מחקר חדש שפורסם בסוף אוגוסט 2023 (וטרם עבר ביקורת עמיתים) על ידי קבוצת שותפים בין-לאומית בהובלת חוקרים מאוניברסיטת מדינת קולורדו בארה"ב, טוען כי פילים מייצרים נהמות בתדרים שהאוזן האנושית אינה קולטת כדי לאתר וליצור קשר עם בני להקה הנמצאים מחוץ לטווח של קשר עין, במרחק של עד קילומטרים ספורים. חשוב מכך, החוקרים טוענים כי הנהמות כוללות לעתים שמות של חבר להקה ספציפי שפיל מסוים מעוניין לקרוא לו.

בדרך כלל פילים משקיעים זמן רב בחיפוש אחר מזון, אך כדי להימנע מתחרות עם חבריהם ללהקה הם מעדיפים לערוך את החיפושים האלו לבד. רק מדי פעם הם נפגשים שוב. במחקר הנוכחי הוקלטו קולות שמשמיעים פילים בסוואנה שבקניה. החוקרים ניתחו את קולות הנהמה (Rumble) שלהם – קולות בתדרים אינפרה-סוניים שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לשמוע. מרבית הקולות שהוקלטו תאמו לקריאות השמחה המוכרות מרגעי המפגש.  

החוקרים למדו לזהות גם סוג חדש של נהמות, המושמעות דווקא כשחברי הלהקה מרוחקים אלו מאלו, בשלב חיפוש המזון. מתברר שכ-20 אחוז מהקריאות משמשות כדי לוודא היכן נמצא חבר ספציפי בלהקה. אחד הפילים קורא לו בשמו והוא, ורק הוא, מגיב לקריאה. באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, זיהו החוקרים את הנהמות שייצגו את השמות השונים.

במאמר צוין כי הפילים אינם החיה היחידה שפונה ספציפית לחבר אחר בלהקה – גם בקרב חיות אחרות כמו דולפינים ותוכים מופיעות קריאות קוליות דומות, רק שאצלם אין שימוש בשמות. כשתוכי למשל פונה לתוכי אחר בלהקה, הוא מחקה את הקריאה השגרתית של התוכי אליו הוא פונה. על פי המחקר, הפילים, בדומה לבני האדם, קוראים לחבריהם בשמות ספציפיים.

בכתבה שפרסמנו בגיליון 352 שוחחנו עם חוקרת הפילים הנורווגית ד"ר ג'ויס פול, על המאמצים שלה ושל בעלה החוקר פטר גרנלי (שניהם חלק מכתיבת המחקר שפורסם בסוף אוגוסט) לפענח את שפת הפילים, ועל לקסיקון השפה ה"פילית" שהם בונים ומעשירים בהדרגה (קראו כאן).