הרשמה לניוזלטר

ספרות טובה, מעניינת, מרתקת, מרגשת – כזו שתופסת אותנו בבטן ואינה נותנת מנוח היא נדירה, אבל…

ד"ר רונית דרור | 12 ביוני 2019 | דעות | 3 דק׳

הפמיניזם כובש את ספרות הילדים

ספרות טובה, מעניינת, מרתקת, מרגשת – כזו שתופסת אותנו בבטן ואינה נותנת מנוח היא נדירה, אבל היא קיימת וחשובה לאין ערוך. גם בספרות ילדים. הקראת סיפור לפני השינה מזמינה את הילדים לתוך עולם אחר, דמיוני, עולם הפותח צוהר לחוויה חדשה ומסתורית ואמור לגרום להם לרצות להמשיך ולצרוך מ”החומר” הזה גם בבגרותם. ידוע היטב כי ילדים הם כמו ספוג כשהם באים לקלוט את העולם, ובתור מבוגרים יש לנו היכולת והחובה להציגו בפניהם גם דרך ספרים.

אך כל מי שנכנס אל חנויות הספרים היום, בעיקר ברשתות הגדולות, יגלה שאת קדמת חלון הראווה של ספרות הילדים והנוער ממלאת ספרות המבטאת קול פמיניסטי מהזן הקורא לבנות צעירות לשאוף להיות גיבורות, לשנות את ההיסטוריה, להיות מופלאות ופורצות דרך. כותרים כמו סדרת “נשים קטנות גדולות”, “הנסיכה בשחור”, “הנסיכה חכמולוגה” ו”סיפורים לפני השינה לילדות מורדות” מצאו את דרכם למדפים.

איסבל סנצ’ס ואגרה הספרדייה העומדת מאחורי סדרת “נשים קטנות גדולות”, שתורגמו גם לעברית, מספרת שכשנולדו לה תאומות אחייניות היא חיפשה ספרי ילדים שבהם גיבורות נשים. מאחר שלא מצאה, החליטה לשנות זאת. יחד עם ליסבת’ קייזר היא כתבה שישה ספרים על נשים פורצות דרך כמו קוקו שאנל, פרידה קאלו ואמיליה ארהרט. את הרשימה חותמת כרגע (על אף שיש עוד כמה ספרים בעבודה) אמלין פנקהרסט, מייסדת תנועת הסופרג’יסטית בבריטניה, שלדברי ואגרה היא האישה שבזכותה התאפשר קמפיין ה-MeToo. כאשר נשאלה ואגרה לגבי ספרים לבנים ענתה: “ברור שיש מקום גם לגברים בסדרה הזו והם יהיו בה בעתיד אבל – ליידיז פירסט”.

האם באמת לא קיימת ספרות נשית מעצימה שתתאים לאחייניותיה של ואגרה? האם ג’ו מ”נשים קטנות” שהגשימה את חלומה להיות סופרת אינה מהווה דמות מעוררת השראה לקוראות צעירות? ולבנות צעירות יותר, האם דמויות כמו בילבי התוססת והמרדנית או היידי הרגישה ושוחרת החופש אינן מספיקות? האם אנה פרנק ויומניה המרגשים או התאומות מ”אורה הכפולה” אינן מיוחדות וחזקות מספיק?

על אף שאין מחלוקת לגבי חשיבות הנצחת נשים שתרמו להיסטוריה, עדיין עולות שאלות כמו מדוע רק נשים, מה המטרה ומה קדם למה: האידיאולוגיה או הסיפור האנושי?

אנו יודעים כי סיפור הממלא את הצורך שלנו לאסקפיזם, המעגן בתוכו אירוניה, הומור, חמלה, ריחוק וקרבה, עִרטול דמויות עד הזדהות עמן, מהווה ספרות מורכבת ובעלת רבדים המאפשרת צמיחה של המרחב הפנימי של הקורא. זאת קלאסיקה. סיפור מגויס מטרה, פוליטי, מוסרני, דוגמטי, לעומת זאת, גם אם יש בו מסר אחד חשוב, הוא ממוסחר ומייצר הבנייה חברתית חד ממדית בלי אפשרות של בחירה פנימית. גם אם מטרת כותבות הספרות הזו היא לעודד ילדות ונערות לחלום, לשאוף ולהשיג, השאלה היא האם זוהי הדרך?

הספרות שבמשך דורות היוותה עבור ילדות ונערות מקור הזדהות וחלימה – גם אם גילמה בחובה ציפייה לריצוי חברתי, ללקיחת תפקידים מסורתיים או לשאיפה למודל יופי מסוים – עומדת למתקפה אצל אותן כותבות הטוענות שהמהות הנשית מוקטנת בהן. על אף שכן ניתן לטעון כי לא כל הנשים היו אז וגם היום מאושרות ושלמות עם עצמן, יש לי חשד שגם ספרות מכוונת מטרה עוסקת רק בסוג אחד של נשיות.

גיבורות מצליחות המאופיינות כפמיניסטיות, פורצות דרך ומורדות, לא יובילו אותנו, הנשים, אל האושר הנכסף. ערך החדשנות, פריצת הדרך תוך שלילת הקיים, מול הקונפורמיזם והשמרנות, מהווה כוח כאשר הוא מאפשר בחירה, והופך להרסני כשהוא אינו מאפשר התרפקות על ברכי המסורת והזהות המינית האבולוציונית.

אסור להתייחס לספרים הפמיניסטיים האלו שכובשים את דוכני הספרים בביטול. הם מאפשרים להשריש רעיונות בשלב הרך של הילדות בו מתעצבת האישיות. די לקרוא את הסופר הסובייטי מקסים גורקי שדרש ליצור ספרות מגויסת להגשמת המהפכה המרקסיסטית, כדי להבין מה משמעותה של יצירה מאורגנת, קולקטיביסטית ואידיאולוגית. האלטרנטיבה היא ספרות בלא מטרה, המדברת פנימה – אל הנשמה. 



ד”ר רונית דרור היא מטפלת פרטנית וזוגית ויו”ר עמותת “לצדכם”

שתפו את הכתבה:

הפמיניזם כובש את ספרות הילדים

ספרות טובה, מעניינת, מרתקת, מרגשת – כזו שתופסת אותנו בבטן ואינה נותנת מנוח היא נדירה, אבל…

ד"ר רונית דרור | 12 ביוני 2019 | דעות | 6 דק׳

איור: מושיק גולסט

ספרות טובה, מעניינת, מרתקת, מרגשת – כזו שתופסת אותנו בבטן ואינה נותנת מנוח היא נדירה, אבל היא קיימת וחשובה לאין ערוך. גם בספרות ילדים. הקראת סיפור לפני השינה מזמינה את הילדים לתוך עולם אחר, דמיוני, עולם הפותח צוהר לחוויה חדשה ומסתורית ואמור לגרום להם לרצות להמשיך ולצרוך מ”החומר” הזה גם בבגרותם. ידוע היטב כי ילדים הם כמו ספוג כשהם באים לקלוט את העולם, ובתור מבוגרים יש לנו היכולת והחובה להציגו בפניהם גם דרך ספרים.

אך כל מי שנכנס אל חנויות הספרים היום, בעיקר ברשתות הגדולות, יגלה שאת קדמת חלון הראווה של ספרות הילדים והנוער ממלאת ספרות המבטאת קול פמיניסטי מהזן הקורא לבנות צעירות לשאוף להיות גיבורות, לשנות את ההיסטוריה, להיות מופלאות ופורצות דרך. כותרים כמו סדרת “נשים קטנות גדולות”, “הנסיכה בשחור”, “הנסיכה חכמולוגה” ו”סיפורים לפני השינה לילדות מורדות” מצאו את דרכם למדפים.

איסבל סנצ’ס ואגרה הספרדייה העומדת מאחורי סדרת “נשים קטנות גדולות”, שתורגמו גם לעברית, מספרת שכשנולדו לה תאומות אחייניות היא חיפשה ספרי ילדים שבהם גיבורות נשים. מאחר שלא מצאה, החליטה לשנות זאת. יחד עם ליסבת’ קייזר היא כתבה שישה ספרים על נשים פורצות דרך כמו קוקו שאנל, פרידה קאלו ואמיליה ארהרט. את הרשימה חותמת כרגע (על אף שיש עוד כמה ספרים בעבודה) אמלין פנקהרסט, מייסדת תנועת הסופרג’יסטית בבריטניה, שלדברי ואגרה היא האישה שבזכותה התאפשר קמפיין ה-MeToo. כאשר נשאלה ואגרה לגבי ספרים לבנים ענתה: “ברור שיש מקום גם לגברים בסדרה הזו והם יהיו בה בעתיד אבל – ליידיז פירסט”.

האם באמת לא קיימת ספרות נשית מעצימה שתתאים לאחייניותיה של ואגרה? האם ג’ו מ”נשים קטנות” שהגשימה את חלומה להיות סופרת אינה מהווה דמות מעוררת השראה לקוראות צעירות? ולבנות צעירות יותר, האם דמויות כמו בילבי התוססת והמרדנית או היידי הרגישה ושוחרת החופש אינן מספיקות? האם אנה פרנק ויומניה המרגשים או התאומות מ”אורה הכפולה” אינן מיוחדות וחזקות מספיק?

על אף שאין מחלוקת לגבי חשיבות הנצחת נשים שתרמו להיסטוריה, עדיין עולות שאלות כמו מדוע רק נשים, מה המטרה ומה קדם למה: האידיאולוגיה או הסיפור האנושי?

אנו יודעים כי סיפור הממלא את הצורך שלנו לאסקפיזם, המעגן בתוכו אירוניה, הומור, חמלה, ריחוק וקרבה, עִרטול דמויות עד הזדהות עמן, מהווה ספרות מורכבת ובעלת רבדים המאפשרת צמיחה של המרחב הפנימי של הקורא. זאת קלאסיקה. סיפור מגויס מטרה, פוליטי, מוסרני, דוגמטי, לעומת זאת, גם אם יש בו מסר אחד חשוב, הוא ממוסחר ומייצר הבנייה חברתית חד ממדית בלי אפשרות של בחירה פנימית. גם אם מטרת כותבות הספרות הזו היא לעודד ילדות ונערות לחלום, לשאוף ולהשיג, השאלה היא האם זוהי הדרך?

הספרות שבמשך דורות היוותה עבור ילדות ונערות מקור הזדהות וחלימה – גם אם גילמה בחובה ציפייה לריצוי חברתי, ללקיחת תפקידים מסורתיים או לשאיפה למודל יופי מסוים – עומדת למתקפה אצל אותן כותבות הטוענות שהמהות הנשית מוקטנת בהן. על אף שכן ניתן לטעון כי לא כל הנשים היו אז וגם היום מאושרות ושלמות עם עצמן, יש לי חשד שגם ספרות מכוונת מטרה עוסקת רק בסוג אחד של נשיות.

גיבורות מצליחות המאופיינות כפמיניסטיות, פורצות דרך ומורדות, לא יובילו אותנו, הנשים, אל האושר הנכסף. ערך החדשנות, פריצת הדרך תוך שלילת הקיים, מול הקונפורמיזם והשמרנות, מהווה כוח כאשר הוא מאפשר בחירה, והופך להרסני כשהוא אינו מאפשר התרפקות על ברכי המסורת והזהות המינית האבולוציונית.

אסור להתייחס לספרים הפמיניסטיים האלו שכובשים את דוכני הספרים בביטול. הם מאפשרים להשריש רעיונות בשלב הרך של הילדות בו מתעצבת האישיות. די לקרוא את הסופר הסובייטי מקסים גורקי שדרש ליצור ספרות מגויסת להגשמת המהפכה המרקסיסטית, כדי להבין מה משמעותה של יצירה מאורגנת, קולקטיביסטית ואידיאולוגית. האלטרנטיבה היא ספרות בלא מטרה, המדברת פנימה – אל הנשמה. 



ד”ר רונית דרור היא מטפלת פרטנית וזוגית ויו”ר עמותת “לצדכם”

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המשפחה המערבית – זן בסכנת הכחדה

ד"ר משה רט

העובדה שבארה"ב יש אחוזי גירושים גבוהים ומוסד המשפחה המסורתי הולך ומתערער הייתה ידועה לי; אולם כשצפיתי עם ילדיי בסרט המצויר...

מדוע מפיצי טרור יכולים לפעול בטוויטר אבל טראמפ לא

ג'ק פיליפס

אין זה משנה אם אתם בעד טראמפ או נגדו. אם אתם מאוהביו או משונאיו. הנושא שלפניכם הוא עניין עקרוני. נכון למועד כתיבת...

מה גורם להתחממות – הפליטות האנושיות או השמש?

אלכס ניומן

האינטואיציה של האדם הממוצע שאינו בקיא בנושא "משבר האקלים" רומזת לו בבירור כי השמש ודאי אחראית למרבית התחממות כדור...

הודעת המערכת

מערכת אפוק

מגזין אפוק מגנה בכל תוקף את מעצרם בסין של 11 אזרחים בטענה שהעבירו לעיתון אפוק טיימס בשפה הסינית מידע המתעד את ההגבלות החמורות שהפעיל המשטר הסיני...

כולם מדברים על החיסונים. מזמן לא דיברנו על בעיית המסכות

ד"ר פיטר וייס

אני מודה, הייתי עצבני. היו לי בערך 30 דקות להתייצב בחדר הניתוח. הפציינט היה חולה קורונה פעיל שנזקק לניתוח...

אמריקה ממשיכה להשתגע, וכעת הגיע תורם של הרופאים

ווסלי ג'יי סמית

בעוד העיניים כולן נשואות לקורונה, מגפה אחרת, מידבקת לא פחות, ממשיכה להכות גלים – מגפת "תיאוריית הגזע הביקורתית". מה...

הממשלה תקבע אלו אזרחים יצונזרו

מאיה מזרחי

תדמיינו לרגע: ראש הממשלה בנט מכנס מסיבת עיתונאים ומודיע כי ממשלת ישראל החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם פייסבוק, טוויטר ויוטיוב...

הגיע הזמן להתעורר לג’נוסייד

איל לוינטר

ביוני השנה זכתה העיתונאית ההודית-אמריקנית מגהה ראז'אגופאלן (Megha Rajagopalan) בפרס פוליצר לשנת 2021 עבור סיקור מחנות העבודה בכפייה...

שתפו: