כניסה
הרשמה לניוזלטר

כיום ניתן לרכוש רכבי פרימיום מסוימים במחיר שפוי שעד לפני כמה שנים היה שייך לרכבים שאינם פרימיום. מה עומד מאחורי ההחלטה הזו, וגם מספר דוגמאות ״לקחת הביתה״

טל אבן | 20 במרץ 2013 | מחשבות | 5 דק׳

לא יקר, יוקרתי

על מה אתם חושבים כשאתם מדמיינים את המותגים ב.מ.וו, מרצדס, לקסוס ואאודי? האסוציאציה הראשונה שעולה במחשבתם של רוב האנשים היא תמונה של רכב יקר מאוד, גדול ממדים וסלוני, המשדר סטאטוס ואיכות ברמה גבוהה מאוד; כזה שלא מושג על ידי מרבית האוכלוסייה, או בקיצור: רכב לעשירים.

ובכן, האסוציאציה הזו נכונה. אבל...
יצרני רכבי הפרימיום הבינו לפני מספר שנים דבר חשוב: העלות הגבוהה של רכבי הפרימיום מונעת מהם להגיע לקהל רחב מאוד שלא מוכן לשלם את המחיר הגבוה. כדי להגיע לקהל הזה הם יצרו סגמנט חדש: רכבי פרימיום קטנים, כאלה שעלותם מאפשרת לאוכלוסיה רחבה הרבה יותר להגשים חלום. מעין "זנב לאריות".
רכבים שעל חזיתם וחלקם האחורי מתנוסס לוגו פרימיום, החלו להימכר בפחות מ-200 אלף שקל, מחיר שהיה שייך עד לנקודה זו לרכבים שאינם פרימיום.
ניתן לנחש, שהסיבות להקמת פס ייצור לרכבים כאלו היו מגוונות:
1. להגיע לקהל רחב יותר
ולהתחרות ביצרני רכב המספקים רכבים קטנים יחסית ויוקרתיים, שאינם "במשחק" של הרכבים הגדולים בסקאלת מחירים התואמת את האלפיון העליון.
ניתן למצוא בקטגוריה זו את המתחרות הקלאסיות: המיני קופר (מבית ב.מ.וו), הקו החדש של אלפא רומיאו (מיטו, ג'ולייטה), לנצ'יה (דלתא), אבארט (מבית פיאט) וכד'.
2. בניית נאמנות מותגית בשלב מוקדם מאוד

מרצדס A. חזית מהודרת שמזכירה מאוד את האחיות הגדולות מבית

שתפו: