ספר הילדים "הנסיך הקטן" מתאר את ביקורו של הנסיך בכוכבים הסמוכים לכוכב שבו הוא מתגורר. באחד הביקורים הוא פוגש את "מדליק הפנסים". אדם שמקצועו הוא הדלקת הפנס (היחיד בכוכבו) בעת השקיעה, וכיבויו בעת זריחת השמש. בעת שנכתב הספר, לפני כ-75 שנה, עדיין היו בעולם ערים ללא חשמל, ורחובותיהן הוארו בתאורת גז או נפט, בעוד שכיום כל ערי העולם מוארות בחשמל.

הסיפור מבליט את קצב השינוי הטכנולוגי בעולמנו. הוא גם מפנה אותנו לזעקתו של מדליק הפנסים שמתלונן שכוכבו מסתובב במהירות גוברת והולכת, השמש שוקעת וזורחת מחדש כל שתי דקות, והוא נאלץ להדליק ולכבות את הפנס בקצב מסחרר. כל זה משום שההוראות שניתנו לו בעבר לא שונו.

הסיפור משמש כמשל למה שמתרחש כיום בעולמנו: אם לפני 200-150 שנה, ערב פריצת המהפכה התעשייתית, רוב האנשים עדיין חיו בקירוב באופן שבו חיו הוריהם, בארבעת העשורים האחרונים המציאות השתנתה ללא הרף: אוכלוסיית העולם הוכפלה, קצב העיור גבר והואץ קצב השינוי הטכנולוגי. עקב כך הכללים והמסגרות שהורגלנו אליהם משתנים ומפסיקים להיות רלוונטיים.

כלכלת העולם התעשייתי מבוססת על התיאוריה הקפיטליסטית, שלפיה כל שחקן בעולם הקפיטליסטי אמור לשאוף למקסם את עושרו החומרי. השאיפה הזו יוצרת ביקוש והיצע שקובעים את המחירים במשק. דרך מנגנון זה, באמצעות מה שנקרא בכלכלה "היד הנעלמה", אמורה להיווצר הקצאה אוטומטית ואופטימאלית של כל אמצעי הייצור ושל התוצרים והשירותים.

השיטה הקפיטליסטית אמנם הביאה לגידול חומרי משמעותי בעולם, אך במקביל הסבה נזקים מסוכנים לסביבה האקולוגית. זה נגרם מפני ששיקולים סביבתיים אינם נלקחים בחשבון במנגנון קביעת המחירים. במילים פשוטות, ניתן לזהם את האוויר או לפגוע בסביבה מבלי לשאת במחיר כלשהו.

בניגוד לסברה הרווחת, הפגיעה בסביבה אינה מתמצה בהתחממות כדור הארץ ואפקט החממה. אלא גם בהרג מיני חי וצומח, ובאובדן מהיר של המגוון הביולוגי.

התיאוריות מראות שבעולם מתקיים איזון מורכב בין החיים השונים וכדי לשרוד יש לשמור עליו. תארו לכם למשל עולם שבו מין מסוים (נניח עץ אלון) משתלט על כל המרחב ומכחיד את כל המינים מסביבו. תוך כדי כך נכחדות גם אוכלוסיות בעלי חי, חרקים, חיידקים ופטריות שניזונים מהצמחים שנכחדו. היחידים ששורדים הם אלה שפיתחו את היכולת להיות ניזונים מעצי האלון, כלומר, האויבים של האלון. כעבור זמן מסוים הם עצמם ישמידו אותו.

אוכלוסיית האדם נמצאת בתהליך דומה: תוך ארבעה עשורים היא הוכפלה. נוספו לה כ-3.5 מיליארד איש וקצב הגידול המהיר צפוי להימשך עוד עשורים רבים. במקביל השמדנו בתקופה זו 80 אחוז משטחי הדיג בעולם וכשליש מהחי והצומח. האדם, בדומה לעץ האלון, אינו יכול להתקיים ללא סביבה תומכת, הבנויה משרשראות מזון מסובכות ומורכבות. מחקרים רבים מראים שהנזק שאנו גורמים בקצב מואץ לסביבתנו, עלול להביא להכחדת המין האנושי, אלא אם כן ננקוט בצעדים דחופים למניעתו ותיקונו.

אנשים חוששים שהכנסת שיקולים סביבתיים לעולם העסקי תגרום להגדלת ההוצאות ותקטין את הרווחים. אולם, הדבר נובע מכך שהרווחיות נמדדת בצורה לא נכונה, ועל בסיס מדדים בלתי מתאימים. עסקנים רבים אף מתייחסים לאלה התומכים בשינויים חברתיים וסביבתיים בחשדנות ובזלזול. הם נרתעים מ"מחבקי העצים". אולם יתכן שאלה דווקא נוטעי העצים, אשר יביאו לפריחה מחודשת.

כעת מגיעים להבנה שמערכת הכללים ששירתה את העולם התעשייתי כבר אינה מתאימה לעולם החדש, הפוסט תעשייתי. המודל הישן הביא את המשברים המוניטריים, את התרסקות מערכות הפנסיה בעולם, את ה"תספורות" בשוק ההון ואת ההרס הסביבתי העצום. הוא כבר אינו רלוונטי להתנהלות העסקית והאישית, ורק מחמיר את האיומים. לכן עלינו לעדכן אותו. יש לבנות במהירות מערכת של "כלכלה חדשה". מערכת השואפת ל"שגשוג" (Prosperity) ולא להישג כלכלי בלבד (כמו גידול בתפוקה הלאומית לנפש).

אני קורא לתהליך בשם "אתחול" – כשם שיש תקלה בפעולת המחשב, אנו מתניעים אותו מחדש באמצעות חזרה לבסיס בטוח ומתחילים מנקודה שבסופו של דבר תביא לשינויים משמעותיים בכל תחומי הכלכלה החדשה: המוצרים ושיטות הייצור, חומרים חדשים, גישות חדשות לתזונה ולבריאות, מנגנוני תעסוקה ופנסיה חדשים ועוד.

זו תהיה מערכת שתגדיר מדדים כמותיים שיש להשיגם, ותיצור מנגנון דומה לזה של "היד הנעלמה", אלא ששיקולים נוספים יובאו בחשבון בתהליך קביעת המחירים (למשל, בתמחור החשמל יובאו בחשבון גם התוצאות הסביבתיות של שימוש בדלק מזהם).

כמי שעסק בהחדרת המושג "ניהול סיכונים" לישראל בחמשת העשורים האחרונים, אני עובד כיום שלא למטרת רווח עם הנהלות של ארגונים וחברות, ערים וקהילות, כדי להביא לשינוי עמוק ומהיר בעולם. כל אדם וכל ארגון צריך להחליט היכן הוא נמצא במערכת הזו. מי שחושב שהוא קטן ואינו יכול להשפיע, שיחשוב על השפעתו של יתוש מציק בלילה.

פרופ' כהנא הוא יו"ר מרכז YKC לאתחול ולשגשוג. בעבר כיהן כראש המכון לעסקים והסביבה באוניברסיטת תל אביב. הוא מייסד, שותף, בעלים ודירקטור בחברות כאיתוראן, חממות טכנולוגיות, מובידום ופאנגו. בעבר זכה להוקרה הבין-לאומית הגבוהה ביותר בתחום הביטוח בגין תרומתו לתאוריה, לפרקטיקה וללימוד תחום הביטוח בעולם.