בבוקר ה-6 ביוני ניזוק קשות סכר נובה קחובקה היושב על נהר הדנייפר. הסכר יוצר מאגר מים גדול המשמש את תחנת הכוח ההידרואלקטרית של העיר (נובה קחובקה, מחוז חרסון). שערי הסכר קרסו ומימי נהר הדנייפר זרמו והציפו כ-80 כפרים באזור. עשרות אלפים נאלצו לעזוב את בתיהם.

עד עתה לא לגמרי ברור אם הנזק הוא תוצאה של פיצוץ, ומי אחראי לו. קייב ומוסקבה מאשימות זו את זו. בתוך כך החל לרדת מפלס המים במאגר (שמעל הסכר שקרס), ומומחים מקווים שבתוך 4-3 ימים יגיע מפלס המים במאגר לתחתית.

מלבד העובדה שאוקראינה ככל הנראה תצטרך לפרוס את כוחותיה הרחק מהאזור המוצף – דבר שיצריך שינוי טקטי מסוים במתקפת הנגד שלה (גם רוסיה תיאלץ להזיז כוחות המוצבים דרומית לנהר הדנייפר), לקריסת הסכר יהיו שתי השלכות חשובות:

1. אזורים הגובלים בסכר נובה קחובקה (המחוזות זפוריז'יה, חרסון ודניפרופטרובסק) נחשבים ליצרנים עולמיים גדולים של דגנים ושמן חמניות (אוקראינה אחראית ל-30-20 אחוז מתפוקת שמן החמניות בעולם). כדי להשקות את שדותיהם הם מסתמכים על מפלס מים גבוה במאגר נובה קחובקה (ממנו נשאבים המים), שכן מפלס מים נמוך לא מאפשר לשאוב מים. לכן אם מפלס המים ייוותר נמוך יחסית במאגר, צפוי נזק לתפוקה החקלאית של האזור, שיוכל להוביל לעליית מחירי מזון בעולם בחודשים הבאים (שמן, דגנים).

2. בעיה דומה תהיה עם אספקת מי שתייה – מערכות מי השתייה באזורים סביב המאגר תלויות גם הן במפלס גבוה מספיק, אחרת לא יפעלו כראוי, דבר העלול לגרום לעזיבה של אזרחים נוספים.

נכון לרגע זה מומחים מעריכים שלא צפויה סכנה לתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, המשתמשת במים מהמאגר לצורך קירור הדלק הגרעיני שבה. הסיבה היא שרוב כורי המפעל הוכנסו למצב "כיבוי קר" ולכן אינם זקוקים לכמות גדולה של מים חדשים שישמרו על הטמפרטורה שלהם קבועה. בנוסף, בריכת נוזל קירור המים הגדולה של הכור מלאה יחסית.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן