תמונה של אנגלה מרקל עם חבורת יזמים ישראלים שכולם בני המין הגברי עלולה להיות שערורייה לאומית…
ארטיום ציליס | 12 ביוני 2019 | מחשבות | 3 דק׳
מדוע אנחנו הופכים אפתיים לבידור שטני?
תמונה של אנגלה מרקל עם חבורת יזמים ישראלים שכולם בני המין הגברי עלולה להיות שערורייה לאומית שעליה משרד החוץ יצטרך להתנצל. אבל מופע מרכזי המשודר לכל העולם של אמנית המוקפת בסמלים שטניים, רוקדת בלהבות, כשברקע תמונות של פסל החירות בהריסות – אינו גורם לאיש לצייץ. מדוע?
אני מתכוון, כמובן, להופעה של מדונה באירוויזיון 2019 בישראל. שיחת היום בעיתונות וברשתות החברתיות התמקדה בסדרת הזיופים של זמרת הפופ ובאמירה הפוליטית בדמות דגלי ישראל ופלסטין. שערוריות כאלו אכן דורשות תגובה, במיוחד כשמדובר בזמרת הפופ המפורסמת בעולם. אולם מדוע איש לא התייחס להופעה עצמה, שהייתה לא רק מוזרה, אלא מלאה בקונוטציות שטניות?
המופע של מדונה התחיל בשיר האייקוני מ-1989 "Like A Prayer". התפאורה רמזה שאנו נמצאים בתוך מבנה דתי כלשהו, אולי כנסייה, אבל לא כנסייה רגילה עם ויטראז'ים וציורים דתיים, אלא מקום אפל ומפחיד. מדונה עמדה במרכזה כשפניה מכוסות. היא נשאה תפילה, ומאחוריה הוקרנה באור אדום דמותו של השטן. "כשאתה קורא בשמי זה כמו תפילה קטנה, אני על ברכיי, אני רוצה לקחת אותך לשם. בשעת חצות אני מרגישה את כוחך, ממש כמו תפילה, אתה יודע שאקח אותך לשם". מדונה הרגישה את כוחו של השטן. בעת שהיא שרה, היא ירדה במדרגות לצד הדמויות שליוו אותה כדי להביא שני עמודים שישלימו את המבנה הפסאודו כנסייתי. מקדש הרומז למעשי פולחן וסגידה.
השיר נגמר והמוסיקה מתחלפת. ברקע נשמעת הקלאסיקה של מפצח האגוזים. "הם כל כך נאיביים", אומרת מדונה, כשעל המסך מאחוריה מוקרנות תמונות של כמרים ובישופים. "הם חושבים שאנחנו לא מודעים לפשעיהם", היא מוסיפה כמי שרוצה לנפץ לחתיכות אגוז קשה לפיצוח – הדת. "אנחנו יודעים, אך לא מוכנים עדיין לפעול. הסערה אינה נמצאת באוויר, היא בתוכנו [….] האם אתם לא יכולים לשמוע את הרוח שמתחילה להכות?" נשיפותיה של הזמרת ממלאות את המסכים באש עוצמתית שמפילה לרצפה את הרקדנים, חלקם לבושים בלבן והשאר בשחור. את פניהם מסתירות מסיכות אב"כ.
ההופעה ממשיכה עם שיר חדש של הזמרת בשם "עתיד", המבוצע יחד עם הראפר קוואבו. המקדש שהוקם קודם לכן הופך למקום שבו המעבר אל העתיד מתאפשר. אבל "לא כולם נכנסים לעתיד. לא כל מי שנמצא כאן הולך להישאר", שרה הזמרת על רקע פסל החירות שנשבר ועולה בלהבות. הרקע משתנה, הרקדנים מסירים את המסכות וצועדים יחד אל העתיד. מדונה, כנראה, היא העתיד. גם דגלי ישראל והרשות הפלסטינית נכנסים לפריים. לא ברור האם כדי לבלבל אותנו או כדי לרמוז שבעתיד שלום בין ישראל לפלסטינים אפשרי, בתנאי שייהרסו ראשית המבנים והערכים המסורתיים שמייצגים את הציוויליזציה שלנו.
המופע מסתיים בסצנה האורכת שתיים-שלוש שניות בלבד שקשה להבחין בה. מדונה עומדת עם הראפר קוואבו על מדרגות גבוהות. בתחתיהן מוקרן צל של כנסייה הפוכה שבראשה צלב הפוך. הרמיזה היא להרס הנצרות. הקהל באקסטזה. אף אחד כמובן לא מבחין בסימבוליזם. מדונה לוחשת: "התעוררו" ונופלת אל (מותה) מאחורי הבמה ביחד עם חברה הראפר.
אמונה נפוצה הרווחת בקרב חסידי "דרך היד השמאלית" של תורת הנסתר האפלה היא כי גם טוב וגם רע יגרמו בסופו של דבר לתוצאה זהה, וכי הם יכולים להשיג "ישועה דרך חטא". נראה כי מדונה ממחישה זאת בסוף המופע כאשר הרקדנים בלבן ובשחור עוקבים אחריה בזמן שהיא והראפר קוואבו נופלים לאחור מהבמה. ככל הנראה כהמחשה לצלילה שלהם לתהום הנשייה – שם הטוב והרע מתאחדים לתוך הרס אפוקליפטי.
כמובן שלא ניתן להוציא מכלל אפשרות שכוכבת הפופ עושה זאת בתמימות כדי למשוך תשומת לב. כך או כך, הבעיה אינה רק בה, אלא גם בנו, הצופים, שנותרים אדישים לדימויים שטניים ורואים במופע כזה אמנות לגיטימית.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
ארטיום ציליס
מדוע אנחנו הופכים אפתיים לבידור שטני?
