להפסיק לנסות לדחוס את המציאות למיטת סדום של תיאוריות מפוקפקות מתחומי מדעי החברה הביקורתיים, ולתת לגברים ולנשים לבחור בעצמם את עתידם. מורים ומורות, פסיכולוגים ופסיכולוגיות, אחים ואחיות, חשובים לעתידנו לא פחות מאשר מהנדסים ומהנדסות. ואם רוב הנשים ימשיכו להעדיף עבודה עם אנשים על פני עבודה עם מכונות, אין שום סיבה שיתנצלו על כך.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
החברה לא צריכה להשתמש בילדיה כמגן למבוגרים

ד"ר מרטין קולדורף

הערת העורך: הדברים מובאים מריאיון שערכנו עם ד"ר קולדורף 1. אתחיל מהשורה התחתונה: אני תומך גדול בחיסון ילדים נגד...

הטירוף החודשי נמשך

פולי קורקט

1. אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) השעתה פרופ' שסירב לתת לסטודנטים ציונים המבוססים על צבע עורם. "אני מלמד בבית הספר לניהול ע"ש...

כשהנשיא נתן לחתול לשמור על השמנת

איל לוינטר

ב-20 באוקטובר החליט נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, שנושא האקלים חשוב לו והקים את "פורום האקלים הישראלי". מטרתו: "לעמוד בקדמת...

חושפת השחיתויות שעבדה עלינו

ג'ון מאק גליון

בחודש שעבר נחשף העולם לחושפת השחיתויות, הגברת פרנסס האוגן, שהציגה מסמכים פנימיים של פייסבוק בפני הוועדה לניירות ערך ולבורסות בארה"ב,...

"ויה נגטיבה" – איך לפתור בעיות באמצעות חשיבה הפוכה

מייק דונגיה

כשחושבים כיצד ניתן לשפר משהו, רובנו מתמקדים אינסטינקטיבית בדברים שאפשר להוסיף או לשנות. כשאנו רוצים...

המוסר הכפול של הירוקים

עידן לוי

תעצמו את העיניים ותחשבו על עולם עתידני וירוק… מה אתם מדמיינים? ערים מתקדמות עם גורדי שחקים מנצנצים מכוסים בצמחייה ובפאנלים סולריים,...

איש החתול והשאלה המוסרית הגדולה

ד"ר משה רט

האיש שקרא לעצמו Stalking Cat נולד בשנת 1958 במישיגן בשם דניס אבנר. הוא שירת בחיל הים כטכנאי סונר, ולאחר מכן עבד כמתכנת וכטכנאי...

ה-CDC החליט לעצב לנו את המציאות מחדש

מאיה מזרחי

1. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) – הגוף המדעי הנחשב ביותר בעולם היום – פרסם מדריך ל"תקשורת מכילה" המזהיר משימוש במילים...

שתפו: