תארו לכם שלכל ילד בעל שיתוק מוחין היה טלפון סלולרי שהוא יכול היה להפעיל ממש כמו כל ילד אחר, או שחולי סוכרת היו יכולים לקבל בקליק אחד, ללא כל מאמץ, את כל המידע הבריאותי שהם צריכים כרגע, מידע שיכול היה לשפר משמעותית את איכות חייהם. תארו לכם שלאנשים בעלי דיסלקציה הייתה מערכת שעוזרת לכתוב ולשפר את התקשורת שלהם עם העולם, או שילדים הלוקים באוטיזם היו יכולים לתקשר עם משפחתם באמצעות מעין וואטסאפ המותאם במיוחד להם. הטכנולוגיה הותירה אנשים רבים מאחור. לעתים דווקא אלה שיכלו להיעזר בה הכי הרבה.

ישראל הצליחה למצב את עצמה כמעצמת הייטק. בשנת 2014, בתחום האינטרנט לבדו, ראינו בארץ השקעות בסך 417 מיליון דולר. ב-2013 סך האקזיטים של חברות ישראליות היה מעל 2 מיליארד דולר. אלא שאף אחת מהחברות האלו לא נבנתה במטרה לפתור בעיות חברתיות מהותיות, ולשרת בעלי עניין לפני שהיא משרתת בעלי מניות. זה לא חייב להיות כך.

כשהרופאים אמרו לה שלא ניתן להמשיך לשקם את מוחו של אביה, פרמינגר החליטה לפתח פתרון למיליוני אנשים אחרים שנפגעו במוחם

ניתן ליצור תעשייה שתומכת ביזמים טכנולוגיים שרוצים לא רק לעשות כסף, אלא רוצים לעשות את העולם הזה למקום טוב יותר, נקי יותר, נגיש יותר ונעים יותר. כמובן, אלה תחומים שאם פועלים בהם כמו שצריך אפשר גם להרוויח בהם לא מעט כסף, שהרי מלכתחילה מדובר בתחומים שיש בהם צורך בוער ואמיתי. 

הגיעה העת שגם ישראל תצטרף למהפכה, ואם נשכיל לעשות את זה מוקדם, אני בטוח שנוכל להוביל את התעשייה העולמית בתחום. אני צופה שתחום ההשקעות הטכנולוגיות-חברתיות יהפוך לתחום הכלכלי הצומח ביותר בעולם. בשנת 2013 הושקעו בו למעלה מ-40 מיליארד דולר. בעשור הקרוב הצפי הוא להגיע ל-400 מיליארד דולר בשנה.

יש לי הזכות להיות חלק מהמהפכה הזאת בישראל. קרן ״פיטנגו״ שאני מייסד שותף בה, תומכת לאורך שנים ארוכות בתוכניות חברתיות, והשנה שותפיי ואנוכי חוברים ל״אימפקט פירסט״ – קרן ההשקעות החברתית-טכנולוגית הראשונה בישראל – כדי לקדם יחד השקעות בחברות טכנולוגיות השואפות להציע פתרונות של בעיות חברתיות בישראל ובעולם. מטרתנו היא להקים שוק של חברות שיצליחו לשפר את חייהם של מיליוני אנשים שעדיין לא פותחה הטכנולוגיה הנדרשת לפתרון בעיותיהם.

השקענו, לדוגמה, בחברה בשם Intendu. סון פרמינגר, המייסדת, עברה תקופה לא פשוטה במשפחתה. אביה עבר תאונה וסבל מפגיעה מוחית. עבור אנשים שעברו פגיעה מוחית, היא גילתה, דברים שנראים טריוויאליים כמו נהיגה או הכנת ארוחה, הופכים במקרים רבים לבלתי אפשריים.

פרמניגר, מדענית מוח בהכשרתה, הבינה שהשיטות הקיימות היום לשיקום מוחי מיושנות ומוגבלות. הן עדיין עושות שימוש בכלים מיושנים כמו משחקי קלפים, או עט ונייר, כדי לאמן את המוח. בנוסף לכך, המטופלים נשלחים כעבור כמה חודשים לביתם, הטיפול נפסק, ותהליך השיקום נפסק במקרה הטוב, ועובר רגרסיה במקרה הרע. ובכל מקרה, בעידן הנוכחי תהליך השיקום תלוי במפגשים יקרים של אחד על אחד הדורשים מהפציינט להתנייד למקום המפגש.

כשהרופאים אמרו לה שלא ניתן להמשיך לשקם את מוחו של אביה, ועל המשפחה לקבל את המצב כמו שהוא, פרמינגר החליטה לפתח פתרון למיליוני האנשים שנפגעו במוחם כך שיוכלו להשיג את תהליך השיקום הקוגניטיבי האפקטיבי ביותר גם בקליניקה וגם בביתם שלהם. 

אינטנדו פיתחה משחקי מחשב מהנים וצבעוניים המתוכננים לבצע שיקום קוגניטיבי אפקטיבי באמצעות תנועות גוף טבעיות ופשוטות. אלגוריתם מתקדם מחליט בכל רגע נתון, בהתבסס על ההתקדמות של הפציינט הספציפי, מהי הדרך הטובה ביותר לגרות את המוח שלו באותה נקודה. עבור הפציינט – זה משחק. עבור המוח – זה מאמן מוחי מותאם אישית לצרכיו. 

עולם ההשקעות הטכנולוגיות-חברתיות, או השקעות האימפקט, מביא איתו עולם מונחים חדש לשיח העסקי, וגם ארגז כלים חדש משל עצמו. את הצלחותיהן של החברות שאנו משקיעים בהן לא נמדוד עוד רק באמצעות הכלים המסורתיים של רווחיות כלכלית, אלא גם בכלים נוספים של מדידת האימפקט על החברה האנושית. מיזם חברתי שכזה לא רק יגדיר לעצמו יעדי מכירות, למשל, אלא גם יעדי השפעה ושיפור חייהם של אנשים. באינטנדו למשל ביקשנו לבחון את קהל היעד שהמוצר מיועד לפתור לו בעיה – מיליוני פגועי מוח במקרה הזה, מה הפתרון המוצע עבורו ובאיזה אופן הוא ישפיע עליו וישנה לו את החיים.

האתגר הוא גדול. הקרן חלוצה בתחום – הן בישראל והן בעולם, ונצטרך לנסות מודלים כלכליים שונים וטכנולוגיות שונות עד שנמצא את אלו שעובדים בצורה אופטימלית. 

צילום: יורם רשף