תמונה של אנגלה מרקל עם חבורת יזמים ישראלים שכולם בני המין הגברי עלולה להיות שערורייה לאומית…
ארטיום ציליס | 12 ביוני 2019 | מחשבות | 4 דק׳
תמונה של אנגלה מרקל עם חבורת יזמים ישראלים שכולם בני המין הגברי עלולה להיות שערורייה לאומית שעליה משרד החוץ יצטרך להתנצל. אבל מופע מרכזי המשודר לכל העולם של אמנית המוקפת בסמלים שטניים, רוקדת בלהבות, כשברקע תמונות של פסל החירות בהריסות – אינו גורם לאיש לצייץ. מדוע?
אני מתכוון, כמובן, להופעה של מדונה באירוויזיון 2019 בישראל. שיחת היום בעיתונות וברשתות החברתיות התמקדה בסדרת הזיופים של זמרת הפופ ובאמירה הפוליטית בדמות דגלי ישראל ופלסטין. שערוריות כאלו אכן דורשות תגובה, במיוחד כשמדובר בזמרת הפופ המפורסמת בעולם. אולם מדוע איש לא התייחס להופעה עצמה, שהייתה לא רק מוזרה, אלא מלאה בקונוטציות שטניות?
המופע של מדונה התחיל בשיר האייקוני מ-1989 "Like A Prayer". התפאורה רמזה שאנו נמצאים בתוך מבנה דתי כלשהו, אולי כנסייה, אבל לא כנסייה רגילה עם ויטראז'ים וציורים דתיים, אלא מקום אפל ומפחיד. מדונה עמדה במרכזה כשפניה מכוסות. היא נשאה תפילה, ומאחוריה הוקרנה באור אדום דמותו של השטן. "כשאתה קורא בשמי זה כמו תפילה קטנה, אני על ברכיי, אני רוצה לקחת אותך לשם. בשעת חצות אני מרגישה את כוחך, ממש כמו תפילה, אתה יודע שאקח אותך לשם". מדונה הרגישה את כוחו של השטן. בעת שהיא שרה, היא ירדה במדרגות לצד הדמויות שליוו אותה כדי להביא שני עמודים שישלימו את המבנה הפסאודו כנסייתי. מקדש הרומז למעשי פולחן וסגידה.
השיר נגמר והמוסיקה מתחלפת. ברקע נשמעת הקלאסיקה של מפצח האגוזים. "הם כל כך נאיביים", אומרת מדונה, כשעל המסך מאחוריה מוקרנות תמונות של כמרים ובישופים. "הם חושבים שאנחנו לא מודעים לפשעיהם", היא מוסיפה כמי שרוצה לנפץ לחתיכות אגוז קשה לפיצוח – הדת. "אנחנו יודעים, אך לא מוכנים עדיין לפעול. הסערה אינה נמצאת באוויר, היא בתוכנו [….] האם אתם לא יכולים לשמוע את הרוח שמתחילה להכות?" נשיפותיה של הזמרת ממלאות את המסכים באש עוצמתית שמפילה לרצפה את הרקדנים, חלקם לבושים בלבן והשאר בשחור. את פניהם מסתירות מסיכות אב"כ.
ההופעה ממשיכה עם שיר חדש של הזמרת בשם "עתיד", המבוצע יחד עם הראפר קוואבו. המקדש שהוקם קודם לכן הופך למקום שבו המעבר אל העתיד מתאפשר. אבל "לא כולם נכנסים לעתיד. לא כל מי שנמצא כאן הולך להישאר", שרה הזמרת על רקע פסל החירות שנשבר ועולה בלהבות. הרקע משתנה, הרקדנים מסירים את המסכות וצועדים יחד אל העתיד. מדונה, כנראה, היא העתיד. גם דגלי ישראל והרשות הפלסטינית נכנסים לפריים. לא ברור האם כדי לבלבל אותנו או כדי לרמוז שבעתיד שלום בין ישראל לפלסטינים אפשרי, בתנאי שייהרסו ראשית המבנים והערכים המסורתיים שמייצגים את הציוויליזציה שלנו.
המופע מסתיים בסצנה האורכת שתיים-שלוש שניות בלבד שקשה להבחין בה. מדונה עומדת עם הראפר קוואבו על מדרגות גבוהות. בתחתיהן מוקרן צל של כנסייה הפוכה שבראשה צלב הפוך. הרמיזה היא להרס הנצרות. הקהל באקסטזה. אף אחד כמובן לא מבחין בסימבוליזם. מדונה לוחשת: "התעוררו" ונופלת אל (מותה) מאחורי הבמה ביחד עם חברה הראפר.
אמונה נפוצה הרווחת בקרב חסידי "דרך היד השמאלית" של תורת הנסתר האפלה היא כי גם טוב וגם רע יגרמו בסופו של דבר לתוצאה זהה, וכי הם יכולים להשיג "ישועה דרך חטא". נראה כי מדונה ממחישה זאת בסוף המופע כאשר הרקדנים בלבן ובשחור עוקבים אחריה בזמן שהיא והראפר קוואבו נופלים לאחור מהבמה. ככל הנראה כהמחשה לצלילה שלהם לתהום הנשייה – שם הטוב והרע מתאחדים לתוך הרס אפוקליפטי.
כמובן שלא ניתן להוציא מכלל אפשרות שכוכבת הפופ עושה זאת בתמימות כדי למשוך תשומת לב. כך או כך, הבעיה אינה רק בה, אלא גם בנו, הצופים, שנותרים אדישים לדימויים שטניים ורואים במופע כזה אמנות לגיטימית.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן