כניסה
הרשמה לניוזלטר

לפני שבועות ספורים הוגשו ההצעות במכרז על כריית מנהרות "הקו הירוק" של הרכבת הקלה בתל אביב….

פרופ' אביעד הכהן | 12 ביוני 2019 | מחשבות | 3 דק׳

איראן זה כאן?

לפני שבועות ספורים הוגשו ההצעות במכרז על כריית מנהרות "הקו הירוק" של הרכבת הקלה בתל אביב. למכרז, שהיקף העבודות בו מוערך בכ-15 מיליארד שקלים, ניגשו חמש חברות. המכנה המשותף שלהן – כולן סיניות. מקצתן, כך לפי מידע מוסמך, מקיימות בו-זמנית קשרי מסחר עם חברות איראניות.

זו אינה הפעם הראשונה, וככל הנראה גם לא האחרונה, שחברות סיניות מתמודדות במיזמי כלכלה גדולים במשק הישראלי. נמלי הים בחיפה ובאשדוד, הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים, כריית מנהרות הכרמל, מיזמי ענק בתחומי האנרגיה, המים, חברות מזון ענקיות, כימיקלים, תקשורת וסייבר – הן רק דוגמאות ספורות.

בקרב החברות הסיניות הנוטלות חלק במכרזי הענק של המדינה, יש חברות המקיימות קשר מסחרי עם איראן ועם גורמי טרור אחרים

כל עוד מדובר בתחרות חופשית והוגנת אין בכך כל פגם. אך כאשר לעסקאות אלה מתלווים, לפי החשש, תנאי העסקה מחפירים של הפועלים העוסקים בביצוע העבודות שאינם מאפשרים תחרות הוגנת לחברות המעסיקות עובדים ישראלים, וקל וחומר כאשר מדובר בחשש לסיכון אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, המצב שונה לחלוטין.

לפי יותר מעדות אחת, השתתפותן של חברות אלה במכרז אינה מוּנעת תמיד רק משיקולים כלכליים טהורים, אלא היא חלק מתוכנית גלובאלית, שממשלת סין מובילה, להשתלטות סינית על מוקדי כוח כלכליים רבי עוצמה ברחבי הגלובוס.

בעתירה שהגישו בעת האחרונה הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט לבג"ץ נגד ממשלת ישראל (גילוי נאות: הח"מ היה אחד מבאי כוח העותרות בצוותא עם עו"ד משה יפה), נטען כי ממשלת ישראל אינה מקיימת את כל הוראות החוק למאבק בתוכנית הגרעין של איראן.

לפי חוק זה, שנחקק לפני כשבע שנים, הייתה אמורה לפעול ועדת שרים בכירים שתפעיל מנגנוני בדיקה ובקרה מדוקדקים לגבי חברות המקיימות קשרים עם גורמים איראניים, ובין השאר למנוע מהן להשתתף במכרזי מדינה.

לצד ועדת השרים, הייתה אמורה לפעול "ועדה מייעצת" בראשות שופט בדימוס של ביהמ"ש העליון או המחוזי. לצדן, אמור לפעול "מטה סנקציות" מקצועי שתפקידו לספק לחברי שתי הוועדות את המידע הדרוש להחלטותיהם.

למרות הוראותיו הברורות של החוק, מכל שלושת הגופים פועל רק "מטה הסנקציות" שמורכב מדרג זוטר יחסית של עובדי ציבור ואינו מוסמך לקבל החלטות המסורות בידי ועדת השרים. כמו כן, בניגוד לתכלית החוק, עד כה לא פורסמו שמותיהן של חברות שהוכרזו על ידי ועדת השרים כ"גורם מסייע" לאיראן או, לחילופין, שמות חברות וגורמים שניתן להן פטור מתחולת החוק והנימוקים להענקת הפטור.

כתוצאה מאי עשייה זו, לא אחת מוענקים לחברות אלה רישיונות וזיכיונות מטעם המדינה תוך סיכון אפשרי של האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. בקרב החברות הסיניות הנוטלות חלק במכרזי הענק של המדינה, יש אלו המצויות ברשימת הסנקציות שנקטה ממשלת ארה"ב לגבי חברות המקיימות קשר מסחרי עם איראן ועם גורמי טרור אחרים.

בהקשר זה ראוי לתת את הדעת לדבריו של מר אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד, שאמר כי הוא בעד כניסת חברות סיניות למשק הישראלי, אך הוא סבור שבה בעת "אין לתת להן לפעול בנושאים המשיקים לתחום הביטחוני, ואין לתת להן לרכוש חברות ביטוח וכדומה השולטות במערכות פנסיה". לדברי הלוי, "אין לתת לסינים שליטה במערכות כלכליות ישראליות כמו רכבת אסטרטגית בין אילת לצפון".

בדומה לכך התבטא יעקב נגל, בעבר הקרוב ראש המטה לביטחון לאומי, שאמר: "כאשר מדובר בתשתיות קריטיות של המדינה או בפגיעה באינטרסים של בעלות בריתנו הקרובים צריך פיקוח – ואין זה משנה אם המדינה היא סין, יפן או כל מדינה אחרת".

דבריו כוונו, בין השאר, לדברים שנשמעו באחרונה, ויותר מפעם אחת, על ידי גורמים בכירים ביותר בממשל האמריקני. לפיהם, אם תמשיך ישראל לאפשר כניסה מאסיבית של חברות סיניות המקיימות קשרים עם איראן, הדבר עלול לסכן את היחסים בין ארה"ב לישראל. זה גם עלול למנוע העברת ידע ותשתיות אמריקניות לישראל, בתחומי הטכנולוגיה והמודיעין, מחשש שהם "ידלפו" ויגיעו לידיים איראניות באמצעות בעלות בריתן – החברות הפעילות בתחומים הרגישים ביותר של המשק הישראלי.

לנוכח כל אלה, מן הראוי הוא שקובעי המדיניות הישראלית יחשבו מסלול מחדש, ימלאו את תפקידם ויבטיחו ששכר המעורבות הכלכלית של חברות זרות במשק הישראלי לא יצא בהפסדו, בסיכון נכסים אסטרטגיים החיוניים לביטחון מדינת ישראל ובהבטחת שלום אזרחיה.


פרופ' אביעד הכהן הוא נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט"

שתפו את הכתבה:

איראן זה כאן?

לפני שבועות ספורים הוגשו ההצעות במכרז על כריית מנהרות "הקו הירוק" של הרכבת הקלה בתל אביב….

פרופ' אביעד הכהן | 12 ביוני 2019 | מחשבות | 6 דק׳

תמונה: shutterstock

לפני שבועות ספורים הוגשו ההצעות במכרז על כריית מנהרות "הקו הירוק" של הרכבת הקלה בתל אביב. למכרז, שהיקף העבודות בו מוערך בכ-15 מיליארד שקלים, ניגשו חמש חברות. המכנה המשותף שלהן – כולן סיניות. מקצתן, כך לפי מידע מוסמך, מקיימות בו-זמנית קשרי מסחר עם חברות איראניות.

זו אינה הפעם הראשונה, וככל הנראה גם לא האחרונה, שחברות סיניות מתמודדות במיזמי כלכלה גדולים במשק הישראלי. נמלי הים בחיפה ובאשדוד, הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים, כריית מנהרות הכרמל, מיזמי ענק בתחומי האנרגיה, המים, חברות מזון ענקיות, כימיקלים, תקשורת וסייבר – הן רק דוגמאות ספורות.

בקרב החברות הסיניות הנוטלות חלק במכרזי הענק של המדינה, יש חברות המקיימות קשר מסחרי עם איראן ועם גורמי טרור אחרים

כל עוד מדובר בתחרות חופשית והוגנת אין בכך כל פגם. אך כאשר לעסקאות אלה מתלווים, לפי החשש, תנאי העסקה מחפירים של הפועלים העוסקים בביצוע העבודות שאינם מאפשרים תחרות הוגנת לחברות המעסיקות עובדים ישראלים, וקל וחומר כאשר מדובר בחשש לסיכון אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, המצב שונה לחלוטין.

לפי יותר מעדות אחת, השתתפותן של חברות אלה במכרז אינה מוּנעת תמיד רק משיקולים כלכליים טהורים, אלא היא חלק מתוכנית גלובאלית, שממשלת סין מובילה, להשתלטות סינית על מוקדי כוח כלכליים רבי עוצמה ברחבי הגלובוס.

בעתירה שהגישו בעת האחרונה הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט לבג"ץ נגד ממשלת ישראל (גילוי נאות: הח"מ היה אחד מבאי כוח העותרות בצוותא עם עו"ד משה יפה), נטען כי ממשלת ישראל אינה מקיימת את כל הוראות החוק למאבק בתוכנית הגרעין של איראן.

לפי חוק זה, שנחקק לפני כשבע שנים, הייתה אמורה לפעול ועדת שרים בכירים שתפעיל מנגנוני בדיקה ובקרה מדוקדקים לגבי חברות המקיימות קשרים עם גורמים איראניים, ובין השאר למנוע מהן להשתתף במכרזי מדינה.

לצד ועדת השרים, הייתה אמורה לפעול "ועדה מייעצת" בראשות שופט בדימוס של ביהמ"ש העליון או המחוזי. לצדן, אמור לפעול "מטה סנקציות" מקצועי שתפקידו לספק לחברי שתי הוועדות את המידע הדרוש להחלטותיהם.

למרות הוראותיו הברורות של החוק, מכל שלושת הגופים פועל רק "מטה הסנקציות" שמורכב מדרג זוטר יחסית של עובדי ציבור ואינו מוסמך לקבל החלטות המסורות בידי ועדת השרים. כמו כן, בניגוד לתכלית החוק, עד כה לא פורסמו שמותיהן של חברות שהוכרזו על ידי ועדת השרים כ"גורם מסייע" לאיראן או, לחילופין, שמות חברות וגורמים שניתן להן פטור מתחולת החוק והנימוקים להענקת הפטור.

כתוצאה מאי עשייה זו, לא אחת מוענקים לחברות אלה רישיונות וזיכיונות מטעם המדינה תוך סיכון אפשרי של האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. בקרב החברות הסיניות הנוטלות חלק במכרזי הענק של המדינה, יש אלו המצויות ברשימת הסנקציות שנקטה ממשלת ארה"ב לגבי חברות המקיימות קשר מסחרי עם איראן ועם גורמי טרור אחרים.

בהקשר זה ראוי לתת את הדעת לדבריו של מר אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד, שאמר כי הוא בעד כניסת חברות סיניות למשק הישראלי, אך הוא סבור שבה בעת "אין לתת להן לפעול בנושאים המשיקים לתחום הביטחוני, ואין לתת להן לרכוש חברות ביטוח וכדומה השולטות במערכות פנסיה". לדברי הלוי, "אין לתת לסינים שליטה במערכות כלכליות ישראליות כמו רכבת אסטרטגית בין אילת לצפון".

בדומה לכך התבטא יעקב נגל, בעבר הקרוב ראש המטה לביטחון לאומי, שאמר: "כאשר מדובר בתשתיות קריטיות של המדינה או בפגיעה באינטרסים של בעלות בריתנו הקרובים צריך פיקוח – ואין זה משנה אם המדינה היא סין, יפן או כל מדינה אחרת".

דבריו כוונו, בין השאר, לדברים שנשמעו באחרונה, ויותר מפעם אחת, על ידי גורמים בכירים ביותר בממשל האמריקני. לפיהם, אם תמשיך ישראל לאפשר כניסה מאסיבית של חברות סיניות המקיימות קשרים עם איראן, הדבר עלול לסכן את היחסים בין ארה"ב לישראל. זה גם עלול למנוע העברת ידע ותשתיות אמריקניות לישראל, בתחומי הטכנולוגיה והמודיעין, מחשש שהם "ידלפו" ויגיעו לידיים איראניות באמצעות בעלות בריתן – החברות הפעילות בתחומים הרגישים ביותר של המשק הישראלי.

לנוכח כל אלה, מן הראוי הוא שקובעי המדיניות הישראלית יחשבו מסלול מחדש, ימלאו את תפקידם ויבטיחו ששכר המעורבות הכלכלית של חברות זרות במשק הישראלי לא יצא בהפסדו, בסיכון נכסים אסטרטגיים החיוניים לביטחון מדינת ישראל ובהבטחת שלום אזרחיה.


פרופ' אביעד הכהן הוא נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט"

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הפשיטה על אחוזתו של טראמפ – והפעם, העובדות

ג'ק פיליפס

ב-8 באוגוסט 2022 פשט ה-FBI על מעונו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בפלורידה. אנשים רבים נותרו מבולבלים מהפרשה, ולכן כדי...

הקרב על טולקין

ד"ר משה רט

"כי אתא בוקר, ורוח נשבה מן הים; וסר החושך, וחילות מורדור הילילו, ופלצות אחזה בהם, והם ברחו ונפלו והיו למרמס לפרסות סוסו הזועם. ואז פצח כל חילה של...

הטירוף החודשי נמשך #9

פולי קורקט

1. נניח שמחר בבוקר מתחשק לי ששמי יהיה "ארנב" בתעודת הזהות. האם רשות האוכלוסין תאשר לי לשנות אותו? בישראל התשובה היא לא. בגרמניה, לעומת...

זה נכון, אם "המדינה" החליטה שזה נכון

ג'פרי טאקר

באוקטובר 2021 פורסם במגזין אפוק ריאיון עם מייסד ויקיפדיה, לארי סנגר, שהקים את האנציקלופדיה המקוונת יחד עם ג'ימי ויילס. סנגר...

הטירוף החודשי נמשך #8

פולי קורקט

1. אפתח הפעם את הטור בנושא שונה מעט. חברת Aspire Food Group הודיעה כי סיימה להקים את "מפעל ייצור החלבונים האלטרנטיבי" הגדול בעולם, ותפיץ מדי שנה...

תבינו: אתם לא יכולים להבין

ד"ר משה רט

"אינכם יכולים לומר לאנשים 'אתם מוכרחים להבין אותי', ובו זמנית לומר להם 'אתם לא מסוגלים להבין אותי'". את המשפט הזה אמר האינטלקטואל...

החימוש שמאיים עלינו מבפנים

ירון בוסקילה

אקדח המופיע במערכה הראשונה סופו לירות במערכה האחרונה, קובע העיקרון שניסח המחזאי הידוע אנטון צ'כוב. לגורמי הביטחון בישראל ברור כי...

משהו רקוב ב"ממלכת חופש הביטוי"

ג'ק פיליפס

ברשתות החברתיות קיים כלל – מה שקורה בארה"ב מגיע ליתר העולם, גם לישראל. ההחלטות של פייסבוק, יוטיוב וטוויטר מתקבלות מעבר לים,...

שתפו: